מספר הנדבקים היה גבוה במיוחד, אך מבצע החיסונים היה מהיר ומוצלח - כך עולה מדו"ח "תמונת מצב המדינה" שמפרסם הבוקר (ד') מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. הדו"ח כולל נתונים על מערכת הבריאות ושיעורי התחלואה בזמן משבר הקורונה בישראל, כמו גם שיעורי התמותה במהלך המגפה. "ישראל הציגה הישגים מרשימים בתחום הבריאות, אך היו גם כמה כישלונות", נכתב בדו"ח.
ברקע משבר התקנים הזמניים בבתי החולים והמו"מ על הסכם שכר חדש לרופאים שייפתח בקרוב, ציין המרכז כי "נותרת השאלה האם תימשך הקצאת המשאבים שנוספה למערכת לשם התמודדות עם משבר הקורונה".
קראו עוד:
על פי הנתונים, מספר הנדבקים לנפש בישראל היה מהגבוהים במדינות ה-OECD, ועד ל-9 ביוני 2021, קרוב ל-10 אחוזים מהאוכלוסייה נדבקו. יש לציין כי יש המעריכים שהמספר גבוה יותר בפועל. "ישראל הייתה המדינה המפותחת הראשונה שחוותה גל שני של מגפת הקורונה, ובספטמבר, בשיאו של הגל, שיעור ההדבקה הכללי לנפש בישראל היה הגבוה במדינות ה-OECD", נכתב בדו"ח.

יותר חרדים נדבקו, יותר ערבים אושפזו

כפי שעלה מנתוני משרד הבריאות לאורך משבר הקורונה, גם במרכז טאוב מצביעים על הפערים המשמעותיים בשיעורי ההדבקה בין קבוצות האוכלוסייה השונות. על פי נתוני הדו"ח, אחוז הנדבקים בכל אחד משמונת היישובים החרדיים היה גבוה מאחוז הנדבקים בכל יישוב אחר. הערבים אושפזו יותר מהחרדים. בטאוב מניחים כי אחת הסיבות לכך היא השכיחות הגבוהה של מחלות רקע בחברה הערבית – אך גם גיל הנדבקים שהיה נמוך יותר בקרב החרדים לעומת הערבים. "הדבר משקף שכיחות גבוהה של מחלות רקע ובעיקר סוכרת והשמנת יתר במגזר הערבי".
2 צפייה בגלריה
מחלקת קורונה בבית חולים בצפת
מחלקת קורונה בבית חולים בצפת
מחלקת קורונה במרכז הרפואי זיו בצפת
(צילום: AP)
שיעורי האשפוז הנמוכים ביותר היו ביישובים יהודיים לא-חרדיים. באשר לגיל המאושפזים, פחות משני אחוזים היו בני 65 ומעלה לעומת ממוצע ארצי של 14 אחוזים. בבני ברק, שבה יותר משמונה אחוזים מהתושבים הם בני 65 ומעלה, היו שיעורי אשפוז גבוהים יותר לעומת יישובים חרדיים אחרים.
"מקרי ההדבקה מיולי 2020 ועד סוף השנה התרכזו בעיקר בקבוצת הגיל 20–55, שבה הסיכון לתמותה קרוב לאפס. אילו תאמו שיעורי ההדבקה את מבנה הגילים של ישראל, התמותה במדינה הייתה גבוהה בכ-30 אחוז"
שיעורי התמותה מקורונה בישראל היו נמוכים מהצפוי לנוכח רמות ההדבקה הגבוהות, זאת, משום שהאוכלוסייה המבוגרת מהווה אחוז קטן מכלל האוכלוסייה (כ-8 אחוזים לעומת קרוב ל-13 אחוז בממוצע במדינות ה-OECD). בדו"ח צוין כי "מקרי ההדבקה מיולי 2020 ועד סוף השנה התרכזו בעיקר בקבוצת הגיל 20–55, שבה הסיכון לתמותה קרוב לאפס. אילו תאמו שיעורי ההדבקה את מבנה הגילים של ישראל, התמותה במדינה הייתה גבוהה בכ-30 אחוז". ואולם, יש לציין כי על פי נתוני Worldmeter, ישראל ממוקמת במקום ה-66 ביחס בין מספר המתים לאוכלוסייה של מיליון בני אדם, עם 689 בני אדם ביחס זה, לעומת הממוצע העולמי שעומד על 491.

"כישלונה של ישראל בהגבלת שיעורי ההדבקה השפיע על התמותה"

הדו"ח גם מצביע על הכישלונות המרכזיים בניהול המשבר. "כישלונה של ישראל בהגבלת שיעורי ההדבקה השפיע על התמותה", נכתב. "אם שיעורי ההדבקה היו דומים לשיעורים במדינות כמו איטליה ואנגליה, כ-600–900 בני אדם לא היו מתים מהמגפה (18–27 אחוז מכלל המתים) עד סוף 2020". באשר למבצע החיסונים, בדו"ח מצוין כי "בזכות מבנה הגילים של האוכלוסייה חוסנו רוב המבוגרים, אך יהיה קושי להגיע לחסינות עדר כל עוד הילדים – 35 אחוז מהאוכלוסייה – לא יחוסנו".

2 צפייה בגלריה
מיכאל, בן 12 מתל אביב, מתחסן
מיכאל, בן 12 מתל אביב, מתחסן
יהיה קושי להגיע לחסינות עדר כל עוד הילדים – 35 אחוז מהאוכלוסייה – לא יחוסנו". מיכאל, בן 12 מתל אביב, מתחסן
(צילום: AFP)

בתוך כך, אתמול פורסם דו"ח מדדי האיכות לרפואת הקהילה בשנת הקורונה, וממנו עולה כי במהלך המשבר פחות בני אדם ניגשו לבדיקות רפואיות משמעותיות. על פי הנתונים, נרשמה ירידה של 8.3 אחוזים במספר הבדיקות של דם סמוי בצואה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בקרב בני 74-50. על פי הנתונים, בשנת 2019 בוצעו 412,363 בדיקות לעומת 378,085 בדיקות בלבד בשנת 2020.
מניתוח הנתונים על פי חודשים, ניתן לראות כי במהלך הסגר הראשון הייתה ירידה משמעותית של עד 76 אחוז לעומת שנת 2019 (5,524 בדיקות בשנת 2020 לעומת 23,255 בשנת 2019). מנגד, לקראת סוף השנה נרשמה עלייה במספר הבדיקות. כך למשל, בחודש נובמבר 2020 בוצעו 48,563 בדיקות לעומת 42,465 בדיקות בנובמבר 2019.
בשנת 2020 נרשמה גם ירידה במספר בדיקות הקולונוסקופיה. בעוד בשנת 2019 בוצעו 145,356 בדיקות, בשנת 2020 נרשמה ירידה של 6.5 אחוזים ובוצעו 136,261 בדיקות בלבד. הירידה התלולה ביותר התרחשה בחודשים מרץ ואפריל 2020 במהלך הסגר הראשון (30 ו-60 אחוז בהתאמה). מנגד, בחודש אוקטובר 2020 נרשמה עלייה של 30 אחוז בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2019. הסיבות המרכזיות לירידה החדה במספר הבדיקות הן החשש של אזרחים רבים מפני הגעה לקופות החולים ולבתי החולים, בעיקר בגל ההתפרצות הראשון של נגיף הקורונה, וזאת בנוסף להגבלת השירותים מצד קופות החולים במהלך הסגרים וגלי ההתפרצות.