צפו בגילעד סוויט מארגון "מדרסה" בשיעור ערבית עם אטילה שומפלבי ואליאור לוי באולפן ynet:
מרחבא אטילה: לומדים ערבית בשידור חי
(צילום: משה מזרחי)
גילעד סוויט, מייסד ומנכ"ל ארגון "מדרסה" שנמצא בעיצומו של קמפיין הקורא למשרד החינוך ללמד ערבית, מעביר שיעור בערבית מדוברת לאטילה שומפלבי ואליאור לוי באולפן ynet.
בשיעור הקודם: צפו: אטילה שומפלבי לומד ערבית בשידור חי באולפן ynet
גילעד: "אהלן אטילה, כיף חאלכ? (מה שלומך?)"
אטילה: "תמאם, משהו?"
אליאור: "תמאם, 'תאמם' זה טוב".
אטילה: "תמאם".
מדהים. "כל הכבוד, באמת".
אטילה: "אני זוכר משבוע שעבר. מה קורה? מה נלמד היום?"
גילעד: "מושלם. אוהו, אנחנו הולכים ללמוד דברים מאוד מעניינים, אנחנו הולכים להמשיך את השיחה הבסיסית שעשינו. בשיעור הקודם למדנו "מרחבא" ואז למדנו 'אהלן' כתשובה. 'אהלן' זה אף פעם לא הדבר הראשון, אז 'מרחבא', 'אהלן', 'כיף חאלכ?', 'תמאם, אלחמד ללה'. בוא נעשה את זה רגע כדי שניזכר ואז נעבור לחומר החדש שלנו להיום. אז אני אומר לך 'מרחבא'".
אטילה: "אהלן, כיף חאלכ?"
גילעד: "כיף חאלכ, אנא תאמם, אינתה כיפאק?"
אטילה: "תמאם, תמאם".
אליאור: "אלחמד ללה".
אטילה: "יש לי כאן עזרת חבר".
גילעד: "מדהים. אתה יכול גם להיעזר בקהל, למרות שרק חמישה אחוזים מהיהודים מסוגלים לתקשר בערבית. בוא נתקדם בשיחה שלנו. אנחנו רוצים להגיד משהו קצת יותר מגניב מ'כיף חאלכ', אז בוא נשאל 'שו אלאח'באר?', תגיד רגע 'שו אלאח'באראק'?
אטילה: "שו אלאח'באראק".
גילעד: "'שו אלאח'באראק' זה 'מה העניינים שלך?', וזה בא מהמילה 'אלאח'באר', שהיא אומרת 'חדשות'. מילה שחשבתי שתרצה להכיר, בעצם 'אח'אבאר' זה ידיעה או חדשה, בדיוק, ואתה שואל אותי 'שו אלאח'באר' ואז אני עונה לך 'תמאם'. ואז אני רוצה לשאול 'איך קוראים לך'? אז איך שואלים מישהו 'איך קוראים לך'? תגיד לי אתה, יודע?"
אטילה ואליאור: "שו אסמכ".
גילעד: "מדהים. אז יש לנו 'שו אסמכ'. מעולה. ואתה אמרת 'איסמכ' שזה מעניין, כי אנחנו זוכרים ש'אכ' זה לזכר ו'איכ' זה לנקבה. אז אתה יכול לשאול מישהי, כי אנחנו רוצים לדבר גם עם גברים וגם עם נשים באותה מידה, אתה יכול לשאול מישהי 'איך קוראים לך'?"
אטילה: "שו איסמָכ?"
גילעד: "מדהים, 'שו אסמָכ' לזכר, 'שו אסמֶּכ' לנקבה".
אטילה: "שו איסמֶּכ מאדאם?"
גילעד: "'שו איסמֶּכ מאדאם' זה מאוד נחמד. עכשיו שים לב, בוא נעשה את זה רגע ברצף, אני אומר 'מרחבא', 'אהלן', 'כיף חאלכ?', 'תמאם', 'אלחמד ללה'".
אטילה: "בוא נראה אם אני עומד בעומס האינטלקטואלי הזה, קדימה".
גילעד: "מדהים, ואז נלמד עוד כמה ביטויים. 'מרחבא אטילה'".
אטילה: "אהלן, כיף חאלכ?"
גילעד: "אנא תמאם, אינת כיפאק?"
איטלה: "אלחמד ללה".
גילעד: "מעולה. עכשיו אם אנחנו מכירים אז לא נשאל 'שו אסמָכ', אבל בוא נגיד שאנחנו לא מכירים. תשאל אותי איך קוראים לי?"
אטילה: "שו אסמָכ?"
גילעד: "אנא גילעד, ואינת שו אסמָכ?"
אטילה: "אנא אטילה. או 'אטללה'".
גילעד: "לגמרי,'אטללה' זה גם מאוד יפה. עכשיו אני רוצה לדעת מאיפה אתה, נראה לי די בסיסי, איך אני שואל מאיפה אתה, אתה יודע?"
אטילה: "לא, אבל בטח ילחשו לי עוד שנייה".
אליאור: "'מן וין אנתַ?'"
גילעד: "לגמרי, מעולה. מן וין אנתַ? מאיפה אתה. ונשאל מישהי 'מן וין אנתי'? אתה יכול לשאול אותי מאיפה אני?"
אטילה: "כן בטח, מן וין אנתַ?"
גילעד: "מעולה, אנא מן אלאדס, אני מירושלים. עכשיו זה מעניין מה קרה שם באלקדס, כשאנחנו רואים פה על המסך 'אנא מן אלקדס' 'אני מירושלים', אנחנו רואים את זה עם ק', אבל אני אמרתי את זה עם א', למה? כי בעצם אנחנו מדברים על להגים ערביים, דיאלקטיים ולהגים שונים מדברים באופן שנים, והאות 'קא', הק' הזאתי, היא האות הכי מפורסמת שמבדילה בין הלהגים. אני זוכר שכשיצאתי מירושלים פגשתי כמה חבר'ה בדואים ואמרו לי 'אינת מן אלגודס'. הם אמרו לי את הק' כמו ג', 'אנת מן אלגודס", אתה מירושלים, ואני אמרתי להם 'אה, אנא מן אלקדס'. כן, אני מירושלים".
אטילה: "אבל אנא מן תל אביב".
גילעד: "אנא מן תל אביב זה גם אחלה, אז בוא נשלב את זה בתוך שיחה, אוקיי? אני שואל אותך 'שו אסמכ'? תגיד 'אני אטילה'".
אטילה: "אנא אטילה".
גילעד: "תשאל אותי מה שמי".
אטילה: "שו אסמכ?"
גילעד:" אנא גילעד. אטילה, מן וין אנת?"
אטילה: "אנא מן תל אביב".
גילעד: "מעולה, אתה יכול להגיד גם 'תאל הביב' אם אתה רוצה קצת יותר בערבית. אתה יכול להחזיר לי גם 'מאיפה אתה'? אני לא מתל אביב, אני מאלקדס, ואתה יכול להגיד לי 'נעים להכיר', נעים להכיר אומרים 'תשרפנא'".
אליאור: "מאעלש".
גילעד: "'מאעלש', זו מילה מאוד נחמדה שכזה בקטנה, בסיפא, זה גם בקטנה. אז בוא נגיד את המילה 'נעים להכיר' ובזה נסיים, אתה יכול להגיד לי 'תשרפנא'"?
אטילה: "תשרפנא".
גילעד: "מעולה, תשרפנא, אלשרף אלי, הכבוד הוא לי, ובאמת נגיד שהמילה 'שרף' אומרת 'כבוד', זו מילה מאוד חשובה גם ברמה התרבותית ו'תשרפנא' זה כאילו, התכבדנו'.
אטילה: "אלשרף אלי".
גילעד: "מעולה, אתה מוזמן להדגיש את זה וזה יהיה מאוד נפלא".
אטילה: "יאללה למדתי מספיק, אל תשרוף לי את הפיוזים".
גילעד: "השקעת חמש דקות וקיימת שיחה בערבית ארוכה הרבה יותר מהישראלי הממוצע, כל הכבוד ומלא בהצלחה, נתראה בשיעור הבא".
