כולנו יודעים שאנחנו משלמים בכסף, בזמן, בעצבים ובזיהום אוויר על העומס בכבישים ועל מצבה העגום של התחבורה הציבורית. אבל לפקקים ולקשיי התנועה יש מחיר כבד יותר, מחיר בחיי אדם. הצפיפות בכבישים, החשש מהידבקות בקורונה באוטובוסים וחוסר היציבות של הרכבת גרמו לנוסעים רבים לדאוג לעצמם ולעבור לכלים דו-גלגליים - אופנועים, קטנועים וקורקינטים ואופניים חשמליים.
1 צפייה בגלריה
זירת התאונה
זירת התאונה
זינוק מדאיג במספר ההרוגים בקרב הרוכבים
(צילום: דוברות איחוד הצלה)
התוצאה קטלנית: מתחילת השנה נרשם זינוק במספר ההרוגים בכלי התחבורה הדו-גלגליים, שמשמשים כאלטרנטיבה לאוטובוסים ולרכבות. מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עולה שמתחילת השנה חל גידול חד של 32% במספר ההרוגים בתאונות דרכים לעומת מספר ההרוגים בתקופה המקבילה בשנה שעברה: 108 הרוגים מ-1 בינואר 2021 ועד אתמול (ד'), לעומת 81 הרוגים עד ה-28 באפריל 2020.
יש להזכיר בהקשר זה כי התקופה המקבילה אשתקד התאפיינה בהאטה דרסטית בתנועה עקב מגפת הקורונה, בעיקר בחודשים מרץ אפריל. אך גם השוואת חודשים אלה לשנים 2018 ו-2019 מלמדת כי השנה נרשמת עליה חדה במספר ההרוגים. בחודשים מרץ-אפריל 2018 נהרגו 43 בני אדם, בתקופה הזהה ב-2019 נהרגו 50, ב-2020 נרשמה ירידה חדה עם 39 הרוגים ואילו השנה עומד המספר על 57 בני אדם שנהרגו בתאונות דרכים שונות.
הזינוק העיקרי היה במספר ההרוגים בכלי תחבורה שאינם מכוניות: מתחילת 2021 נהרגו 26 רוכבי קטנועים ואופנועים, זינוק של 67% לעומת אותה תקופה אשתקד. בקרב רוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים גדל שיעור הקורבנות אפילו יותר: 10 רוכבים נהרגו מתחילת השנה לעומת 4 בתקופה המקבילה ב-2020, זינוק של 150%. בנוסף נהרגו ארבעה רוכבי אופניים מתחילת השנה, לעומת אפס הרוגים בינואר-אפריל 2020. וגם הולכי הרגל משלמים את המחיר: 30 הולכי רגל נהרגו כבר השנה, לעומת 18 באותה תקופה בשנה שעברה, זינוק של 67%.
לעומת זאת, מתחילת השנה לא נהרג אף נוסע באוטובוס או ברכבת. וזה לא מפתיע: בכל העולם התחבורה הציבורית בטוחה בהרבה מהאלטרנטיבות. הנתונים חלקיים: בישראל נהרגים כ-5 בני אדם לכל מיליון קילומטרים נסיעה, אך אין נתון מקביל לאוטובוסים ולרכבות, שעומד באירופה על 2.1 הרוגים באוטובוסים למיליון ק"מ, ועל 0.25 הרוגים ברכבות. אבל כשהתחבורה הציבורית מקרטעת, מי שנואשו ממנה מוצאים אלטרנטיבות שהן הרבה יותר מסוכנות.
בינתיים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שהיא הגוף הממשלתי אשר אמור לטפל בנושא, מתנהלת ללא יו"ר וללא מנכ"ל כבר חודשים ארוכים, מאז פרישתם של יאיר שמיר ושל רחלי טבת-ויזל. ואילו שרת התחבורה מירי רגב, האחראית על הרשות, הורתה לעכב סלילת נתיבים חדשים בפרויקט האופנידן בגוש דן שנועד להפריד בין רוכבי האופניים למכוניות ולעודד נהגים להשאיר את האוטו בבית ולהגיע לעבודה באופניים.
במקביל קיצץ משרד האוצר את תקציב החלפת מעקות הבטיחו הלא בטוחים למתקדמים ובטוחים יותר עבור רוכבי דו גלגלי שיועד לנתיבי ישראל. "עומסי התנועה עולים גם בחיי אדם", סיכם מנכ"ל עמותת "אור ירוק", ארז קיטה. "בגלל מחדל התחבורה הציבורית, שפועלת באופן חלקי בלבד, אנשים מחפשים אמצעי תחבורה חלופיים, ורבים נאלצים לעשות שימוש יומיומי באופניים ובקורקינטים חשמליים ובאופנועים וקטנועים.
מדובר בכלי תחבורה זולים וזריזים, אבל כאלה שהסיכון להיפגע בהם בתאונת דרכים הוא גבוה. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים להפסיק להתעלם מהאוכלוסיות הללו ולהחזיר את הכסף שנלקח מפרויקטים כמו אופנידן והתקנת פסי הגנה לרוכבי האופנועים, אשר אמורים לצמצם את ההיפגעות הגבוהה שלהם בתאונות דרכים".