האם בימי גירעון שיא בתולדות ישראל תבוא הישועה ממקום לא צפוי, והמדינה תזכה לגבות מיסים בסדרי גודל של עד מיליארדי שקלים בשנה? קיים סיכוי לכך, אך עדיין מוקדם לקבוע. ההחלטה הכלכלית ההיסטורית שקיבלו שרי האוצר של קבוצת מדינות הג'י-7 (G7), המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם, צפויה לאתגר את רשות המיסים ומשרד האוצר בישראל, כמו גם במדינות רבות נוספות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
שרי האוצר של מדינות ה-G7, במסגרת החתימה על ההסכם
שרי האוצר של מדינות ה-G7, במסגרת החתימה על ההסכם
שרי האוצר של מדינות ה-G7, במסגרת החתימה על ההסכם
(צילום: AFP)
מה אומרת ההחלטה? שרי האוצר של ארה"ב, יפן, קנדה, גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה התכנסו בסוף השבוע בלונדון והחליטו לשנות את הבסיס החוקי למיסוי חברות בינלאומיות. מס החברות הגלובלי החדש יהיה לפחות 15%, ואי-אפשר יהיה עוד "לעשות הנחות" לחברות הענק בעולם.
ומהי מטרת ההחלטה, שכונתה אתמול "החלטת המאה"? במשך 100 שנים לא התקבלו החלטות מיסוי כאלה בעולם, ומטרת התוכנית היא להביא לכך שהחברות הגדולות בעולם, כמו אמזון, מיקרוסופט, גוגל ופייסבוק ישלמו מס חברות גבוה יותר בכל המדינות שבהן הן פועלות, ולא רק במקום שבו נמצא מרכז החברה.
מהי הסיבה להחלטה? בעולם קיימת תחרות גלויה בנושא הטלת המס, בעיקר על חברות בינלאומיות גדולות. לדוגמה - בישראל הפחיתו את מס החברות בשנים האחרונות רק כדי למנוע מחברות בינלאומיות לנדוד לאירלנד, צ'כיה או למדינות נוספות שבהן המיסוי נמוך ביותר. ועוד סיבה מרכזית: החברות הגדולות מצליחות להפחית את המס המוטל עליהן ברבות ממדינות העולם המתחרות זו נגד זו מחשש שיעבירו את עסקיהן למדינה אחרת.
מי הוא הארגון הבינלאומי שקיבל את ההחלטה? הג'י-7 היה ארגון חזק מאוד של המדינות המובילות בכלכלה העולמית, אבל בשנים האחרונות נחלש מעט מעמדו משום שלא התקבלו בו החלטות הרות גורל למשקים בעולם. ההחלטה מסוף השבוע מעצימה את הארגון.
ולמה התקבלה ההחלטה כעת? כבר שמונה שנים מתנהל משא ומתן במטרה להביא להסכמה בין המעצמות הכלכליות על הסכם מיסים בינלאומי חדש. ארגון ה-OECD לא הצליח להגיע להסכמות, והמצב החמיר בימי הנשיא דונלד טראמפ וגרם לסכסוכי מיסים וסחר בין ארה"ב, אירופה ומדינות המזרח הרחוק. שיא המחלוקות היה מיסוי חברות הטכנולוגיה החדשות הצומחות בקצב שיא, בעיקר בארה"ב, כמו גוגל ואמזון. ניצחון ג'ו ביידן בבחירות איפשר להגיע להסכם מרחיק הלכת.
משבר הקורונה השפיע? מאוד. רוב מדינות העולם נקלעו לגירעונות עצומים, בעוד שחברות ענק עושות עשרות מיליארדי דולרים של רווחים נוספים. המס החדש יביא הכנסות ענק למדינות רבות שיכסו מעט על הגירעון העצום שנוצר בהן במשבר הכלכלי החמור ביותר מ-1929.
ומה תהיה ההשפעה על ישראל? במוצ"ש עודכן שר האוצר, ישראל כץ, בהסכם ובהשלכות שעשויות להיות לו על ישראל. השבוע יתקיים באוצר דיון על ההסכם החדש ועל השפעתו העתידה על קופת המדינה.
חברות גדולות רבות קיבלו בישראל יחס מפנק בתחום המיסוי, בלשון המעטה. היו שנים שבהן חברות כמו טבע ואינטל שילמו כאן שברירי אחוזים והיו פטורות מחלק מהמס, לרוב בתנאי שישקיעו עוד כספים גדולים במפעליהן בארץ ויגייסו אלפי עובדים חדשים.
המיסוי בארץ על חברות גדולות נמוך מאוד, לרוב בין 6% ל-12% לכל היותר. אם המס יהיה 15%, החברות יצטרכו להשלים את תשלום המס החסר, ומדובר במיליארדי שקלים.

סכנת עקיפה

והמס הזה ישולם בארץ? לדברי גורמים ברשות המיסים, זאת בדיוק הבעיה כרגע. ייתכן שחלק מהמס החסר ישולם במדינה שבה נמצא מרכז העסקים של החברה כמו ארה"ב, בריטניה או גרמניה.
כדי "לעקוף" את המצב הזה, ייתכן שהמס הנמוך על החברות בישראל יועלה ל-15%, ואז יהיה מצב שבו ההפרש לא ישולם בארץ המוצא אלא בישראל.
ישראל עשויה להרוויח מההסכם ההיסטורי הזה סכומי כסף גדולים? בשלב זה עדיין מוקדם לקבוע, מכיוון שלא ברור כיצד החברות יפעלו והאם יבחרו להישאר במדינות שבהן הן פועלות נכון לעכשיו, אך קיימות הערכות שניתן יהיה לגבות עוד מיליארדי שקלים בשנה.
מתי זה יקרה? נציגי המדינות צפויים לסגור את הפרטים בחודש הבא, אבל הכוונה היא שההסכם ייכנס לתוקף באוקטובר השנה. בישראל יעקבו מקרוב אחר ההתפתחויות.