לא תמיד אנחנו יודעים לשים את האצבע ולומר מתי הילד שלנו הפך למתבגר עם פרצוף לא מרוצה ומה קרה לילדה החמודה שלנו? עד לא מזמן הרגשנו שאנחנו הורים טובים שיודעים לנהל את הבית, להתנהל עם הילדים והייתה לנו תחושה שהכול בסדר, ופתאום אנחנו מרגישים שמשהו לא עובד. הילד שלנו כבר לא כל כך ילד. הוא מתבגר שניצב בפני משימה התפתחותית חדשה. הוא עסוק בבנייה וגיבוש זהות חדשה וייחודית.
המתבגרים מעדיפים להיות עם החברים שלהם, ועכשיו בתקופת הקורונה זה לא תמיד מתאפשר, כך שהם יכולים לבלות שעות רבות בחדר שלהם, שם יש להם תקשורת עם בני גילם דרך המסך. מזל שצריך לאכול מדי פעם אז הם יוצאים למטבח ואז אפשר לראות סימני חיים.
בגיל הצעיר קל לנו לקבל שינויים התפתחותיים ואנחנו מגלים סבלנות וסלחנות רבה כי הם קטנים, כמו למשל בזמן התקף זעם בגיל שנתיים, אך כשזה קורה לילד מתבגר בן 13 זה פחות נחמד, ושם אנחנו הרבה יותר חסרי סבלנות.
המתבגרים שמים אותנו במבחן ורוצים לבדוק האם נישאר בכל מחיר, גם אם ימרדו בכל המוסכמות
חשוב שנזכור שהתפקיד שלנו לא מסתיים כאן. גם אם נדמה שהמתבגר לא רוצה אותנו ואולי אף גורם לנו להרגיש קצת מיותרים כי הוא מעדיף את המסך כרגע ואת החברים שלו, עלינו לזכור שאנחנו משמעותיים ביותר בשלב זה.
הם שמים אותנו במבחן ורוצים לבדוק האם נישאר בכל מחיר, גם אם ימרדו בכל המוסכמות. הם בודקים האם זה ימוטט אותנו ואת מערכת היחסים או שנצליח להתמודד.
תשקיעו במערכת יחסים
כדי לזכות בתשומת ליבו עלינו "לחזר" אחרי המתבגר בעדינות. אפשר לשלוח מסרונים במהלך היום ולכתוב שאתם מתגעגעים אליו או מברכים אותו ביום מהנה, להשאיר פתק עם מסר מעצים בתוך המחברת, להניח את היד על הכתף ולבקש ממנו לפנות זמן ולהיות איתנו. כל אלה משדרים לו מסר שהוא חשוב ומשמעותי עבורנו.
קראו עוד:
אל תוותרו על זמן איכות בגיל הזה, עכשיו הוא הכי משמעותי. תמצאו יחד תחביב משותף, פעילות גופנית או אפילו צפייה בתוכנית משותפת. נסו לדבר על ערכים ומסרים שאתם רואים בתוכנית ודרך השיח הזה אתם יכולים להבין מה העמדה של הילד לגבי נושאים שונים שאם תשאלו באופן ישיר אולי לא תקבלו תשובה. זאת הזדמנות עבורכם להביע את דעתכם ולהנחיל ערכים שנראים לכם חשובים.
אם תנסו לנהל שיחה עם המתבגר כנראה שתתקלו בתשובות קצרות שלא מאפשרות לעודד שיח. כדאי לייצר עוגנים של שיח במהלך היום למשל כשחוזרים מהעבודה ולפני השינה. שתפו אותם בחוויות ואירועים שעברו עליכם, תביעו עניין בהם ובתחביבים שלהם והימנעו מביקורת. ככל שתשקיעו בזמן ובתקשורת איכותית ובעיקר לא תוותרו, גם אם תתקלו בדלת סגורה, תוכלו להיות הסמן הערכי של ילדכם בתקופה מבלבלת של חיפוש זהות.
הימנעו ממאבקים מיותרים
אם אתם מרגישים שאתם מבקרים את הילד בלי סוף ושכל מה שהוא עושה לא בסדר: לא לומד, החדר מבולגן, אוכל ללא הגבלה, כל היום במסך, תנסו להחליף את המסרים השליליים במסרים חיוביים.
לפעמים הם לא רוצים עצה אלא רק אוזן קשבת
השתדלו להימנע מהביקורת כי היא מרחיקה את המתבגר מכם. מסרים חיוביים יקרבו אותו והוא ירצה לשהות יותר במחיצתכם. בהדרגה תתקרבו ומערכת היחסים תתחזק, תוכלו לומר לו מה דעתכם על החדר ועל המצב הלימודי אך אם בכל פעם שהוא פוגש אתכם אתם מעירים לו ומבקרים אותו, הוא כנראה לא ירצה להיות קרוב אליכם ובטוח שלא לבלות איתכם ויעדיף להסתגר עוד בחדר.
אל תכנסו איתם למאבקים מיותרים. תעשו הפסקה מהאיומים והדרישות ותתקרבו אליהם, קרבה אמיתית והקשבה לעולם הפנימי שלהם. אתם רוצים שישתפו אתכם אבל אז מייד מבטלים את הרגש או הדעה שלהם והם בוחרים "להשתבלל פנימה" ולא לשתף.
תהיו אוזן קשבת, הורים משמעותיים שמהווים רשת ביטחון. תשאלו שאלות מתוך עניין אמיתי ואל תקפצו לתת עצה. לפעמים הם לא רוצים עצה אלא רק אוזן קשבת, מישהו לשתף אותו. תהיו שם עבורם. בהמשך הם ירצו את העצה שלכם אם יראו שאתם לא נבהלים ואתם מסוגלים להכיל את המידע שהם משתפים. מתוך התקשורת יגיעו הגבולות ויפחתו המאבקים.
