40

הגנגסטרים, הנקניקייה והאיש עם הכלב

הטבח נזכר בביס אחד מנקניקייה, פירה וכרוב סגול בבר של גנגסטרים בלונדון, ביס שהוא כנראה לעולם לא ישכח. בסוף הסיפור יש גם מתכון לתבשיל כרוב סגול עם תבלינים חמים

ליאור רפאל | פורסם:12/06/2020
שלושה פאבים היו לנו ליד הבית בלונדון: אחד ליד תחנת הרכבת, אחד ליד תחנת האוטובוס ואחד שהסתתר בתוך השכונה. בן דוד שלי, גיא, תמיד אמר לי שהברבור הלבן זה פאב של גנגסטרים, והאמת, אף פעם לא התחשק לי להידקר בסוף יום עבודה , אז מעולם לא הגעתי לשם.
לטורים קודמים של ליאור רפאל:
הפאב היה גם באמצע שכונת המגורים, ובכלל לא במסלול, כך שלא הייתה לי סיבה אמיתית אפילו לעבור לידו, עד שפעם אחת ממש במקרה כשחזרנו הביתה בערב, לקחנו פניה לא נכונה ועברנו ליד.
צילום : ליאור רפאלמתחת לנקניקיות מסתתר תבשיל כרוב סגול וטעים (צילום : ליאור רפאל)
האמת, הייתי סקרן לראות למה הוא התכוון כשהוא אמר שזה פאב של גנגסטרים, אז נכנסנו פנימה. אין הרבה דברים בעולם שמשתווים להרגשה כשאתה מוצא את הלוקאל (הפאב השכונתי) שלך. הרגשתי כאילו הגעתי הביתה. כאילו זה המקום שלי. לא רציתי לעזוב את הרגע הזה לעולם. זה כמו שאתה שומע שיר טוב בפעם הראשונה, והוא כל כך טוב שאתה שם אותו מההתחלה לפני שהוא בכלל הסתיים, רק כדי שהרגע לא ייגמר.
הרהיטים היו מעץ ישן, אבל לא בקטע מעוצב, אלא בקטע פשוט ישן. רצפת העץ חרקה, והיה שם גם בר בצורת האות רי"ש, חלונות ויטראז', פינת אח עם ספות עור בצבע אדום דם, וחצר מלאה בעצי פרי שגילינו רק כשהגיע האביב, ונפתחו הדלתות החוצה אל הפינה הקסומה הזו.
היו שם כמה זוגות של אנשים מבוגרים שישבו לאכול ארוחת ערב, כמה זוגות צעירים עם ילדים בעגלות, והיה גם איש אחד מבוגר שישב לבד בשולחן, קרא עיתון ושתה בירה, ותחתיו רבץ כלב גדול שלידו נחה קערת מים. אני רק נזכר ברגע הזה ואני שם.
בלי לחשוב יותר מידי התיישבנו בשולחן ליד אחד החלונות. הנר שדלק בשולחן ריצד, ובכל תנועת אור שלו שינה את פני האנשים שישבו סביבנו. הרעש המתקתק הזה של סרוויס ערב, אנשים שמדברים אחד עם השני, צחוק של תינוק, שקשוק הצלחות והכוסות. הרגשתי שאני חיי בשביל זה.

מקום אמיתי ברגע אמיתי

המלצרית הגיעה והניחה לנו את התפריט. זו הייתה חווית הגסטרו פאב האמיתית הראשונה שלי, אוכל ששר שירה נוגה, אוכל של זיכרונות: מקרל בתחמיץ, פיש קייק, ספגטי פומדורו ומה שצד את עיני ישר - נקניקיות עם מרווה, פירה וכרוב סגול שבושל בתערובת תבלינים חמה של קינמון, ציפורן וגרגרי ערער.
צילום : ליאור רפאלכרוב סגול, פירה, נקניקיות מרווה (צילום : ליאור רפאל)
כשהגינס השלישית שלי הגיעה, הגיע איתה גם האוכל שהזמנו: פסטה ברוטב עגבניות, נקניקיות מרווה, כרוב ופירה. הרגע שבו פגשה הסכין במעטפת הנקניקייה היה מושלם. המעטפת הקריספית פשוט התפצפצה ונוזלים מהנקניקייה ניגרו על הפירה והכרוב, ומילאו את הכל בטעם המופלא של הבשר והמרווה.
הכל עבד בתזמון מושלם. לא דיברנו הרבה, בעיקר הבטנו אחד בשניה, והיינו פשוט מאושרים להיות. כמה אושר ומלאות היה באוכל הכל כך פשוט ולא יומרני הזה, ואיזה פער היה בין מה שבישלנו בעבודה שלנו לבין מה שאכלנו באותו רגע.
שאלתי את עצמי אז שאלה ששבה וחזרה אלי עם השנים: איזה רגש אני מחפש להוציא ממנה. בצעירותי חשבתי שזה משהו שאתה מהנדס ובונה בקפידה, אבל כשהתבגרתי הבנתי שמכלול החוויה שלי באותו הערב היה קשור למשתנים רבים שלאף אחד אין את השליטה עליהם. זה היה מקום אמיתי, ברגע אמיתי וזכינו שניינו לחוות אותו.
את הערב סיימנו עם חתכת גבינת סטילטון ושתי כוסות פורט, שהיו הדבר הכי הגיוני בעולם בסוף ארוחה כזו. עד היום אני מחפש את הלוקאל שלי פה, בעיר שבה אני גר, אבל ללא הצלחה גדולה. ברור לי שזה עניין תרבותי, ושאצלנו לא נהוג ללכת עם התינוק לפאב של גנגסטרים ולשבת בנחת ליד מישהו שבא עם הכלב שלו, אבל בחיי שהייתי רוצה. גם אם זה רק בשביל רגע אחד של נקניקיית מרווה, עם כרוב סגול ופירה.
צילום: shutterstock (צילום: shutterstock)

כרוב סגול ותבלינים חמים

המצרכים:
2-3 כפות שומן אווז
1/2 1 ק"ג כרוב סגול, פרוס דק
קמצוץ מוסקט
6 יחידות גרגרי ערער
קמצוץ פלפל לבן
קמצוץ גרגירי חרדל
1 מקל קינמון
קמצוץ תימין יבש
קמצוץ קימל
360 מ"ל בלסמי לאונרדי
4 כפות דבש
חופן צימוקים
2 ליטר ציר עוף
מלח (כמה שאתם חושבים שצריך)
אופן ההכנה:
  1. מכניסים את כל התבלינים היבשים לתוך צרור בד מוסלין (בד כותנה דקיק) או חיתול, כדי שאף אחד לא ינגוס אחר כך בטעות בגרגר ערער או במקל קינמון.
  2. מחממים שומן אווז בסיר עם בסיס עבה על להבה נמוכה. מוסיפים את הכרוב ונותנים לו להזיע 10-5 דקות, עד שהוא מתרכך. מוסיפים את כל שאר המרכיבים, מכסים במכסה, ונותנים לזה להתבשל כשעה על להבה בינונית.
  3. אחרי שעה פותחים את הסיר ואם נשארו נוזלים אז משאירים אותו על הלהבה ללא מכסה, עד שכל הנוזלים מצטמצמים לגמרי.
ליאור רפאל הוא ה והבעלים של מסעדת "המבורגר בלויתן" באילת
לכתבה זו 40 תגובות
הוספת תגובה
40

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
19.

למה 360 מ"ל חומץ בלסמי ליאונרדי בעלות של 80 ש"ח ולא כמה כפות חומץ רגיל או תפוחים /בן יין? אגב, במקום דבש אפשר כמה כפות ריבה אדומה.

18.

17.

אין מה לחפש פאב בישראל, אנחנו לא מדינה קרה וגשומה עם דירות פיצפוניות ואנשים קרים שלא מסוגלים שמישהו יכנס אליהם לבית ומבקרים את ההורים רק פעם בשנה. לכל מדינה יש את התרבות שלה, ושלנו היא ים תיכונית שימשית ועולצת, הכל פתוח ומכניסים אורחים.

comment-2-comment

דירות שבישראל משלמים עליהן 5000 שקל לחודש זה ברמה של דיור ציבורי חינם ! ! ! באנגליה, תארח בבית עם קריוקי במרפסת בשכונה "היוקרתית" שזה נחשב דיור ממש בסיסי באירופה

comment-2-comment

השראלים, עד לאחרונה יחסית, לא ישבו שעות בפאב על בירה או עשר. זו הסיבה היחידה.

16.

ומכינים אותו עם בצל ועם תפוחי עץ. ואת כל התבלינים האלה מוסיפים כשהם מרוסקים היטב במכתש ועלי כדי שגם יפזרו את הטעם שלהם בתוך הבישול היטב. חסר גם עלה דפנה. ולמה כל כך הרבה חומץ ונוזלים אחרים? זה אף פעם לא יתאדה! וכשיתאדה הכרוב יהיה כמו דייסה... ונקניקיות עם כרוב סגול? לא הולך ביחד אבל מילא, לכל אחד טעם משלו. כרוב סגול מכירה רק יחד עם אווז צלוי בתנור וערמונים וקניידלאך מתפוחי אדמה. אוכל גרמני טיפוסי לחורף.

15.

נהניתי לקרוא קליל קריא וזורם, תיאור מהפנט לגבי הפאב וכל השאר, אולי אצלך במסעדה תן לאנשים את ההרגשה הנהדרת שהרגשת אתה בפאב בלונדון.

14.

13.

12.

11.

9.

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

8.

7.

comment-2-comment

אבל לא יעזרו לך הדיסלייקים, כי יש עובדה ידועה לכל שאין כמו אכילת גפילטע פיש סגולה לחוכמה גדולה וכבירה.

6.

5.

4.

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

3.

בנאדם גאון

2.

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

1.

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה