מפולת תת-ימית גדולה גרמה לכך שבוץ וחול ינועו למרחק של יותר מ-1,000 ק"מ תוך יומיים, קרעה כבלי צוללות ופגעה בתעבורת האינטרנט במערב אפריקה. המקרה אירע בשנה שעברה ונחשף רגע לפני שאתמול (ג') - וללא שום קשר לכך - אתרי אינטרנט גדולים ברחבי העולם קרסו בפתאומיות.
המפולת הובילה לזרם הסחופת הגדול ביותר שתועד – 1,100 ק"מ משפך נהר קונגו לעומק האוקיינוס האטלנטי. זה קרה בינואר 2020, אבל הנתונים בנוגע לכך נחשפו רק לאחרונה. ייתכן שהמפולת לא הייתה מתגלה לעולם, אלמלא גרמה לשבירת כבלי תקשורת ולהאטה בתקשורת הנתונים בין ניגריה לדרום אפריקה.
1 צפייה בגלריה
אילוס אילוסטרציה כבל תת ימי
אילוס אילוסטרציה כבל תת ימי
כבל תת ימי
(צילום: AFP)
האירוע תועד גם במכשירים שהציבו מדענים בדרום האוקיינוס האטלנטי כדי למדוד מהירות של זרמים וסחופת. החיישנים הראו באותה עת זרימה מואצת של בוץ וחול במהירות של 5-8 מטרים לשנייה.
"שלחו לנו מייל לאחר שכמה וכמה עוגנים שהיו בקרקעית האוקיינוס נשברו", סיפר פרופ' פטר טלינג מאוניברסיטת דורהאם. "למעשה הזרם הפך בהדרגתיות ליותר ויותר מהיר. זה שוחק את קרקעית הים, צובר עוד חול ובוץ – ואז הזרם עוד יותר מהיר".
המפולת התת-ימית החריגה בגודלה, שמכונה גם זרם טורבידיטי, החלה בעקבות ההצפות הגדולות ביותר זה 50 שנה בנהר קונגו, בדצמבר 2019. אותן הצפות הביאו חול ובוץ רב לשפך הנהר, ולזאת יש להוסיף גלים גבוהים וחריגים לאותה עונה, שתועדו אז.
המדענים אמרו כי המחקר שלהם הוא הראשון שמתעד בפרוטרוט זרם טורבידיטי שיכול לשבור כבלים תת-ימיים שבהם עוברת 99% מתעבורת הנתונים בין היבשות. זה כולל את האינטרנט, הסחר הכלכלי, אחסון ענן ושירותי הודעות קוליות.
ב"גרדיאן" נכתב כי מדענים מבריטניה, גרמניה וצרפת נטלו חלק במחקר. הם אמרו כי הוא יכול לסייע לתעשיית הכבלים התת-ימיים להבין היכן להציב אותם ואת ספינות התיקון, וכיצד לצמצם את האפשרות לפגיעה עקב מקרים בדומה לאלו.