את הלחמניות השמנמנות והמטוגנות שמגיעות מתוניס, הכרתי בביתה של שכנתי היקרה שושנה. בתה, מאיה, הייתה חברתי הטובה, ואחת לכמה שבועות הייתי מקבלת ממאיה הזמנה לארוחת צהריים שאימא שלה הכינה.
הייתי אז קטנה ודי נמוכה, והייתי צריכה לעמוד על קצות האצבעות כדי להגיע לשלל הקערות שעל השולחן. המטבלים של הפריקסה וריח של חנוכה עמד באוויר - בכל זאת, בצק מטוגן. כל כך אהבתי את ערבוב התרבויות בשכונה שבה גדלתי, והיום אני גם מבינה שזה חשף אותי למגוון מטבחים והעניק לי ידע קולינרי עצום.
למתכונים נוספים של נופר זוהר:
אף על פי שהמתכון שלפניכם דורש קצת זמן (וסבלנות) הוא די פשוט. את הלחמניות שיצאו לכם לא תוכלו להפסיק לאכול אז אני ממליצה להכין ובמקביל ולהזמין חמולה של חברים.הכי חשוב: זכרו, אם תדייקו במלאכת הטיגון, הלחמניות לא יספחו את השמן. או לפחות זה מה שסיפרו לנו אז בשכונה.
1 ק"ג קמח מנופה
2 כפות שמרים יבשים
1 כף מלח שטוחה
3 כפות סוכר
2 כפות שמן זית
3 כוסות מים פושרים (אם צריך אז מוסיפים עוד קצת)
במיקסר עם וו לישה (או בידיים) מערבבים את הקמח עם השמרים והסוכר.
מוסיפים את המים בהדרגה, וכשמתחיל להיווצר בצק מוסיפים את שמן הזית והמלח.
לשים כ-10 דקות נוספות, עד שהבצק רך למגע ומעט דביק.
מכסים את הבצק בתוך המיקסר ומתפיחים כשעה וקצת עד הכפלת נפח.
לשים שוב ל-3 סיבובים בעדינות כדי להוריד את האוויר.
מתפיחים כשעה נוספת.
מחלקים את הבצק לכדורים במשקל 70-60 גרם ומניחים על משטח העבודה המשומן.
מייצרים צורת אליפסה (קלצון). אם קשה, אפשר גם ליצור עיגול ולרדד מעט במערוך. מניחים על נייר אפייה גזור למשך רבע שעה להתפחה נוספת.
מחממים שמן עמוק בסיר טיגון. כשהשמן חם מספיק, מרימים כל כדור של פריקסה עם הנייר ומניחים בעדינות בתוך השמן כשהוא הפוך (כלומר, הצד שהיה כלפי המשטח עכשיו יהיה כלפי מעלה). "משקים" את הפריקסה בשמן בעזרת מצקת. כשהפריקסה תופח - הופכים לצד השני.
כשהלחמניות משחימות יפה, מוציאים למסננת ברזל, ולאחר דקה מעבירים לנייר סופג, וממלאים אותן בכל טוב.