"אנחנו מוסיפים לכאב ולסבל שלנו משום שאנחנו רגישים מדי, מגיבים בעוצמה רבה מדי לדברים שוליים, ולעיתים לוקחים את הדברים באופן אישי מדי". טנזין גיאטסו, הדאלי לאמה ה-14
"אל תיכנעו לרגשותיכם. לב רגיש מדי הוא הדבר האומלל ביותר על פני אדמתנו הלא בטוחה". יוהאן וולפגאנג פון גתה
מחקרים מצביעים על הבדלים אישיים מתמשכים ברגישות האנשים. אלו שרגישותם גבוהה, רגישים יותר הן למצבים שליליים והן לחיוביים. עצבותם עמוקה יותר ושמחתם עזה יותר. הפסיכולוגית איליין ארון, החוקרת אנשים רגישים במיוחד, המהווים כ-20 אחוזים מכלל האוכלוסייה, מאפיינת אותם כמי ש"מהרהרים עמוקות בכל דבר, ולכן קל מאוד להציף אותם".
לדבריה, כשאנשים רגישים במיוחד מתאהבים, הם נוטים לתבוע יותר עומק ממערכת היחסים שלהם כדי להיות מסופקים, שמים יותר לב לפגמים אשר מצויים בהתנהגות בני זוגם, מהרהרים יותר וכמובן חוששים ממהלך הדברים. אנשים רגישים במיוחד, אם כן, מועדים יותר למתח מחד אך גם לאמפתיה מנגד.
אולם רגישות רומנטית היא בעלת ערך רב רק כשהיא מאוזנת. ממש כפי שלא ניתן לאהוב את כולם, כך לא ניתן להיות רגישים באותה המידה כלפי כל תכונות האהוב והתנהגויותיו. על כן, הרגישות הרומנטית צריכה להתמקד בהיבטים המשמעותיים ביותר הקשורים בשגשוג הרומנטי, כי כשאין מיקוד וכשאין סדר חשיבות, ערכה של הרגישות עומד בסכנה, והיא עלולה להפוך לרעילה.

3 צפייה בגלריה
זוג מפלרטט אילוסטרציה
זוג מפלרטט אילוסטרציה
" רגישות רומנטית היא בעלת ערך רב רק כשהיא מאוזנת"
(צילום: Shutterstock)

כך, רגישות יתר במערכת יחסים רומנטית עשויה לעורר רגשות תכופים של קנאה, תסכול וכעס. תגובה רגישה מדי עלולה לחזק את המשיכה לאנשים אחרים ולהוביל את האוהב לחיפוש מתמיד אחר אפשרויות רומנטיות "טובות יותר". חיפוש כזה אינו מאפשר לנו לשמוח בחלקנו הרומנטי, ופוגע בהתפתחות אהבה מתמשכת ועמוקה.
סגירת מספר דלתות מפתות, התובעת אדישות כלשהי כלפי אותן דלתות, היא התנהגות אופטימלית בעולם של משאבים מוגבלים וערכים סותרים. אהבה דורשת השקעה רבה, ורגישות כלפי כל אפשרות רומנטית עלולה לרוקן את המשאבים הללו מתוכנם. על כן, מידה מוגבלת של אדישות, הנותנת משקל מועט לפגמי בן הזוג ולהתנהגויות "מוטעות" שלו, מאפשרת עמדה מכבדת של מחילה ואווירה רגועה יותר בזוגיות.

בין רגישות לאדישות

"ההפך מאהבה הוא לא שנאה, אלא אדישות". אלי ויזל
"אדישות הגברים, הרבה יותר מעריצותם, היא ייסורי הנשים". ז'ול מישלט
"סובלנות היא מילה אחרת לאדישות". סומרסט מוהם
הדעה הרווחת מבקרת את האדישות ביחסים הרומנטיים ורואה אותה בתור ההיפוך המוחלט של האהבה. דעה זאת טבעית לאור מרכזיות הרגישות לזולת ביחסים הרומנטיים, ולאור ההבנה שבאדישות ישנה לרוב הפחתה בחשיבות הזולת ובעניין בו. בת הזוג של האדם האדיש מרגישה שלא סופרים אותה, ואחרי ניסיונות כושלים לקבל התייחסות, היא בדרך כלל נכבית. האדישות בזוגיות מקושרת יותר עם גברים מאשר נשים, כנראה לאור העובדה שנשים נתפסות בחברה/תרבות כרגישות יותר.
רגישות יתר במערכת יחסים רומנטית עשויה לעורר רגשות תכופים של קנאה, תסכול וכעס. תגובה רגישה מדי עלולה לחזק את המשיכה לאנשים אחרים ולהוביל את האוהב לחיפוש מתמיד אחר אפשרויות רומנטיות "טובות יותר"
הפתרון הוא שאיפה לאדישות רומנטית מתונה, שביסודה עומד קור רוח המתקשר לשליטה עצמית, מתן כבוד לערכי בן הזוג וקבלה והשלמה עם התכונות השליליות שלו. באהבה עמוקה האדישות המתונה מופנית כלפי התכונות השוליות כמו היות בן הזוג לא מסודר, ולא כלפי התכונות המהותיות, דוגמת אי-התחשבות בזולת וקמצנות.

3 צפייה בגלריה
זוג שומר על דיסטנס
זוג שומר על דיסטנס
"הפתרון הוא שאיפה לאדישות רומנטית מתונה"
(צילום: Shutterstock)

זוגיות מחייבת סדר עדיפויות. האדישות המוגבלת היא התנהגות רציונלית הלוקחת בחשבון שאיננו יכולים לשנות הכול, ושמוטב להסתגל לבן הזוג. זה לא אומר שעלינו להיות עיוורים לפגמים שלו, אלא שעלינו לגלות פחות רגישות אליהם בכך שנעניק להם חשיבות פחותה. האדישות המוגבלת יכולה לנבוע מעמדה חיובית, כמו כיבוד בן הזוג ורצונותיו, או מעמדה שלילית שהיא היעדר דאגה לבן הזוג.
גם נושא האמון מחייב מידת מה של אדישות – ביטחון בכך שמעשי האחר נעשים מתוך אהבה וכוונות טובות. כלומר, אם אנחנו שואפים לנהל זוגיות טובה ובריאה, עלינו ללמוד להיות אדישים כלפי נושאים מסוימים ורגישים יותר לאחרים, אחרת המערכת הנפשית תהיה עסוקה כל הזמן בנושאים משניים שאינם חשובים, ותציף אותנו מבפנים.
מחקרים מראים כי אוהבים עמוקים אכן מפתחים אדישות זהירה. כך, נמצא כי אנשים במערכות יחסים שיש בהן מחויבות עמוקה, נוטים לראות באנשים מושכים פיתוי קטן מכפי שתופסים אותם אנשים שאינם במערכת יחסים מחייבת. כדי לפוגג את האיום מצד החלופה הרומנטית, אנשים במערכות יחסים מחויבות ממעיטים במידת המשיכה שהם מייחסים לבני זוג פוטנציאליים אחרים.
שיר אהבה נפלא משנת 1934 מדגים זאת היטב בשורה: "מיליוני אנשים חולפים על פניי, אבל כולם נעלמים מן העין – משום שאני מסוגל לראות רק אותך." במציאות, אוהבים אמיתיים אינם עיוורים לאפשרויות רומנטיות אחרות, אך הם אדישים אליהן. אהבה רומנטית עמוקה מפחיתה את הרצון לחפש בני זוג אחרים.

האם אתם לוקחים את אהבתכם כמובנת מאליה?

"כשלוקחים אותך כמובן מאליו, זאת עשויה להיות מחמאה. פירוש הדבר שהפכתם למרכיב נינוח ובטוח בחייו של אדם אחר". ג'ויס בראת'רס
"בן זוגי הוא חם מזג, ואני משוועת לקצת אדישות מצידו". יוליה
עצה פופולרית שמעניקים יועצי נישואים היא לא לקחת את בן הזוג כמובן מאליו: כדי ללבות את להבות הרומנטיקה הגוועת, כדאי לכלול במערכת היחסים שינויים מסוימים ותחושה קלה של אי-ודאות. למרות שהנחה זאת נכונה ביסודה, ישנה משמעות נוספת ועמוקה יותר של "מובן מאליו", שהיא טבעית יותר באהבה -לקיחת בן הזוג כמובן מאליו באהבה עמוקה אינה מעידה על חוסר רגישות, היא פשוט מבטלת את החשש המתמיד שבן הזוג יעזוב. האמון העומד בבסיס האהבה העמוקה אינו חסין מפני סיכונים, אבל העמדה הבסיסית אינה של חשדנות תמידית.
אף שאמון כרוך בסיכונים, ובכלל זה סכנת הפרתו, הוא כרוך גם בעמדה חיובית כלפי בן הזוג, ובאופטימיות באשר להמשך הקשר. עמידה יומיומית על המשמר עשויה למנוע חטאים של בני הזוג, אבל עלולה גם להיות הרסנית בכל הקשור לטיפוח עומק רומנטי.

3 צפייה בגלריה
זוג רומנטי בשדה התעופה
זוג רומנטי בשדה התעופה
"אמון כרוך בסיכונים"
(צילום: Shutterstock)

חשיבות האדישות הספציפית מבטאת את ערך ההתנתקות הנפשית מאירועים פחות חשובים כדי להתמקד בדברים משמעותיים יותר. באופן דומה, מחקרים מצביעים על חשיבות ההתנתקות לעיתים מהאינטרנט, כדי להיות רגועים יותר ולהתמקד בעבודתכם או בזוגיות. התנתקות זאת מביעה אדישות מסוימת כלפי מאורעות שוטפים בחיי היומיום. דוגמה נוספת היא יציאה לחופשה בחו"ל, שבה יש התנתקות זמנית מסביבתנו הרגילה כדי למצוא במקום אחר רוגע דינמי מלא בפעילויות.
לסיכום, ההתאהבות כרוכה ברגישות לאהוב, אך רגישות רבה מדי או בלתי בררנית, עלולה להרוס את האהבה משום שהיא מפרה את סדר העדיפויות הערכי שלנו. אימוץ סדר זה תובע לא רק רגישות, אלא גם אדישות מתונה העומדת ביסוד המידות הטובות של סובלנות ומחילה.
אהרון בן-זאב הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. הטקסט מבוסס על ספרו החדש, "אהבה, כמעט כל הסיפור", שיצא בהוצאת ידיעות ספרים/אוניברסיטת חיפה