3 צפייה בגלריה
זוג מסוכסך
זוג מסוכסך
זוג מסוכסך
(צילום: shutterstock)

קשרים רומנטיים רבים המתחילים כהבטחה גדולה, הופכים עם הזמן למערכת יחסים קשה, לעיתים סוערת, המביאה את בני הזוג לסף פרידה. לא תמיד ברור לשניהם מה גרם לזה ומה קדם למה, רק שהם מוצאים את עצמם מתקשים להיפרד אך גם סובלים יחד בסגנון "אני לא יכול איתך, ואני לא יכול בלעדייך". מדוע מערכות יחסים מסוימות הופכות לרעילות, מהי ההגדרה של מערכת יחסים בריאה לעומת מערכת יחסים לא בריאה, אילו אנשים נמשכים למערכות יחסים לא בריאות והאם ניתן להשתחרר מהן?

זוגיות בריאה - הבחירה ההדדית

בשביל להבין מערכות יחסים לא בריאות וכיצד הן נוצרות, נתחיל בהגדרה של מהי מערכת יחסים בריאה. יחסים בריאים הם בראש ובראשונה הדדיים. לשני הצדדים יש את אותה השפעה ואותה עמדה של כוח. לשני הצדדים חובות וזכויות שוות, פעם אני נותן, פעם אני מקבל, לעיתים אני מסרב לבקשת האחר, והכל נעשה מתוך תחושה של בחירה חופשית. בהתמסרות בריאה אנחנו מוותרים על שליטה מתוך ביטחון ואמון בנו ובאחר, מה שמאפשר לנו לשחרר הגנות, להתקרב ולהפוך לאינטימיים. במובן מסוים זה דומה לכלב אהוב שמתהפך על גבו ומאפשר לנו ללטף את בטנו הפגיעה מתוך תחושה של אמון וביטחון בבעליו.
ביחסים שאינם בריאים, לעומת זאת, אין תחושה של בחירה חופשית, אלא להפך - שני הצדדים מרגישים שהם נשאבים למקום שבו הם הקורבנות הממלאים תפקידים של שולט ונשלט, מכניע ונכנע. רמת החרדה של שניהם גבוהה, בעוד שרמות האמון והביטחון נמוכות. אם כך, מדוע אנשים נשאבים לקשרים לא בריאים ומתפתים להישאר שם לעיתים במשך שנים? ובכן, שני ממדים מרכזיים קיימים בתוך יחסים: האחד קשור לביטחון והשני קשור להערכה. הצורך בביטחון קשור לחוויה טובה של היקשרות אל האחר, להישענות עליו, לתחושה של אמון בו. היקשרות בטוחה מרגיעה חרדות סביב נטישה. תחושה עצמית טובה גורמת לי להרגיש אטרקטיבי, שיש לי מה להציע לבן זוגי, שאני נבחר בזכות ולא בחסד.
אך כאשר אנו חוששים מאוד מנטישה, או לחילופין מרגישים שאנחנו לא מספיק ראויים (אצל רבים חרדת הנטישה הולכת יד ביד עם התחושה שאני לא מספיק אטרקטיבי), הפגיעות הנגרמת מהתלות הטבעית בבן הזוג הופכת לקשה מידי להכלה, כיוון שאם אני לא מספיק בטוח בגבריות או בנשיות שלי, ככל הנראה שאזדקק לאישור מתמיד מהאחר שיתחזק את הערך שלי, בו בזמן שבמעשה זה אהפוך את עצמי לתלוי בו עוד יותר.

סדיזם ומזוכיזם נפשי

הקושי שלי להישען על עצמי ולתת לעצמי תוקף, יחד עם התלות הגוברת שלי באחר, מאלצים אותי לבחור באופן לא מודע באחת משתי האופציות: שליטה (סדיזם) או כניעה (מזוכיזם). גם הסדיסט וגם המזוכיסט שותפים לקנוניה הזוגית הבאה: אני לא מרגיש שיש לי באמת מה להציע לך, ולכן אתה לבטח תעזוב אותי או תבגוד בי. בכדי שזה לא יקרה, אני אציע לך את עצמי בכל דרך שתחפוץ, העיקר שתהיה איתי (המזוכיסט), או שאקטין ואשלוט בך בכל דרך שאחפוץ, ובכך אכריח אותך להיות איתי (הסדיסט). בכך מבטיחים שני הצדדים את הישארותו של האחר איתם למרות תחושת הנחיתות או חרדות הנטישה שהם נושאים איתם עקב חוויות טראומטיות שקרו בעברם (סביבה שלא פיתחה את האטרקטיביות שלי, חרם שעברתי, יחסים קשים עם ההורים ועוד).

3 צפייה בגלריה
כששני הצדדים סובלים מתחושת נחיתות
כששני הצדדים סובלים מתחושת נחיתות
כששני הצדדים סובלים מתחושת נחיתות
(צילום: Shutterstock)

מזוכיזם הוא "אהבה ללא תנאים". אני נותן את עצמי לא משנה איך מתנהגים אליי. באהבה בריאה היכולת שלנו להשקיע ולהיות בשביל האחר קשורה ליכולת לקבל משהו בתמורה. המזוכיסט, לעומת זאת, נותן בלי לבקש דבר. במזוכיזם יש תחושה של אובדן בחירה, כאילו שהיחסים נכפו עלינו מבלי שיש לנו בכלל יכולת לעשות דבר בנידון, עקב רודנותו של האחר. אולם הנתינה המזוכיסטית שנחווית כמו מלאכיות או התחשבות, היא בעצם ריצוי וכניעה שמגיעים מתוך פחד עמוק. היא נועדה לאותת לצד השני: "אני אוותר על הכל ובעיקר על עצמי, רק אל תעזוב אותי".
הסדיסט, לעומת זאת, שואב את כוחו המדומה מתוך הקטנה, השפלה או הפיכת האחר לעושה דברו. למעשה, הסדיסט מנסה לשלוט באחר בכדי להרגיע את חרדותיו שלו, כאשר על הדרך הוא משיג עוד דבר - הוא הופך את האחר לפחות אטרקטיבי, ובכך הופך את התלות בו לפחות קשה להכלה. אם האחר המושפל יעזוב, זה לא יהיה הפסד גדול, חושב לעצמו הסדיסט. אם כך, התוקפנות הסדיסטית מונעת מהתלות באחר ומכוונת להקטינה עד כמה שאפשר. סדיזם יכול לבוא בגוונים שונים: מניעה של אהבה ויחסי מין, אלימות פיזית או מילולית, קנאה אובססיבית ושתלטנות, הגבלה של תנועה או לבוש, או הפיכת כל דבר לסיפור הנתפס כמזלזל או פוגע במתכוון.
מדוע אם כך אנשים אינם עוזבים קשר לא בריא? לכאורה, נראה שהפתרון הוא קל. המזוכיסט יעזוב את הסדיסט, והכל יבוא על מקומו בשלום. אנו נוטים לחשוב כך כיוון שכולנו הורגלנו לחשוב באופן לינארי, כלומר בקשר של סיבה ותוצאה. יש לנו בעיה, אנחנו מאתרים את הבעיה, פותרים אותה, והכל חוזר לקדמותו. לא מעט זוגות שמגיעים אליי לטיפול זוגי מנסים לאתר את הבעיה אצל אחד מבני הזוג. "הוא רק צריך להיות ככה וככה ואז הבעיה תיפתר", הם נוהגים להגיד, אולם כשמדובר בזוג זה יהיה נאיבי לחשוב באופן לינארי.

3 צפייה בגלריה
למרות הסבל הם נשארים ביחד, לעיתים לשנים ארוכות
למרות הסבל הם נשארים ביחד, לעיתים לשנים ארוכות
למרות הסבל הם נשארים ביחד, לעיתים לשנים ארוכות
(צילום: Shutterstock)

זוגיות לא בריאה היא מפתה ומזמינה למרות הסבל, כיוון ששני הצדדים מפיקים ממנה תועלת סמויה. כלומר, גם אם מערכת היחסים סוערת וקשה, היא באותה נשימה גם מאוד מרגיעה כי הוא עונה גם על צרכי הביטחון המעורערים של שני הצדדים, וגם כי היא נותנת תחושה חזקה שיש לי מה להציע ולכן האחר לא יעזוב אותי. אולם האמת היא שהאחר נשאר בקשר לא בגלל האטרקטיביות שלי, אלא בעיקר בגלל שחזור של מערכות יחסים מוקדמות שקשה לו להשתחרר מהן בעצמו. כך מוצאים את עצמם שני הצדדים לפותים בתוך מערכת יחסים ממכרת, שקשה מאוד להשתחרר ממנה. היא יכולה להתאפיין בפרידות ובקאמבקים חוזרים ונשנים, פגיעות רבות הנחוות באופן אישי, מעברים מהירים בין יציבות לסערה, וציפיות גבוהות שהאחר יתאים את עצמו אליי באופן מלא.

אז מה עושים?

הפנטזיה המקובלת באהבה לפיה שני חצאים יוצרים יחד שלם, מסוכנת במקרה הזה במיוחד. כאשר אנו מגיעים לא שלמים, כלומר עם פגיעות התקשרותיות או נרקיסיסטיות בחוויית הערך העצמי שלנו, המדרון בדרך למערכת יחסים לא בריאה הופך לחלקלק במיוחד. לפני שאנו מגיעים לקשר ובטח שבמהלכו, עלינו ללמוד לחזק את העצמי המובחן והנפרד שלנו מהאחר. מובחנות היא היכולת להישאר עצמי, תוך כדי שאני מנהל קשר קרוב עם מישהו אחר. זוהי היכולת לתת לעצמי תוקף, להרגיע את עצמי ולהרגיש ראוי, מבלי שאזדקק כל הזמן לאחר שיחזיק מראה שתשקף לי מי אני ומה אני שווה, בכדי שאוכל להרגיש טוב עם עצמי.
השאלה שאולי קופצת לכם לראש בזמן שאתם קוראים שורות אלה היא "רגע, אז בשביל מה בכלל להיות בזוגיות?" ועל כך אגיד שיש הבדל מהותי בין "זקוק" ל"רוצה". אם אני זקוק לדברים האלה מהאחר כיוון שאין לי אותם בעצמי, אני נידון להיטלטל בזוגיות כמו עלה נידף ברוח. לעומת זאת, זוגיות טובה היא זוגיות בין שני אנשים ש"רוצים". כלומר, בין שני צדדים שמשקפים ומעצימים את התחושות הטובות שיש לכל אחד מהם על עצמם. הם שומרים על המרכז שלהם, יודעים להירגע, לא לקחת דברים באופן אישי כל כך, ובטח שלא להשליך על האחר את כל בעיותיהם, במיוחד ברגעים שהאחר מאכזב.
אנו בוחרים באחר בשביל ללוות האחד את השני במסע ההתפתחותי שלנו בחיים, אך הוא אינו יכול, וגם לא צריך להיות, דמות שיכולה להכיל כל דבר שאנו משליכים עליה, או שתהיה שם בלי קשר לאופן שבו ננהג בו.

רועי צור עוסק בטיפול פרטני וזוגי, ובטיפול פסיכולוגי אונליין. מעביר במסגרת "Funzing" הרצאות לקהל הרחב כגון "מהתאהבות לאהבה" ו"אינטליגנציה זוגית".