המשפחה שעברה לקפריסין: "עשינו הכול כדי להגשים את החלום"

בשיאה של תקופת הקורונה, אביגיל ושחר לוי החליטו שזה הזמן להגשים חלום ולעבור מכרכור לפאפוס שבקפריסין, יחד עם שלוש בנותיהם. "למרות שגרנו בבית יפה עם עסק יציב ומשפחה קרובה, הבשילה בנו ההחלטה לרצות לשנות ולהתאוורר"

תמונה כללית
ליאת עברי עיני | פורסם: 26/05/2021
לפני חצי שנה אביגיל ושחר לוי לקחו את בנותיהן (6, 11 ו-15) ועברו מכרכור לפאפוס שבקפריסין. "עשינו את המעבר בלב תקופת הקורונה, בזמן שבו היה קשה מאוד לטוס ולהתנייד", מספרת אביגיל. "משרדי הממשלה היו סגורים והיו קשיים אובייקטיביים לארגן מסמכים. בנוסף, היה גם חוסר ידיעה עד הרגע האחרון אם נוכל לצאת מהארץ ואם הטיסה לא תבוטל.
"המון אנשים שאלו אותנו 'למה להתעקש ולא לחכות?' אבל שנינו היינו מאוד מאוד נחושים. הרגשנו שאנחנו רוצים לנסוע דווקא בתקופה הזאת. היה לנו חזון ועשינו הכול כדי להפוך אותו למציאות ולהגשים את החלום הזה".
שחר: "הקהילה הישראלית בפאפוס איכותית ומדהימה, ואנחנו מרגישים שהצלחנו לייצר לנו פה הווי חברתי תוסס. אנחנו צוחקים על כך שמאז ימי התיכון לא היו לנו חיי חברה כאלה סוערים".
צילום: אלבום פרטי"רצינו לשנות ולהתאוורר" (צילום: אלבום פרטי)
לבני הזוג יש עסק דיגיטלי שהוקם לפני שבע שנים. אביגיל מנחה נשים לתודעת שפע ויצירת מציאות בקורסים אינטרנטים, וכשהעסק שלה החל לגדול שחר הצטרף אליה והיום הוא מנהל את כל הצד התפעולי של העסק. "תחום העיסוק שלנו בעצם איפשר את כל המעבר הזה", הם מסבירים.
מה מצב המדינה שלכם מבחינת קורונה?
שחר: "קפריסין נרגעה מבחינת תחלואה, העומס בבתי החולים פחת בצורה ניכרת. יש עדיין מעט הגבלות שמטרתן להוריד הדבקה אבל אין סנקציות מוגזמות. מתקדמים בקצב החיסונים והממשל צופה שלקראת סוף יוני הכול יחזור לשגרה".
קראו עוד:
איך מערכת החינוך מתנהלת?
אביגיל: "הלמידה פה שונה מאוד ממה שחווינו בארץ. הבנות לומדות בבית ספר פרטי באנגלית ולא במערכת החינוך הקפריסאית. כשהגענו בנובמבר הבנות התחילו למידה באון-ליין, למידה רציפה ומלאה כמו יום לימודים רגיל, לאורך כל השעות, במערכת מקוונת ומשוכללת שיש בה פיצ'רים לעבודה קבוצתית ולעבודה אחד על אחד, משלבת וידאו וגיליונות עבודה אלקטרונים לכל תלמיד ותלמידה.
"בית הספר לקח מאוד ברצינות את פרויקט הלמידה מרחוק ולמרות שחששנו, בסוף זה עזר לילדות שלנו להיקלט בצורה רכה, ללמוד אנגלית ולהכיר את הילדים בכיתה לפני פגישה פיזית. בינואר הלימודים נפתחו גם פיזית, ומאז ועד היום הלימודים מתנהלים כרגיל, לפי תכנית לימודים בריטית ובכיתות קטנות. יש בכל כיתה בממוצע כ-15 תלמידים ושני מורים".
צילום: אלבום פרטיאולפן באנגלית כל יום לתלמידים (צילום: אלבום פרטי)
שחר: "כל תלמיד חדש שמגיע לבית הספר ללא אנגלית כשפת אם מצורף ל'אולפן באנגלית' של לימוד מתוגבר במשך כמה שעות בכל ימות השבוע. בתיכון התלמידים נבדקים אחת לשבוע בבדיקות מהירות לקורונה באמצעות מעבדה ניידת שמגיעה לבית הספר".
באיזה אופן המצב השפיע עליכם כמשפחה?
אביגיל: "הקורונה העניקה לנו הזדמנות חד פעמית לעשות צעד אמיץ אל חוויה חדשה, מגבשת ומלמדת. למרות שגרנו בבית יפה בכרכור עם עסק יציב ומשפחה קרובה, כבר בסגר הראשון הבשילה בנו ההחלטה לרצות לשנות ולהתאוורר. היה לנו מאוד לא פשוט עם מה שקרה בארץ פוליטית וחברתית בשנה האחרונה. השיח האלים והקיטוב היו לנו קשים והקורונה בהחלט חשפה את מערומיה של החברה הישראלית.
"רצינו לקחת הפסקה מכל זה ולחוות חוויית חיים שונה, לתת לילדות שלנו הזדמנות ללמוד אנגלית בבית ספר מדהים, ולגור במקום שליו, פסטורלי ויפיפה. איכות החיים פה מאוד טובה עבורנו, ההוצאה החודשית דומה לזו שהוצאנו בישראל אבל ההבדל שכאן אנחנו חיים בבית פרטי עם בריכה ונוף לים, מוקפים במטעי בננות, נהנים מחינוך פרטי, פנאי, חופש וטבע".
שחר: "בחרנו בקפריסין כי היא קרובה לישראל, למשפחה ולחברים, עם מזג אוויר כמעט זהה, מדינה שמקבלת זרים בברכה ומדברים בה אנגלית ומחיר טיסה לישראל עולה כמו זוג כרטיסים לסינמה סיטי".
למה אתם הכי מתגעגעים?
שניהם: "להיכנס לאוטו ולקפוץ להורים".
צילום: אלבום פרטי"מהלך משפחתי מגבש מאוד" (צילום: אלבום פרטי)
איך מתנהל יום בחייכם?
אביגיל: "בבוקר אני לוקחת את הילדות לבית הספר ומשם נוסעת שתידקות לחוף הים, להליכת בוקר ומדיטציה. אחר כך חוזרת לעבוד במשרד שבינינו לעצמנו בחצר הבית. בצהריים אוספים את הילדות, אוכלים ביחד ונחים אחרי העבודה והלימודים. אחר הצהריים יוצאים לטייל בים או לחברים, מבשלים וקוראים ספרים".
שחר: "אחרי קפה כפול של בוקר, שיטוט באינטרנט ואימון בחדר הכושר הסמוך, מתחיל את היום במרתון מרוכז של עבודה ואני גם זה שאוהב לטפל בבית, בקניות ובניקיון. לקראת הצהרים אוספים יחד את הבנות".
"הקורונה העניקה לנו הזדמנות חד פעמית לעשות צעד אמיץ אל חוויה חדשה, מגבשת ומלמדת. למרות שגרנו בבית יפה בכרכור עם עסק יציב ומשפחה קרובה, כבר בסגר הראשון הבשילה בנו ההחלטה לרצות לשנות ולהתאוורר"
הבנות שומרות על קשר עם חברות מישראל דרך הווטסצאפ והכירו חברות חדשות ממשפחות ישראליות שגרות באזור. "יש להן כבר חיי חברה עשירים ולאט לאט נבנים גם קשרים עם ילדים אחרים. יש פה בבית הספר ילדים מ-160 לאומים שונים", אומרת אביגיל.
מה מבחינתכם הכי מאתגר?
אביגיל: "השפה כמובן מהווה מחסום תקשורתי ראשוני, ועוד בהמון מבטאים - אנגלית של קפריסאים, של בריטים, של סקוטים, של יפנים, סינים ורוסים אבל כל יום פה משפר לנו את האנגלית ואת היכולות שלנו ושל הילדות".
שחר: "דבר נוסף היה האינטרנט. בגלל שאנחנו גרים באזור כפרי יחסית בקפריסין מצאנו את עצמנו שלוש דקות לפני שידור חי במועדון שלנו מול 200 נשים בלי אינטרנט בכלל. זה הצריך הרבה יצירתיות אבל בשניה האחרונה הסתדרנו והיה מעולה. לקח לנו שלושה חודשים למצוא ספק אינטרנט סביר שנותן לנו אולי עשירית ממה שהיה לנו בארץ אבל זה כבר לגמרי מאפשר לעבוד בנוחות ולהמשיך את הדברים כרגיל".
ספרו על רגע מיוחד שהיה לכם כמשפחה בתקופה הזאת.
אביגיל: "המעבר הזה היה מדהים למשפחה שלנו, מהלך מאוד מגבש ומקרב, שבו היינו צריכים לאפשר את הביטוי של הקושי של הילדות ולהכיל וגם לכוון את זה למקומות הכי טובים ולייצר התלהבות. אחד הרגעים שהכי זכורים לי, יומיים אחרי שהגענו לפה, ישבתי על שפת הבריכה והילדות לידי, ופתאום קלטתי שהזווית של הישיבה והשמש ששקעה והבריכה – זה בדיוק כמו שדימיינתי לעצמי כשזימנתי את המעבר הזה.
"זו תמונה שהייתי מחזיקה לי בראשי כל יום לפני השינה, כשהיינו עוד בשלבים הכי ראשוניים של החלום הזה, ופשוט קלטתי איך החלום הפך לתמונה ממשית ומציאותית לגמרי. כששיתפתי את הילדות בהתרגשות בהכרה הזו, המתבגרת צחקה עליי כמובן אבל כולן ידעו שזה משהו מדהים - מציאות שהצלחנו כמשפחה להגשים כנגד כל הסיכויים".
צילום: אלבום פרטי"מציאות שהשגנו כנגד כל הסיכויים" (צילום: אלבום פרטי)
עוד היא מוסיפה, כי "למרות כל הרוגע, ישראל כל הזמן בלב שלנו, ובעידן האינטרנט והפייסבוק לא מרגישים בכלל שהתנתקנו. המשפחות שלנו בארץ, שנינו שרתנו בצבא, הכרנו והקמנו את המשפחה והעסקים שלנו בישראל. זה לא משהו שישתנה לעולם. אנחנו מעורבים, מתגעגעים, מקווים לטוב, אבל כרגע קשה לנו עם מה שקורה ואנחנו בוחרים בתקופת הזמן הזאת לא להיות בישראל.
"היה מאוד קשה לראות מרחוק את ימי הלחימה בעזה והתקפות הטילים על ישראל. הרבה קפריסאים הביעו דאגה ואפילו הזדהות עם ישראל. לא נתקלנו אישית ביחס עוין או בגילוי שנאה נגד ישראל אבל ששמענו שהתקיימה מחאה של מוסלמים בבירה ניקוסיה. לאורך כל ימי המבצע כמובן שדאגנו והיינו בקשר רציף עם המשפחות והחברים בארץ".
שחר מוסיף: "למרות שאנחנו כאן כבר כמה חודשים טובים, עדיין משתאים יום-יום מהנימוס המקומי, מהאדיבות בכבישים ובתור בסופר, מהרוגע והשלווה הפנימית של הקפריסאים ומכך שהם לא רודפים ולא משועבדים לעבודה וללחץ, ולמרות כל זה לא נחסך מהם שום דבר חומרי. מאז שעברנו לכאן לא נתקלנו כמעט בפקק תנועה, לא שילמנו חנייה ואין כאן כבישי אגרה. כשקופצים לבנק לא צריך לקבוע תור באפליקציה והחנייה בחינם במדרכה ממש ליד דלת הכניסה לבנק. החיים כאן מזכירים בהרבה מובנים את החיים הקלים בישראל של פעם. כשהשגרה תחזור אחרי הקורונה נוכל לשפר עוד יותר את חיזוק הקשר ולהיות יותר על הקו עם ישראל ולפגוש בתדירות גבוהה יותר את המשפחות והחברים".
מה הלאה?
אביגיל: "כרגע מקסים וטוב לנו פה וישראל תמיד זה הבית עבורנו".
גרים בחו"ל ורוצים להשתתף במדור? כתבו לנו
96

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
56.

נתחו נכון את המדינה בה הם חיים -והלכו

55.

54.

בארץ לא היו מעיזים לשלוח ככה ילדים לבית ספר, ישר מעורר סטיגמה. לא מסתדר צברית שמתלבשת ככה לבית ספר.

53.

52.

51.

שלא יספרו סיפורים. המיסים הנמוכים זו הסיבה היחידה שהם עברו. וגם אני הייתי עושה את זה במקומם :)

50.

הייתי כמה פעמים בקפריסין ובאמת אנשים מאד נחמדים מנומסים ואדיבים, ומרגישים כייף ורוגע כמו בשנות השישים אבל בסביבה מתקדמת ומודרנית! כמעט בכל מסעדה כששואלים מאיפה השמן זית הם מספרים בגאווה שזה מהחלקה המשפחתית היו אז הטבות מיוחדות למי שהפקיד כסף בבנק בקפריסין לשנה כגון ריבית של 4.5% ואפילו 5.5% ואת הריבית היו נותנים מייד בהפקדה! שזה ממש יפה עד שהודיעו פתאום על פשיטת רגל של הבנקים וחוק קיזוז של 20% מהפקדונות למי שהיו מעל 100 אלף יורו למזלי לא היו לי סכומים כאלה ולא אפילו קרוב לזה, הנהיגה בצד ההפוך היא לא קלה וחייבים להתרגל אליה!! בנוסף לצערי עברתי במקום בו הייתה תאונת דרכים עם פצועים והרוגים קצת מחוץ לעיר,עצרתי ושוחחתי עם אזרח שהיה שם והוא אמר שהם מחכים לאמבולנס כבר חצי שעה!! הייתי המום ואמרתי תודה לאל שבישראל ממתינים לאמבולנס רק מספר דקות במקרים כאלה

49.

כול הכבוד למשפחה הזאת שעשתה שינוי משמעותי בחיים מהארץ הלא שפויה שאפו

48.

כך קבע רבי יהודה וזאת היא מדינת הים המאוזכרת בראש מסכת גיטין

47.

בתור מי שגר שם כמה שנים, בהחלט אווירה רגועה אם כי מדובר במקום פרימיטיבי ולא מפותח. תשתיות של לפני 20 שנה, ברוב השכונות בעיר אין תאורה, אין מדרכות, הפסקות מים, מערכת בריאות של תחילת שנות השמונים, אינטרנט לא יציב, חשמל יקר בטירוף, אופנועים ללא אגזוזים - משהו שרואים היום רק בארצות ערב קורעים את הכבישים, ועוד ועוד… צריך לזכור שקפריסין האמיתית זה לא רצועת החוף עם בתי המלון… אם טוב להם ככה, מגניב, מאחל להם בהצלחה.

comment-2-comment

מערכת הבריאות השתפרה באופן יוצא מן הכלל. רופאים מעולים וציוד רפואי מהטובים בעולם. מספר מרפאות ל MRI ותור מהיום להיום. אינטרנט מהיר ללא כל הפסקות, מחירי חשמל ומים לא שונים מארצות אחרות. בכלל, להשוות את המצב בקפריסין לארצות ערב זה טיפשי ולא לעניין. אולי כדאי שתבוא לבקר ולהתרשם.

comment-2-comment

46.

מה נותנים ליורדים מהארץ במה? מה כל העידוד לברוח מכאן ? אזרחות פורטוגלית, אזרחות פולנית, חלאס עם כל החארטות האלו, יש מדינה, היא ישראל, וזה מה שיש, בשביל שיהיה כאן טוב צריך להתאמץ ולא לברוח "הלב נשאר בישראל" ושאר קשקושים.

comment-2-comment

גידול האוכלוסיה הלא יצרנית והצורך לממן את אותה אוכלוסיה על ידי הצד היצרני, הולך ומעיק. צפיפות הולכת וגודלת וחוסר הטיפול של הממשלה בבעיות האלה, גורם לבריחת מוחות מישראל. למרבית הנוער המשתחרר מהצבא אין כאן עתיד. תסתכל סביבך ותראה לבד.

45.

44.

אני לא הבנתי מה להם לחיות בקפריסין. למה החליטו לעזוב. לא שכנעה אותי בכלל. אנחנו עוברים תקופה מאוד קשה עם הממשלה בנתיים אין . מלחמות בנינו כן ביבי לא ביבי. הכי נוח לעבור לארץ חילופית מצאו קפריסין. מי שרק רוצה לחיות איפוא שאין אנטריגות . יתכן שיש אבל לא יודעת ולא מעניין אותם. אני לא מבינה מדוע נתנו להם במה. מה מעודדים לעזוב את הארץ. האיראנים שמחים לקרוא שיש כאלה שמצאו לעזוב את הארץ כל חלומם שיברחו יהודים . לכן ימררו את חייהם של היהודים . בין ערבים ליהודים. להניע אותם לברוח מעירם היהודים .אתמול שוב דרך בית של יהטדים. לדעתי אוחנה ימסור את מפתחות משרד המשטרה. נו נכשל בגדול חבל שלא מספיק היה קשה עם הערבים. גם השוטרים לא רוצים להפעיל כוח ולירות בכל מי יזרוק בקבוקי תבערה. מי שמשתתף בלינץ.

43.

אין יותר יפה מקפריסין פאפוס אחרי ירושלים ראשלצ שדרות באר שבע חיפה ההורים שלי היו במחנות עליה מקפריסין וחלמו על ארץ ישראל אז עכשיו ללכת ולחיות שם

comment-2-comment

כשההורים שלך חלמו על ארץ ישראל הם חלמו על ישראל כמו שהייתה לפני 20 או 30 שנה , לא על גן החיות של שנת 2021 , זה למה הם עזבו.

42.

לגבי הפנסיונרים שבאים לטיפולים בארץ, אני מכירה כמה. אבל הבעיה שהם באים להיקבר בארץ ולנו, האזרחים החיים בארץ בטוב וברע - אין מקום.

41.

מי אשר רואה טוב, טוב לו בכל מקום. מי שלא טוב לו כאן או אי שם, תמיד ימצא את הלא טוב בכל מקום בעבור הזמן. לא רק שטוב לי בארץ, אלא מצויין לי כאן מכל הבחינות. לקפריסין נסעתי לחופשה כמו לעוד מקומות. גם למדתי כמה שנים בחו"ל, אבל .... לי ובעיקר כיהודי, הכי כיף לחיות בארץ. קרוב למשפחה, קרוב לחברים, לילדים ולנכדים. לא בורח מכלום ומשום מקום. רואה טוב וטוב לי כאן "עד הגג".

40.

בכל אחד ממאות הסיפורים, הגיהנום מתרחש בתוך המשפחה, שכמו יתר האחרות בספרים, מתגוררת ביישוב שכל העולם חולם להגר אליו.....

39.

יש אשכרה מי שמשלם להם כסף על זה?

38.

37.

אנחנו עברנו לקפריסין פאפוס ואכן התאור של הכותבת אמת לאמיתה קפריסין מדהימה תושבים מקסימים אין פקקים כמעט הכל מתנהל בכייף כזה ללא לחץ ניכר בקיצור ממליץ בחום לכל מי שמעוניין שינוי מרענן בלי פקקים אווירה דומה לקיבוץ גדול כמובן איך לא המחירים פה זה תענוג כמעט הכל חצי מישראל ! אבל ישראל תמיד תמיד היא בית ראשון ואין תחליף 40 דקות ואתה בבית .

comment-2-comment

ישראל תמיד בלב ובמקום ראשון ! אבל בחיים כמו בחיים הכל עניין של סדר עדיפויות, ואם באמת יהיה לכם טוב ותתרגלו, אז סביר מאוד שתמשיכו לגור שם.

36.

מאוד משעמם, לא כצעקתה גם ברשותנו בית מהמם, אנחנו משכירים ,אבל לגור שיעמוםםם

35.

34.

comment-2-comment

comment-2-comment

33.

32.

תמיד ללכת אחרי הלב

31.

30.

29.

28.

27.

26.

25.

comment-2-comment

24.

23.

22.

הלוואי שכל השפויים היו עוזבים. כאן זה מקום רק לערסים. וכן. קנאים ממורמרים, חיינו בחו"ל עד לפנסיה ושבנו כדי ליהנות משרות בריאות ממלכתי. כמו הרבה אמריקאים יהודים זקנים.

21.

ההההה, אמרו לנו:״ שהיתה הפגנה של מוסלמים!״. לדעתי כמה מסכנות הנשים שאת מדריכה או מנחה אותן. איזו אמירה טיפשה ומתנשאת. הפכת את הקונפליקט מלאומי לדתי. בקפריסין חיים מזה כמעט 40 שנה פליטים פלסטינים ולבנונים מאז סברה ושתילה. קפריסין היתה תמיד ידידה לפלסטינים בדיוק כמו יוון , עד שישראל ידעה איך לגייס אותם לצד שלה. ואגב, הם ביחסים טובים, אבל בכל זאת שומרים על ניטרליות. תיהנו , ובמיוחד שיהיה בהצלחה לבנות וקצת התנתקות לא מזיקה , אבל לא להפוך לפטריותית ממרחק של 300ק״מ .

20.

רק נשים פתיות קונות את זה. רצות אחר כך לפמפם לבעל שהגיע הזמן לשחרר את המינד ולחיות ברווח, וזה בייאושו נכנס לחובות. לכו ללמוד מקצוע מכניס, במקום כל החרטא הזו.

comment-2-comment

מי שנכנס לחובות בגלל כאלה שטויות, ייכנס לחובות בלי קשר

19.

על איזה סטאטוס אתם, האם צריך ויזה מיוחדת, צריך אזרחות אירופאית? רעיון נפלא לעבור לקפריסין.

18.

comment-2-comment

comment-2-comment

17.

16.

מה זה הקשקוש הזה?

comment-2-comment

ולא צריכים לקרוע את עצמם כדי להביא פרנסה הביתה. ואז עושים עליהם כתבה בעיתון כדי להוציא לכולנו את העיניים.

15.

14.

ראו את התלבושת לביה"ס : נראה לכם שההורים בכרכור או בכל מקום אחר בארץ, היו מסכימים שהילדות שלהן תלכנה לבית הספר עם תלבושת אחידה כמו הבנות במאה שערים? יש סדר בעולם , רק בישראל הכל חפיף ונטול סדר. (זה מתחיל בתלבושת לביה"ס)

comment-2-comment

ועוד בקיץ הישראלי הלוהט?

13.

בארץ כל הנאורות היו צועקות על התלבושת בית הספר "כפייה דתית" והיו מפגינות עם מכנסונים.. אבל בחו"ל הכל סבבא..

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

12.

comment-2-comment

11.

10.

היו מבקשים שמדינת ישראל תציל אותם? כי הם לא לקחו אחריות ורוצים שאחרים ייקחו?

comment-2-comment

לכל אחד זכות לחיות את חייו כראות עיניו והיכן שהוא חפץ. אבל מאוד מקומם ומעצבן לשמוע שאנשים עוזבים כשרע, וחוזרים בטוב (אולי בפנסיה). ברור שבקפריסין יותר רגוע - הפלשתינים לא שם ואף קפריסאי לא מאויים. מאידך ישראלים רבים שחיו בח"ול הגיעו לארץ עם משבר הקורונה וחלק הגיעו רק להתחסן. מקומם מאוד.

comment-2-comment

את כל המדינות הללו שעושים אליהן רילוקיישן ולגור בפאפוס מי ישמע טבריה של שנות ה70 אם רק היו האנשים הנכונים בממשלה כמו למשל יוסי שריד ז״ל שהשקיע המון בפריפריה שלומית אלוני שלי יחימוביץ אהוד ברק אנשים שלא מחלקים את כל הכסף לחרדים פרזיטים ושלא נדבר על כל היורדים שחוזרים בפנסיה לקבל עזרה במשק בית וקצבה

comment-2-comment

comment-2-comment

או שאולי נקבע סטנדרט עפ"י דר אבי, שמי שהוא מקנא בו ושונא לא יקבל כלום. כי אם רע לי שלכולם יהיה רע

comment-2-comment

ולכן אם צריך לגור בכל מקום אחר חוץ מישראל כדי לחיות טוב זה מבורך וכאשר יש בעיה כן אפשר לחזור לישראל ולקבל חיסון בדיוק כמו שמדינת ישראל יודעת לקורא לאנשים ב צו 8 או למילואים ולכן למטבע יש 3 צדדים וכדי להנות מהחיים כל עוד חיים

9.

ולכן עוברים להולנד בקרוב. מה שסיפרת על הקפריסאים זה תיאור מדויק של ההולנדי הממוצע. רק פה בישראל כל הזמן נלחמים אחד בשני - עצוב

comment-2-comment

8.

7.

comment-2-comment

comment-2-comment

אשכנזים עובדים בעיקר עם הראש. כל היתר מקשקשים שטויות ולפעמים מזיזים קצת את הידיים.

comment-2-comment

אכלו לי, שתו לי ולקחו לי

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

אין שכל אין דאגות, העיקר ביבי

comment-2-comment

קנאי

comment-2-comment

שימותו הקנאים...

6.

בחרתם לגור בחור בקפריסין, כאלה לא חסרים בארץ. הבנות שלכם לומדות אנגלית מיוונים. נו, באמת. העיקר להגיד שגרים בחו"ל.

comment-2-comment

הייתי מתחלף אייתם מחר

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

נכון, רק בחיפה אתה מחלק את הרחוב עם חזירי בר.

comment-2-comment

comment-2-comment

5.

4.

מי שמוכן לעבור לפריפריה בארץ (נגב, גליל, גולן) גם ירגיש שהרבה פחות לחוץ שאין בעיות חניה ואפילו יהיה לו אינטרנט מהיר.....

comment-2-comment

פקקים, מפגעים, חוסר תרבות

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

גרתי באזור שער הנגב. אינטרנט מזעזע שנופל כל הזמן, אין תחבורה ציבורית, מחירים בשמיים, ורקטות כבונוס.

comment-2-comment

לנופשונים

3.

נשמעת חוויה מדהימה. מצדיע לכם על האומץ

לכל התגובות
0