48

שובו של החתול השחור

הוא היה היין ששינה בסוף שנות התשעים את תרבות צריכת היין בישראל, ונעלם בפתאומיות לפני כעשור מהמדפים - עכשיו הוא עושה קאמבק לחנויות היין: גאטו נגרו, היין הזול מצ'ילה חוזר והוא עדיין במחיר משתלם

תמונה כללית
שי שגב | פורסם: 19/08/2020
לפני כמעט 25 שנה, כאשר יינות צ'ילה החלו לסחוף את צפון אמריקה, הוא הגיע אלינו בסערה: גאטו נגרו, החתול השחור. אלה היו יינות פשוטים, חביבים במחירים סבירים מאוד, אבל הם לא היו הראשונים - היינות הצי'ליאניים עשו עלייה לישראל כבר בשנת 1996, ושנים ספורות אחר כך הופיעו בארץ היינות הזולים של גאטו נגרו, שהפכו ללהיט ונמכרו במיליוני בקבוקים.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:
המכירות בארץ היו הצלחה כל כך גדולה, כך שבשנת 2001 אפילו השתלם ליקב לייצר סדרה כשרה במיוחד בשבילנו.
צילום: shutterstockהיין, שהיה להיט בשנות התשעים - חוזר למדפים (צילום: shutterstock)
תמונה כללית
בסוף שנות התשעים גאטו נגרו הפך לדרינק לגיטימי בברים, בדיוק כפי שבעשור הקודם הייתה זו כוסית קאווה, וכיום זה ג'ין עם טוניק. היבואנים, משפחת שקד, הם גם אלה שהצליחו להחדיר לישראל בשנים האחרונות את הבלו נאן המתקתק, שהתקבל בהתלהבות רבה על ידי הקהל הישראלי, וכיום הוא אחד היינות הנמכרים ביותר בישראל.
באותן שנים, מדינת ישראל לא הייתה מסוגלת לספק את הביקוש עבור מרלו וקברנה סוביניון, זנים שפתאום הפכו לאופנה (בעקבות הקמתו של יקב רמת הגולן, שהחל לייצר יין מזנים אלה בארץ). אי-אפשר היה להשיג את כמות היין שנדרשה בשוק, וכך הרבה מזן הקריניאן, שננטע עוד בתקופת הברון רוטשילד בישראל, הפך להיות קברנה ומרלו, כי כמות הקריניאן הייתה מאוד גדולה בארץ.
צילום: יחהסדרה החדשה של גאטו נגרו שתגיע לישראל (צילום: יח"צ)
יבוא היין מחו"ל בשנות התשעים היה בדיוק הפתרון הנכון בזמן הנכון עבור השוק הישראלי. היבואן ייבא את היין המופק מזני מרלו וקברנה סוביניון במחיר משתלם, וגאטו נגרו הפך ללהיט היין של אותה תקופה, תוך כדי שהוא גם כובש את צווארן של הצעירות האופנתיות: על כל צוואר בקבוק היה תלוי חתול שחור קטנטן מפלסטיק, והחתול הזה הפך בן לילה לתליון.
תמונה כללית
עבור הדור הצעיר באותה תקופה, עולם היין היה טריטוריה לא מוכרת, ובעיקר לא מעניינת מספיק, עד שאותו יין קליל ומגניב בשם חתול שחור, הפך לשם דבר וללהיט ענק. אפשר להגיד שזה היה בעצם היין שפרץ את הדרך עבור תרבות השתייה בישראל, וגרם להרבה מאיתנו ללמוד ולהעריך יין.
הבאזז שנוצר סביב גאטו נגרו סייע לא מעט להצלחתו: מוצ'ילרים יוצאי צבא הכירו אותו מהטיול בצ'ילה ובארגנטינה; המחיר שלו היה נוח וזמין; ופעילויות השיווק וקידום המכירות הקדימו את זמנם לאותה תקופה - כמו ליווי במסיבות רחוב ופרסומות של יין בשלטי חוצות. כל אלו הובילו למכירה של יותר ממיליון בקבוקי המותג בשנה - במושגים של היום ובהיקפי השוק הנוכחיים, אפשר להקביל את זה לכמות של שישה מיליון בקבוקים בשנה.
תמונה כללית
אבל אז, בשנת 2010, כמעט משום מקום, גאטו נגרו נעלם בפתאומיות מהמדפים. היבואנים הפסיקו לייבא את היין בשל השינוי בשערי המטבע, והעלאת המחיר על ידי היצרנים, מה שאילץ אותם לעלות את מחירו לצרכן בארץ באופן דרמטי, וכך הוא הפך לפחות אטרקטיבי.
אבל עכשיו, אחרי מפגש מקרי בחו"ל של היבואנים מישראל עם נציגי היקב מארגנטינה (מוקד הייצור עבר עם השנים מצ'ילה לארגנטינה), נפתח דיאלוג מחודש, וקו הייצור המיוחד לפי כללי הכשרות קם לתחייה. בימים הקרובים תוכלו ללגום שוב את גאטו נגרו בישראל, ועכשיו רק נשאלת השאלה הגדולה - האם תליון החתול יחזור שוב לאופנה.
דרך אגב, אתמול (ג') צויין ברחבי העולם יום החתול השחור הבינלאומי, ולמי שתהה לגבי שם המותג, נספר כי שמו של היין ניתן לו בהשראת חתול הבית השחור של היינן, שפיתח את יינות הסדרה בתחילת הדרך.
צילום: EPAמיאו (צילום: EPA)
עכשיו מיובאים לישראל שלושה סוגי יינות של המותג גאטו נגרו: קברנה סוביניון, מרלו ומלבק. כולם קלילים, נעימים, ריבתיים ומתוקים בטעם, והכי חשוב - במחיר משתלם: 39 שקלים לבקבוק, או הכי פשוט – שלושה בקבוקים ב-100 שקלים.
לכתבה זו 48 תגובות
הוספת תגובה
48

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
46.

יין נפלא, תמורה מעולה.

45.

44.

43.

42.

אני דווקא אוהבת גאטו נגרו

41.

40.

39.

comment-2-comment

38.

לא טעמתי את הגרסה החדשה ומקווה מאוד שהיא הרבה יותר טובה מזו הקודמת. החתול השחור שאני זוכר היה יין קולחין שאפילו אסלת השירותים מקשה לקבל לתוכה. נוזל נאלח שמוציא שם רע ליין. זה אולי לא יקר אבל גם מעט כסף חבל לזרוק לפח. פשוט לא ראוי לשתיה.

comment-2-comment

37.

36.

מה לעשות - כשלוקחים יין שלא אמור להיות כשר ועושים אותו בכוח כשר, יש פשרות באיכות הענבים ויש פשרות בתהליך היינני. לא מדובר בישראל שבה אין שום בעיה להעסיק שומרי מצוות ביקבים ובכרמים. איכות היין סבלה בהתאם והיחידים שהמשיכו לקנות אותו הם אלו שחיפשו אלכוהול בזול.

35.

כיום יש לא מעט יינות מקומיים פשוטים במחיר סביר וגם באיכות טובה יותר ממה שהיה מקובל בשנות התשעים. חלקם גם כמובן כשרים, למי שזה חשוב. יקבים מרכזיים כמו רמת הגולן, כרמל, ברקן, בנימינה, תשבי, טפרברג וכו' מוכרים היום יינות טובים. תחת מותג טפרברג, למשל, יש יינות במגוון מחירים וחלקם ממש לא רעים, בטח למחירם. זוהי אינה תקופה שמעודדת או מחייבת ייבוא, במיוחד כשהמשק זקוק לסיוע שלנו. אגב, אני סתם אזרח פשוט שחרד למצבנו, ללא שום קשר לתעשיית היין, לשיווק או לפרסום.

34.

33.

32.

אני מאמין שיין קפה ואוכל הם עניין של טעם אבל לאחרונה שתיתי יינות די מחרבנים מיקבי בוטיק שנסענו אליהם כדי להתרענןbr/מצאתי שהיינות האוסטרלים הניו זילנדים והדרום אפריקאיים טעימים מאוד ומתאימים לחיך הישראלי
הכי כדאי לרכוש אותם בטיב טעם

31.

30.

29.

28.

27.

מה זה כתבה לקדם מכירות של יין זבל?

26.

היינות בארץ הגיעו לרמות לא פחות טובים מכל היינות המיובאים.

25.

יין גרוע ביותר

24.

תכלס היה יין לא טעים ועשה כאב ראש

23.

22.

יין איטם ונורא. היות והוא ישפך לאסלה - תחליף טוב לניקוי אסלות

21.

יש יינות טובים מאוד, כמו אפרת, שהוא הרבההה יותר טעים ועולה.פחות מ-20 שח לבקבוק

20.

וזה מה שהוא שווה. בטח לא 39₪

19.

אפילו לא היתי מבשל איתו...br/

18.

17.

16.

זה יין ממש גרוע שלא שווה יותר מ 15 שקל בישראל יש היום הרבה יותר טובים במחירים האלה

15.

14.

13.

12.

11.

בכל מקום שתינו אותו ....

10.

הכרנו את היין הזה כשטיילנו בצ'ילה לפני יותר מעשרים שנה, בעיקר כי הוא היה זול ובא בקופסאות קרטון. עקרונית זה יין די מחורבן, מה ההתלהבות?

9.

8.

אולי הדתיים שתו אותו, בשנות התשעים חרשתי את הבארים בתל-אביב ולא זוכר שנתקלתי בו. נמכר בעיקר בסופרים והיה יותר גרוע מהיינות של כרמל וברקן דאז (יקבים שהשתפרו מאד מאז)

7.

יין פטישים קראנו לו, ע"ש כאבי הראש שהביא אחרי כמה לגימות. היה משהו כימי דפוק ביין הזה, שפשוט הרס אותו לחלוטין. אולי טוב לחרדים לקידוש בעה"ש....

6.

5.

4.

3.

2.

יש היום יינות מקומיים ויבוא נהדרים ב 3 ב 100.

1.

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה