1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה של זוג רב
אילוסטרציה של זוג רב
אני מתגעגעת לתחילת הקשר
(צילום: shutterstock)

להתאהבות, בדיוק כמו לחלב, יש נטייה להחמיץ: פעמים רבות, מערכות יחסים שמתחילות נפלא מתמלאות מהר מדי ברגשות חמוצים, האשמות הדדיות ומרירות. "אם הוא רק היה נותן לי את מה שאני צריכה או את מה שנתן בהתחלה, לא הייתי ככה", אמרה לי לאחרונה מתאמנת שמערכת יחסים מבטיחה התפוצצה לה בפנים.
ואכן, ברוב המקרים, גם אם הוא טוען שאת רק מדמיינת, משהו ביחסו אכן משתנה. הוא עושה פחות מאמצים, שולח פחות אימוג'ים, פחות מעריך, פחות מחמיא, לעיתים הוא מבקר ועוקץ, אולי אף מטיל ספק באהבתו ושוקל להיפרד. אבל האמת היא שגם את, מצידך, כבר לא מרגישה אותו הדבר. אם פעם היית מסתכלת עליו בהערצה, מספרת לכולם כמה הוא נהדר, שמחה ומרוצה מהקשר – כיום התחושות הללו הן נחלת העבר, כשבהווה את כל הזמן מתוחה.
כשהוא לא מתקשר את מתחילה להטיל ספק באהבתו, ולעתים קרובות מהרהרת ברגע שבו יהיה עלייך לומר לו שזה הסתיים. את סופרת את הפעמים שהוא כותב, מתקשר או בא - ובעיקר את אלה שלא, וכתוצאה מכל זה – ליבך מתמלא במרירות חמוצה כלפיו. המרירות הזאת נעלמת לפרקים, למשל כשהוא איתך וכשטוב לכם. אבל למעשה, היא כל הזמן נמצאת ברקע ומשפיעה על איכות הקשר שלכם, אפילו מכרסמת בו.
"אז מה את אומרת בעצם? שאני אשמה?" תשאלי, והתשובה היא - לא. אני לא אומרת את זה. כשמערכת יחסים מחמיצה אין טעם לחפש אשמים כי זה לא מה שיעזור לשנות את פני הדברים. אך חשוב לבחון מה בדיוק קורה ולנקוט בצעדים המתאימים. ומכיוון שיש לך שליטה רק על אדם אחד בלבד – והוא את – כדאי לך לבחון את החלק שלך בעניין.

1. את מסכימה למשהו שאת לא מסוגלת לחיות איתו בשלום

למשל:
  • הוא נשוי.
  • הוא לא מוכן לקשר מחייב.
  • הוא נתון בקשיים נפשיים ושקוע בעצמו.
  • הוא מתנהג אלייך באופן פוגעני, ואולי אף מוסיף חטא על פשע וטוען שאת זאת שגרמת לו להגיב כך.
  • הוא לא מעריך, מקטין ומזלזל.
  • הוא אף פעם לא מתאמץ עבורך.
  • את לא מעריכה אותו ולא נמשכת אליו.
  • אינך מצליחה להשלים עם היותו חסר שאיפות ומבולגן.
ייתכן שאת רוצה לקבל בלב שלם את מגבלותיו של הקשר ואת חסרונותיו של בן זוגך, אבל לא משנה כמה את מנסה לשכנע את עצמך שהרע אינו כה נורא ולמנות את היתרונות, אינך מצליחה בכך. חוסר ההשלמה עם המצב זאת הבעיה המרכזית מולה את ניצבת. כי כשאת נמצאת בקשר שאינך מסוגלת לחיות עמו בשלום, באופן בלתי נמנע את תתחילי להרגיש מרירה.

2. את מתישה אותו

כשמשהו שהוא עושה או לא עושה אינו מוצא חן בעינייך, את מביעה זאת באופן דרמטי ואינך מניחה. דוגמאות לכך הן כדלקמן:
  • את שוב ושוב מציפה את הנושא, גם כשהוא אומר לך שזה לא מתאים.
  • את מתלוננת ומקטרת בכל הזדמנות בניסיון לגרום לו להבין את "טעותו".
  • את בוכה וכועסת כדי שהוא יראה כמה הוא לא בסדר וכיצד מעשיו משפיעים עלייך.
  • לא אחת את מאיימת בפרידה.
במקום להצית מחדש את הניצוץ, התנהגותך מעיקה עליו וגורמת להחמרת המצב. הוא הופך מרוחק ודעתו עלייך משתנה לרעה. "אז מה, בכל פעם שמשהו קורה להגיב בקלילות כאילו הכול כשורה?" תשאלי עכשיו, והתשובה היא כמובן שלא. אבל מניסיון, אני יכולה לומר שבמקרים מסוימים אם הייתי מדברת במקום לעשות פרצוף כועס ולשתוק, או אומרת דברים בצורה כזאת ולא אחרת – דברים היו נראים אחרת.

3. את לא עושה מאמץ אמיתי לעמוד בנעליו

אני נתקלת בלא מעט נשים שמרוב שהן שקועות בצורכיהן וחוששות להיפגע, הן שוכחות לעמוד בנעליו של בן הזוג ולנסות להבין באמת את הקשיים שעוברים עליו - לחצים בלימודים, בעבודה, עם הגרושה, עם הילדים, קושי פיננסי או עניינים אחרים. כשהן מתחשבנות על כמה הוא עושה למענן ומה, הן שוכחות לקחת בחשבון עניינים אלה או מבטלות כלאחר יד את משקלם.

אז האם ניתן להציל קשר שהחמיץ?

לא ניתן להציל כל קשר שהחמיץ, אבל אם הוא חשוב לך שווה לנסות. לצורך העניין, נסי את שלושת הצעדים הבאים:
א. הפנימי שאם עד היום הוא לא השתנה, הוא גם לא ישתנה
הצעד הראשון הוא להפסיק להילחם בטחנות רוח. עלייך להבין שאם הסברת או ביקשת משהו פעמיים, ודבר לא קרה, זה ככל הנראה גם לא יקרה. אולי הוא הבהיר מיד שבקשתך אינה מקובלת עליו. או שהוא בכלל לא הבין מה את רוצה, ובתמורה הפנה כלפייך אצבע מאשימה.
אופציה אחרת היא שהוא הבטיח שישנה את דרכיו וזה פשוט לא קרה. אז אם כבר שוחחתם על זה שלוש פעמים או יותר ודבר לא השתנה, הביני שכל דיון או ויכוח נוסף הוא "פול גז בניוטרל" - שיח חרשים שגוזל ממך אנרגיה ושורף זמן יקר. ולפיכך, מה שנותר זה לשאול את עצמך שוב - "האם אני באמת מסוגלת לחיות עם המצב הנתון בשלום?"
ב. קחי אחריות על היחס שאת מפנה כלפיו
אחד הדברים החשובים ביותר להצלחה של כל מערכת יחסים הוא היחס שאנו מפנים לאחרים – בפניהם כמובן, אך גם מאחורי הקלעים, דבר המשפיע על רגשותיהם ותגובותיהם כלפינו. וזה לא שיש בינינו קוראי מחשבות. זה לא זה. העניין הוא שכולנו מגיבים באופן לא מודע לאנרגיה הרגשית שאחרים מפנים לעברנו. על כן, אם את חמוצה ומרירה, לעולם לא מרוצה, והבטן שלך מתהפכת חדשות לבקרים בשל הוויתורים להם את נדרשת במערכת היחסים – באופן בלתי נמנע תהיה לכך השפעה שלילית גם על רגשותיו של בן הזוג וכך גם על יחסו אלייך.
ג. שאלי את עצמך: האם יש אמת בטענותיו?
כשאחרים מפנים כלפינו שיפוטיות, הנטייה המיידית היא לשלול זאת על הסף ולהאשים אותם בחזרה, או לצייר את התנהגותנו כתגובה בלתי נמנעת להתנהגותם. אך ברוב המוחלט של המקרים, גם כשאנשים מנפחים דברים ומוציאים אותם מהקשרם, יש שמץ של אמת בדבריהם והצדקה לעלבונם.
לכן, גם אם דבריו של הצד השני נראים לך מופרכים, לפני שאת שוללת אותם על הסף כדאי שתשאלי את עצמך האם יש דברים בגו. גם אם תגלי שרק אחוז אחד נכון, כדאי יהיה להתייחס לכך ברצינות ולבחון מה עלייך לקחת לתשומת ליבך, שכן עשויה להיות לכך השפעה לא מבוטלת על מערכת היחסים.

בהצלחה!

שרון שחף היא מאמנת אישית, מומחית לאימון רגשי