נועם-מרדכי קדוש בן-מוחא (16) סיים ביום שלישי לפני שבועיים את לימודיו בכיתה י"א בישיבה תיכונית בחיפה וחזר לביתו שבנשר. במהלך הדרך חצה את הכביש במעבר חצייה - ונדרס למוות. ליחידה לטיפול נמרץ בבית החולים רמב"ם הגיע הנער כשהוא כבר במוות מוחי נשימתי. כשהדבר נודע לאמו, אסתר בר-מוחא, היא לא היססה לרגע, ועוד לפני שנקבע מותו, החליטה לתרום את איבריו.
קראו עוד:
הבוקר (ב') תסתיים השבעה על נועם-מרדכי ז"ל, ומשפחתו תעלה לקברו בבית העלמין בנשר. תעלה האם אסתר, שנועם-מרדכי היה בנה יחידה, וב-15 השנים האחרונות, מאז גירושיה מהאב, גידלה אותו כמעט לבדה. יעלו גם הדודים, האחיינים והחברים מהישיבה.
באותה שעה יימשכו הרחק מבית הקברות תהליכי ההתאוששות של ארבעת המושתלים קיבלו את איבריו של הנער המת: הלב הושתל בגופו של גבר בן 55; כליה אחת ניתנה לאישה בת 55; האחרת נתרמה לאישה בת 50 (שלושת הניתוחים נערכו בבילינסון); והכבד הושתל בגופו של גבר בן 72 (באיכילוב). שלושה מבין ארבעת המושתלים נשאו בארנקם כרטיס אדי, מה שקידם את התור שלהם להשתלה.
חצה את הכביש באור ירוק במעבר החצייה
"זה קרה ביום הזיכרון לחללי צה"ל", מספר עוזי בר-מוחא, דודו של הנער. "אנחנו יודעים שנועם חצה את הכביש במעבר חצייה, ולפי עדות ראייה שהגיעה אלינו, הוא חצה אותו באור ירוק. אין לנו מושג מה בדיוק קרה שם, כי לא היה לנו זמן להתעסק בזה במהלך השבעה. אנחנו רק יודעים שהמשטרה מעורבת ומטפלת בנושא".
"ההחלטה של האם לתרום את האיברים שלו אינה מובנת מאליה", אומר הדוד, "כי היא אישה דתייה, ובעולם שלה מהלכים כאלה לא כל כך מקובלים. למרות זאת, היא החליטה על תרומה, ובעיניי זו החלטה אצילית ואמיצה"
את אחיינו מתאר בר-מוחא כ"תלמיד מצטיין, ילד שכולו נתינה ועזרה לזולת, שתמיד ביקש לעזור לאחר". הוא גם אהב מאוד מוזיקה, בעיקר את להקת התקווה 6, שלהופעותיה הרבה להגיע. כשנודע לחברי הלהקה על המוות הטרגי של מעריצם, הם שקעו באבל עמוק. אתמול הגיע הסולן, עמרי גליקמן, לבית המשפחה בנשר וביצע באוזני האם האבלה שירים שנועם אהב במיוחד.
2 צפייה בגלריה
עמרי גליקמן, סולן התקווה 6. הגיע לנחם את את המשפחה האבלה
(צילום: אלי סגל ואורי דוידוביץ')
"אחותי אסתר גידלה את נועם כאם יחידנית, והיא גידלה אותו לתפארת", מספר הדוד עוזי. "היא הייתה מאוד קשורה אליו, ולהפך. ההחלטה שלה לתרום את האיברים שלו אינה מובנת מאליה, כי היא אישה דתייה, ובעולם שלה מהלכים כאלה לא כל כך מקובלים. למרות זאת, ברגע שנודע לה שזה מוות מוחי, היא החליטה על תרומה, ובעיניי זו החלטה אצילית ואמיצה".
