נטע גרטי מול המראה: "עוד לא עשיתי כלום בפנים. אפילו אקמול אני לא לוקחת"

היא לא רוצה להקפיא את הזמן, משאירה את האיפור בעיקר לבמה, ועדיין מנסה ללמוד לא להיות קשה עם עצמה – השחקנית בת ה-41 מגלה את סודות היופי שלה

תמונה כללית
אסי טוחן | פורסם: 20/07/2021
צפו בסודות היופי של נטע גרטי מול המראה (צילום: טל שחר)
צילום: טל שחר"אני בעד שכל אישה תעשה מה שטוב לה ומרגיש לה נכון. הדימוי העצמי הוא הכי חשוב בעיניי". נטע גרטי בביתה (צילום: טל שחר)
צילום: טל שחרנטע גרטי (41), שחקנית ופרזנטורית של מותג הקוסמטיקה Jelixir, אמא של לני (13) ואריק (8) (צילום: טל שחר)

נטע גרטי, איך הכול התחיל?

"אם אפשר לזקוף למישהו קרדיט על התרומה הגדולה להתחלה שלי – זה לסבא שלי ז"ל. היו לו מצלמות וידיאו חדישות והוא מאוד אהב צילום. הוא היה בא לבקר אותנו על בסיס שבועי והייתי עושה מול המצלמה שלו אימפרוביזציות ומונולוגים. זה היה זמן האיכות שלנו יחד. הייתה לו המון סבלנות לצלם ואני אהבתי לשחק ולהמציא. במשך השנים הצטברו שעות על גבי שעות של חומרים מצולמים. זה היה כמו שיעור משחק מול מצלמה, אבל לא במודע. הוא היה מצלם את כל הנכדים, אבל את שיעורי המשחק הלא מודעים האלה – היו לו רק איתי.
"לצערי, הוא לא ראה אותי משחקת באופן מקצועי. הוא נפטר כשלמדתי משחק בניו יורק. יש לו תרומה מאוד גדולה להתחלה שלי. הוא היה חוג הדרמה הפרטי שלי. זה התחיל מגיל ארבע, מגיל כלום. לא מזמן ראינו את החומרים יחד עם ההורים שלי, כי פיטר בעלי העביר עשרות קלטות וידיאו, ממש ערימות של חומר, לדיסק און קי. לא יכולתי להפסיק לבכות. זה היה מאוד חזק. שומעים אותו מדבר איתי.
"בתיכון הייתי במגמת תיאטרון וזה גם ה-100 היחיד שיש לי בתעודת בגרות. אחרי הצבא כמדריכת צלפים בחי"ר, נסעתי לניו יורק לשנה ללמוד משחק אצל לי שטרסברג. זו הייתה חוויה מאוד מכוננת. ראיתי איך משחקים אחרת. משהו שלא חוויתי קודם. נכון, הייתי ילדה מגדרה ולא ראיתי הרבה תיאטרון בחיים שלי. אבל פתאום בניו יורק ראיתי צורת משחק אחרת, שאפשר לשחק בקטן, כמו קולנוע על במה, וזה ריתק אותי. זה עיצב חלק גדול מהטעם שפיתחתי. למדתי שם שנה, חזרתי לארץ ולמדתי בניסן נתיב עוד שלוש שנים. בשנה השנייה, הצטלמתי ל'סוף העולם שמאלה' ואז בבת אחת הכול השתנה, כמו פנטזיה".
צילום: טל שחר"מצב שבו וולונטרית אהיה תחת מזרק – זה לא יקרה". נטע גרטי בביתה (צילום: טל שחר)

הסרט ממש הוציא אותך לאור.

"לפרוץ בסרט קולנוע זה משהו שקשה להבין היום. זה סרט שהמון ראו. פתאום זיהו אותי בכל מקום. האימפקט היה מאוד חזק. זה די נדיר לעבור מאלמוניות לכזאת חשיפה גדולה. בשנה האחרונה בניסן נתיב גם התקבלתי לקאמרי בתפקיד אופליה. השילוב בין שניהם נתן לי דריסת רגל ראשונה משמעותית. אני חושבת שזה מאוד חשוב לבוא בזמן הנכון. הייתי בשלה לזה והגעתי עם הכלים הנכונים. מאז אני בקאמרי כבר 17 שנים. היו לי גם שנתיים בבית לסין, אבל הקאמרי הוא תיאטרון הבית שלי.
"עכשיו אני משתתפת בהצגה 'הבן' וגם משחקת בהצגה חדשה שנקראת 'אהבה ומגפה', שנכתבה בעקבות הקורונה. זה להגיב בזמן אמת על הנושא הכי חם בעולם. היה לי לא פשוט לחזור לבמה אחרי הקורונה. אחרי החזרה הגנרלית, חוויתי טלטלה רגשית ולא יכולתי להפסיק לבכות. הרגשתי כל כך מבולבלת מהמשוואה הזו של שחקנית, קהל ובמה. הרגשתי חשופה, הרגשתי גרועה. נעלמנו מהבמה בבת אחת וחזרנו בבת אחת. היו לי דין ודברים על מה שחוויתי שם".

מה היה הרגע הכי טוב שלך בקריירה עד כה?

"אני זוכרת רגע קסום במיוחד, כששיחקתי בהצגה 'הכיתה שלנו', הפקה משותפת של הקאמרי עם הבימה. זה מחזה מאוד חזק, שעוסק בתקופת השואה. באחת ההצגות, במסגרת סיבוב הופעות באזור הבלקן, שיחקנו במקדוניה באודיטוריום בחצר של כנסייה עתיקה. פתאום זה היה מאוד סוריאליסטי לשחק בארץ זרה, בחצר של כנסייה, ולספר סיפור אמיתי על יהודים שנשרפים בפולין. הייתה לי שם סצנה מאוד חזקה, ששורפים אותי עם התינוק שלי. באמצע המונולוג שלי הרמתי את הראש וראיתי את הירח, וזה היה רגע של קודש. קרה שם משהו בעל משמעות וזה ריגש אותי. הקהל היה מאוד חם ומקבל. שיחקנו בעברית במקדוניה. זה רגע שאזכור".
צילום: רפי דלויה"אני מרגישה שעם השנים, אני צוברת ניסיון וביטחון וזה כן נעים". גרטי באירוע אופנה (צילום: רפי דלויה)

קשה להתבגר בתעשייה?

"ככל שהשנים עוברות, אני יותר ויותר מחפשת תפקידים עמוקים שנוגעים לנושאים תואמי גיל, כמו שאומרים. גם כצעירה, חיפשתי תמיד תפקידים מאתגרים ומעניינים. אני מרגישה שעם השנים, אני צוברת ניסיון וביטחון וזה כן נעים. בתיאטרון יש יותר מקום למצוא תפקידים. בגילי, למצוא תפקידים בטלוויזיה ובקולנוע זה מאתגר יותר. פחות מעניין אותי לשחק גילאים צעירים יותר, אלא אם כן זה תפקיד מאוד מעניין. זה צריך להיות משהו שיסחוף אותי. המזל שלי, שאני עובדת בעיקר בתיאטרון. קיימים הרבה תפקידים מעניינים לנשים בקלאסיקה העולמית. נגיד, את מדיאה אי אפשר לעשות בגיל 30. אני מאוד מקווה שהעתיד עוד צופן לי הרבה תפקידים מעניינים".

מה דעתך על תעשיית ההזרקות והניתוחים הפלסטיים?

"אני בעד שכל אישה תעשה מה שטוב לה ומרגיש לה נכון. הדימוי העצמי הוא הכי חשוב בעיניי. שכל אישה תעשה מה שנעים לה. באופן אישי, עוד לא עשיתי כלום. אני בן אדם שאפילו לא לוקח אקמול. אז מצב שבו וולונטרית אהיה תחת מזרק – זה לא יקרה. זה לא בשבילי. זה מפחיד אותי מאוד. גם רוב השחקניות שאני נושאת את עיניי אליהן, לא מתעסקות עם הפנים שלהן בטיפולים פולשניים. אם זו שרלוט גינסבורג או פרנסס מקדורמנד או דיאן קיטון. אבל אני לא מעבירה ביקורת על מי שכן עושה, כי זה דבר מאוד פרטי, אישי ואינדיבידואלי. גם לא בא לי להקפיא את הזמן. אולי עוד רגע יהיה יותר טוב, אז למה להקפיא? מי יודע מה יש מעבר לקשת, מעבר לשנה-שנתיים".
צילום: טל שחר"גם היום יש לי עוד נטייה לפצעונים. אולי זה גם קשור לאיפור הכבד בהצגות". גרטי בביתה (צילום: טל שחר)

ספרי על שגרת הטיפוח שלך.

"הטיפול בבית הוא הכי משמעותי, במיוחד עם כל האיפור בהצגות. ביום-יום אני כמעט לא מתאפרת, אבל על הבמה צריך הרבה איפור. פתאום בקורונה היה לי הרבה זמן פנוי למרוח סרומים וקרמים. היה לי זמן לעצמי. אני משתמשת במוצרים של ג'ליקסיר. הם פנו אליי בתקופת הקורונה ושלחו לי מוצרים. ניסיתי והם ממש ענו על הציפיות שלי. נוצר בינינו חיבור מיידי והפכתי גם לפרזנטורית שלהם. המוצרים שלהם מאוד כיפיים. מטפטפים סרום, המותאם אישית, לקרם הלחות ומערבבים. יש באתר שלהם שאלון, שלפיו מתאימים שגרת טיפוח לכל אחת.
"השגרה שלי מאוד פשוטה. אני שוטפת את הפנים בבוקר ובערב, מערבבת סרום אנטי אייג'ינג עם קרם לחות ומורחת. יש להם גם מכשיר מיצוק, שעוזר לכל להיספג טוב יותר. יש לי קוסמטיקאית קבועה, טלי לגזיאל, שאני הולכת אליה פעם בחודש כבר שנים. הגעתי אליה בתקופה שהיה לי אקנה הורמונלי, והיא הוציאה אותי מזה. ככל שאני מקפידה יותר על שגרת הטיפוח בבית – מצבי טוב יותר, כי גם היום יש לי עוד נטייה לפצעונים. אולי זה גם קשור לאיפור הכבד בהצגות.
"האיפור שלי ביום-יום מאוד קליל. אני מורחת פריימר של בובי בראון, מייק-אפ עדין של ג'ורג'יו ארמאני, מרכך שפתיים אדמדם של פאו פאו, שאני קונה בסטוקים, סומק של מאק ומסקרה של קרליין, הכי פשוטה ונפלאה שיש".

איך את מטפלת בגוף?

"יש לי ארסנל של שמנים ליד המיטה, כי אני אוהבת שמן גוף ולא קרם. יש לי של Nuxe בריח הדרים מדהים, יש לי שמן גוף מדהים של שאנל. הבושם האהוב עליי הוא של טום פורד – פורטופינו נרולי".
צילום: טל שחר"פחות מעניין אותי לשחק גילאים צעירים יותר". גרטי בתיאטרון הקאמרי (צילום: טל שחר)

מי מטפל לך בשיער?

"אריאל אהרון REL – ככה קוראים למספרה שלו – הוא הספר שלי. עכשיו עשיתי אצלו גוונים, שבקושי רואים. זאת החוכמה, לעשות בעדינות".

ספרי על שגרת הכושר והתזונה שלך.

"עכשיו חזרתי לפילאטיס, אחרי הרבה זמן. זה כזה כיף. אני עושה פילאטיס מכשירים פה בשכונה, ליד הבית. אני משתדלת ללכת פעמיים-שלוש בשבוע. לפעמים אני הולכת רק פעם אחת בשבוע. תלוי כמה מאוחר חזרתי מהצגה. לטייל עם הכלב שלנו נוח, שאני קוראת לו אלי האנה כי הוא שרירן וחזק, זה יותר הקטע של פיטר. לגבי תזונה, הייתי שמחה להשגיח יותר אבל אני לא מקפידה, לצערי. הייתי שמחה לאכול יותר בריא ויותר מאוזן. אני מקווה שאצליח מתישהו, אבל זה לא קורה לי. אני הכי אוהבת לאכול פיתה עם סביח ליד הבית".

איזו עצה היית נותנת לעצמך הצעירה יותר?

"אני יודעת שלא הייתי מקשיבה לעצמי, אבל הייתי אומרת לי: 'אל תהיי קשה עם עצמך'. אבל אני יודעת שלא הייתי מקשיבה לעצמי, מרוב שאני קשה עם עצמי".
איפור לתמונות סטילס: רונית יולזרי | עיצוב שיער: שי בוטא