במקומות רבים בארץ ההורים מוצאים את עצמם שוב סגורים בבית עם הילדים – הסגר בעקבות הקורונה הפך לסגר בעקבות המצב הביטחוני.
ושוב עולות השאלות המוכרות: במה נעסיק את הילדים? איך נפחית את רמת החרדה והלחץ מהמצב? ומה יהיה על הילדים ששוב מפסידים ימי לימודים? מה המחיר שהילדים משלמים? איך לא נפגע בהתפתחות שלהם?
מצד אחד יש קשיים ואתגרים אך מהצד השני נוצרת לכם ההורים הזדמנות ליצירת זמן איכות משותף לכם ולילדים. זמן שבו תוכלו לחלוק פעילות מהנה משותפת ולתרום להתפתחותם בתחומים שונים. תתפלאו לגלות עד כמה משחקים מוכרים ופשוטים שנמצאים בכל בית יכולים להפוך לכר פורה לפיתוח הלמידה של הילדים, פיתוח תחומי השפה והתקשורת, פיתוח מיומנויות המשחק שלהם וכישורים נוספים.
קראו עוד:
משחקי קופסה מצויים בכל בית ואהובים מאוד על ילדים. באמצעות המשחקים הללו מתפתחים כישוריו החברתיים של הילד: היכולת לשחק ביחד עם אחרים, המתנה לתור, כיצד להתפשר ולוותר ואיך להתמודד עם הפסד. יתרה מזאת, בעזרת המשחקים נוכל להעשיר גם את יכולותיו השפתיות של הילד כגון: הרחבת אוצר המילים, שימוש בהטיות נכונות, תרגול שימוש במשפט תקין ועוד.
משחקי לוטו
משחקי לוטו מתאימים החל מגיל שנתיים וחצי והלאה והם מפתחים את הצד החזותי-חוש הראייה ואת יכולת הקשב. עיקרון חשוב במשחק הוא שיש לדבר במהלכו, כלומר בעת הרמת כרטיס נאמר את השם של הפריט ולא נסתפק בכך שנראה אותו.
אפשר לשחק בכמה רמות:
עם ילדים צעירים בגילי 4-3 נתחיל בכך שנרים קלף ונשאל "למי יש תפוח?" בשלב הראשון נראה למשתתפים את הקלף. בהמשך לא נראה את הקלף ונבקש מהילד להקשיב למילה שאמרנו ולחפש האם התמונה נמצאת בלוח שברשותו.
כאשר נשחק עם ילדים גדולים יותר נרצה לתאר את התמונה, לדוגמה "תפוז", "למי יש פרי בצבע כתום שגדל בפרדס ומכינים ממנו מיץ?" נלמד את הילדים להגדיר בכך שנסייע להם ונשאל "מה אתה יודע לספר על תפוז?" בתחילה הם יתקשו להשתמש בהגדרה ולא לתת שם לתמונה, אך בהדרגה הם ילמדו.
ננצל גם את זמן איסוף המשחק ללמידה. נוכל לתרגל הבנת הגדרות ושימוש בשמות הקטגוריות השונות, לדוגמה "תן לי את כל הפירות", "תן לי כלי מטבח חד שחותכים בעזרתו".
משחקי הזיכרון
משחקי זיכרון מתאימים החל מגיל שלוש ומסייעים בפיתוח החשיבה. חשוב מאד להתאים את כמות הקלפים לגיל וליכולת של הילד. בתחילה נשתמש במספר מצומצם של זוגות, נניח חמש, ובהדרגה ככל שהילד יבין את העיקרון של משחק הזיכרון וישתפר ביכולתו לזכור את מיקומם של הקלפים נוכל להוסיף זוגות קלפים אחרים.
בכל תור נקרא בשם לתמונות ולא נסתפק בהפיכתן. בתום המשחק נסתכל בקלפים ונתרגל שימוש בצורת הרבים של המילה תפוח-תפוחים, כובע-כובעים. כך נסייע לילדים גם ברכישת הצורות יוצאות הדופן, כמו למשל: עיפרון – עפרונות כובע-כובעים (ולא "עיפרונים" או "כובעות", כפי שהילדים נוהגים לעיתים לומר). אחר-כך נבקש מהילד או הילדה להחזיר לנו קלפים לפי תיאור או קטגוריה, למשל "תן לי את כל כלי הרכב".
פאזלים
הרכבת פאזלים אהובה מאוד על ילדים ומפתחת יכולות חזותיות ותפיסה מרחבית. כאשר הילד מרכיב פאזל שתואם לגילו הוא לומד לפתח את יכולת הריכוז שלו ולהתמיד במשימה ללא הסחת הדעת. יכולת הזיכרון משתפרת, הוא לומד כיצד לפתור בעיות והיכן להתאים את החלק הנכון.
"כאשר הילד מרכיב פאזל שתואם לגילו הוא לומד לפתח את יכולת הריכוז שלו ולהתמיד במשימה ללא הסחת הדעת"
בזמן שאתם מרכיבים את הפאזל ספרו בקול מה אתם עושים, למשל "יש לי חלק של האופניים, אני מחפשת איפה הוא מתאים". כך הילד לומד לחשוב בקול בעצמו ולהרכיב בצורה יעילה. לכל פאזל יש תמונה שונה. בתום הרכבת הפאזל שוחחו עם הילד על התמונה שהוא הרכיב, התייחסו לפעולות של הדמויות (רוכב על סוס), או לשמות החפצים.
קריאת ספרים
ילדים אוהבים כבר מגיל צעיר להקשיב לסיפור. הם אוהבים לשמוע שוב ושוב את אותו הסיפור. הקראת סיפור היא זמן איכות להורה ולילד שמפתח כישורים רבים. הילד לומד להקשיב ולהאריך את טווח הקשב שלו. הוא לומד אוצר מילים חדש, ולכן חשוב להקריא את הסיפור יותר מפעם אחת. נוכל להסביר מילים חדשות בסיפור, רק קחו בחשבון שכדי ללמוד מילה חדשה ולדעת להשתמש בה ילד צריך לשמוע אותה פעמים רבות.
נצלו את הזמן לפיתוח שיחה בעקבות הספר ואל תבחנו את הידיעות של הילדים בשאלות כמו "מה זה?" התבוננו באיורים ושוחחו עליהם יחד. לפני שתעברו להקריא את הדף הבא עצרו ושאלו את הילד מה לדעתו יקרה עכשיו, כך תלמדו אותו להסיק מסקנות.
פעמים רבות הנטייה שלנו היא להפסיק להקריא ספרים לילד שלמד כבר לקרוא בכיתה א' או ב'. להקראת ספרים גם לילד קורא יש יתרונות. אפשר לחשוף אותו לספרים ברמה גבוהה מזו שהוא יכול לקרוא בעצמו ולכן לאוצר מילים ולאירועים רחוקים מהמציאות שלו.
זכרו שמטרת זמן המשחק היא לקרב ביניכם ולספק לכל המשפחה הנאה. אל תבחנו את הילדים ואת ידיעותיהם. במידה והילד מתקשה לתת שם לתמונה או להטות את הפועל נכון עשו זאת אתם. אל תבקשו ממנו לומר שוב או לומר כמו אמא. הוא ילמד בהדרגה מכך שישמע כיצד אתם אומרים בצורה תקינה.
כותבות המאמר הן צילה שורצשטיין ולילך סיון, בסיוע צוות קלינאיות התקשורת בקליניקה לשפה ודיבור במכללה האקדמית הדסה. בין התאריכים 27-23 במאי יתקיים שבוע המודעות למקצוע קלינאי התקשורת.
