ה-AirTag של אפל וה-SmartTag Plus של סמסונג הם הרבה דברים באריזה אחת: גאדג'טים שימושיים וזולים, יישומים צרכניים ראשוניים של טכנולוגיה חדשה, גרסה של חברת ענק למוצר שקיים בשוק כבר יותר מעשור, ניסיונות לכבול אתכם לאקוסיסטם של היצרנית, וגם דוגמה מפחידה לדרך שבה טכנולוגיה צרכנית עלולה לפגוע באנשים. לא רע יחסית לזה שהם שוקלים פחות מ-15 גרם ונמכרים - לפחות במקרה של ה-AirTag - גם באריזות חיסכון.
הרעיון שעליו שני המוצרים מבוססים קיים, כאמור, כבר יותר מעשור: תגית אלקטרונית קטנה שאפשר להתמיד למחזיק מפתחות, תיק, ארנק או כל פריט אחר שאתם מאבדים לעיתים קרובות, כדי לאתר אותו באמצעות הסמארטפון. חברת TrackR הציגה פתרון כזה כבר ב-2010, ובעשור האחרון חברת Tile מכרה עשרות מיליונים של תגיות כאלה.
עוד כתבות שיעניינו אתכם בערוץ דיגיטל:
רוב התגיות המודרניות מתקשרות עם הטלפון דרך בלוטות', וכזה היה גם ה-SmartTag הראשון של סמסונג שהושק בתחילת השנה. דגם הפלוס, שרואה אור עכשיו, קצת שונה: הוא משתמש גם בבלוטות' וגם בקישוריות UWB. והוא לא לבד, גם ה-AirTag של אפל משתמש בשתי הטכנולוגיות האלה.
UWB הם ראשי תיבות של Ultra Wideband, טכנולוגיית שידור למרחקים קצרים שיעילה מאוד מבחינה אנרגטית. היא שולבה בדור 11 ו-12 של האייפון, וכן בכמה מהטלפונים של סמסונג מהשנה האחרונה. כרגע התגיות הן השימוש היחיד של הטכנולוגיה, שבעתיד תשמש את שתי החברות גם ליצירת מפתחות רכב וירטואליים.
אם הטלפונים שלכם מתקשרים עם התגיות רק בבלוטות', תוכלו לאפשר להן להשמיע קול אם הן בטווח וכן למקום אותן בטווח של כמה מטרים על המפה - עוד על כך בהמשך. אם יש לכם מכשיר שתומך ב-UWB, תוכלו לבקש מהטלפון לכוון אתכם אל עבר התגית. אפל עושה את זה באמצעות חץ שמפנה אל עבר הפריט. סמסונג הלכה צעד אחד קדימה וייצרה ממשק מציאות רבודה (AR), שמשתמש במצלמה ומבקש מכם לסובב את הטלפון כדי לסמן לכם בעולם האמיתי איפה עליכם לחפש.
דבר נוסף שמשותף לשני המוצרים הוא ההסתמכות שלהם על רשת של מיליוני טלפונים מבית היצרניות שלהם. כל אייפון ש"פוגש" AirTag שולח את המיקום שלו לשרתי אפל, ואילו מכשירי סמסונג שולחים את המיקום של SmartTags לשרתי החברה הקוריאנית. גם התגיות של Tile עושות את זה, אבל מספר הסמארטפונים שעליהם מותקנת האפליקציה של החברה נמוך הרבה יותר ממספר מכשירי סמסונג ואפל.
המשמעות של רשת המכשירים הזו היא ש-AirTag יעבוד רק עם מכשירי אפל ו-SmartTag רק עם מכשירי סמסונג. AirTag, אגב, כן מאפשר לטלפון אנדרואיד לסרוק אותו באמצעות סורק NFC, והוא מקפיץ בטלפון הסורק קישור שמאפשר ליצור קשר עם הבעלים של התגית.
רעיון מפחיד
נשמע לכם מלהיב? קשה לי להאשים אתכם. ההסתמכות על הכמות העצומה של מכשירי אפל וסמסונג שנמצאת שם בחוץ מוסיפה הרבה מאוד שימושיות לתגיות האלה. הנה גאדג'ט זעיר שאפשר לשים על כלב או חתול כדי לוודא שגם אם הם הולכים לאיבוד, יהיה לכם יותר קל לאתר אותם בסביבה עירונית. המזוודה שלכם לא הגיעה בטיסה? רוב הסיכויים שתוכלו לדעת בדיוק איפה היא.
מצד שני, גם אלה שהרעיון של רשת טלפונים עולמית המדווחת על מיקום התגיות מפחיד ומטריד בעיניהם, אינם טועים. שתי התגיות האלה קטנות וקלות מאוד, לא קשה להחביא אותן ברכב, תיק או אפילו בגד. סמסונג ואפל פיתחו כלי שהולך בוודאות לשמש לפגיעה בפרטית ולמעקב לא חוקי. וכן, כלים כאלה היו קיימים גם קודם, אבל לא במחיר נמוך כל כך ועם זמינות גבוהה כל כך לכל דורש.
היתרון המהותי ביותר של SmartTag Plus על ה-AirTag הוא, למעשה, חור: אפל, בהיותה אפל, פיתחה את התגיות שלה בלי חור לשרוך או טבעת של מחזיק מפתחות. כן, זה אומר שהתגית שלה קטנה וקלה מזו של סמסונג, אבל כדי לחבר אותה לדברים תצטרכו אביזר נוסף. היא עצמה כמובן תשמח למכור לכם כאלה, כולל רצועות מגוחכות של הרמס במאות דולרים. סמסונג ריחמה על צרכניה והציבה חור באחת הפינות של התגית שלה.
היתרון המהותי ביותר של ה-AirTag הוא המחיר. אפל מוכרת תגית אחת ב-30 דולר וארבע במאה. ברשת איידיגיטל בישראל תגית עולה 139 שקלים וארבע תגיות עולות 479 שקלים. SmartTag אחד עולה 40 דולרים (המוצר יגיע לחנויות בישראל בשבועות הקרובים ובסמסונג אומרים שהוא יעלה בין 100 ל-150 שקלים).
כשמנסים לאתר את שתי התגיות באמצעות UWB, זה עובד - אבל לא חלק. אייפון 11 פרו לפעמים זיהה תגית ממרחק של כ-10 מטרים ולפעמים רק 4-5 מטרים. ה-S21 אולטרה של סמסונג היה יותר עקבי במציאת ה-SmartTag, אך גם הוא עשה את זה ממרחק נמוך-יחסית של כ-10 מטרים לכל היותר. וממשק המציאות הרבודה של סמסונג אמנם מגניב על הנייר, אבל בפועל לא סיפק יתרון כלשהו על פני החץ של אפל. איתור באמצעות בלוטות' הוא כאמור מדויק הרבה פחות, וכך גם איתור באמצעות מכשירים אחרים. המטרה היא לצמצם את מיקום התגית לטווח שבו, עם קצת מזל, סריקת UWB תצליח לאתר אותה בצורה מדויקת.
שתי התגיות משתמשות בסוללת CR2032, מהסוג שאפשר למצוא בשלטים ושעונים. סמסונג מבטיחה כחצי שנה של שימוש בסוללה, ואפל מבטיחה שנה. בשני המקרים זה כנראה תלוי גם בשימוש שלכם ברמקול המובנה בתגיות, שיצפצף כשתבקשו ממנו.
תארזו לי חבילה
כמשתמש אייפון, אין לי שום ספק שאמצא את עצמי בקרוב מאוד עם חבילת איירטאגים. אחד יחובר לרצועה של הכלב, אחד יילך לתיק גב, אחד יגור על מחזיק המפתחות ואחד יישאר לשימושים ארעיים כמו איתור מזוודה בטיסה. אם היה לי טלפון של סמסונג, כנראה שהייתי קונה כמה תגים של החברה לאותם השימושים בדיוק. המחיר שלהם נמוך מסף המחירים העליון של רכישה אימפולסיבית, וכמה עשרות דולרים זה באמת מחיר זעום לשלם כשמבקשים לשמור על דברים יקרי ערך כמו חיית מחמד או תיק עם לפטופ.
בו בזמן, קשה לי שלא לחשוש כשאני חושב על קורבנות של בני זוג שתלטנים ואלימים, מושאי הטרדה ואנשים נוספים שייפגעו בזכות ההחלטה של אפל וסמסונג לבנות רשתות מעקב עולמיות.
