112

בלב הג'ונגלים של מניפור: כך חיים בני "השבט האבוד" | תיעוד

הם שואבים מים, מכבסים ביד – וגם אוכלים "לחם ללא שמרים" בפסח ותוקעים בשופר: הצלמת דורית לומברוזו הגיעה עד צפון מזרח הודו, ותיעדה את בני הקהילות שרואים עצמם כצאצאים האבודים של שבט מנשה: "הם אומרים שהאח הגדול שלהם, יהודה, יחזיר אותם לארץ זבת חלב ודבש"

ערן רחמני | פורסם:07/04/2022
בצפון-מזרח הודו – לא רחוק מבנגלדש, ממיאנמר ומסין – חיות קהילות בעלות היסטוריה כמוסה, מלהיבה ומיוחדת במינה. בני המנשה רואים את עצמם כצאצאיו של מנשה המקראי, בנו של יוסף, הקרוי בלשונם מנסיא או מנמסי. כמי שמזהים עצמם עם אחד משבטי ישראל, הם מרגישים חלק בלתי נפרד מהעם היהודי.
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
צילום: דורית לומברוזוילדים תוקעים בשופר במניפור (צילום: דורית לומברוזו)
הצלמת דורית לומברוזו (67) מקיסריה צילמה במשך תקופה את חייה של הקבוצה המיוחדת באזור היפהפה בהודו, ויצירותיה מוצגות בתערוכה חדשה ב"אנו" – מוזיאון העם היהודי, בתל אביב, שעלתה לרגל שבוע התפוצות. "נסעתי למניפור וגיליתי אנשים צנועים, שלווים ויראי אלוהים", היא משתפת. "זכיתי לחוות ולהנציח רגעים מסורתיים ומלאי שמחה בחייהם".
קראו עוד בערוץ היהדות:
"אני לא דתייה, אבל מאוד מחוברת ליהדות", מספרת לומברוזו. "הקשר החזק שלי עם בני המנשה החל דרך בתי החיילת, שהכירה לי שני חיילי צה"ל שסיפרו כי מוצאם הוא משבט נשכח בצפון-מזרח הודו, על גבול מיאנמר. הופתעתי לגלות, כמו רוב היהודים בישראל ובגולה, על המורשת שלהם ועל השתוקקותם להצטרף לעמם בישראל. הופתעתי גם מהתעקשותם להיאחז במה שנותר ממורשתם גם לאחר זמן רב, ומהעובדה שחלקם חיים כיום בישראל. רבים יותר עדיין ממתינים בהודו, עד שיתאפשר להם לעלות ולהתאחד מחדש עם בני משפחותיהם".
צילום: דורית לומברוזופרחי יער למאכל: ילדים עם "אייג", פריחת הג'ונגל המוגשת כמעדן. בני המנשה מאמינים שיש לצמח הזה סגולות לגרש רוחות רעות (צילום: דורית לומברוזו)
צילום: דורית לומברוזואבא ובניו רוכבים על תאו מים וחוצים נחל המזין את שדה האורז שלהם (צילום: דורית לומברוזו)
היא מספרת כי "אחרי תהליך ארוך של למידה והתאהבות", נסעה למניפור לפני ארבע שנים – שם יושבת הקהילה הכי גדולה שלהם – "וגיליתי את האנשים הצנועים האלה, שומרי שבת, כשרות וטהרת המשפחה". הצילומים ארכו חודש ימים.
כאשר הייתה בחיק הקהילה, פגשה לדבריה אנשים מרוצים, מלאי שמחת חיים, שגרים במקומות יפהפיים. "רק כשפגשתי אותם, ראיתי עד כמה הם מאמינים בדבקות ובתמימות", היא מספרת. "הם אומרים שהאח הגדול שלהם, יהודה, יחזיר אותם לארץ זבת חלב ודבש.
צילום: דורית לומברוזוהדלקת נרות שבת. השבת מגדירה את בני המנשה ומבדילה אותם מתושבי המקום (צילום: דורית לומברוזו)
"יש גם סיפורים של בני מנשה על כך שסבתא שלהם אמרה להם ש'תבוא ציפור גדולה ותיקח קבוצה גדולה לציון על הכנפיים שלה'. הרצון של האנשים המדהימים האלו שפגשתי להגיע לישראל, לא נובע משאיפה לקידמה, לעבודה או כי יש פה מכונת כביסה – אלא מאהבת הארץ. החלום שלהם הוא להגיע הנה".
תערוכת בני המנשה (צילום ועריכה: גבי ניומן)

דמיון למסורת היהודית הקלאסית

שבט מנשה היה אחד מעשרת השבטים שגורשו מארץ ישראל בסוף תקופת בית המקדש הראשון, לפני יותר מ-2,700 שנים, בידי מלך אשור. בני המנשה הם חלק מבני השבטים קוקי-צ'ין-מיזו. אף שהם מתגוררים באזור שבו מקובלת האמונה באלים רבים, בני המנשה מאמינים בקיומה של ישות נשגבת אחת ויחידה, הנקראת בלשונם פת'יאן או פת'אן.
מסורתם כוללת סיפורים המתארים, בין השאר, את אביו של מנמסי, שדמותו מקבילה בקרב בני המנשה לזו של יוסף ביהדות. הוא פתר חלומות והאכיל את ההמונים בימי רעב – ואילו צאצאיו היו לעבדים, שבדרכם לחירות עברו מים שנחצו ושתו מים מסלע. נשמע מוכר?
צילום: דורית לומברוזוילדים מבני המנשה מתפללים (צילום: דורית לומברוזו)
כמה ממנהגיהם של בני המנשה מזכירים במידה מסוימת טקסים יהודיים, ובכלל זה חג שבו הם נוהגים להכין לחם ללא שמרים, וחג אחר שבו מקריבים בעל חיים הנאכל בחיק המשפחה, ומורחים את דמו על הדלת – בדומה לקורבן הפסח המקראי. כל אלה ועוד מצביעים על קווי דמיון והשקה בין תרבותם הייחודית למסורת היהודית.
בני המנשה הגיעו לאזור במאות ה-17 וה-18, ומאז חיו בקהילות נפרדות ומבודדות, ובכך שמרו על מורשתם – מסורת שהועברה מדור לדור בעל-פה, וכללה שירים וסיפורי עם, תפיסות תרבותיות, אמונות ומערכות דתיות, טקסים ומנהגים שונים. הקולוניאליזם הבריטי זימן להם מפגשים עם מיסיונרים נוצרים, שחשפו בפניהם את סיפורי התנ"ך. הדמיון שבין עולמם לסיפורים המקראיים, הניע אותם לשער כי הם צאצאים נשכחים של העם היהודי.
צילום: דורית לומברוזוילדים מתרגלים את מנהג הכפרות עם תרנגול חי (צילום: דורית לומברוזו)
צילום: דורית לומברוזוסוכות בקהילת בני המנשה בהודו (צילום: דורית לומברוזו)
צילום: דורית לומברוזוילדות חוצות את שדות האורז בדרכן לבית הספר. בני מנשה באזור חיים סביב עונות השנה, שהן גם מחזור הצמיחה של לחמם (צילום: דורית לומברוזו)
"זה לא בדיוק שבט אחד", אומר אוצר התערוכה החדשה, דביר צור (44) (בשיתוף עם מיכל הומינר, שהיא אף יוזמת התערוכה). "מדובר באנשים שחיו בקהילות מבודדות. המפגש עם העולם המודרני, וההיכרות עם סיפורי התנ"ך דרך המיסיונרים הנוצרים, הביאו אותם לראות פתאום את הדמיון המשמעותי בין הסיפורים העתיקים למורשת של עצמם. בשלב הזה הם התחילו לשאול את עצמם כל מיני שאלות, ולפחות חלקם החלו לראות עצמם כיהודים".

שבת ופסח

החשיפה ליהדות והמפגש עם נציגי עמותות שונות, הביאו לשינוי עמוק באופי קהילותיהם של בני המנשה, ובשלהי המאה ה-20 כמה מהם אף עלו לישראל, בעוד אחרים נשארו במולדתם. אלה וגם אלה רואים בעצמם יהודים. במרוצת השנים השתנו כמה ממנהגיהם, אך ערכי היסוד נשמרו גם בשעה שמסורתם רבת השנים פינתה אט-אט את מקומה לטובת מערכת מורכבת, הכוללת מורשת עתיקה לצד יהדות עכשווית.
ואולם, למרות הדמיון, ישנם עדיין פערים בין המורשת המקומית של בני המנשה לעולם היהודי כיום, מה שעשוי להעלות שאלות: האם בני המנשה שימרו מורשת יהודית עתיקה, שהייתה חלק מחייהם ומזהותם? האם הושפעו מיהודים שנטמעו בתוכם או ניהלו איתם מגע בין-תרבותי בעבר – או שמא אימצו מנהגים אלה בעת המודרנית, כשפגשו את העולם שבחוץ?
צילום: דורית לומברוזוילדים של בני מנשה מתרגלים את מנהגי ראש השנה, לפני תשליך (צילום: דורית לומברוזו)
צילום: דורית לומברוזובת שבע מתכוננת לעלייה לרגל עם הגדי שלה בחג הביכורים. הילדים מחקים את מנהגי הגדולים (צילום: דורית לומברוזו)
"הרבה חושבים שהם מאפריקה, יש אנשים שאומרים שהם לא מאמינים ביהדותם", אומרת לומברוזו. "אין להם את התורה שבכתב, כי היא אבדה להם בזמן שרדפו אחריהם ורדו בהם. מה שיש להם זאת תורה שבעל-פה, שעוברת מאב לבן. הם שומרים שבת, חוגגים את פסח, מקריבים קורבן פסח. מספרים את סיפורי ההגדה על יציאת מצרים וכולי".

להצטרף מחדש לחיק היהדות

לומברוזו למדה אמנויות יפות והתמחתה בפיסול באוניברסיטת חיפה, ובצילום במכללה לעיצוב ArtCenter בלוס-אנג'לס. עבודותיה המסחריות והאמנותיות מתאפיינות בחותמת ציורית ייחודית, והיא צילמה פרויקטים עבור חברות מסחריות שונות שהופיעו במגזינים חשובים, וזכו בפרסים בינלאומיים. בשנת 2007 חזרה לישראל אחרי 15 שנה בארה"ב, עם בעלה ושלושת ילדיה.
"נמשכתי כל הזמן לצלם נופים אקזוטיים. אני אוהבת את הקצב, הלך הרוח והשמחה הפנימית של העולם הכפרי הפחות-מתוחכם. רבות מעבודותיי נראות כמו ציורים, בסגנון לטיני מאוד. שפת הצילום שלי היא יותר אורגנית".
צילום: דורית לומברוזוהוריה של אסא עובדים באחד הכפרים הרחוקים, ולפעמים הם נעדרים כמעט לחודש שלם (צילום: דורית לומברוזו)
צילום: דורית לומברוזואסא, ילדה-נערה בת 10, מגדלת את ארבעת אחיה ואחיותיה (צילום: דורית לומברוזו)
לקראת סיום שהותה בהודו, היא חשה שמחובתה לשמש קול לבני המנשה, ולסייע להם להגביר את המודעות לקיומם. לדבריה, "המטרה העיקרית של התערוכה היא לשתף את סיפורו הבלתי-רגיל של השבט האבוד, להראות את כמיהת בני השבט אל ארץ ישראל – ולסייע להם בשאיפתם להצטרף מחדש אל חיק יהדות העולם. תמונות אלו משמשות כאשנב אל אנשים קדמוניים שהופרדו משורשיהם, ומצאו את דרכם חזרה".
צילום: דורית לומברוזוביום עמוס אסא רועה את הפרות, כובסת ודולה מים מהבאר. היא חולמת לחזור לבית הספר שזנחה כדי לטפל במשפחה (צילום: דורית לומברוזו)
תחילה חשבה להוציא ספר ילדים על הנושא, והיא אומרת שאולי זה עוד יקרה בעתיד. המצולמים ששיתפו איתה פעולה, ידעו שהיא מתכוונת להציג את התצלומים בישראל: "הם חשבו שאולי זה יזרז את התהליך של הבאתם לארץ. יש קושי וכאב. בגלל התהליך הארוך הם עזבו את יישובי המוצא שלהם, שם עבדו את האדמה, וגלו לכפרים קטנים כדי להיות קרובים לבתי הכנסת. חלקם מחכים הרבה שנים להגיע".
צילום: דורית לומברוזואיסוף עשבי תיבול ביער בהרי מניפור. הסבתות מלקטות עם הנכדות (צילום: דורית לומברוזו)
צילום: דורית לומברוזושלושה דורות – אמא, סבתה ונכדתה – בוררות שעועית (צילום: דורית לומברוזו)
יותר מ-3,000 איש מבני המנשה חיים כיום בישראל. "לפי מה ששמעתי, ואל תתפוס אותי במילה, יש חמישה מיליון בני מנשה שחיים בצפון-מזרח הודו", אומרת הצלמת, "חלקם הגדול בכלל לא רוצה להיות יהודי או לבוא ארצה, כי במאה השנים האחרונות הם התבוללו כל כך. רבים שכחו את היהדות, או יודעים שהם יהודים אך אין להם קשר ליהדות, ויש משפחות עם סבים, דודים ובני-דודים נוצרים".

"לא מתיימרים לקבוע מה מעמדם"

את בני המנשה המעטים יחסית שגרים בארץ, היא מזמינה בחום לתערוכה, ומספרת כי חלקם כבר ביקרו בה. התערוכה החדשה, שנקראת בפשטות "בני מנשה", נפתחה אתמול (יום ד') במסגרת שבוע התפוצות שמוביל משרד התפוצות. החיבור עם המוזיאון נוצר דרך אבנר אייזיק, יו"ר מרכז מורשת יהדות הודו בישראל, שיצר קשר בעניין עם דן תדמור, מנכ"ל מוזיאון "אנו" (לשעבר בית התפוצות).
צילום: דורית לומברוזומחרוזת שעועית ירוקה. יבול הקסם של בני מנשה הוא שעועית עץ מקומית, Parkia Speciou, הידועה בכינוי "Zawnglha" (צילום: דורית לומברוזו)
צילום: דורית לומברוזוזוהר מבשלת לארוחת בוקר דייסה מחלב עיזים ואורז (צילום: דורית לומברוזו)
"התערוכה המרהיבה ביופייה מציגה את הכמיהה העזה של בני מנשה לעלות לציון", אומר אייזיק. "הנכונות לוותר על החיים הנוחים באחד המקומות הקסומים על פני כדור הארץ, מראה עד כמה חזקה אמונתם ורצונם לשוב לחיק משפחתם. שבוע התפוצות הוא גם הזדמנות להציף את הבעייתיות במצב של קהילות קטנות שנותרות בתפוצות. בזכות פעילותו של משרד התפוצות, נשמר הקשר והזיקה למדינת ישראל".
התערוכה מומנה בסיוע משרד התפוצות – ושר התפוצות, נחמן שי, ומנכ"לית המשרד, ציונה קניג-יאיר, השתתפו במעמד פתיחת התערוכה. "התערוכה הזו היא עדות לגוונים השונים והמרתקים הקיימים בעם היהודי ברחבי העולם", אמר השר שי. "במסגרת שבוע התפוצות, אני מזמין את אזרחי ישראל לגלות עולמות חדשים ותרבויות חדשות, קהילות יהודיות, סיפורים והיסטוריה משותפת".
צילום: דורית לומברוזוחיים באזורים יפהפיים. ילדים בנהר (צילום: דורית לומברוזו)
צילום: דורית לומברוזומסע במורד הנהר (צילום: דורית לומברוזו)
בהפקת התערוכה השתתף גם ארגון "שבי ישראל", הפועל כבר עשרים שנה להעלאת בני המנשה לישראל. לדברי יו"ר הארגון, מיכאל פרוינד, כ-5,500 בני ובנות הקהילה עדיין ממתינים בצפון-מזרח הודו לעלות לישראל: "התערוכה מספרת את הסיפור הנפלא והמרתק של הקהילה המיוחדת הזאת, וכולנו תקווה שדרכה הציבור בישראל ובעולם היהודי יוכל להכיר טוב יותר את בני המנשה ואת ההיסטוריה שלהם".
"החלטנו שזה נושא חשוב מאוד, ואנחנו רוצים שהמבקרים במוזיאון ייפגשו עם כל העולמות שקשורים אלינו", אומר האוצר, דביר צור. "לא רק מה שקורה שתי דקות מפה ומה שקורה בעולם המערבי, או בקהילות הגדולות בעולם שהיו בעבר או עדיין מתקיימות, אלא להציג מה קורה בקהילה מבודדת. מה קורה בקהילה שפתאום מגלה את יהדותה, או חושבת שהיא מגלה אותה".
"אנחנו לא מתיימרים לקבוע מה מעמדם", מבהיר צור. "הסוגיה הזאת מעלה שאלות רבות של גבולות ושייכות. כל אדם שיראה את התערוכה יוכל לשאול מחדש שאלות גם על עצמו: איפה אני? איך אני משתלב בפסיפס הגדול שנקרא העם היהודי? איפה אני שייך? מה מייצר את הקשר שלי לקבוצה הענקית הזו שפרוסה על כל העולם? אלה שאלות ראיות, שלא צריך לפחד מהן".
לכתבה זו 112 תגובות
הוספת תגובה
112

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
68.

איזה כייף להם, חיים בעולם טהור, ללא זיהום אוויר ותרבות צריכה מעוותת - רק הם והטבע האדיר .

67.

תמונות מהממות מעניינות ומרגשות, איזה צבעים ונוף אנושי,תודה לצלמת על השיתוף, אם הם יהודים למה לא להעלות אותם, יש קהילה בארץ שהשתלבה יפה מאוד בקרבנו, צריך לדאוג לרוב יהודי כאן,

66.

משום מה לא פרסמו את התגובה שלי. ביקרתי את בני מנשה במיזורם. הצילומים יפים אבל אינם משקפים את המציאות שם. רובם שואפים לעלות לארץ ותקוותי שהם גם יצליחו להגשים זאת.

65.

המחוזות האלה וכפועלם תמיד הצליחו להטביל לנצרות חלק מהשבטים. מאוחר יותר ודרך קריאת הברית הישנה כמה מבני השבטים הגיעו ל"גילוי" שיש יהדות וכך התעמקו בתנ"ך. כבר במאה ה20 היו רבניקוס שהזו ופעלו כמו מיסיונרי יש"ו ובנו לנו שבט בשם חצי המנשה. סיפור שהתנפח מהזיה ואשר לידו גם פרנסה. היו בריאים וחג שמח!

64.

63.

אנשים טובים ותמימים

62.

הם יאמינו פחות ורק יתפללו שיגרשו אותם שוב

comment-2-comment

comment-2-comment

61.

היופי של הפשטות היופי של התמימות , מדהים . אין להם מה לחפש במקום אחר ולנו נשאר רק לקנא .

60.

צאצאים של בני ישראל. מריחת הדם על הדלת היתה משהו חד פעמי, שנעשה במצרים בלבד, ולא בכל השנים הרבות שבאו אחר כך עד שהוגלו עשרת השבטים. זה מעלה את החשד שהם למדו את מנהגיהם מהתנ"ך שהגיע אליהם איכשהו (למשל מתרגום ה-70) אך לא ממסורת אבות.

comment-2-comment

באיזה קלות אתה קובע שאינם יהודים כי.. נכון שמריחת הדם על המשקופים הייתה חד פעמית במצריים . אבל אפילו כאו בארץ הקודש עד לפני שנים לא רבות נהגו מי ששחט כבש לפסח למרוח את דם השחיטה על המשקוף כזכר .. למה שהיה במצריים ... גם את המאכלים שתוכאכל בלילה הסדר יהיו זכר לקורבן פסח וזכר לקורבן חגיגה . בהצלחה .

59.

ואז נראה אם יש להם גנים יהודיים בדם או שזו סתם אגדה...

comment-2-comment

כיהודיות ואת הגנים הנפוצים אצלם רשמו כיהודים. ציירו את המטרה מסביב לחץ מה שנקרא. ראיתי פעם תוכנית שעשו בדיקה לאנשים אקראיים ממרוקו, רובם יצאו עם אחוז משמעותי של גנים יהודים. פעם אחת שהרבנות תתן לקחת DNA מקבר מתקופת המקרא שמוצאים ואז נוכל להתחיל לדבר על בדיקת יהדות גנטית. כנראה שברבנות לא ממש ירצו ולא רק בגלל כבוד המת.

comment-2-comment

המטען הגנטי של היהודים של היום נחשב כ"יהודי" - ולא היא. היהודים היום הם subset קטן של כלל היהודים מלפני 3000 שנה - רק שבט יהודה שמעון וקצת לוי. האשכנזים הספרדים ורוב העדות הם עירבוב של אותם אבות משותפים שחיו בבבל במאות הראשונות לספירה. יש קהילות יהודיות נוספות שלהם גנום שונה

58.

עשרת השבטים שגלו לא הכירו את התורה שבעל פה כמו כן הם היו בעצמם עובדי עבודה זרה. השאיפה למצא את עשרת השבטים אינה ברורה ולפי הרבה פרשנויות הם אבדו לנצח. אנני מתימר לדעת מי הקבוצה הזאת אך העתקת מנהגים והשפעה מסיונרית עלולה להציג אותם בשוגג כאותם צאצאים. אני סקפטי בנושא ומנסה לא להסחף לרומנטיקה היסטורית

comment-2-comment

comment-2-comment

אלא אם כן בא לך להוציא עיניים לאנשים

comment-2-comment

57.

מה רע להם שם ? פה רק יתנשאו ויתגזענו מעליהם

56.

55.

זה לא כל כך מושך או מפתה להיות יהודי עם כל האנטישמיות שיש בעולם. למה שמישהו ירצה להיות יהודי? מה יש לנו להמציא שאנחנו יהודים? כן, יהודים הם משבט יהודה אבל כיום היהדות היא השם המקובל לדת הזאת. גם האתיופים אומרים שהם משבט דן או אפרים. לך תדע. הדת שלהם שעל פיה הם הולכים היא מה שמקשר אותם לעם הזה. דורות על גבי דורות הועברו סיפורים על ציון וירושלים; מסורות עברו מאב לבן; בכל פעם שקרה אסון טבע אנשים היו יוצאים לרחוב וקוראים אל השמיים לזכור שאנחנו צאצאיו של מנשה. כשהגיעו לאזור מסיונרים נוצרים הם קפצו על ההזדמנות כשמצאו אנשים עם חיבור מוזר לברית הישנה במקום נידח שאיש נוצרי עוד לא הגיע אליו. שירים רבים על מקום שנקרא ציון והארץ המובטחת עברו מדור לדור עוד מלפני שהגיעו הנוצרים לאזור. הצלמת צילמה תמונות נהדרות אבל הצגת החיים כאילו באנו רק מהכפרים היא שגויה ואני כותבת את זה בתור מישהי שנולדה בעיר הבירה של מניפור ושההורים שלה גדלו ונולדו שם ומשם עשינו עלייה.

comment-2-comment

אם באמת ירצו להיות חלק מהעם היהודי

54.

comment-2-comment

53.

כיסוי ראש הוא מנהג חדש - הוא התחיל אחרי חורבן הבית, והפך לחובה רק בשולחן ערוך. מגן הדוד אומץ כסמל יהודי בשלב מאוחר, לפי פרופ' גרשם שלום רק במאה ה 19. נרות שבת לא מוזכרים לפני המשנה, והחובה להדליק נרות שבת אולי מוזכרת במשנה אחת. כנ"ל תרנגול הכפרות, שבשולחן ערוך יש עליו בקורת. אם הם היו צאצאי שבט מנשה, ההלכה שלהם הייתה דומה לזאת של האתיופים לפני שהם עלו ארצה. אין שום ספק שהם מחקים מנהגים מודרניים.

52.

אבל אנשי המנשה יותר יהודים מהחרדים. מי שלא עובד ובני ביתו אינם עובדים הוא לא יהודי.

comment-2-comment

51.

50.

תוכלו לקרוא בפייסבוק של אריה יצחקי שגילה אותם לראשונה במיזוראם ומניפור בצפון-מזרח הודו, בנובמבר 1968. הקישו=פייסבוק אריה יצחקי. הפוסט פורסם ב-2 באפריל 2022.

49.

פה צפוף, חם ואין טבע בכלל, הכל נדלן. ונהיה פה רוב של אנשים לא מתורבתים ועצבנים ששונאים אחד את השני. אף אחד לא רוצה להרוג אותם שם בגלל שהם יהודים. אז נכון אין קידמה אבל המחיר שישלמו על הקידמה כשיעלו ארצה הוא בלתי נסבל ולא בטוח שמשתלם טובה פת ירק ושלווה בה מבית מלא זבחי ריב

48.

comment-2-comment

חשתי אותו הדבר.

47.

יעלו לארץ, יאכלו שוקולד במקום פרחים, והופ, הנה סוכרת, סרטן מחלות מעיים כליות לבלב וכל חוליי העולם המערבי המדושן. הלוואי והייתי יכול לחיות שם.

46.

הבתים שלהם דלים ועלובים. אין ספק שהרפואה שם היא על הפנים והרבה אנשים מתים או נפגעים ממחלות שפה בארץ ניתנות לריפוי בקלות. לדעתי יש שם גם תקופות של רעב. יש סכנות מנחשים, אריות ותנינים שלא קיימות בארץ. כל הדברים שמעכירם את האוירה כמו שנאה, קנאה ותחרותיות - קיימות בודאי גם שם.

comment-2-comment

אין כמעט אריות באסיה מלבד פרטים בודדים בשמורה במרכז הודו שנקראת יער גיר. די רחוק ממקום הימצאם שלבני שבט המנשה.

45.

ברור לי שהם יהודים לא פחות מאלה שחוגגים כאן חג מולד ואוכלים חזיר...חייב להעלות אותם ולשים סוף לגזענות שמנחה את המדינה שלנו וגם את הציבור החרדי אשכנזי

44.

43.

42.

יופי של תעוד. חייתי בהודו וגיליתי במקרה אנשים מבני שבט אפריים ובאתיופיה מבני דן ואילו משפחתי מתימן מיוחסים לגלות שבט לוי. נפלא לדמיין איזו דרך אנו התגלגלנו לארץ אבותינו ושיש עוד כאלה שטרם הגיעו.

41.

מכיר מקרוב את האיזור היפיפה עם אנשים מדהימים שדרך אגב הם יהודים ואלו שעלו משם ישראלים לכל דבר הם אנשים מדהימים ואין להם דרישות כלל אלא לחזור להשתייך לעם היהודי באיזור שבו הם נמצאים היו הרבה יהודים שעברו על דרך המשי והשתקעו שם כי שם בהודו לא רדפו יהודים כמו במקומות אחרים שיגיע הזמן אני מקווה שכולם יצטרפו אלינו כי באמת הם בני האדם היותר טובים שיש

40.

הם חיים בגן עדן. גם בנוף מדהים וגם בצורת חיים נהדרת. למה לקלקל להם? הם הרי יסבלו סבל רב אם יעלו לארץ. הרבנות הראשית והגזענות הישראלית כבר ידאגו לזה.

39.

מי שבמשך דורות ממשיך להדליק נרות שבת.מאמין באל אחד וחי על סיפורי יוסף אין ספק שיש בו שורשים יהודיים. מרתק לראות זאת בתמונות

38.

comment-2-comment

יכול להבטיח לך, שזה לא.

37.

36.

comment-2-comment

comment-2-comment

זאת בדיחה או גזענות מכוערת?

35.

התמונות מסתירות חיי עוני ודלות, רעב ומחלות. ואתם מציעים להם לא לבוא לישראל כי טוב להם שם? אז תלכו אתם לחיות שם. אתם מחרפים ומגדפים את ישראל, כי אתם אנשים כפויי טובה. יאללה, סעו מפה.

34.

מנופי ארץ מדהימים לגבעות אבק בשטחים

33.

נראה שחייכם פשוטים ונעימים, למה לעלות לכאן הפער יהיה מחריב שמחות ומאכזב. הכל בדימיון שיש פה משהו שצריך לשאוף אליו נוכח מה שנשקף מהכתבה.

32.

31.

מעבר לזה שהמקום מוכר וידוע וצולם הרבה פעמים . חבל מאוד שהצלמת ביימה את התמונות כדי להעביר אווירה לא מציאותית .

comment-2-comment

comment-2-comment

30.

כל המסורת להם לא שווה, הם בטח אפילו לא אולכים כשר בד"צ (נראים כמו אנשים טובים אבל למי אכפת מעשרת הדברות)

29.

28.

החיים היפים שלהם. הלוואי עלי לחיות ככה עם חיבור לטבע, אהבת אדם וצניעות. ערכים שבארץ הולכים ונמוגים.

comment-2-comment

27.

26.

בבדיקת קו האב, הקרבה היא זהה לזו של דרום מזרח אסיה כמו שאר המקומיים שם. בבדיקת קו האם נמצא אחוז קטן עם שייכות מזרח תיכונית עתיקה מזו הקשורה לעם ישראל.

comment-2-comment

comment-2-comment

מה חשוב קו האב אם ביהדות אתה יהודי אך ורק אם אמך יהודייה?

comment-2-comment

נסה ותופתע

25.

24.

23.

יותר סביר שהשבטים התבוללו וחלקם התערבבו בתוך שבט יהודה מי לא שמע על סיפור נוח והמבול ועלילת גילגמש יש סיפורים דומים זה מחזק שהיה בעבר איזה עם כזה וחלק אמצו את הנרטיב שהם ממנו גם מגן דוד הוא לא סימן יהודאי כמו שהנאצים העתיקו את צלב הקרס מהודו היהדות העתיקה מהודו לא אתפלא שיגלו על קיום תרבויות קדומות ומתקדמות לפני שומר ובבל שאולי האדם הקדמון הוא בכלל אוסטרלי והתרבויות הראשונות התפתחו בהודו ומשם לכל העולם הודו הקדומה הייתה אומה לוחמת והם החליטו שנמאס להם ממוות מיותר

22.

21.

לא ברור... הם בטוחים?? אמרו להם שהכל פה בניינים ובטון וצריך לבנות עוד כי האוכלוסיה רק גדלה?

20.

את עבודת המחקר האוניברסיטאי עשיתי על הקוקי-צ'ין-מיזו-נאגה, ובאחריות, כל מי מהם שהמר דתו ליהדות הוא יהודי גר, ורובם המירו דתם לנצרות, אבל הסיפור על הקשר לגלות, והמוצא היהודי הוא קישקוש של הרב פרוינד. כן, יש מעט דברים דומים, והרבה שוני. ולאכול כלבים וחזירים זה לא ממש מורשת יהודית כידוע. הם אנשים צנועים וטובים, ואוהב אותם ואת אופי חייהם, אבל מי מהם שלא התגייר אין לו קשר ליהדות. ואגב, מאיפה מצאה הכתבת ג'ונגלים? כל הצמחיה כמעט היא יער במבוק...

19.

18.

comment-2-comment

נסתדר טוב מאוד ללא אנשים שכמוך

comment-2-comment

17.

They may not be Jews, but it seems that they are definitely a part of the Nation Of Israel

16.

comment-2-comment

15.

הם חיים טוב ושומרים על מסורת מסויימת משלהם. אם יהגרו לישראל יכפו עליהם יהדות אורתודוקסית ויחיבו אותם גיור מלא. בישראל יחיו בעוני בצפיפות, נראה שחיים היום בחבל ארץ יפיפה. למה להרוס להם את החיים?

14.

comment-2-comment

13.

שבט מנשה היה הגדול בשבוע ישראל. על מנת לשמר את הרוב הדמוגרפי, מיליון עולים חדשים הם צוו השעה. בד בבד, אל תאמללו אנשים כל כך תמימים. הרי לא למדנו מאום מעליית הפלשמורה. הם הא שים הכי עדינים ומתנהגים אליהם באופן מחפיר וגיזעני. לא נראה לי שגורל עולים מצפון הודו יהיה טוב יותר מגורל העולים מאתיופיה.

comment-2-comment

12.

comment-2-comment

11.

10.

comment-2-comment

comment-2-comment

ואגב, למה לעשות להם רע?

9.

8.

על רוב יהודי בארצנו...ברור ש2700 שנה עשו את שלהם אבל גם יהודי רוסיה ואוקראינה מצאו את ישראל בעת משבר וצרה.

comment-2-comment

פה יזרקו אותם בטיזאלאמו

comment-2-comment

comment-2-comment

אם תחשוב על זה, הגיוני שיש להם גם הרבה קשיים שלא באים לידי ביטוי בתמונות ובכתבה, חוץ מהעובדה שילדה בת 10 צריכה לגדל לבד את אחים שלה במשך חודשים לפעמים... בארץ יש גם הרבה קהילות מסודרות, בקיצור יש ויש, תנו להם לעשות את הבחירה שלהם.

7.

6.

מיסיונריות מיותרת

comment-2-comment

5.

די כבר עם תיקון העולם, אין מספיק עניים בישראל שצריך לייבא עוד? שום מדינה חפצת חיים לא מתנהלת כך.

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

יהודים הם משבט יהודה ונספחיו

comment-2-comment

אבל אני מקנא בהם היופי והטוהר במקומות שלהם

4.

מקווה שיהיה לך את הכוח להמשיך לבקר שם ולייחצן אותם.

3.

בקצב אחר והחיים האפורים כאן לא יהיו טובים להם, הם רק יסבלו

comment-2-comment

בגלל ששני הוריה נעדרים למשך חודש שלם לצורך פרנסה. ממד חיים מאד יפים ופסטורליים.

comment-2-comment

וכשהיא בת 10 שתגדל את ארבעת אחיה הקטנים כשהוריה נעדרים לחודש מהבית? תביט בפני הילדה בתמונה ותחשוב כמה החיים שלה יפים.

comment-2-comment

אתם מדברים מחשיבה מערבית שאומרת שדרך החיים המוכרת לנו היא היחידה והנכונה. נכון, אולי זה לא הגיוני שילדה קטנה תדאג לאחיה כשהוריה נעדרים לפרנס אותם, אך זה לא אומר שהם אומללים וסובלים. אנחנו לא יודעים, לא גדלנו בצורה הזאת ולא לתרבות שכזאת. כמובן שיש ידע מערבי שיכול להקל על חייהם שם, אבל זה לא אומר שהחיים שלהם חייבים להיות לפי הנורמות המודרניות שלנו. העולם הוא מגוון ומורכב מכל כך הרבה רבדים של התפתחות. לכל רובד יש את הטבע והזמן שלו.

comment-2-comment

2.

1.

אין שום קשר בין השבט הזה לבין היהדות, אם עמותות לא היו מלמדות אותן מה זה יהדות הן לא היו יודעים שום דבר ולא היו מכירים שום מנהג ומצווה בעצמם.

comment-2-comment

הם קשורים ועוד איך ליהדות הם שימרו את המנהגים האלה למשך מאות שנים זה כמו שתגיד שיהודי אתיופיה לא יהודים הם גם שימרו את המנהגים היהודים למשך מאות שנים

comment-2-comment

עמים אחרים

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה