גנץ מכהן כשר הביטחון מאז מאי 2020. זה נתן לו הישג סביר של שמונה מנדטים, אבל עדיין לא מדובר במספר שמלמד על תמיכה גורפת שתהפוך אותו למנהיג השמאל-מרכז
אם גנץ סבור שתפקיד שר הביטחון יעשה עבורו את המלאכה כמי שטוען לכתר, הוא עלול להתבדות. ההיסטוריה הפוליטית הקרובה דווקא מוכיחה ששירות במשרד המרכזי הזה לא מקנה יתרון אלקטורלי. הנה כמה דוגמאות:
גנץ מכהן כשר הביטחון מאז הקמת ממשלת החילופים במאי 2020. זה נתן לו הישג סביר של שמונה מנדטים בבחירות 2021, אבל עדיין לא מדובר במספר שמלמד על תמיכה גורפת שתהפוך אותו למנהיג מחנה השמאל-מרכז. מה הלקח שהוא יכול להסיק מכך?
לקראת הבחירות הבאות, קיימת אפשרות סבירה לאיחודים בתוך הגושים. למשל, חיבור בין מפלגות תקווה חדשה לימינה. על הנייר, ובמערכת פוליטית עניינית, ניתן היה לשקול גם איחוד מחודש של גנץ עם לפיד, אלא שהאיבה ביניהם מאז פירוק כחול לבן כנראה לא תאפשר זאת לעולם. לכן, בבחירות הבאות יישאר גנץ כנראה תחת תקרת הזכוכית של שמונת המנדטים. במקרה הטוב מבחינתו, הוא יוכל לסחוט תפקיד בממשלת הליכוד. במקרה הרע הוא עוד עלול לפגוש את לפיד באופוזיציה.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com