צילום: shutterstockצילום: shutterstock

על גמילה, חיתולים ופספוסים

התחלתם את תהליך הפרידה מהחיתול, אבל עדיין מחכים לתחתון היבש? אתם לא לבד: שלב הפספוסים הוא טבעי ומלמד. ועדיין, איך אפשר לצמצם אותו ולעזור לילדים?

ליאת עזריה-אהרונוביץ' | פורסם:15/08/2021
הורים רבים בוחרים בימי סוף החופש הגדול להתחלת תהליך הגמילה מחיתולים. אם מדובר גם בכם, יש להניח שכבר הספקתם לרכוש סיר, תחתונים מתאימים ואולי אפילו גם ספר הדרכה.
והנה היום המיוחד הגיע, הקטן או הקטנה שלכם יושבים בסיר החמוד, אתם מביטים בהם, והם בכם, וכלום לא קורה. ואז הם קמים - והשלולית הראשונה זולגת לה לרצפה. למה זה קורה?
ראשית, החינוך לניקיון הוא הליך חינוכי לכל דבר, שלב שבו אנחנו מלמדים את הילדים לשנות את דפוסי ההתנהגות בנוגע לצרכים שלהם. אם עד כה היה זה לגיטימי לעשות את הצרכים בכל רגע נתון בחיתול, כעת אנחנו מלמדים אותם לעשות זאת רק בסיר או בשירותים.
נשמע פשוט? שימו לב למספר היכולות שעליהם ללמוד לשם כך: להקשיב לרמזי הגוף - ועוד קודם לכן לדעת להפנות את הקשב; לזהות את התחושות הגופניות המקדימות ליציאת הצרכים; ללמוד לעצור את הפעילות במהלכה ולהתאפק עד להגעה לסיר או לשירותים - ובסופו של דבר ללמוד לשחרר שם את הצרכים.
קראו עוד:
מדובר בשרשרת מאתגרת ללמידה שבה כל שלב עלול להוביל לשלולית על הרצפה. אך למרות אי הנוחות שנגרמת מהפספוסים, כדאי לדעת שהם משמעותיים בתהליך הלמידה החדש. בכל פעם שהקטנים מפספסים, הם לומדים משהו חדש על הדרך להימנע מכך. אולי עליו ללמוד להקשיב לגוף? אולי עליה לדייק את התחושות המקדימות לצרכים? מדובר בדקויות, לעיתים פיזיות ולעיתים התנהגותיות, ושוב - הן טבעיות לתהליך. זכרו שכל פספוס, בעצם, מקדם אתכם ואת הילדים לעבר התחתונים היבשים.
צילום: shutterstockנגמלים מחיתולים (צילום: shutterstock)
אבל, וזה אבל גדול, אף שכדאי לתת לילדים להתנסות בשלב הפספוסים - הקפידו לא להשאיר אותם לבד שם לחלוטין. תחושות של חוסר אונים או ייאוש שעלולות להיגרם בשל כך, עשויות לבוא לידי ביטוי בנסיגה בתהליך או אפילו בהימנעות. על הכתפיים שלנו, ההורים, מונחת האחריות להוביל את הילדים אל הכיוון הרצוי.

עצות לתהליך הגמילה

רק תחתונים או גם חיתולים? גישות שונות מציעות כלים שונים, אולם המלצתי היא להימנע מהחתלה למשך כל שעות הערות של הילד/ה. מצב שבו תחתלו לסירוגין עלול ליצור בלבול בקרב הקטנים, ובכך גם להביא לתוצאה לא עקבית שתאט את קצב הלמידה.
"גבשו תגובה עניינית שתכלול שלושה מרכיבים - אכזבה, תיאור ותקווה לעתיד. למשל: 'אוי, עשית פיפי על הרצפה. בפעם הבאה נצליח לעשות יחד בסיר'"
מי אחראי לתהליך הגמילה? תהליך הלמידה החדש נעשה בהובלת ההורה ובאחריותו. כן, גם הוא. לכן, שימו לב שאתם מפנים את ילדיכם באופן יזום אל הסיר או השירותים, כדי לצמצם את כמות הפספוסים. כדי לעשות זאת בצורה מיטבית, נסו ליזום זאת כל 20 דקות בערך. במקביל, נהלו רישום של המרווחים לעשיית הצרכים, והסימנים המקדימים להם. לאחר כמה ימים, כבר תתחילו להבין יותר את דפוסי ההתנהגות האישיים, ולתזמן את ההפניה בהתאם.
סיר או שירותים? גם כאן, גישות שונות יציעו עצות אחרות, והמלצתי היא להתחיל את תהליך הפרידה מהחיתול באמצעות סיר ולא בחדר השירותים. הסיר, הקטן והאינטימי, פחות מאיים על הילדים ומעניק תחושה מוגנת ובטוחה.
יתרונו הגדול של הסיר הוא בהיותו נייד, כך שיש לכם סיכוי טוב יותר לעצור את הפספוס כשהוא מתחיל, ומיד להושיב בו את הילד/ה. בימים הראשונים מומלץ למקם את הסיר קרוב אליכם כך שיהיה נגיש וזמין. בדרך זו תוכלו גם לצאת לדרך ולהתנהל עם תחתון בלבד, ללא מכנס, ולהקל קצת, בעיקר עליכם, את ההתארגנות לישיבה בסיר ולהפוך אותה למהירה יותר בשעת הצורך.
איך להגיב לפספוסים? באופן טבעי, יש בקרבנו מי שינחם את הילד/ה לאחר הפספוס, ואולי יגיד "לא נורא". אך שימו לב, צמד המילים הללו עלול במקרים מסוימים לא להועיל כלל, ואף להזיק.
כלומר, בעצם אנחנו מלמדים את הילדים שזה בסדר לעשות פיפי בתחתונים וגם לא מכוונים אותם להתנהגות הרצויה. במקום זאת, נסו לגבש ולבטא תגובה עניינית שתכלול שלושה מרכיבים: אכזבה, תיאור ותקווה לעתיד. למשל - "אוי, עשית פיפי על הרצפה. בפעם הבאה נצליח לעשות יחד בסיר".
תגובה שכזאת מאפשרת לילדים ללמוד כי עשיית צרכים על הרצפה אינה רצויה, ולצד זאת נותנת להם להרגיש שהם יכולים להצליח, ושאנחנו ההורים לוקחים אחריות לעזור להם ולהצליח בביקור הבא בסיר.
"סיר או שירותים? הסיר, הקטן והאינטימי, פחות מאיים על הילדים ומעניק תחושה מוגנת ובטוחה"
מתי הם יגידו לבד? רבים מאיתנו בתהליך תוהים מתי (כבר) יגיע היום שהו הילדים יגידו לנו בעצמם ומיוזמתם שהם צריכים פיפי, ופשוט ייגשו לסיר ויעשו זאת ללא צורך אקטיבי במעורבות שלנו.
לתפיסתי, תהליך הגמילה דומה לכל שלב למידה התפתחותי, והם יעשו זאת כשהם יחושו מספיק בטוחים בעצמם וביכולות שלהם להתפנות בסיר או בשירותים. זה יכול להימשך כמה ימים, או כמה שבועות מתחילתו של התהליך. בהצלחה!
הכותבת היא פסיכולוגית (MA בפסיכולוגיה קלינית של הילד) המלווה הורים בתהליכי גמילה מחיתולים, שינה והתנהגות
הוספת תגובה
0

תגובות

close-fullscreen-comment
0
מצב לילה
מצב לילה