6
צילום: נדב אבסצילום: נדב אבס

יבוא איטי ומסוכן: אין מספיק אכיפה למוצרי יבוא שלא עומדים בתקן

מספר הריקולים ירד ב-40% ואין קנסות ליבואנים שלא עומדים בתקנים, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה. הפער בהמתנה לאישורי ייבוא בין ישראל ל-OECD התרחב בשנים האחרונות מ-250% ל-300%. אין מספיק מעבדות פרטיות כך שהרפורמה בתקינה כשלה, אך יש שיפור ביעילות מכון התקנים

מירב קריסטל | פורסם:19/10/2021
צפו: דו"ח מבקר המדינה הרפורמה בתחום התקינה
יש פחות ריקולים, פחות אכיפה נגד יבואנים שמייבאים מוצרים שלא עומדים בתקן ולא מוטלים קנסות על יבוא מוצרים לא תקינים לארץ. לעומת זאת יש זינוק בעלות ובזמן ההמתנה לאישורי ייבוא, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ג').
לפי הדו"ח, חלה ירידה של 26% במספר הביקורות שהממונה על התקינה במשרד הכלכלה עורך. מספר הביקורות ירד מ-2,300 ב-2017 לכ-1,700 ביקורות ב-2019. מספר הביקורות לאכיפת תקנים רשמיים ב-2019 (כ-1,700) היה בשיעור של 0.65% מתוך מספר ההמלצות של מעבדות בדיקה באותה שנה (יותר מ-300 אלף). בין היתר זאת הסיבה שמספר הריקולים (איסופים יזומים וקריאות להחזרת מוצרים) ירד ב-40% מ-34 ב-2017 לכ-20 ב-2019. בנוסף, טרם נקבעה מדיניות אכיפה לאי עמידה בתקנים והממונה גם כלל אינו מטיל עיצומים כספיים על יבואנים שהפרו את הוראות פקודת הייבוא והייצוא. לפי הדו"ח אחת הסיבות לכך היא ש-37 משרות בלבד מאוישות במינהל התקינה, מתוך 54 משרות קיימות.
במקביל, ליבואנים ישראלים נדרש זמן רב יותר כדי לייבא טובין ועלות הבדיקות בתהליך הייבוא גבוהה יותר. את העלויות האלה הם לעיתים קרובות מגלגלים על הצרכן.
לפי דו"ח המבקר, במדדים של התאמת מסמכים ובדיקת מכס ביבוא, זמני הייבוא ועלותם היו גבוהים לעומת הממוצע במדינות ה-OECD. בנוסף, המצב היחסי של ישראל ביחס לממוצע ה-OECD הורע בין 2015 ל-2020. כך למשל, עלויות בדיקות הייבוא לישראל ב-2015 היו גבוהות ב-250% מעלויות בדיקות הייבוא למדינות ה-OECD וב-2020 הפער התרחב ל-300%.
לפי הדו"ח העלות הממוצעת של התאמת מסמכי יבוא בישראל עומדת על 307 דולר וההליך אורך 64 שעות, לעומת 98.1 דולר ו-8.5 שעות בממוצע במדינות ה-OECD ב-2020. עלות בדיקות מכס: 70 דולר בישראל ומשך ההליך כאן הוא 44 שעות, לעומת 23.5 דולר ו-3.4 שעות במדינות ה-OECD ב-2020. לדוגמה, עלות בדיקות עמידה בתקן של אריחי קרמיקה ב-2019 עמדה על כ-19 מיליון שקל עבור מיליארד פריטים שיובאו.
בנוסף קובע המבקר כי אין נתונים על פרקי הזמן שחולפים מרגע הגשת הבקשה עד לסיום הטיפול בה. לממונה על התקינה במשרד הכלכלה אי תיעוד לכך וכן לא לבחינות שנערכו על ידו בעניין טיב השירות של מכון התקנים.
למרות הרפורמה בתקינה שנכנסה לתוקף לפני שלוש שנים והייתה אמורה להגדיל את נתח השוק של המעבדות הפרטיות, רוב הבדיקות בישראל עדיין נערכות על-ידי מכון התקנים. למרות ש-42 מעבדות שאושרו לבדיקות ב-2019, יש רק שלוש מעבדות פרטיות שעוסקות בבדיקת טובין מיובאים, כלומר מכון התקנים עדיין חולש על 98% מהשוק. כלומר, הרפורמה בתקינה שהייתה אמורה להגביר את התחרות בשוק הבדיקות - כשלה. נטען כי מעבדות פרטיות עדיין סובלות מחסמים, בין היתר: לא חוברו למערכת "מסלול" של המכס. כן קובע המבקר כי הרפורמה לא עסקה בהליך בדיקת הטובין עצמו ולכן הנטל הרגולטורי על היבואנים הוקל אך במעט.
ניתן להניח שהמעבדות הפרטיות זריזות יותר לעיתים ממכון התקנים, בשל כמות עבודה קטנה יותר. יחד עם זאת אין כל ערובה שהמעבדות הפרטיות יהיו זולות יותר ממכון התקנים כשנפח העבודה שלהן יגדל.
לפי המבקר, השירות במכון התקנים השתפר: בין מאי 2017 למאי 2019 חל שיפור במכון התקנים של כ-10% בשיעור ביצוע הזמנות תוך שבוע ומספר הימים הממוצע עד ביצוע הזמנה ירד מ-10 ל-9. אחוז הביצוע במכון התקנים של ההזמנות בתוך יומיים ב-2019-2018 עמד על כ-60% מההזמנות.
עוד קובע המבקר כי אין תקינה לאומית חדשה בשל תיקון שקבע כי נדרשת לכך הסכמת שר האוצר ורה"מ. במקביל: לא גובשה תוכנית רב שנתית לאימוץ תקינה בינ"ל בתקנים הישראלים הוולנטריים, בגלל שינוי בסדרי העדיפויות של המכון ומנהל התקינה במשרד הכלכלה. יש 135 תקנים שהותאמו לתקינה בינ"ל, אך טרם הסתיים הטיפול ב-115 תקנים מתוך 266 תקנים רשמיים.
לכתבה זו 6 תגובות
הוספת תגובה
6

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
6.

יש חוסר יעילות ושחיתות בבקרה אבל עמידה בתקנים חשובה מאד לצרכן ואינה מהווה תוספת מכבידה לעלות.

5.

4.

מוצרים שעברו תקינה ויש להם את כל האישורים בעולם בישראל חושבים שהם לא תקינים זה למה הכל יקר פה סתם אוכלי חינם לא צריך אותם

3.

כל מה שעומד בתקן בחו״ל צריך להיכנס לישראל ללא מכס וישר לחנויות. תפקיד התקן הישראלי הוא לחסום ייבוא ללא כל הצדקה. מה שיישאר ממכון התקנים אני לא יודע ולא מעניין אותי.

2.

רק היבואנים צריכים לשלם ולחכות לתקן, נכון?

1.

הממונה על התקינה הפורש, איש מת"י לשעבר, איש קבע לשעבר, אוכל חינם וחייכן ידוע. הוא לא אשם, אלא מי שמינה אותו לתפקיד. זו התסמונת במכון התקנים, מינויים על בסיס סחבק, כמו השקרן לכאורה עם פרשת בדיקת מכמונות המהירות. הכול פה מלא לכאורה איפה שצריך ולא צריך

לכל התגובות
0