כולנו ניפגע ממשבר האקלים, אבל יש כאלה שייפגעו יותר: נשים, נערות וילדות פגיעות יותר לפגעי משבר האקלים. מחקר מ-2007 מצא שהסיכויים של נשים, ילדים וילדות למות באסונות הוא פי 14 מאשר גברים. הדברים בולטים במיוחד במדינות מתפתחות. יותר נשים מאשר גברים מתו בגל החום שהיכה באירופה בשנת 2003. בצרפת רוב מקרי המוות יוחסו לנשים מבוגרות. באסון הוריקן "קתרינה" בארצות-הברית, רוב הקורבנות בניו-אורלינס שנלכדו בבתים היו נשים אפרו-אמריקניות וילדיהן, הקבוצה הענייה והפגיעה ביותר במדינה.
4 צפייה בגלריה
נשים נושאות מים על הכתף בצ'אד, אפריקה
נשים נושאות מים על הכתף בצ'אד, אפריקה
נשים נושאות מים על הכתף בצ'אד, אפריקה
(צילום: Shutterstock)
רשימת הדוגמאות נמשכת: בדוח של אוקספם (איגוד של ארגונים הפועלים למציאת פתרונות לעוני וחוסר צדק) שיצא לאחר הצונאמי של 2004 נכתב שבין הניצולים בסרי-לנקה, אינדונזיה והודו יש פי 3 יותר גברים מנשים. אחת הסיבות היא העובדה שאת הבנים לימדו לשחות ולטפס על עצים. באחד המחוזות, הצונאמי היכה בשעה שבה הנשים נהגו לשטוף את עצמן בים, וחלק מהגברים היו בספינות דיג שעה שהנשים המתינו להם סמוך לחוף. חלק מהגברים פשוט עבדו רחוק מהבית. ב-2008, כשסופת ציקלון היכתה במיאנמר, כ-61% ממקרי המוות היו של נשים. בעולם אליו אנחנו צועדים, בו אירועי אקלים קיצוניים הופכים לשגרה, לנשים וילדות יש פחות סיכוי לשרוד, גם באסונות הבאים.

עסוקים בבעיות ביטחון

ישראל, מדינה מערבית ומפותחת, מנסה להתמודד עם ההשפעות שיהיו לשינוי האקלים על פני המדינה, שינויים אותם אנחנו רואים כבר כיום. אבל נשים תמיד ייפגעו יותר בעת אסון, גם כאשר הטמפרטורות ילכו ויעלו.
מחקרן של ד"ר קרני קריגל, ענת צ'צ'יק ואורלי בנימין, שפורסם לאחרונה בכתב העת "קריאות ישראליות", מציף את הבעיה הקשה ברשויות המקומיות. כך לדוגמה, האוכלוסייה הפגיעה ביותר, בראשן נשים, תהיה במצב של "עוני אנרגטי" תמידי. במחקר, ד"ר קריגל מבית הספר לעוני, חברה וסביבה באונברסיטת בר אילן ושותפותיה ראיינו מנהלות מחלקות רווחה ונציגים ברשויות המקומיות, שהודו שמשבר האקלים פשוט לא נמצא בראש סדר העדיפויות. כאשר החוקרת מציעה להגדיר את האוכלוסייה הנזקקת ולהחליף להם מזגנים, כי אלה יקנו בדרך כלל את המזגן הכי זול - שהוא למעשה הכי יקר מבחינת הפעלה והכי פחות יעיל אנגרטית - מנהל מחלקה חברתית עונה לה: "לא נראה לי. אף אחד לא ישקיע בזה כסף. מי ישקיע בזה כסף? המדינה לא מצליחה להשקיע כסף בתחומי הליבה שלנו. אני רואה את זה. אנחנו נמצאים בדיסוננס. המדינה מתנתקת מהנושא של רווחה".
4 צפייה בגלריה
כיבוי שריפה ביוון, 2022
כיבוי שריפה ביוון, 2022
כיבוי שריפה ביוון, 2022
(צילום: AP)
במחקר הן משרטטות נקודות דמיון בין משבר הקורונה למשבר האקלים. מי בסופו של דבר נפגע ממשברים? נשים. קריגל עורכת כיום מחקר נוסף, שטרם פורסם, שבו מפורטות שיחות אחרות עם קובעי מדיניות. "לקשר את משבר האקלים, לרמוז שזה ישפיע עלינו בהקשר הרווחה... לא הייתה מרחיקה לכת... אנשים מדברים על משבר האקלים, אבל אם תשימי אותנו במדינה המשוגעת שלנו, יחד עם כל שאר הצרכים ברגע זה, ברור שמשבר האקלים הוא אחרון", אמרה מנהלת מחלקת רווחה ברשות עירונית. נדמה שבמחלקות הרווחה הופתעו כאשר קרני ושותפותיה ראיינו אותם בנושא. עבורם מדובר במחשבה "מרחיקת לכת". הרי ישראל היא מדינה עם בעיות ביטחוניות ובעיות חירום, אז מצבי חירום בהקשר אקלימי נדחקים לתחתית סדר העדיפויות.
למרות שברשויות המקומיות מבינים שהאוכלוסיות החלשות ביותר הן גם הפגיעות ביותר בהתמודדות עם משבר האקלים, הן עוד לא פיתחו מענה עירוני. הרשויות אומנם מתכוננות למשבר, אבל רק בהיבטים של תשתיות. "אירוע החורף הקשה של 2015 הוגדר כפעם ב-120 או 140 שנה", אמר מנכ"ל רשות מקומית במרכז לעורכות המחקר. "היינו חמישה ימים בלי חשמל. בחודש ממוצע אוספים אלף טונות גזם. בתוך יום היה 4,000 טונות גזם של עצים שקרסו. נזקים סביבתיים, הצפות, דברים כאלה. זה היה קריאת השכמה לכולם. מאז עשינו תוכנית עבודה, השקענו 30 מיליון שקלים בבריכות ניקוז, טיפול בתשתיות... כל שנה היו בתים מוצפים. עכשיו אנחנו שני חורפים ברציפות בלי בית אחד מוצף".
הדברים של המנכ"ל מחדדים את הניתוק שלו מההשפעות המיוחדות של משבר האקלים על מגדר. האפשרות שחמישה ימים של ניתוק מחשמל גרמה לפגיעה גדולה יותר בנשים, לא זכתה להתייחסות. מבחינתו משבר האקלים הוא משבר של תשתיות שצריך לטפל בהן. הוא אמנם צודק, אבל משבר האקלים יפגע לא רק בתשתיות העירוניות, אלא בתושבים הכי חלשים.
4 צפייה בגלריה
שריפה בהרי ירושלים, 2021
שריפה בהרי ירושלים, 2021
שריפה בהרי ירושלים, 2021
(צילום: אלכס קולומויסקי)
"אנחנו לקראת בחירות בישראל. גם בחירות כלליות ובעוד שנה בחירות לרשויות המקומיות. ואפשר לשאול את עצמנו עד כמה משבר האקלים, על כל משמעויותיו, יתפוס את סדר היום, גם הפוליטי וגם באג'נדות של מפלגות", אומרת ד"ר קריגל. "זה יהיה הדבר הכי גדול שמדינת ישראל תתמודד איתו. אולי זה לא אלקטורלי אבל זה חייב להעסיק אותנו. המחקר מציף את החשיבות של הנושא, של ההכרח לפתח מהלכי מדיניות ואסטרטגיה. מדברים על משבר האקלים כי חם באירופה, וישראלים טסים לחו"ל וחווים מה זו עיר בירה עם 40 מעלות בלי מזגנים. אבל בעיתונות מדברים על זה מנקודת מבט מאוד מסוימת, בהקשרים של הפחתת פליטות גזי חממה ואיך אנחנו יכולים להירתם למאמץ הגלובלי, אבל לא מנקודת מבט של פגיעות חברתית. במדינת ישראל אנחנו נמצאים באזור אסטרטגי וגיאו־פוליטי מאוד רגיש, גם מבחינת העוצמות האקלימיות שיבואו. אנחנו חייבים להתחיל להיערך מבחינת האוכלוסייה, כי המשבר כבר כאן".

רוב העניים הם עניות

להקשר החברתי של משבר האקלים יש עוד ביטויים. כך, למשל, הנתונים מראים התקדמות איטית של נשים בתפקידים בכירים במגזרי איכות הסביבה. בשנת 2015, רק 12% מתוך 881 משרדי הגנה על הסביבה (משרדי הממשלה העוסקים בעניין סביבתי ואקלימי) ב־193 מדינות הונהגו על ידי נשים. חמש שנים לאחר מכן, הנתון עלה מעט ל־15%. כאן בישראל היו מתחילת שנות ה־2000 ארבע שרות להגנת הסביבה. בנוסף, מחקרים מראים כי אחוזי ההשתתפות של נשים בהחלטות, כנסים, דיונים על אקלים וסביבה נמוכים.
עו"ד תמי גנות, סמנכ"לית ארגון "אדם טבע ודין": "משבר האקלים, באופן כללי, הוא שילוב של חוסר צדק וחוסר שוויון ולא משנה איך שלא מסתכלים על זה. המדינות שתורמות הכי הרבה למשבר לא משלמות את המחיר הכי גדול. זה מתבטא גם בצדק חלוקתי פשוט. העשירונים העליונים תורמים יותר לפליטת גזי חממה ומייצרים יותר פסולת. יש ערים שיכולות להתכונן למשבר האקלים יותר וכאלה שפחות. ההשפעות הן מעבר להשפעות הישירות של מזג אוויר קיצוני ועלייה בטמפרטורות. תהיה עלייה גדולה במחירי הפירות והירקות, המים יהיו יותר יקרים, יהיו יותר הפסקות חשמל ויותר בעיות. העשירים יכולים לעבור למקום אחר, לקנות בית במקום אחר, יש להם יותר השכלה ויכולת להתמודד עם המשבר. אבל רוב העניים הם עניות. חלק ניכר מהעניים הם נשים בשכבות החלשות יותר. בעידן של טלטלה כלכלית, 80% מפליטי האקלים בעולם הן נשים. הטלטלה שמשבר האקלים צפוי להביא, שהוא חוצה גבולות, הוא מכפיל חוזק לאפליה הקיימת. מי שנאבק לשרוד ונמצא בתנאים לא טובים מלכתחילה, הוא, או ליתר דיוק היא, תתמודד עם האסון הזה בלי שום כלים".
4 צפייה בגלריה
הצונאמי באינדונזיה, 2004
הצונאמי באינדונזיה, 2004
הצונאמי באינדונזיה, 2004
(צילום: Shutterstock)
בהיבט של הפגיעה הפיזית כתוצאה מבעיות האקלים, הנזק לנשים ברור ומיידי. "נשים נפגעות ופגיעות יותר לגלי החום. הן מגיעות יותר לבתי חולים ויש יותר תמותה של נשים", אומרת גנות. "ויש גם עלייה באלימות במשפחה. זה מחמיר את כל אי השוויון ואת הקשיים שנשים מתמודדות איתם בצורה לא פרופורציונלית. נשים משלמות מחיר כבד יותר".
זוכרים את הזינוק בקריאות על אלימות במשפחה בתקופת הסגרים של הקורונה? רק תחשבו על ישראל חמה יותר בארבע מעלות לקראת סוף המאה, מה שיאלץ אותנו להסתגר בבתים לא בגלל נגיף אלא בגלל החום. במדריד, גל חום הוביל לעלייה באלימות נגד נשים, שהמשיכה גם חמישה ימים לאחר סיום גל החום. חוקרים מייחסים גם עלייה במקרי רצח לגלי החום.
בימים אלה שוקדים ב"אדם טבע ודין" על דוח צדק אקלימי, ונושא המגדר הוא אחד הפרקים בו. "אחד הדברים שמדברים עליהם הוא לשים הרבה יותר נשים בעמדות של קבלת החלטות", אומרת עו"ד גנות. "אבל מעבר לזה, אין הסתכלות על הסוגיה המגדרית בצורה מעמיקה מספיק".

לא עוזבת את העיר

ד"ר טל ניצן, המנהלת האקדמית, של פורום סופי דיוויס לחקר מגדר, סכסוכים ויישובים מהאוניברסיטה העברית, מסכימה עם ממצאי המחקר של ד"ר קריגל. "כיוון שמדובר במשבר אנושי, כל מי שפגיע יותר נפגע.ת יותר. כמו בקורונה, כמו במלחמה - יש כאלו שיש להן ממ"ד, יש כאלו שיש להן מקלט, יש כאלו שמסתתרות בחדר מדרגות", אומרת ד"ר ניצן. "אי-צדק אקלימי נגרם על ידי א.נשים (באופן לא שיוויוני), פוגע באנושות ובא.נשים (באופן לא שוויוני), וקיימות אפשרויות פעולה באופן לא שוויוני.
"נשים פגיעות יותר למציאות האקלים המשתנה כיוון שהן עניות יותר. הן פגיעות יותר בשל נורמות חברתיות ותרבותיות, ולא מיוצגות בדרג קבלת ההחלטות. כשאת לא מיוצגת, אף אחד לא שומע את הבעיות הספציפיות שלך, אז אף אחד לא עושה כלום. נשים הן עניות יותר, גלובלית ומקומית, ולכן פגיעות יותר.
"הפגיעות הזו יכולה להיות כשאת אמא חד הורית שחורה בלואיזיאנה ואין לך רכב לצאת מהמדינה כשיש איום בסופה ואז את נשארת בעיר. או שאת ענייה ואין לך כסף בבנק והרכוש היחידי שלך זה הבית שלך, אז את לא עוזבת אותו ואין לך כסף ללכת למקום אחר, אז את נפגעת מאירועי מזג אוויר קיצוני".
ד"ר ניצן מסתכלת על שינוי האקלים כמשבר, ובעולם היום משברים נוצרים כתוצאה משינויי האקלים. "בדומה לסכסוך מזוין. במצבי מחסור של מזון, מים חשמל, נוצרת חוסר יציבות ממשלתית וכאוס, מה שמוביל לפגיעות יתרה. העלייה של דאעש מקורה, באופן חלקי בבצורת בסוריה. כיום יש מלחמה שמתבשלת בין מצרים לאתיופיה סביב מחסור במים וסכר שייבנה. מלחמה לא טובה לאף אחד. ומלחמה מאוד לא טובה לנשים עניות".
"בשטפונות בקנטקי נהרגו למעלה מ-25 אנשים. אבל בעיקר משכונות העוני, שם התשתיות שם היו רעועות ולא עמדו בשיטפון", אומרת ד"ר קריגל. "גם בהוריקן קתרינה בניו־אורלינס מי שנפגע היו משכונות העוני. לרובנו יש היכולת להדליק מזגן בימי חמסין וגלי חום שילכו ויתרבו ככל שמשבר האקלים יעמיק. אם פעם היה מדובר בגל חום של יום, בעתיד זה יהיה שבוע. משבר האקלים יכול להיות שגרת אקלים משתנה ומתמשכת. המשברים האלה ילכו ויחריפו. הם עוד שנייה כאן. ויש מה לעשות".