בשיתוף ארגון שלוה

מידי יום רביעי הולכת אליסה פרידמן בת ה-11 וחצי לחוג ג'ודו, כפי שעושים לא מעט ילדים בני גילה. אבל עבור אליסה זה הרבה יותר מסתם חוג – זה בית שני. "ואפילו יותר מבית שני", אומרת אמה, יבגניה, ומסבירה: "אליסה רוצה להיות כמו כולם, וזה אחד המקומות הבודדים שנותנים לה את ההרגשה הזו".
ליבגניה היו לא מעט חששות בעיקר על עצמה. "היינו צריכים מסגרת אחרי הצהריים, אבל מה, אני אכניס את הבת שלי למסגרת עד השעה 17:00 עם אנשים שהיא לא מכירה? אני אמא כל כך גרועה שאני לא יכולה להשאיר את הילדה שלי בבית?" היא אומרת ומזילה דמעה. "כשהיא נכנסה לשלוה כל הדאגות התפוגגו".
המקום הוא מרכז הספורט במרכז שלוה, שם יכולים ליהנות ילדים עם צרכים מיוחדים כמו אליסה מתוכניות, פעילויות וחוגים חדשניים ועם המתקנים המתקדמים ביותר בכדורסל, כדורגל, שחייה וכמובן ג'ודו. יצאנו לפגוש את אליסה ואת צוות מרכז הספורט שלוה, שם נערך מידי שבוע חוג הג'ודו הייחודי. צפו בכתבה בראש העמוד
2 צפייה בגלריה
חוג הג'ודו שגורם לאליסה להרגיש בארץ הפלאות
חוג הג'ודו שגורם לאליסה להרגיש בארץ הפלאות
"יכולת ההקשבה של ילדים עם צרכים מיוחדים היא מוגבלת". המאמן גדי בן לולו.
(צילום: חגי דקל)
יבגניה מספרת כי אליסה נולדה עם תסמונת גנטית בשם פראדר וילי, שפוגעת בתחושת השובע ובהתפתחות השכלית. "לכל מקום שאליסה מגיעה, קודם נכנס הפראדר וילי. הוא תופס המון מקום בחיינו. כשהיא מגיעה לשלווה, היא יכולה להשאיר את הפראדר וילי בחוץ. היא יכולה להיות אליסה בארץ הפלאות. בשלוה היא מרגישה כמו כולם, רצויה ומקובלת. יש כאן אנשים שנותנים את הלב והנשמה. אני חולמת שכל החיים נפגוש אנשים כאלו".
יואב אנג'ל, מנהל מרכז הספורט של שלוה, מספר על הייחודיות של הארגון ושל מרכז הספורט: "ארגון שלוה מאפשר לילדים עם צרכים מיוחדים לקבל את הכלים ואת האפשרויות שהם לא היו יכולים לקבל אם היו מנסים להשתלב במקומות ציבוריים אחרים. יש כאן חוגים ומתקנים ברמה מקצועית כמו שיעורי הידרותרפיה, שיעורי שחייה בבריכה חצי אולימפית, חדר כושר, קבוצת כדורגל וכמובן חוג הג'ודו שאותו מעביר גדי המאמן בצורה הכי רצינית ומקצועית. הילדים מקבלים כאן ביטחון, הם יוצאים מפה כשהם מסוגלים להשתלב יותר בחברה".
גדי בן לולו, מאמן ג'ודו בכיר דאן 6, מספר כי חוג הג'ודו במרכז הספורט אותו הוא מוביל נפתח לפני כחמש שנים, "לאחר שאורי ששון תרם את החליפה שלו. אחת התורמות קנתה את החליפה ב-100 אלף דולר והוחלט להקים כאן את חוג הג'ודו. אני אוהב את שלוה, זו הפינה החמה שבה אני מעניק יותר מכל מקום אחר, כי אני יודע כמה הילדים זקוקים לזה. שלוה הוא אחד המקומות המדהימים בעולם עם נתינה אינסופית. הלוואי שהיו עוד מקומות כאלו".
ההתחלה לא הייתה קלה, מודה בן לולו, אחד ממאמני הג'ודו הוותיקים בישראל. "יכולת ההקשבה של ילדים עם צרכים מיוחדים היא מוגבלת, וכל הזמן צריך לפקס אותם. בהתחלה הם אומרים שהם לא יכולים, אבל גם אם קשה אנחנו אומרים להם לנסות. פתאום הילד רואה שהוא מצליח, וזה מחזק לו את הערך העצמי. הם מתאמצים, קמים, נופלים ומרגישים שיש ערך לגוף שלהם. אני כל הזמן מעודד אותם, ורואים את ההתקדמות שלהם משיעור לשיעור".
2 צפייה בגלריה
חוג הג'ודו שגורם לאליסה להרגיש בארץ הפלאות
חוג הג'ודו שגורם לאליסה להרגיש בארץ הפלאות
בשלוה היא מרגישה כמו כולם, רצויה ומקובלת.
(צילום: חגי דקל)
בן לולו מספר על מקרה מרגש בחוג הג'ודו בשלוה, אחד מיני רבים: "ילדה מאוד כעסנית, לפעמים היא הייתה מתפרצת באלימות קשה. לקחנו אותה כפרויקט אישי והיום, אחרי ארבע שנים, היא ילדה אחרת – ספורטאית מצוינת עם רוח לחימה שלא רואים אצל הרבה ילדים".
חוג הג'ודו במרכז הספורט של שלוה לא מסתכם רק באימון השבועי. הילדים במרכז נהנים גם משיתופי פעולה ומפעילויות ייחודיות לאורך השנה. "לפני שנתיים ישראל נבחרה לארח את אליפות הג'ודו. אנחנו בשלוה יצרנו קשר עם איגוד הג'ודו, ובזמן המנוחה, בין הקרבות, בלובי של היכל שלמה, פרסו לנו מזרונים ועשינו שם שיעור. הילדים עפו על עצמם מהתרגשות מהקהל ומהמצלמות", מספר בן לולו.
את אליסה אנחנו פוגשים במרכז הספורט עם סיום חוג הג'ודו השבועי שלה, אחרי שניצחה באימון. "כיף לי בחוג. יש לי ידיים חכמות כי אני עושה הרבה פעילות גופנית", היא אומרת ומספרת שהחלום שלה הוא להגיע לתחרויות ואפילו לאולימפיאדה. "הייתי רוצה ללכת לכל מקום שיש בו ג'ודו".
להבטחת עתידם הטוב של ילד או ילדה עם מוגבלויות - הקליקו כאן לתרומה לארגון שלוה
בשיתוף ארגון שלוה