35

חם יותר בישראל, לח יותר וגם מסוכן יותר

לפי מחקר ישראלי חדש, עומס החום - השילוב המעיק בין הטמפרטורה והלחות - רק הולך ומתגבר בישראל. בדיוק כמו שכולנו מרגישים. זה לא "רק" לא נעים - זה גם מאוד לא בריא בטווח הארוך

יהונתן שר, זווית | פורסם:21/05/2022
"קיץ בא ושוב זה חם", שר אריק איינשטיין לפני יותר מ-50 שנה. והנה, שוב קיץ בא ושוב זה חם - והרבה יותר חם, כמו שכולנו מרגישים. משבר האקלים כבר הביא לעלייה של טמפרטורת המקסימום היומית בכ-2 מעלות צלזיוס ב-30 השנים האחרונות בישראל. אבל הטמפרטורה היא רק חלק אחד בסיפור החם של הקיץ. החלק השני, והמעיק לא פחות, הוא הלחות. כשהטמפרטורה והלחות משלבות ידיים ויוצאות במחול דביק, אנחנו חשים על בשרנו את צירוף המילים המוכר והמאיים "עומס חום" - המדד הרשמי של השירות המטאורולוגי שמבטא את מידת אי-הנוחות שנובעת מהשילוב בין טמפרטורת האוויר לבין הלחות שנמצאת בו. הסיבה: ככל שהלחות גבוהה יותר, כך קשה יותר לגופנו לצנן את עצמו באמצעות הזעה.
במחקר ישראלי חדש שהוצג לאחרונה בכנס "הנדסת מים וסביבה אל מול שינויי האקלים" של הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית של הטכניון, נעשה שימוש בנתונים מתחנות מדידה קרקעיות של השירות המטאורולוגי הישראלי וממידע של לוויין תצפית אמריקני כדי למפות את עומס החום הממוצע בשעות הצהריים של חודשי יולי-אוגוסט בישראל משנות ה-70 ועד היום. המחקר הראה עד כמה אנו חשופים לעומס חום והמחיש שכל מה שאריק איינשטיין שר ואנחנו מרגישים – נכון: עומס החום הולך ומחמיר בכל חלקי הארץ (ובצפון במיוחד).
עומס החום הוא לא "רק" עניין לא נוח - הוא גם מאוד לא בריא. לפי ארגון הבריאות העולמי, חשיפת יתר לחום גורמת להשפעות פיזיולוגיות חמורות, מחמירה בעיות בריאותיות קיימות כגון מחלות נשימתיות ומחלות לב וכלי דם ומשפיעה במיוחד לרעה על זקנים, ילדים ונשים בהריון.
לפי הארגון, אירועי החום בעולם הולכים ומתגברים בעוצמתם, בתדירותם ובמשך שלהם עקב משבר האקלים. אירועים זכורים במיוחד הם גל החום שפגע באירופה ב-2003 וגרם ל-70 אלף מקרי מוות, גל החום שפגע ברוסיה ב-2010 וגרם ל-56 אלף מקרי מוות, וגל החום יוצא הדופן שהיכה ב-2021 בצפון אמריקה.

מחליש את הגוף, מגביר את התחלואה

הסכנות של גלי חום קיצוניים וקצרי טווח בולטות לעין, אבל ההשפעות הבריאותיות של חשיפה ממושכת לעומס חום מסוכנות לא פחות. מאמר סקירה שפורסם בשנה שעברה איגד מחקרים עדכניים בנושא והראה שחשיפה ארוכת טווח לחום גבוה מפעילה לחץ כבד על הבריאות, הרווחה, והתפקוד הכללי של האוכלוסייה.
"עומס חום מחליש את הגוף", מסביר פרופ' דוד ברודאי מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, שעמד בראש המחקר החדש עם ד"ר רקפת שפרן-נתן. "בעוד שקל להבחין ולחקור אירועי טמפרטורה קיצוניים קצרי טווח, ייתכן שגם עומס חום גבוה שמתמשך על פני הרבה עשורים מגביר את התחלואה והתמותה של האוכלוסייה".
צילום: מתוך המחקרהשינוי בעומס החום הממוצע ביולי-אוגוסט (צילום: מתוך המחקר)
ברודאי הגיע לעסוק בעומס החום בישראל לגמרי במקרה. הוא בכלל רצה לחקור זיהום אוויר. ב-2015 הוא פיזר עשרות חיישנים בארבע שכונות בחיפה, ליד הטכניון, במטרה למדוד ריכוזי זיהום אוויר מסוגים שונים ולמצוא את מקורם. מלבד נתוני זיהום, אספו החיישנים גם נתוני טמפרטורה ולחות.
"שמנו לב", אומר ברודאי, "שבמשך 82 אחוז משעות היום של יולי-אוגוסט, תושבי האזורים שנבדקו היו חשופים לעומס חום שלפי ה-NOAA (מנהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי של ארה"ב) מהווה סיכון בריאותי".
הממצאים החריגים הביאו את קבוצת המחקר של ברודאי לשלב השני במחקר: הם החליטו לבדוק יותר מאשר ארבע השכונות בחיפה, ולא להסתפק רק בקיץ של 2015 (שהיה חם במיוחד). החוקרים עברו לבחינת נתונים של השירות המטאורולוגי הישראלי, שנאספים בתחנות מדידה קרקעיות ברחבי ישראל ושנאספו החל משנות ה-50. החוקרים בדקו את עומס החום הממוצע בשעה שתיים בצהריים בחודשי יולי-אוגוסט בכל עשור, והשתמשו במודלים כדי לבנות מפות מרחביות של עומסי החום.
התוצאות היו ברורות. "ראינו איך עומס החום הלך והתגבר עם השנים", מתאר ברודאי. "זה משהו שאני מרגיש וחווה ממרום שנותיי גם בלי גושפנקה מדעית – אבל עכשיו אפשר ממש להראות את השינויים מעשור לעשור". בנוסף, הנתונים הראו שעומס החום גבוה יותר באופן עקבי דווקא בצפון ישראל, וזאת בשל הלחות הגבוהה יותר ששוררת באזור.
בשלב השלישי של המחקר החלו ברודאי ושפרן-נתן לעשות שימוש בנתונים מלוויין Landsat אמריקני, שפעיל מאז שנות ה-70 ושמודד נתוני טמפרטורת קרקע ברזולוציה מרחבית של 30 מטר. נתונים אלה שולבו במפות שהופקו מנתוני השירות המטאורולוגי. השילוב אישר את מסקנות המחקר. "המפות שקיבלנו על ידי המיזוג של שני מסדי הנתונים", אומר ברודאי, "הן הרבה יותר עשירות: הן מציגות את עומס החום ברזולוציה מפורטת של 30 מטר, כך שאפשר להסיק מסקנות לא רק ברמת השכונה, אלא גם ברמת הרחוב, הבניין ואפילו האדם הבודד".

להגן מפני החום בכמה פעולות פשוטות

הנתונים שהוצגו הם נכון לעכשיו תוצאות ראשוניות בלבד, אך הם כמובן סיבה גדולה לדאגה – ודאי כשמביאים בחשבון תחזיות פסימיות ממחקרים קודמים שמדברים על התחממות של עד 3 מעלות נוספות בישראל עד 2050, עם אפשרות לעומסי חום קיצוניים שעלולים להגיע עד לטמפרטורה שתרגיש כ-61 מעלות צלזיוס במשך חודשי הקיץ. כלומר, החשיפה לעומסי חום גבוהים וממושכים צפויה להתגבר עוד יותר בעתיד, ועלולה להוביל למחיר בריאותי חמור עבור כולנו.
צילום: מתוך המחקרעומס החום הממוצע, בצפון ובדרום (צילום: מתוך המחקר)
מה אפשר לעשות? כמובן שמעל הכול, אנחנו זקוקים להתגייסות עולמית דחופה לטיפול במשבר האקלים. עם זאת, קיימות גם דרכים מקומיות להקלה על עומס החום, בעיקר במרחב העירוני: שימוש בהצללה, במסדרונות רוח ובעצים (שלבדם יכולים להביא להורדה של 4-2 מעלות צלזיוס בסביבתם המיידית), ועוד.
גם המפות המפורטות שהפיקו ברודאי ושותפתו יכולות לעזור. "ברזולוציה כזו", מסביר ברודאי, "אפשר להסיק מסקנות בריאותיות חשובות: אפשר ממש לעקוב אחרי מסלול הליכה יומי של משפחה או אדם ולחשב עבורם מדד חשיפה לחום".
לדבריו, חוקרים מתחום בריאות הציבור יוכלו להשתמש במפות הללו ולבחון אותן אל מול תפוצת מחלות כגון אסתמה ואפילו סרטן, כדי לבחון את ההשפעות שיש לעומס חום ארוך טווח על הבריאות.
ברודאי מקווה שהמפות שיתקבלו במהלך המחקר החדש יוכלו לעזור בתכנון עירוני מקיים שיצמצם את ההשפעות המזיקות של עומסי חום בעתיד. "אפשר להשתמש בהן עבור תכנון עתידי של תשתיות אנרגטיות שנדרשות לשם מיזוג חללים בנויים, עבור צפי של צריכת מי שתייה ועבור תכנון שטחים מוצלים".
במדינה מוכת שמש וחסרת הצללה במרחב העירוני כמו שלנו, אפשר רק לקוות – ולמעשה, ראוי לדרוש – שמקבלי ההחלטות ברמה העירונית והלאומית ינקטו בפעולות הפשוטות שיכולות לשמור על בריאותנו ורווחתנו במרחב הציבורי.
לכתבה זו 35 תגובות
הוספת תגובה
35

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
23.

גם מפסידים כסף בזכות החלטות מטופשות על הצמדת רווחי הזיקוק לעלות חבית נפט לפני העליה האחרונה, גם מיצאים חלק נכבד, וגם הורגים את אוכלוסית מפרץ חיפה די ביסודיות. חלם בהובלת ועדת מנכלים שמפרנסת בעיקר את היור״ית. יש לסגור את המפעלים הפטרוכימיים תוך חודשיים ולמסות את כל הכנסות עופר עד אפר!

22.

21.

20.

19.

כולנו נשלם

18.

comment-2-comment

17.

16.

15.

מגדלי המשרדים במעטפת זכוכית אמנם כפולה ועדיין זה יוצר אפקט חממה. המזגנים פולטים את החום החוצה ובעצם מעלים את חום הסביבה. צריך למצוא שיטה חדשה למיזוג מרחב סגור.

14.

שהולכים להפוך להיות עשירי העם והעולם. קחו עצה לצעירים עזבו הייטק לכו לענף המיזוג

13.

comment-2-comment

12.

11.

כל החום זה ריסוסים של כימטרייל זה מתחיל בפסי ריסוסים ורואים שמים כחולים ומסתיים בשמיכה לבנה שלא רואים שמים בכלל וחם אימים שכלוא בין השמיכה לאדמה, ואחרי זה יגידו לנו שאין הנדסת אקלים.

comment-2-comment

10.

9.

מישי

comment-2-comment

קישי

8.

7.

6.

5.

אנו באנו ארצה להרוס אותה?

4.

אין-סוף בנייה ואפס עצים שיצלו על העוברים ושבים.

comment-2-comment

אבל זה יעזור רק להצללה. כדי שיהיה אפקט לעצים האלו מול ההתחממות הגלובלית צריך יותר מכמה עשרות עצים ברחוב. צריך להוסיף כמה עשרות עצים עבור כל בנאדם

3.

ומתחת יש אש שמחובר לצינור גז, ובגלל זה חם יותר.

comment-2-comment

2.

מה שאפשר לעשות, זה להציע לכתב לחפש לעצמו חיים. נראה שהוא במשבר.

comment-2-comment

להתייחס לנתונים המדעיים.

1.

comment-2-comment

הבדל גדול מאוד לעומת שנים קודמות.

comment-2-comment

אני בהחלט מרגיש הבדל גדול לעומת שנים קודמות, בכל שנה הקיץ הופך להיות יותר ויותר חם ולח, ויותר בלתי נסבל.

comment-2-comment

וגם כל השרבים שמתרבים גם בעונת היענו חורף.בהחלט מעידים על התחממןת גלובלית באקלים.ובמיןחד במדינה המסרח תיכונית שבה אנו חים

comment-2-comment

שנים שאני בקושי מדליקה מזגן, לעומת שנים שהמזגן דולק כל הזמן.

comment-2-comment

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה