לא כל הארגונים הפלסטיניים שהוכרזו בצהריים על-ידי שר הביטחון בני גנץ כארגוני טרור משייכים את עצמם לחזית העממית - אולם הקשר בין חלקם לבין ארגון הטרור החילוני מהרשות הפלסטינית היה ידוע כבר לרבים.
על אף הקריאה להבהרות מצד האמריקנים שטענו כי לא עודכנו על המהלך מראש, במשרד החוץ דאגו למסור למדינות האירופיות שדואגות למימון הארגונים הודעה מבעוד מועד. לפי פקיד ישראלי, האמריקנים לא עודכנו כי מבחינת ישראל הם לא היו רלוונטיים לנושא - וכי ממילא ישראל לא רואה באותם ארגונים כארגוני זכויות אדם, כפי שבארה"ב מאמינים. אילו ארגונים סווגו כעת כארגוני טרור ומה מידת הקשר שלהם לחזית העממית? ynet עושה סדר.
הארגון א-דמיר, שמגדיר את עצמו כארגון זכויות אדם פלסטיני, יושב ברמאללה ומתמקד בזכויות האסירים, בעיקר הביטחוניים, שכלואים בישראל. הארגון נוסד בשנת 1993 וכבר זמן רב ידוע בקרב החוגים הפלסטיניים כמזוהה עם החזית העממית - וכך גם חלק מעובדיו.
א-דמיר לא מחצין את הקשר בינו לבין החזית העממית שמוגדרת כארגון טרור, ומגדיר את מטרותיו כ"מתן שירותים משפטיים לעצורים בכלא הישראלי, ופועל להגנה על הקורבנות", כלשונו. בנוסף, הגדיר לעצמו הארגון כמטרה לפעול ל"העלאת המודעות החברתית לדמוקרטיה ולזכויות אדם באמצעות עבודה עם מגזרים שונים בחברה".
איחוד ועדות העבודה החקלאיות, שעוסק באופן רשמי בקידום חקלאות פלסטינית על רקע החרמת אדמות, נוסד בשנת 1986 כעמותה ללא מטרות רווח. גורמים ברשות הפלסטינית הצביעו על הארגון כקשור לארגון החזית העממית, ואחד מעובדיו בעבר הוא לא אחר מאשר סאמר ערביד, מפקד החוליה של החזית העממית שרצחה את רנה שנרב.
גם הארגון אל-חאק מכנה את עצמו ארגון זכויות אדם פלסטיני, אולם מדובר בארגון עצמאי שיושב גם הוא ברמאללה. אל-חאק הוקם ב-1979 כדי לקדם זכויות אדם ולתעד פגיעה בהן במסגרת הסכסוך עם ישראל, ולאורך השנים פרסם דו"חות ביקורתיים נגד פעילותה של ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה. עם זאת, אל-חאק נוטה לבקר גם את הרשות הפלסטינים ואת המעצרים שהיא מבצעת בקרב הפלגים היריבים לה.
הארגון הביע תמיכה בשביתות רעב של עצירים מינהליים פלסטינים והשתתף באופן פעיל בוועידות דרבן השונות - שישראל האשימה וממשיכה להאשים גם היום באנטישמיות וברדיפה נגדה. מנכ"ל הארגון הוא שעוואן ג'בארין, שבישראל מייחסים לו חברות בחזית העממית, ומשנת 2006 נאסר עליו לצאת מתחומי הרשות הפלסטינית לחו"ל.
מרכז ביסאן למחקר ופיתוח, שנכלל גם הוא ברשימת ארגוני הטרור החדשים בישראל, הוא ארגון לא-ממשלתי וללא כוונות רווח, שמטרתו הרשמית היא עידוד ותרומה להקמת חברה אזרחית אפקטיבית ודמוקרטית. המרכז נוסד בשנת 1989 ופועל לחיזוק ושימור הזהות הפלסטינית הלאומית דרך פרויקטים, מחקר ופעילות תרבותית. פעיליו עובדים בעיקר בקרב מגזרים כפריים ונזקקים, ארגוני נשים וצעירים פלסטינים.
ארגון ההגנה הבינלאומי על ילדים – פלסטין הוא ארגון בינלאומי עם שלוחה ברשות הפלסטינית, כשמטרתו הרשמית היא ''להבטיח עתיד ראוי לילדים פלסטינים בשטחים הכבושים בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה''. הארגון שנוסד ב-1991 מתהדר על היותו ארגון זכויות האדם היחיד ברשות הפלסטינית שמתמקד בילדים וחוקר פגיעה בזכויותיהם. ההתמקדות שלו היא בצעירים פלסטינים שנהרגו בידי כוחות ישראליים, אך בדו"חות שפרסם הוא מתעלם לרוב מהסיבות והרקע לפגיעה באותם צעירים. בחודש יולי האחרון פשטו כוחות צה"ל על משרדי הארגון ברמאללה, והחרימו מחשבים ומסמכים.
איחוד ועדות הנשים הפלסטיניות, שנוסד ב-1980, מתמקד בהעצמת נשים פלסטיניות ובמאבק נגד אפלייתן. הארגון הביע תמיכה בחרם על ישראל, ופועל בגלוי נגד קשרי הנורמליזציה איתה. בעבר כבר נטען כי חלק מעובדי הארגון מקושרים לחזית העממית.
לפי משרד הביטחון, אותם ארגוני משמשים כמקור מרכזי עבור מימון החזית העממית ונוטלים תפקיד משמעותי בבניין הכוח והתעצמות ארגון הטרור. הארגונים שהוכרזו קיבלו סכומי כסף גדולים ממדינות באירופה ומארגונים בינלאומיים, תוך שימוש במגוון שיטות זיוף ומרמה. לפי המשרד, אותם כספים שימשו את החזית העממית לתשלומים למשפחות אסירים ביטחוניים, משכורות לפעילים, גיוס פעילים, קידום פעילות טרור והתעצמות, קידום פעילות החזית העממית בירושלים והפצת מסרים ואידאולוגיה של הארגון.
השר גנץ אמר כי "ארגוני הביטחון ימשיכו לפעול ולהעצים את הפגיעה בטרור ובתשתית הטרור בכל מקום, ובכל האמצעים. אני קורא למדינות העולם ולארגונים, לסייע במאבק הזה, ולהימנע מקשר עם חברות וארגונים שמספקים את חומרי הבעירה לטרור". ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתיה גינה את ההחלטה הישראלית וקרא לקהילה הבינלאומית ולכל לארגוני זכויות האדם לגנות את הצעד שסותר לדבריו את החוקים וההסכמות הבינלאומיות.
