פרופ' סטיבן ויינברג, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1979, מגדולי הפיסיקאים בעולם וידיד מזה שנים רבות, נפטר בסוף השבוע האחרון בטקסס. לויינברג שמורה זכות ראשונים של מניחי היסודות לתורה המאוחדת של הכוחות האלקטרומגנטית והכוחות החלשים האחראים על הדעיכות הרדיואקטיביות. הכוח האלקטרומגנטי והכוח החלש הם שניים מארבעת הכוחות הבסיסיים המוכרים בטבע ואיחודם לאחד היה צעד ענק קדימה לקראת חלומה של הפיזיקה, איחוד הכוחות הנראים לנו שונים לכוח אחד. רעיונותיו של ויינברג המשיכו לעצב את תחום הפיזיקה התיאורטית לאורך כל חציה השני של המאה העשרים ותרומותיו משתרעות על תחומים רבים שונים – החל ממבנה החלקיקים הזעירים ביותר ועד למבנה היקום כולו.
2 צפייה בגלריה
פרופ' סטיבן ויינברג
פרופ' סטיבן ויינברג
פרופ' סטיבן ויינברג
(צילום: לארי מרפי, אוניברסיטת טקסס באוסטין)
מלבד פועלו כפיזיקאי, ויינברג היה יהודי וציוני גאה. בשנת 1982, עם ההפשרה שחלה בסין באותה תקופה, בעקבות היציאה מהפכת התרבות, החלו הסינים בתכנון הכנס המדעי הראשון בארצם. הכנס עסק בתורת היחסות הכללית של איינשטיין, נושא שויינברג תרם לו רבות. לכנס הוזמנו כל "ידידי סין בעולם". מכיוון שלישראל לא היו קשרים כלשהם עם סין באותה תקופה, ישראלים לא נחשבו ל"ידידים" ולכן לא יכלו להשתתף. בתגובה לכך ויינברג נלחם באופן תקיף כנגד החרמת המדענים הישראלים. לבסוף בזכות מלחמתו העיקשת, מדענים ישראלים השתתפו בכנס, ואני זכיתי להיות אחד מהם.
בעקבות דעת הקהל העולמית השלילית כלפי ישראל לאחר מלחמת לבנון הראשונה, ויינברג החליט שהוא חייב לפעול למען ישראל. בעזרת ידידו יובל נאמן, שהיה שר המדע, ויינברג ייסד בשנת 1983 את אחד ממפעלי המדע החשובים בישראל, בית ספר החורף לפיזיקה עיונית במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית, שמתקיים מאז ועד היום - קרוב ל-40 שנה. כך, יותר ויותר חוקרים, מרצים ותלמידים הגיעו לירושלים על מנת לקבל ידע מטובי המדענים.
עד מהרה ויינברג, הפך את בית הספר לאחד המובילים בעולם. כמי שלקח חלק באותן שנים בהקמת בית הספר זכיתי לראות אדם ומדען שצופה קדימה ומגשים את חזונו. ויינברג ראה תמיד צעד אחד קדימה וידע מראש מה הולך להיות הנושא המרכזי הבא. בעזרת עקשנותו הבלתי מתפשרת, הצליח ויינברג להביא את טובי המרצים בעולם לישראל, ביניהם סטיבן הוקינג בביקורו הראשון בארץ .
2 צפייה בגלריה
פרופ' סטיבן ויינברג ב-1979
פרופ' סטיבן ויינברג ב-1979
פרופ' סטיבן ויינברג ב-1979
(צילום: AP)
נוסף על פעילותו, ויינברג פעל רבות גם נגד אנטישמיות והחרמה של מוסדות אקדמיים בישראל. מסיבה זו, בעקבות קריאות שנשמעו בקרב ארגוני מרצים בריטיים לחרם אקדמי על ישראל, ביטל מספר ביקורים מתוכננים לבריטניה. לאורך שנים עמד ויינברג איתן כנגד כל ארגון שקרא לחרם על ישראל. הוא מחה נגד ההתקפות על ישראל, שלטענתו התעלמו לחלוטין מהאגרסיביות של פעילויות של מדינות וארגוני טרור כאחד - נגד ישראל. בנובמבר האחרון הוא עמד יחד עם חתן פרס נובל נוסף, רוגר קרונברג, בראש מכתב פומבי החתום על ידי 38 חתני פרס נובל כנגד חרמות אקדמאיים על ישראל.
גם בנושאים אחרים ידע ויינברג לעמוד על עקרונותיו. כך למשל הוא עמד בראש המאבק של חברי סגל וסטודנטים נגד חוק שהרשה נשיאת נשק בקמפוס האוניברסיטה בטקסס. הוא הודיע בפומבי שיאסור על הכנסת נשק לשיעוריו ויהיה מוכן לשאת בתוצאות גם עם יועמד לדין על הפרת החוק.
עד לרגעיו האחרונים ויינברג היה בעשייה בלתי פוסקת. רק לפני שבועיים זכיתי לקבל יחד איתו את הפרס ע"ש מרסל גרוסמן בטקס מקוון שהתקיים ברומא, אבל השתרע על מספר יבשות. ויינברג הוא דוגמה לאדם שהצליח לשלב בין המדע לבין אקטיביזם, אסרטיבי, נחוש ובלתי מתפשר. על תרומתו לתחום הפיזיקה עוד ידובר רבות, וכפיזיקאי הוא יחסר לי מאד, אך הוא יחסר לי לא פחות כיהודי חם ותומך ישראל נלהב.
המאמר נכתב על ידי פרופ' צבי פירן ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית, מהחוקרים המובילים בעולם בתחום האסטרופיזיקה