62

עם תעודה או בלי: המדריך המלא לרפורמת הכשרות

למה על המוצרים שאנו קונים כיום בסופר יש כשרות כפולה ומשולשת? האם הרפורמה תגרום לכם לאכול דווקא מזון פחות כשר? מדוע הבד"צים הולכים למצוא עצמם בניגוד עניינים? ואיך כל זה ישפיע על הכיס של כולנו? ynet עושה לכם סדר

תמונה כללית
קובי נחשוני | פורסם: 13/01/2022
אחרי חודשים ארוכים של דיונים סוערים בכנסת ומאבקים ציבוריים ומשפטיים רועשים מחוצה לה, נכנסה בימים האחרונים לתוקף, בשקט-יחסי, התוכנית לפתיחת שוק כשרות המזון לתחרות. המונופול שהיה עד עתה לכל רבנות מקומית על הנפקת תעודות כשרות לבתי העסק שבתחומה, ואף על הסמכות להעניק לעסקים אישור להשתמש במונח "כשר" – נגמר, ומתחילת 2022 יכולים רבני הערים השונות להתחרות ביניהם, ולספק שירותי השגחה לבתי אוכל ומפעלי מזון בלי קשר למקום מושבם. בעוד כשנה יושלם המהלך עם כניסתם של גופי כשרות פרטיים לתחרות, כאשר הרבנות הראשית תשמש כרגולטור בלבד.

מהי רפורמת הכשרות?

מהלך היסטורי להפרטה חלקית של מערך הכשרות הממלכתי, באופן שיפתח את השוק לתחרות בין הרבנים המקומיים – ובינם לבין גופי ההשגחה הפרטיים. תומכיו מקווים כי הוא יגרום לייעול ולשיפור השירות, ואילו מתנגדיו חוששים כי יביא דווקא לירידה ברמת הכשרות, עד כדי שיווק מאכלות אסורים ככשרים.

מה היה המצב עד היום?

עד היום בית עסק מתחום המזון היה רשאי להציג את המאכלים שהוא מייצר ככשרים רק באישור רשויות המדינה הרלוונטיות, קרי – הרבנות הראשית לישראל ושלוחותיה המקומיות. שיטת מתן ההיתרים הייתה אזורית, כאשר המועצות הדתיות ומחלקות הדת ברחבי הארץ הן שמספקות את שירותי ההשגחה ומנפיקות תעודות בהתאם – כל אחת בתחום שיפוטה. בעל עסק שביקש להציג את מרכולתו ככשרה היה רשאי לפנות לרשויות באזור מגוריו בלבד וחויב לעמוד בסטנדרטים ההלכתיים שקבע הרב המקומי כתנאי לקבלת תעודה.
חוק איסור הונאה בכשרות בגרסתו עד 2021, אסר על מסעדות המקפידות על הלכות הכשרות להציג עצמן ככשרות ללא תעודה מהרבנות. יחידת האכיפה ברבנות הראשית הטילה קנסות מנהליים על העבריינים, וליחידה המשפטית בה אף ניתנה סמכות להגיש כתבי אישום בעניין. אמנם, לפני כמה שנים קבע בג"ץ פרשנות מקלה יחסית לחוק, והתיר לבעלי עסקים שאינם מפוקחים על ידי הרבנות להציג ללקוחותיהם הצהרה עצמית בכתב על כללי ההלכה הנשמרים במקום, ואף לציין את שמו של גוף פרטי המשגיח על תהליך ייצור המזון – אך השורש כש"ר על הטיותיו השונות עדיין נאסר לשימוש, וכך גם מונחים אחרים המזוהים באופן מובהק עם הכשרות, כגון "תעודה" ו"מהדרין". בכל מקרה, ההצהרה הייתה יכולה להינתן על ידי בית העסק בלבד ולא מטעם הגוף המפקח.

אז איך פועלים ה"בד"צים" למיניהם במשך עשרות שנים?

בישראל אכן קיימים גופי כשרות פרטיים רבים, וברוב המקרים הסטנדרטים ההלכתיים ורמת ההשגחה בהם גבוהים מאלה של המערך הממלכתי ברבנות. למרות זאת, בתי עסק המפוקחים על ידם אינם רשאים להציג עצמם ככשרים אם אינם מחזיקים בתעודה בסיסית מהרבנות המקומית. זו הסיבה לכך שעל מוצרים רבים מופיעות כמה חותמות כשרות – האחת של הרבנות, שמטרתה להתיר את השימוש במונח "כשר", ואחרות של בד"צים למיניהם, כמעין קומה נוספת, כדי שכל צרכן יוכל להסתמך על הרב שנאמן עליו.

מה ההיגיון בכך?

הרציונל שבבסיס המצב הזה, שנראה כביכול אבסורדי, הוא הרצון למנוע את הטעיית הצרכנים, שכן אם לעסק היה מותר לפרסם עצמו ככשר על סמך אישור מגוף פרטי – כל אדם היה יכול להקים "בד"ץ" ולהנפיק תעודות בתשלום לכל דורש מבלי לפקח על ייצור המזון, ונמצא שהלקוחות צורכים לעיתים מאכלים שלא נבדקו וכלל אינם כשרים. חוק איסור ההונאה נועד להבטיח כי המדינה, באמצעות הרבנות הממלכתית, תדאג לכך שההצהרה "כשר" אכן משקפת הקפדה על כללי ההלכה, הגם שהיא בסיסית ביותר. מי שמבקש להחמיר בזה יותר – יבקש נוסף על כך גם השגחה של גוף פרטי המחויב לסטנדרטים גבוהים יותר.

איך נולדה רפורמת הכשרות ומה מטרתה?

חוק איסור ההונאה והשיטה האזורית יצרו מצב שבו לכל רבנות מקומית יש מעין מונופול על שוק הכשרות בתחומה, ובעלי העסקים הם "לקוחות שבויים" בידיה. בשנים האחרונות פורסמו דו"חות ותחקירים, פנימיים וחיצוניים, על ליקויים קשים בכשרות הממלכתית, ונחשפו כמה פרשיות פליליות של מעשי שחיתות – כולל מצד בכירים בה, ברמה הארצית והמקומית. הנחת היסוד של יוזמי הרפורמה היא שיש קשר ישיר בין אותו מונופול לסיאוב שנתגלע במערכת, והם סבורים כי פתיחת השוק לתחרות תבריא אותה ותביא לשיפור ולייעול הן באיכות השירות והן ברמת הכשרות.

מה קובעת הרפורמה?

בשלב הראשון – שיצא לדרך החודש, תחילת 2022 – הפכה ישראל כולה לאזור כשרות אחד, ומאז המועצות הדתיות ומחלקות הדת ברשויות המקומיות רשאיות לספק שירותי השגחה ולהנפיק תעודות כשרות לבתי עסק בכל רחבי הארץ.
בפעימה השנייה, שתיכנס לתוקף ב-2023, יורשו גם גופים פרטיים להתחרות בשוק זה, וכך לראשונה יוכלו העסקים להציג עצמם ככשרים על סמך תעודה שאיננה מטעם רבנות מקומית. במצב החדש, הרבנות הראשית תשמש כרגולטור שיקבע סטנדרטים אחידים עבור התאגידים, ויהיה זה שמאשר אותם ומפקח על עבודתם. במקרה שיתגלו על ידה ליקויי כשרות, היא תהיה רשאית לשלול את התעודה וגם לפסול את הרישיון המתיר לגוף ההשגחה הפרטי להמשיך לפעול.

מדוע הרבנות הראשית מתנגדת לרפורמה?

באופן טבעי, הרבנות לא אוהבת את ביטול המונופול הפוגע בכוח ובשליטה שלה בתחום, אך יש גם נימוקים ענייניים ומהותיים להתנגדות שלה למהלך. החשש העיקרי מהפעימה הראשונה של הרפורמה היא שהיא תגרום לכך שרבנים מקומיים מסוימים, המקלים מאוד בהלכה – עד כדי אימוץ פסיקות גבוליות ומפוקפקות בסוגיות של כשרות – יציעו מעתה לעסקים בכל הארץ תעודות השגחה, ואלה, שהיו מחויבים עד היום לרב המכהן בעיר או ביישוב שלהם, יתפתו להתקשר עימם. לשיטת הרבנות, התוצאה תהיה ייצור מזון שכשרותו מוטלת בספק ושיווקו ככשר, תוך הכשלת הציבור.
הפעימה השנייה מסוכנת עוד יותר בעיני הרבנות, משום שהיא מעמידה את התאגידים הפרטיים שיצטרפו אז לתחרות, בחשש לניגוד עניינים, שעלול לבוא על חשבון רמת הכשרות. בניגוד למועצות הדתיות, המתוקצבות על ידי המדינה על מנת לספק שירותי דת לאזרחים, ואינן פועלות למטרות רווח – לאותם גופי השגחה יש אינטרסים כלכליים, ולכל החלטה שלהם מול בית העסק המפוקח על ידם עשויה להיות השלכה בעניין. למשל: משגיח שימצא במסעדה שבאחריותו ליקויי כשרות חמורים המחייבים את שלילת התעודה עלול לחשוב פעמיים לפני שיפעל כמצופה ממנו, מחשש שהדבר יגרום לפגיעה בהכנסה של גוף הכשרות המעסיק אותו ולאיבוד מקור פרנסתו.

הרפורמה תשפיע על מחירי המזון הכשר?

משרד האוצר, התומך ברפורמה, העריך בתחילה כי המהלך עשוי לחסוך למשק מאות מיליוני שקלים בשנה, בעיקר בגלל ייתור הצורך בכשרות הכפולה (ולעיתים אף המשולשת) שהוזכרה, שכן מעתה יצרני מזון המקבלים שירותי השגחה "למהדרין" מהבד"צים יוכלו להציג את מוצריהם ככשרים, ולא יזדקקו לשם כך לשלם על שירות מהרבנות שהם אינם זקוקים לו.
מצד שני, מעבר לתאגידים פרטיים עלול לייקר את עלויות הפיקוח, שהרי אותם גופים – בניגוד לרבנות הממלכתית – צריכים לממן את מנגנון התפעול שלהם ולהרוויח, ומן הסתם העלות תתגלגל אל הצרכנים.
ההערכה הרווחת כעת היא שבסופו של דבר, בשקלול הרווח וההפסד, לא תהיה לרפורמת הכשרות השפעה של ממש על מחירי המזון הכשר.

איך הרפורמה תיושם אם הרבנות מתנגדת לה?

לרבנות הראשית יש תפקיד חשוב ביישום השלב הבא של הרפורמה, משום שהיא אמורה לגבש את הקריטריונים שלפיהם יפעלו נותני הכשרות, לאשר את התאגידים הפרטיים ולפקח עליהם. כחלק ממאבקה ברפורמה, החליטה הרבנות שלא לשתף פעולה עם המהלך – גם אם החוק יחייב זאת.
כדי שהפעימה השנייה תצא לפועל כמתוכנן מבלי שהדבר יהיה תלוי בה, נכלל במתווה מסלול נוסף, עוקף רבנות, להכרה בגופי הכשרות, שבו כל שלושה רבני עיר יוכלו להתאגד לניסוח קריטריונים הלכתיים חלופיים, ותאגידי הכשרות שיעמדו בהם יורשו לפעול בלי צורך באישור מהרבנות הראשית. מתנגדי הרפורמה סבורים שמדובר בפרצה מסוכנת שתשמש ציר עוקף רבנות לא רק אם זו לא תשתף פעולה, אלא גם ציר מקביל לה שיוריד את רמת הכשרות. חששם הוא שגופי השגחה פרטיים המבקשים להקל מאוד בהלכה ולהוזיל עלויות ללקוחותיהם, ימצאו רבנים מתירניים שיגבשו עבורם קריטריונים בהתאם, ושוב נמצא שהציבור נכשל במאכלות אסורים.
לכתבה זו 62 תגובות
הוספת תגובה
62

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
45.

שהכשרות שלהם אינה טובה, למשל הרבנים בעיר "פתח משהו" הרי שבגלל עמדת הרבנות(!!) אנוסים כל שומרי הכשרות "בפתח משהו" לאכול תחת כשרות שאינה אמינה!! עדיף היה שכל יהודי מאמין בכל מקום, ימצא את הכשרות עליה הוא סומך, כמו הבד"צים כיום - אבל בלי לשלם פעמיים.

44.

43.

יהודים בכל העולם סומכים על כשרות פרטית כלשהיא. עד 83', גם יהודים במדינת ישראל בחרו לסמוך על איזה כשרות שרצו, ובפרט חרדים לא סמכו על הכשרות של הרבנות הראשית. היום הרבנות בוחרת להכפיל חתימה על בד"צים שהיא סומכת עליהם. אם ממש רוצים שהמדינה בכל זאת תפקח, אפשר לעשות בקורות פתע במסגרת חוק איסור הונאת הצרכן.

42.

ההגיון היחיד באוסף האיסורים ההזוי של היהדות הוא שהוא אינו מאפשר ליהודי לצאת מריכוז של יהודים ליותר מיום. פשוט לא יהיה לו מה לאכול, הכל אסור לו. כמובן שזאת בדיוק הייתה המטרה: למנוע מגע בין יהודים לשבטים אחרים, משם יכולים להגיע כל מיני רעיונות מסוכנים. כמו למשל שיהוה-צבאותוש הוא לא האל הכי גבר-גבר (כן,לעמים אחרים באשור היו אלים אחרים, יותר שווים) בתקופה המודרנית זה עדיין עובד: דתיים מטיילים בעולם הרבה פחות מחילונים,ואם כבר יוצאים מישראל, זה במסגרת "לשומרי מסורת" או לביקור קרובי משפחה בריכוז יהודי אחר. בהתאם, הידע הכללי שלהם על העולם דל באופן מביך. וכמובן, גם זה מאוד משמח את האייתולות, כי כאמור, מגע עם עמים אחרים מביא רעיונות מסוכנים כמו דמוקרטיה, סוציאליזם, מדע ושוויון זכויות - כל הערכים שההלכה היהודית שונאת.

41.

לא באמת אכפת למישהו מיוקר המחייה,ולכל אוכלי הטריפות זה לא משנה במילא אין להם שכל להבדיל בין טוב לרע.עוד לא ראיתי בסופר מוצר בלי הכשר כלל שיותר זול מחברו למדף שיש עליו הכשר הכל עניין של ייבוא וביקוש.

40.

comment-2-comment

תשאל באוסם שטראוס תנובה עלית וכו, מה עלות הכשרות ממחיר המוצרים, אני מסופק אם יש סעיף מיוחד בדוחות

39.

38.

37.

36.

35.

אנחנו רוצים כשרות ממלכתית ולא תאגיד

34.

קהילות כמו העדה החרדית ירושלים, רובין, בית יוסף, מחפוד וכו' דורשות רק את הרבנים שלהם בתור משגיחים, ולא יקבלו רב מקומי אחר בלי קשר. אם רוצים למכור להם - חייבים לעבוד ישירות עם הבד"צים שלהם. אם אפשר יהיה לוותר על הכשרות הפשוטה של העיר, זה יהיה קל יותר וזול יותר - אבל הכפילות לא תיעלם מהר.

33.

הרי התאגידים הפרטיים קיימים כל השנים, כל הבד"צים. אז המחיר שהיה מצידם היה כל הזמן. אז למה שעכשיו יעלו מחירים? אצלם לא השתנה כלום? לא ברור. אני רואה רק ברכה ברפורמה והוזלת יוקר המחיה במזון לצרכנים! קדימה מתן כהנא!

32.

צריך לקחת 80 על מנת לקדם ערכי אמת חמלה וסובלנות

31.

לא לאכול בחוץ רק בבית.

30.

29.

לא משנה איך ישנו את השיטה ויזיזו את הכללים, תמיד יהיה דרך לעקוף את זה והשחיטות תחגוג. תמיד יהיו כאלה שעושים מהכשרות מסחארה אחת גדולה. תגבירו פיקוח, תעשו ביקורות סמויות ומי שעובר עבירה שימו אותו בכלא...

28.

comment-2-comment

הצחקת אדוני , לא צריכים את המימון שלך . חיינו ונחיה בלעדיך ובלעדי חברך .

comment-2-comment

אף אחד לא מכריח אותך לאכול כשר

27.

בוא נקיםמכונע רישוי פרטיים לא של משרד התחבורה או בתי משפט פרטיים לא תחת מונופול בתי המשפט בוא נקים שרותי וטרינריה וכו וכו טיפשים לתת לחתול לשמור על החלב אבל בסדר זה רק לדתיים לא לחילונים שיסבלו משרות משוחד...

comment-2-comment

comment-2-comment

26.

לבטל לאלתר את החק המתיר ליבא רק בשר כשר. הדבר מאלץ את יבואני הבשר ליבא בעלי חיים לשחיטה בארץ, בתנאי הובלה מחפירים. להביא בחשבון שיש בארף למעלה 5 מליון אנשים שכשרות לא מעניינת אותם

25.

אני כבר מזמן לא אוכל במקומות כשרים ומשתדל לא לקנות מזון שיש עליו הכשר, מסרב לשלם לסוכני הכאוס וסחטני המדינה

24.

23.

22.

רוצים ישסמכו על הכשרות לא רוצים ישלמו על יקרה ומחמירה יותר. רק שיעזבו אותי במנוחה. הכשרות שלהם פשוט לא מעניינת אותי. לא אוכל טריפה להכעיס, אבל מי חתום בחוטמת הכשרות ? תריבו כמה שאתם רוצים על זככותכם לעשות תורה קרדום לחפור בה.

21.

לא יקנו המחירים ירדו. שכמו שבעבר סמכו על אנשים בענייני כשרות כך יהיה גם עכשיו. כשרות על חומרי ניקוי המצאה של הרבנים. לא יקנו מוצרים עם חותמת כשרות ולא יתרמו למוסד, מפלצת הכשרות והמחירים ירדו. מונופול הכשרות הינו אך ורק לצורכי גזילת כספים.

20.

לא מתאים לכם? טיסה נעימה למדינות הגויים. אין צורך לחזור

19.

אחד מתפקידיו: לרחוץ את החסה בכדי להיות בטוחים שאין בה תולעים. שום טבח פשוט לא יכול לעשות זאת ? מה, בעלים של מסעדה ירצה שמישהו ימצא תולעת בסלט שהוא מגיש ?!

18.

העם היהודי במשך אלפי שנים מסר את נפשו לאכול כשר, החפץ חיים חיבר ספר בשם " מחנה ישראל" ובו הוא מורה לחילים יהודים ששרתו בצבא הרוסי איך לשמור על יהדותם כולל שמירת הכשרות , כך ששמירת הכשרות זה חשוב מאוד!

17.

הרפורמה תגרום לאןכלי כשר לאכול טריפות אין בה שום בשורה נועדה מראש לכישלון לכן מנסים לפמפם אותה בכל הכח

16.

זה הכל פשוט מאד, אלה שלא אכפת להם מעניין הכשרות,זה הכל לא משנה להם. אלה הכלואים בישובים מסוימים ונתונים להשפעת השולטים בהם, רבנים, ינשיכו לקנות מוצרים המאושרים על ידי רב אחד או אחר ללא שום קשר לחוקי הממשלה . אלה שבאמצע, אם יש הכשר, אז זה כשר, לא משנה החומרה.

15.

מי שרוצה לא יצטרך לשלם שוחד כשרות. יש מספיק חילונים שהשטויות הללו לא מעניינות אותם ולא מעוניינים לשלם על שריף ששולף חותמות תמורת שוחד.

comment-2-comment

אף אחד לא מכריח אותך

14.

13.

12.

בימי הביניים הכנסיה הנוצרית המציאה כתב מחילה. היא מכרה כתבי מחילה על פשעים עוד לפני ביצועם. המאמינים היו מספיק מטומטמים לרכוש את המסמכים הללו והכנסיה התעשרה. כשרות היא אותו הדבר. כל העם משלם דמי חסות והרבנים מתעשרים.

11.

10.

היהדות נשמרה היטב, גם לפני הקמת מדינת ישראל. יהודים ידעו לשמור היטב,על יהדותם, בסביבות עוינות ליהדות. כך שהחלטות פקידי מדינת ישראל, לא משפיעות בכלום, על המשך שמירת היהדות.

9.

כל הבעיה היא ,שהמדינה גנבה את המושג ,כ ש ר ,וניכסה את זה לעצמה , זאת הבעיה המרכזית , כשר זה מושג או מותג ,לפני קום המדינה ,והיא לא יכולה לנכס את זה לעצמה ,ובאם אצהיר ,שיש בשקית ק"ג אחד ויש פחות ,יתבעו אותי שלטנות החוק ,ובאם המשקל שלי מזוייף ,יתבעו אותי שלטונות החוק , ומעולם לא יוכלו להחליט שמושג ק"ג שיך למדינה , ברגע שזה ישוחרר , העם ידע כבר מה לעשות ,כל אחד יסמוך על הרב שהוא רוצה ,ואף אחד לא ישקר ,ובאם ישקר , הרב שחתום על הנייר ,ייתבע ,ע"י העם כשקרן ,כשם שכל יום משקרים ,כל מני חברות ,ומקבלות תלונה יצוגית ,ומשלמים הרבה קנס ,ללא כל התערבות ממשלתית ,או רבנית ,והיופי שבדבר ,כל שני וחמשי ,יש עדכון ברבנות ,על סחורה שקיבלה חותמת של הרבנות הראשית לישראל ,עם פיקוח שלה ,והרבנות מצהירה שזה לא כשר לאחר ששילמו לה כסף ולא עשתה את המוטל עליה ,

comment-2-comment

כאשר נציג הרבנות לשחיטה מקבל משכורת של 25000- 27000 דולר לחדש , והעוזר שלו 22000 והבא אחרין 17000 והבא אחרין 14000 ,אז זה מובן מאליו ,שלא רוצים לאבד הכנסה שכזו , טון בשר בחו"ל של רבנות מקומית ,באותה מתכונת של אנשים ,עולה 270 דולר לטון ,ולישראל עולה 780 דולר לטון אותה דת אותם אנשים ,אך ללא שחיתות עם גושפנקא של הבג"ץ ,וכאשר הרב הראשי לישראל בא לבקר ולהוציא תמונות יפות , הוא אוכל השגחה מקומית ,אך לא מאשר לזה להיכנס לישראל ,כי יש לו כח של הבג"ץ ,לא של התורה אלא של הבג"ץ בושה וחרפה רבנות ראשית מוצצת דם יהודי ,עם שופטי הבג"ץ יחדיו , ביום שיקומו הבד"צים ויתנגדו לרפורמת הכשרות אולי אחשוב שיש בזה דת ,אך הם הרי מרוצים מהדבר ,רק רבני ערים פוחדים שלקחו להם את הקופה ,ומחלקת הכשרות של הרבנות ,המקום המושחת ביותר ,זועקים את צעקת הקוזק הניגזל

8.

ביטול הכשרות ועבודת האלילים הזו במידית

7.

6.

לא משנה אם נותן הכשרות הוא הרבנות העירונית המקומית. העיקר הוא שיהיה פיקוח כלשהו מהימן שהאוכל כשר. לרוב האנשים חשוב שהאוכל יהיה כשר, ולא אכפת אם זה הרב פלוני או אלמוני. העיקר שיהיה יהודי אמין ומאמין.

5.

הם מרוויחים הון עתק עבור החותמות שלהם, מנהלים ארגון כשרות משלהם ואינם מכירים בכשרות הרבנות הראשית. זו הסיבה שמוצרי אובם יקרים מאד.

4.

3.

2.

comment-2-comment

אתה מוזמן להתעסק רק במה שקורה בשנייה הנוכחית

comment-2-comment

בורים ועם הארץ. אין שכל אין דאגות

comment-2-comment

מי שרוצה להתעסק בזה - מוזמן לעשות זאת על חשבונו.

comment-2-comment

1.

comment-2-comment

א. הדרישות הרגולטריות תהיינה גבוהות יותר, מה שבא לידי ביטוי בכסף. ב. משגיחי כשרות בגוף פרטי יקבלו משכורת גבוהה יותר פר עסק (המשכורת הנוכחית של משגיחי כשרות נמוכה מאוד, והסיכויים שהיא תרד קלושים).

comment-2-comment

שהיא מינתה, מוטלים בספק?

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

לך תלמד באוניברסיטה!!! והלוואי שבנייך ילמדו באוניברסיטאות גם הם!!! בעזרת השם שלך!!!

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה