מאז הוצג אב-הטיפוס של פורד ברונקו לעולם לפני שנתיים, או אפילו מוקדם יותר, לפני חמש שנים בעת חשיפת תוכניות הייצור של תואם-ג'יפ רנגלר, המתין עולם הרכב לרגע הזה. מפגש ראשון בין ג'יפ רנגלר לפורד ברונקו, הקלאסיקו של רכבי השטח. את צלצול הפעמון שבישר על תחילת הקרב שמעו היטב בתחתית אחד מאפיקי נחל דימונה, נקודת הזינוק לאחד ממסלולי העבירות המאתגרים בישראל.
מדובר במסלול קצר אבל קשוח, עם כל אתגר עבירות אפשרי - כולל דרדרת, מדרגות סלע ענקיות, הצלבות צירים קיצוניות ושיפועי צד אימתניים. מקטע שטח שחביב מאוד על מפקדי הכשרות נהיגה מבצעית ביחידות המיוחדות בצה"ל. שילבנו הנעה כפולה עם הילוך כוח, ניתקנו את המוט המייצב מלפנים, נעלנו את הדיפרנציאל מאחור ויצאנו לכיוון ראש רכס סכיני דימונה. הקרב המסקרן ביותר במדבר הישראלי יצא לדרך, קרב שבסיומו יוכתר רכב השטח הטוב ביותר בשוק המקומי, ולמעשה בעולם.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
- מנוע: טורבו-בנזין, ארבעה צילינדרים, 2.0 ליטר, 272 כ"ס
- תיבת הילוכים: 8 יחסים אוטומטית
- תיבת העברה: הנעה אחורית, כפולה, הילוך כוח
- עזרי עבירות: נעילות דיפרנציאל אחורית וקדמית, ניתוק מוט מייצב
- מרווח גחון: 27.4 ס"מ
- בטיחות: ארבע כריות אוויר, התרעת שטח מת
- מחיר: 429 אלף שקל
- מנוע: V6, טווין-טורבו-בנזין, 2.7 ליטר, 330 כ"ס
- תיבת הילוכים: 10 יחסים אוטומטית
- תיבת העברה: הנעה אחורית, כפולה לכביש ולשטח, הילוך כוח
- עזרי עבירות: נעילות דיפרנציאל אחורית וקדמית, ניתוק מוט מייצב
- מרווח גחון: 26.5 ס"מ
- בטיחות: שש כריות אוויר, בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטח מת
- מחיר: 435 אלף שקל
כאשר הופסק ייצור הדיפנדר המקורי באמצע העשור הקודם, וזה של טויוטה לנד קרוזר 70 שממילא לא משווק אצלנו כבר שני עשורים, הפך הרנגלר של ג'יפ לרכב השטח האמיתי היחיד שניתן לרכוש. "אמיתי" במובן של בעל יכולת שטח המבוססת על מכלולים חסונים. ממש כמו אביו הקדמון, שנחשב לגיבור המוטורי של מלחמת העולם השנייה ומי שהוגדר על ידי הנשיא דווייט אייזנהאואר כאחד משלושת הכלים החשובים ביותר לניצחון במלחמה, יחד עם מטוס התובלה דקוטה והנחתות.
בהקשר זה, מעטים יודעים זאת אך לפורד יש קשר היסטורי די הדוק לג'יפ המקורי. היא זו שייצרה לא פחות מ-300 אלף יחידות של אותו הג'יפ הראשון (ויליס MB) שנשלח לזירת הקרב. אגב, זו רק מחצית מהכמות שנשלחה לבסוף למלחמה.
הברונקו, שהיה רכב שטח ראשון עבורה, הושק רק שני עשורים לאחר מכן במסגרת פרויקט לפיתוח דגמים חדשים (אחרי המוסטנג האגדית). אגב, גם באותה תקופה לג'יפ (עם ה-CJ) הייתה בלעדיות בשוק רכבי השטח. ואז, כמו עכשיו, הברונקו נולד במטרה לשלב יכולות שטח דומות, אבל עם נוחות שימוש ונסיעה טובות במידה ניכרת בכביש. זה הצליח להם עם הדור הראשון, פחות עם אלו שבאו אחריו והייצור הופסק באמצע שנות ה-90.
רבע מאה מאוחר יותר זה שוב קורה. הברונקו חזר לאולמות התצוגה של פורד ונחת גם אצלנו, שוב עם הגדרת מטרות ברורה - יכולת שטח דומה לרנגלר, יכולת כביש ושימוש יומיומי טובים בהרבה.
שניהם נראים בדיוק כמו שרכבי שטח אמיתיים צריכים להיראות. מרכב קופסתי, צמיגי שטח אגרסיביים, מרווח גחון אימתני וגלגל רזרבי תלוי מאחור. ההבדל העיקרי בין השניים הוא בחרטום. ברנגלר יש סבכת שבעה פסים מזוהה ופנסים עגולים בקצותיה, לברונקו גם יש פנסים עגולים, אבל שם הדגם מרוח לרוחב הסבכה. מי מהם נאה יותר? הג'יפ קלאסי, הברונקו נראה בכל זאת עדכני יותר ומציג שינוי מרענן.
בתא הנוסעים המצב שונה לגמרי, והשניים לא משחקים באותה ליגה. הרנגלר ענייני ובסיסי מאוד, עם שדה ראייה מצוין כראוי לרכב שטח, אך גם עם מסך מגע צנוע ("8.4) ומושבים פשוטים, ללא כיוון גובה לנוסע ובמפתיע עדיין ללא מדרס לרגל שמאל לנהג. שמרנים וחובבי נוסטלגיה יאהבו את לוח המחוונים האנלוגי, ואת הידיות המכאניות לשילוב הנעה כפולה ובלם חניה.
למרות גוונים קודרים ברכב המבחן, הברונקו נראה מודרני יותר, עם לוח מחוונים ("8) דיגיטלי בחלקו, מסך מגע איכותי בהרבה וענק ("12), ומושבים קדמיים שמציעים נוחות ותמיכה טובים יותר. רשימת האבזור שלו עשירה יחסית, עם חימום מושבים ומצלמות היקפיות עם חיישני חניה גם מלפנים, ויש יותר תאי אחסון. חבל שידיות האחיזה מוצבות נמוך ומקשות על טיפוס לקבינה, אבל חבל יותר ששדה הראייה מוגבל בגלל מכסה מנוע גבוה, ובגלל מיקום מראות בעייתי שנועד להותיר אותן במקומן גם לאחר הסרת הדלתות - בניגוד לג'יפ שמחייב התקנת מראות ייעודיות במקרה כזה.
ואם כבר מדברים על הסרות, זו של הגג פשוטה יותר בברונקו, לרבות אפשרות פתיחה מהירה של הגג עבור היושבים בספסל האחורי. ברנגלר זה רק עבור הנהג והנוסע שלצידו. מה אין בברונקו? אפשרות להשכיב את השמשה הקדמית. ואין גם בידוד רעשים ראוי. לתא הנוסעים של פורד חודרים רעשי רוח בעוצמה גבוהה כבר במהירות שיוט נמוכה, באופן שמזכיר נסיעה ברכב עם גג ברזנט. בנסיעות ארוכות מדובר במטרד. מטרד נוסף הוא חסרונם של פתחי מיזוג מאחור כמו ברנגלר, אבל הספסל האחורי בברונקו נוח ומרווח יותר.
נקודה חשובה לרעת הג'יפ היא חסרונן של מערכות בטיחות מתקדמות כמו בלימה אוטונומית ובקרת שיוט אדפטיבית. אלה מוצעות רק כאופציה בתוספת תשלום של 15 אלף שקלים. ב-2022 וברכב שעולה קרוב לחצי מיליון שקלים, זה לא הגיוני. הברונקו מגיע איתן, וגם עם תיקון סטייה מנתיב ושש כריות אוויר. בג'יפ, שזכה לביקורת חריפה במבחני ריסוק ולציון מביך בהתאם, יש רק ארבע.
מיד מדווחים על השטח, עוד טיפונת סבלנות. כי אחרי הכול, גם המסוקסים בנהגי השטח בישראל, אותה חבורה שמחלצת עצמה מתקיעה באמצע המדבר בעזרת לדרמן תוך לא יותר משלושה שירי גבעטרון, נוהגת על הכביש עם הרכב הקשוח והמאובק (כמובן שמאובק) שלה 90% מהזמן בערך, אולי קצת יותר. ושם יש הבדל גדול בין השניים האלה.
לשניהם מנועי בנזין מוגדשים, אבל זה של הברונקו גדול יותר (2.7 ליטר לעומת 2.0 ליטר), עם שני צילינדרים נוספים (V6 לעומת ארבעה) ועם שני מגדשים לעומת בודד. לכן זה ממש לא מפתיע שהוא מרגיש בשרני וחזק מהרנגלר בכל מצב. יש לו יותר כוח זמין לעקיפה, פעולת המנוע חלקה משמעותית ואפילו הסאונד שהוא מייצר ערב יותר לאוזן מהמנוע האיטלקי בחרטום הג'יפ האמריקאי. יש לזה גם מינוס - 6.5 ק"מ לליטר לפורד בממוצע המבחן, 7.5 ק"מ לליטר בג'יפ.
המשך מערכת ההנעה פחות מחמיא לברונקו, שכן תיבת ההילוכים שלו על עשרת הילוכיה פחות טובה. אופי הפעולה שלה לא מוקפד דיו. לוקח לה זמן רב יותר לבחור יחס מתאים לצורך קיק-דאון. עוד נגיע לזה, אבל העברות ההילוכים שלה גסות ואיטיות מדי בנסיעת שטח טכני עם הילוך כוח. א-פרופו, השליטה הידנית בהילוכים מתבצעת בברונקו באמצעות מתגים על הבורר. פחות אהבנו.
נסיעה מנהלתית, שכן תמיד זו תהיה נסיעה מנהלתית על אספלט עם רכב ייעודי לשטח, ממשיכה להעניק לפורד יתרון. שניהם מבוססים על שלדת סולם חסונה, אבל מערך המתלים שונה. בג'יפ יש סרנים חיים מלפנים ומאחור, ואילו בפורד שחייבת להציג יכולת עדיפה בכביש יש סרן חי מאחור, אבל מתלה נפרד מסוג עצמות עצה כפולות מלפנים. למעשה, מלבד יתרון בדמות רדיוס סיבוב קטן בחצי מטר (12.2 מטר לעומת 12.7) שמתבטא דווקא בעיר, אין לג'יפ כל יתרון על הכביש.
אף שברונקו כבד יותר (300 ק"ג), היכולת הדינמית שלו עדיפה ללא ספק. אל תצפו להיגוי של מכונית משפחתית מודרנית, אבל ביחס לרכב שטח עם צמיגי שטח אגרסיביים הוא מדויק הרבה יותר. הוא גם נהנה מתיבת העברה שמאפשרת הנעה כפולה לכביש רטוב, ומגדילה את פוטנציאל הבטיחות.
רבים מרוכשי ג'יפ רנגלר ימצאו את צמיגיו על לא יותר מכורכר במגרש חניה מאולתר. כי כן, הוא רכב פוזה אולטימטיבי עבור קהל גדול מאי פעם שחושק בתדמית קרבית-הרפתקנית ומספר לעצמו שמדי שבת תרד המשפחה לערבה, בזמן שבפועל זה יקרה אחת לשנה על כביש 90 בדרך לאילת. גם בין רוכשי ברונקו יהיו כאלה, פשוט עדיין לא הגיעו מספיק כלים ארצה. אבל יש גם לא מעטים שרוכשים את הכלים האלה כדי שיהיה להם בן לוויה משובח בטיולי שטח מאתגרים - והפרק הזה הוא עבורם.
14 צפייה בגלריה
הברונקו עדיף בעבירות קלה, ונדרש לשימוש קבוע בנעילות הדיפרנציאל בשטח טכני
(צילום: ניר בן זקן)
לשניהם מפרט דומה. צמיגי שטח דו-שימושיים (BFGoodrich AT KO2) במידה "33, יחסי העברה קצרים יותר מהגרסאות הרגילות, נעילות דיפרנציאל אחורית וקדמית ואפשרות לניתוק המוט המייצב מלפנים - פעולה שבברונקו ניתן לבצע גם כשהמתלה בעומס מלא.
ג'יפ מציעה מתג "שטח" שמתאים את המערכות השונות, לברונקו יש לא פחות מארבעה מצבים שונים ("חול", "בוץ", "סלעים" ו"באחה"), כולל מעין בקרת שיוט לשטח, המאפשרת קצב זחילה בעלייה או בירידה. לברונקו יש גם מערכת סיוע לתמרון בשטח טכני הבולמת גלגל אחורי-פנימי ומקטינה כך את רדיוס הסיבוב. ושוב, על הנייר הברונקו מבטיח להביס את הרנגלר.
זה התחיל טוב עבורו. את יום המבחן הראשון בשטח פתחנו עם שבילים מהירים וקטעים טכניים קלים. הברונקו הבריק. ספיגת השיבושים שלו טובה בהרבה, והוא מבודד טוב יותר את ההשפעה של פני שטח על ההגה. יחסי העברה קצרים ומנוע גמיש מעניקים בלימת מנוע טובה יותר בירידות, ושמירה קלה יותר על קצב זחילה בעליות תלולות.
מרווח הגחון שלו אומנם צנוע במקצת מזה של הרנגלר (26.4 ס"מ לעומת 27.4 ס"מ), אבל סידור מכלולי הגחון נכון יותר ומעניק לו רצפה חלקה עם "זווית בטן" עדיפה, בין היתר הודות לבסיס גלגלים קצר יותר (295 ס"מ לעומת 301).
הג'יפ סבל כאן לא מעט מהתקנה מקומית של מיגון גחון ודיפרנציאלים שנראים כאילו תוכננו על ידי מי שמעולם לא נהג בשטח, ושלמעשה אינם נדרשים כלל בגרסה הקרבית הזו, שמגיעה ממוגנת מהמפעל בנקודות פגיעות. הם עושים אולי רושם על מישהו, אבל גם פוגמים במרווח הגחון וגורמים לו להתחכך באופן קבוע בקרקע, עד כדי תקיעה במעבר סוללה שעליה דילג הברונקו בקלות.
ויש לפורד יתרון נוסף בתנאים אלה - הקרנה של המצלמה הקדמית על מסך המגע בעת שילוב הילוך הכוח. לא רק שבכך הוא מתגבר חלקית על שדה הראייה המוגבל, זה גם מסייע בקטעים שבהם בכל מקרה לא ניתן לראות את המשך הציר מעמדת הנהג. שאפו.
יום המבחן השני היה קשה הרבה יותר. תוואי העבירות המאתגר שהצבנו בפני השניים אפשר לרנגלר לנפח את חזהו ולהציג את יתרונו הגדול. קטע שטח שהוכיח - בפעם המי יודע כמה - שבתנאים קיצוניים, כאלה שלא תעזו לנסות לצלוח עם משהו שאינו רכב שטח ייעודי ומאוד מושקע, מכלולים חסונים ומהלכי מתלה ארוכים משמעותית הם מתכון לניצחון.
הם אלה שאפשרו לג'יפ לשמור את גלגליו במגע רציף עם הקרקע ולהעניק אחיזה מספקת לצורך התקדמות. באותו מקום הניף הברונקו דגל לבן בדמות גלגלים המסתחררים בהצלבות טרמינליות. נעילת דיפרנציאל קדמי אפשרה מעבר, אבל הרנגלר פשוט חלף על פני המכשול מבלי להתרגש, ללא צורך בנעילות. הוא גם העניק לנו הוכחה כמה ידע וניסיון נצבר בג'יפ בתנאים סופר-קשים. פורד יכולה ללמוד שם פרק או שניים, בעיקר בכל הנוגע לכיול נכון של בקרת משיכה.
יומיים של מבחן דרכים רצוף על הכביש ובמספר תנאי שטח, 650 ק"מ של אבק והמון דלק, ויש לנו מנצח ברור. נתחיל במחמאות לג'יפ על שהיא מצליחה להמשיך ולשווק מוצר ותיק - שלא לומר מיושן - ועדיין להיות זו שאותה צריך להביס כדי לעלות למקום ראשון, ונתוני המכירות ב-2021 בישראל, באירופה ובארה"ב מוכיחים זאת. לג'יפ מעמד ייחודי בתעשיית הרכב, והרנגלר הוא נושא הדגל הגאה, בצדק. מחמאות גם לפורד, על שביצעה עבודת מחקר, פיתוח וניסוי יוצאת דופן עם הברונקו החדש, וקשה לראות כיצד התוצאה הסופית יכולה הייתה להיות מרשימה יותר.
בחזרה לג'יפ. אם הדבר היחיד שחשוב לכם ברכב השטח הוא צליחת קטעי העבירות הקשים ביותר בלי להוסיף שקל על שיפורים (אכן, את המיגון שהרכיבה היבואנית כדאי להסיר), הרנגלר רוביקון הוא הרכב עבורכם. פשוט רכב עבירות נפלא עם יכולת מדהימה, לא פחות. אבל אם אתם שאר ה-99% מרוכשי רכב שטח במדינת ישראל, אין שום ספק שהפורד ברונקו בדלנדס עולה עליו. לא רק עולה, שכן בתחומים מסוימים הנוגעים לאיכות ולנוחות, לאבזור ולמערכות בטיחות, השניים לא מתקיימים באותו עידן.
הברונקו לא חף מביקורת, אבל בדיוק כמו בדור הראשון שלו, אי שם באלף הקודם, הוא מציע תנאי שירות טובים יותר מבלי לוותר בשטח. הוא לא מתקשה להשתוות לג'יפ היכן שנגמר האספלט, למעט מצבי קיצון נדירים. במילים פשוטות: פורד ברונקו מוכיח שאפשר לייצר רכב שטח אמיתי שגם נעים לחיות איתו ביומיום. ובכך גם מנצח את המבחן.
