בקצרה:
  • הטייפ S תהיה גרסת סיום למכונית העל הונדה NSX
  • עם יותר כוח ואחיזה, שתי שניות פחות במסלול סוזוקה
  • הייצור יוגבל ל-350 יחידות, מרביתן לשוק האמריקאי
מול למבורגיני ופרארי: ה-NSX הראשונה שנחשפה ב-1990 היא עוד הוכחה לכך שהונדה זכתה בצדק לתדמית הנועזת, מקורית וחדשנית מבין יצרניות הרכב היפניות - אם בעולם האופנועים (יותר), או מכוניות (פחות). וה-NSX המקורית הייתה לא רק אחת ממכוניות העל הבודדות שיוצרו בארץ השמש העולה מעולם. התשובה היפנית ליצרניות אקזוטיקה אריסטוקרטיות וגאות כמו פרארי ולמבורגיני לימדה את האיטלקים שיעור חשוב.
היא הייתה מכונית על ראשונה שלא חייבה את הנוהג בה לשרירי מרים משקולות ואינסטינקטים של טייס קרב, גמישות של נערת גומי ובחירת ציר התקדמות שיחסוך מעבר בכבישים משובשים. היא גם הוכיחה שאפשר להיות בעלים של מכונית מסוגה, בלי לבקר פעם בשבוע במוסך.
עשור לאחר שהופסק ייצור הדור הראשון, הונדה החליטה באמצע העשור הקודם להחיות את ה-NSX, ולייצר דור שני למכונית העל. ושוב הקדימה יצרניות אקזוטיקה קלאסית שכן ציידה אותה ביחידת הנעה היברידית שרתמה חשמל לטובת ביצועים. משהו שפרארי ומקלארן הביאו לאולמות התצוגה שלהן רק כעת, ולמבורגיני תעשה זאת רק בעתיד.
האחרונה בנתיים: אבל זה לא עבד, שכן עקב מגוון סיבות ה-NSX לא נמכרה בכמויות מניחות דעת, והונדה החליטה כי מתיחת פנים אחת (ב-2019) תהיה גם האחרונה בחיי הדגם - למעט גרסת הסיום שהוצגה כעת. עם השם NSX טייפ S, ותחת מותג אקורה האמריקאי, בעיקר בארה"ב - 300 מתוך 350 היחידות שייוצרו - שם היא גם יורדת מפס הייצור במרסוויל, אוהיו.
מנוע V6 בנזין מוגדש ומרכזי בנפח 3.5 ליטר מיוצר עדיין בעבודת יד ומקבל תוספת כוח קלה (520 כ"ס, 20+) הודות למזרקים (בקיבולת גדולה ב-25%) ומצנן ביניים (עם קירור משופר ב-15%) חדשים, בעוד מגדש הטורבו מגיע כעת מגרסת המירוץ (GT3) והוא בעל יכולת גדישה גבוהה במעט.
מנוע הבנזין מעביר את הכוח לגלגלים האחוריים דרך תיבת תשעה הילוכים כפולת-מצמד, בכיול שונה שמאפשר העברות מהירות יותר. צמד המנועים החשמליים מלפנים - ההנעה כפולה, עם הכוונת מומנט לפנים - מחוברים לכל אחד מהגלגלים הקדמיים דרך יחס העברה קצר יותר ואמורים לאפשר זינוק מהיר יותר. הונדה טוענת גם לסוללה עם קיבולת גבוהה ב-20% והספק גבוה ב-10%. ההספק המשולב של תערובות הבנזין והחשמל עומד על 600 כ"ס.
מה עוד צריך לדעת עליה: מערכת הבלימה כוללת קאליפרים בני ארבע בוכנות מאחור ושש מלפנים מבית ברמבו האיטלקית, עם אופציה לדיסקים קרמיים שמאפשרים הפחתת משקל לא מוקפץ ב-26 ק"ג. על הקשר לאספלט אחראים צמיגי פירלי שפותחו במיוחד עבורה על חישוקי "19 מלפנים ו-"20 מאחור המביאים למפסק הסרנים רחב בסנטימטר מלפנים וב-2 ס"מ מאחור. לדברי הונדה, שינויים אלו משפרים את האחיזה ב-6% ומאפשרים לה להשלים הקפה סביב מסלול סוזוקה שתי שניות מהר יותר מהגרסה הרגילה.
מבחינה עיצובית היא נבדלת בחזית עם כונסי אוויר גדולים יותר ומסיט אוויר שונה, יחד עם מסיט אוויר גדול יותר מאחור מאפשרים הזרמה יעילה יותר של אוויר וצמצום העילוי מלפנים. בתא הנוסעים יש תוספת של גימורי קרבון ודיפוני אלקנטרה.
מה אנחנו חושבים: הונדה NSX הייתה בדור הראשון ובשני אחת ממכוניות העל המרשימות ביותר בתעשיית הרכב, כזו שבמובנים רבים הקדימה מותגים המתמחים בייצור דגמי אקזוטיקה. שתיהן היו סופר יעילות אבל חסרו לא מעט במדד הרגש. לא ברור אם הגרסה האחרונה תצליח לשפר זאת במשהו וממילא זה כבר לא משנה. אחת ממכוניות הספורט היותר מעניינות (ובעלות הפוטנציאל) שיוצרו בחצי המאה האחרונה, יוצאת לפנסיה. וחבל.