"אפשר לקחת נשימה ארוכה, הכול בסדר, לא צריך יותר מדי לדאוג": כך אומר היום (א') לאולפן ynet פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן, בעקבות מקרים חריגים של מחלת אבעבועות הקוף שהתגלו באירופה, בארצות הברית - וגם בישראל.
קראו עוד:
"אני חושב שאנחנו בפוסט-טראומה אחרי שנתיים וחצי של קורונה", הוסיף פרופ' כהן. "במקרה הזה מדובר במחלה שהיא מוכרת, מחלה שהיא כמו בת דודה של האבעבועות השחורות, שנכחדה. ברוב המקרים הגוף שלנו יודע להתמודד עם זה. מקור המחלה הוא באפריקה, שם נדבקים בדרך כלל על ידי מגע עם חיות, אז לא ברור איך היא עברה בקהילה למקומות אחרים. כנראה היא עברה מאפריקה לאירופה, אבל כרגע אין יותר מדי מקרים.
שר הבריאות הורוביץ מרגיע: זו מחלה - לא מגפה

"זו גם מחלה שהיא מאוד סימפטומטית, כך שיותר קשה להעביר אותה. ברגע שאתה נדבק, אתה די חולה, עם חום ובלוטות לימפה שמתנפחות, כך ששמים לב לזה. זה לא כמו הקורונה, שיש הרבה מקרים א-סימפטומטיים שמעבירים את המחלה. יש גם תרופות שקיימות, וחלקנו מחוסנים. אני חוסנתי בילדותי נגד אבעבועות שחורות, והחיסון הזה תופס ב-85% נגד אבעבועות הקוף. אז אמנם, צריך להיזהר, צריך להבין מה קרה שם, אבל בינתיים לא צריך להיכנס להיסטריה".
1 צפייה בגלריה
אבעבועות קוף אבעבועות הקוףאבעבועות קוף אבעבועות הקוף
"הדרך המידבקת ביותר היא מגע עם הנגעים העוריים שמכילים את הווירוס עצמו", אומר ד"ר צוקר
(צילום: גטי אימג'ס)
ד"ר רועי צוקר, מומחה למחלות זיהומיות, הוסיף: "אנחנו מדברים על מחלה שאמורה להגיע בצורת חום, כאבי שרירים וכאבי ראש, אבל הרבה מקרים, כולל זה שנמצא כרגע בארץ, לאו דווקא התייצבו ככה. ההתייצבות הייתה כנגע עורי בלבד. אנחנו יודעים שבדרך כלל הפריחה מתחילה באזור הפנים, אבל במקרים האחרונים היא התחילה דווקא באזור החלציים ובאזורים אחרים, ולכן אנחנו מנסים לחשוב מה קורה כאן בדיוק".
האזינו לפודקאסט על אבעבועות הקוף:
בהמשך נשאל ד"ר צוקר אם המחלה קשורה לקהילה הלהט"בית, והשיב: "כרגע אנחנו עוד לא יודעים יותר מדי. כל אחד מתרגם את הסיטואציה בצורה שנוחה לו בלי לבדוק באמת לעומק. המחלה לא קשורה לנטיות מיניות. היא מועברת במגע בלבד".
פרופ' כהן הוסיף: "זה קורה בדרך כלל במגע ממושך, כמו מגע מיני. באפריקה היה מגע עם בשר נגוע. אצלנו צריך לשמור על ריחוק חברתי רק במקרה שיש עדות להדבקה. מעבר לזה, אני לא חושב שיש משהו מיוחד שצריך לעשות כדי למנוע הידבקות במחלה הזאת".
פרופ' כהן: "זה קורה בדרך כלל במגע ממושך, כמו מגע מיני. באפריקה היה מגע עם בשר נגוע. אצלנו צריך לשמור על ריחוק חברתי רק במקרה שיש עדות להדבקה. מעבר לזה, אני לא חושב שיש משהו מיוחד שצריך לעשות כדי למנוע הידבקות"
ד"ר צוקר: "הדרך המידבקת ביותר היא מגע עם הנגעים העוריים שמכילים את הווירוס עצמו. כל שאר הדרכים מאוד נדירות. אפשר להידבק בעקבות קרבה של מטר וחצי עד שני מטרים למשך שלוש שעות, בעוד בקורונה אפשר להידבק בתוך עשר דקות. כאן זה עולם אחר".
מרואיין נוסף היום באולפן ynet היה פרופ' רונן בן עמי, מנהל המערך ליחידות זיהומיות בבית החולים איכילוב בתל אביב, שסיפר על הישראלי הראשון שאובחן עם המחלה. "האבחנה נעשתה די מהר", אמר. "החולה עצמו העלה את החשד, מכיוון שהיה לו מידע על כך שהוא נחשף בחו"ל לאנשים שאובחנו עם אבעבועות הקוף. עכשיו שלומו מצוין, הוא מקבל טיפול, ואני מקווה שנוכל לשחרר אותו בקרוב לביתו".
גם פרופ' בן עמי אינו מודאג יותר מדי מהמחלה. "אנחנו לא רואים כרגע סיכון משמעותי להתפרצות בהיקפים נרחבים", אמר. צפו בדבריו:
עוד רופא שהתראיין היום באולפן ynet בנושא אבעבועות הקוף הוא ד"ר גל גולדשטיין, שהיה הראשון שזיהה את המחלה בברלין. צפו בריאיון איתו: