צילום: לע"מ
צילום: לע"מ

היועמ"שים נגד הרפורמה ברגולציה: "הרשות תגן על אינטרסים של בעלי עניין"

יועצים משפטיים של משרדי ממשלה שונים טוענים כי הרפורמה של בנט, ליברמן וסער, שנועדה להקל על בעלי עסקים, לא תתרום לשיפור רגולציה איכותית בארץ ותותיר סמכויות רבות מדי לרשות שתוקם כדי לטפל בנושא. "אין זה הולם לקדם רפורמה כה מרחיקת לכת בלוח זמנים קצר במסגרת חוק ההסדרים"

ליטל דוברוביצקי | פורסם:22/07/2021
בנט, סער, ליברמן וקארה במסיבת עיתונאים כלכלית והצגת התכנית הלאומית להפחתת הרגולציה (צילום: לע"מ)
לא בכל יום מתאחדים יועצים משפטיים של משרדי ממשלה ופונים ליועץ המשפטי לממשלה, כנגד רפורמה שהוצעה על ידי ראש הממשלה, שר האוצר ושר המשפטים. ל-ynet נודע כי מספר יועצים משפטיים פנו במכתב ליועץ המשפטי לממשלה כדי להביע את התנגדותם לאופן שבו מנסים להעביר רפורמה בנושא הרגולציה בישראל, הכוללת הקמה של רשות רגולציה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
היועצים המשפטיים הצביעו על כשלים ברפורמה המוצעת, בטענה כי ההליך "נעשה ללא שיתוף אמיתי של מרבית המשרדים הרגולטוריים וללא דיון ממצה מולם. הם לא היו חלק מן הצוות, נערכה פגישה אחת בלבד, סמוך לסיום כתיבת הדו"ח, ולא התקיים כל דיון על הדו"ח לאחר פרסומו".
החתומים על המכתב הם עו"ד דלית דרור, היועצת המשפטית למשרד להגנת הסביבה; עו"ד אורי שוורץ, היועץ המשפטי למשרד הבריאות; עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת; עו"ד דודי קופל, היועץ המשפטי (בפועל) של משרד האנרגיה; עו"ד דוד טמיר, היועץ המשפטי בפועל של משרד התחבורה ועו"ד אפרת אביאני, היועצת המשפטית למשרד החקלאות ופיתוח הכפר
כזכור, ראש הממשלה, נפתלי בנט, שר האוצר, אביגדור ליברמן ושר המשפטים, גדעון סער פרסמו בתחילת החודש כי הם מקדמים תוכנית לאומית לשיפור הרגולציה והפחתת הנטל הרגולטורי העודף לטענתם. את התוכנית גיבשו משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד המשפטים.
התוכנית כוללת לראשונה חקיקה של חוק מסגרת לרגולציה שימסד תשתיות ארוכות טווח לגיבוש רגולציה בישראל והקמה של רשות רגולציה שתפקח על תהליכי קביעת רגולציה חדשה, ותפעל להפחתת הנטל הרגולטורי העודף. התכנית צפויה, כך נטען, להקל על המגזר העסקי ביציאה ממשבר הקורונה ולהביא לצמיחה בתוצר לנפש של כ-6% תוך עשור.
התוכנית שפורסמה בתחילת החודש תכלול כאמור הקמת רשות הרגולציה שתבצע בקרה על תהליכי קביעת רגולציה חדשה ופרסום חוות דעת על איכות התהליך של רגולציה חדשה. כמו כן, הרשות תפנה לרגולטורים עם בקשות לתיקון רגולציה ישנה ומכבידה שבאחריותם והרגולטורים יאמצו את התיקון או ינמקו מדוע הם לא חושבים שהוא נכון. אם רגולטור יימנע מלתקן רגולציה ישנה, ועדת שרים לרגולציה תוכל לבטל אותה תוך שנתיים.

דלתות מסתובבות

מסתבר שהרפורמה לא ממש מרשימה חלק מהיועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. במכתב ששלחו לפני מספר ימים ליועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, ומתפרסם עתה לראשונה, כתבו כי הרפורמה מקודמת על בסיס דו"ח המלצות הצוות הבין-משרדי לרגולציה חכמה, אשר קיים עבודת מטֶה בנושא בחודשים האחרונים. "עם זאת, לדעתנו עבודת המטֶה שנעשתה בנושא חסרה ורחוקה ממיצוי, וההצעה שגובשה אינה נותנת מענה לקשיים ולחסמים הקיימים לקידום רגולציה חכמה ואיכותית", כתבו היועצים המשפטיים.
"קידום ההצעה במסגרת חוק הסדרים, בלוח הזמנים הקצר המאפיין אותו, אינו מאפשר דיון ציבורי ראוי לרפורמה מסוג זה, שכוונתה להסדיר את אופן התווייתה של רגולציה מכאן ואילך. מעבר לכך, הצעה זו, ככל שתאושר, צפויה לגרום לשורה ארוכה של קשיים וחסמים יסודיים למימוש תפקידיהם של משרדי הממשלה במסגרת סמכויותיהם על פי דין, ואחריותם כרגולטורים לשם הגנה על שורה ארוכה של אינטרסים בעלי חשיבות ציבורית, ובכלל זה בריאות הציבור, בטיחותו ורווחתו, ואף על בעלי החיים והסביבה".
עוד טוענים היועצים המשפטיים כי לאור הסמכויות מרחיקות הלכת שמוקנות לרשות והמיקוד שלה באינטרסים כלכליים, "עולה חשש כבד כי היא תיפול ב'שבי רגולטורי', כלומר שהיא תפעל על מנת להגן בעיקר על אינטרסים כלכליים של בעלי עניין צר, שיש להם יכולת טובה יותר לטעון בפניה ולהשפיע על החלטותיה.
"מן ההכרח לקבוע מנגנוני בקרה ושקיפות מחמירים על הרשות, וביניהם חובת פרסום מידע על מפגשים של חברי הרשות עם בעלי עניין ושדלנים, חובות צינון מורחבות על חברי הרשות למניעת תופעת 'דלת מסתובבת', בחינה תקופתית בלתי תלויה של השפעת החלטותיה של הרשות על אינטרסים ציבוריים רחבים, וכדומה".
כידוע, רגולציה היא כלי מרכזי להגנה על אינטרסים ציבוריים חיוניים במדינה מתוקנת. בהיעדר רגולציה, לא ניתן לתת הגנה לבריאות הציבור ולסביבה מפני פעילויות מקובלות - בחקלאות, בתחבורה, בתעשייה, במסחר ואף בהתנהלות של הציבור בכללותו - העלולות לגרום לסיכונים סביבתיים ובריאותיים.
היועצים המשפטיים מציינים במכתבם ליועמ"ש כי "אין חולק, כי קביעת הרגולציה צריכה להיעשות באופן מושכל, תוך מתן משקל ראוי לכלל האינטרסים הציבוריים, ובהם גם אינטרסים כלכליים ומשקיים. אין חולק כי הבְנייה של תהליכי קבלת החלטות בגיבוש רגולציה, התווית עקרונות מתאימים, ביצוע הליכי שיתוף ציבור ושקיפות, הם תנאי לרגולציה איכותית. יתרה מזאת, אין חולק כי קיים צורך בשיפור הרגולציה הקיימת בישראל. עם זאת, הדוח והצעת המחליטים גם יחד חוטאים לענ"ד בהנחת המבוקש, בזיהוי החסמים והקשיים בהשגת מטרה חשובה זו, ובהצעת הפתרונות להם, ויש לנו הערות רבות עליה".

"מגמה מסוכנת"

כך , למשל, טוענים היועצים המשפטיים, כי הדו"ח והצעת החוק שגובשה בעקבותיו "מעמיקים מגמה מסוכנת, ועיקרה נטילת סמכויות מהמשרדים הביצועיים לטובת גופי מטה, מבלי שנלווית לה נטילת האחריות הנלווית לסמכות. הרשות נוטלת סמכויות ושיקול דעת מהרגולטורים, וצפויה כאמור להיות מסוגלת לחסום רגולציה חדשה ואף לפגוע ברגולציה קיימת, וזאת במציאות שבה ההגנה על האינטרס הציבורי שבבסיס הרגולציה נותרת במלואה תחת המשרד הרלוונטי. המשרד הוא שיידרש לתת דין וחשבון לציבור (ואולי אף לרשויות אכיפת החוק) במקרה של פגיעה באינטרס עליו הוא אמון".
עוד נטען כי לא ניתנה כל התייחסות לשאלת המשאבים העומדים לרשות הרגולטורים בגיבוש רגולציה וביישומה וההתמקדות היא בהפחתת רגולציה ולא בשיפור הרגולציה. "הדו"ח והצעת המחליטים שמים דגש ניכר על הפחתת נטל רגולטורי ועל אינטרסים כלכליים בעקרונות לקביעת רגולציה ובהגדרת אופן פעולת הרשות. התייחסות לאינטרסים ציבוריים אחרים נעשית מן השפה ולחוץ ובאופן מצומצם מאוד. זאת בניגוד להמלצות ה-OECD לישראל, אשר קראו להפחית את ההתמקדות בהפחתת נטל הרגולציה בלבד, ולהרחיבה לשיפור האפקטיביות של הרגולציה תוך שקילת השפעות חברתיות וסביבתיות".
כמו כן נטען במכתב כי "ההצעה מעניקה לרשות סמכות חסרת תקדים להקפאה של קידום רגולציה חדשה עד לבחינה על-ידי ועדת השרים לרגולציה, ללא מגבלת זמן. בנוסף היא מעניקה לוועדת השרים לרגולציה סמכות לפסילה של הרגולציה החדשה בהתאם להמלצת הרשות. באופן זה יכולה הרשות לעכב קידום רגולציה חדשה לפי שיקול דעתה הבלעדי גם בשאלות מקצועיות שאינן בתחום מומחיותה. יתרה מזאת, הרשות עצמה אינה נדרשת להעריך את הנזק לאינטרס הציבורי שעלול להיגרם כתוצאה מהעיכוב בקידום רגולציה או ביטולה, ועל פני הדברים גם אין לה את הכלים לכך. מצב זה יוצר נתק בלתי סביר בין אחריות לסמכות, וזאת מבלי שום מנגנון מרסן או יכולת לשקול את השלכות העיכוב או ביטול הרגולציה".
לסיכום טוענים היועצים המשפטיים החתומים על המכתב כי "ההצעה עלולה לפגוע במידה רבה ביכולתם של המשרדים הרגולטוריים לקדם את האינטרסים עליהם הם מופקדים, כדי לקיים את אחריותם כלפי הציבור הרחב, וזאת בנוסף לפגיעה בסמכותם המיניסטריאלית של השרים להתוות מדיניות למשרדיהם ולממשה. אין זה הולם לקדם רפורמה כה מרחיקת לכת - חקיקה על אודות חקיקה - במתכונת של חוק ההסדרים וההחלטות הנילוות לתקציב".
מהיועץ המשפטי לממשלה נמסר: "המכתב הנדון התקבל בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. התקבלה גם תשובה מפורטת לאמור בו מטעם משרד האוצר. האמור ייבחן כמקובל, במסגרת תהליך בחינת כלל הצעות המחליטים ששר האוצר מבקש לכלול בחוק ההסדרים".
משר המשפטים גדעון סער נמסר: "התוכנית תובא להכרעת הממשלה כשתדון בחוק ההסדרים".
1

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
1.

0