בגיל השלישי, מרביתה של האוכלוסייה מטופלת בשילובי תרופות. מרביתן משמשות לאיזון לחץ הדם והכולסטרול, מסייעות לשינה ההולכת ומתמעטת, או מטפלות בסוגיות נוירולוגיות ופסיכיאטריות שונות. אל אלה מצטרף הטיפול האקוטי הכולל אנטיביוטיקות במקרה של זיהומים, תרופות אנטי־דלקתיות ותרופות אחרות. השילובים הללו, אף שהם חשובים ככלל – עלולים לפעמים להיות מסוכנים מאוד.
קראו עוד:
התרופות מעובדות ב"מעבדה של הגוף", הכבד, האחראי על פירוקן, העברתן לאתרים הספציפיים שבהם הן פועלות, ועל סילוק הרעלנים. אלא שרבות מהתרופות פועלות באינטראקציות מסוכנות זו עם זו, או עם המזון שאנחנו צורכים. "האוכלוסייה הולכת ומתבגרת ויחד איתה גדל מספר התרופות שאנחנו נוטלים", מסביר פרופ' מתי ברקוביץ', מומחה לטוקסיקולוגיה ומנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), "התרופות הללו לעיתים מושפעות זו מזו, מבטלות או מגבירות זו את פעולתה של זו, או מושפעות ממשקאות או ממזון שאנחנו צורכים. התוצאה יכולה להיות גורלית מאוד – או שהתרופות כלל לא משפיעות ומחמירות את המחלה הבסיסית מבלי שהמטופל שם לב לכך, או שהתרופות מגיעות לרמה גבוהה ורעילה".
8 צפייה בגלריה
רבות מהתרופות פועלות באינטראקציות מסוכנות זו עם זו, או עם המזון שאנחנו צורכים
(צילום: shutterstock)
אספנו בשבילכם כמה מהאינטראקציות המסוכנות בין התרופות השכיחות לבין תרופות אחרות, מזון או משקאות. תמיד חשוב שתעדכנו את הרופא שלכם בתרופות שאתם נוטלים, וכדאי גם להיוועץ בפרמקולוג קליני המצוי בכל קופות החולים באשר לזהירות הנדרשת עם התרופות שלכם:
אשכוליות
אשכוליות נחשבות לפרי בריא מאוד, העשיר בוויטמין סי, באשלגן ובסיבים תזונתיים. אלא שמיץ אשכוליות ואשכוליות עלולים להשפיע על פעולתן של תרופות רבות, המתפרקות במעי הדק בעזרת אנזים חיוני בשם CYP3A4. מיץ האשכולית עלול לחסום את פעולתו של האנזים במעיים, וכך, במקום לעבור חילוף חומרים, כמות גדולה יותר מהתרופה נכנסת לדם וגם נשארת בגוף זמן רב יותר. התוצאה: רמה גבוהה מהרצוי של התרופה בדם.
פרופ' מתי ברקוביץ', מומחה לטוקסיקולוגיה: "התוצאה יכולה להיות גורלית מאוד – או שהתרופות כלל לא משפיעות ומחמירות את המחלה הבסיסית מבלי שהמטופל שם לב לכך, או שהתרופות מגיעות לרמה גבוהה ורעילה"
כמות האנזים CYP3A4 במעי משתנה מאדם לאדם. לפיכך, מיץ אשכוליות עשוי להשפיע על אנשים בצורה שונה כאשר הם נוטלים את אותה תרופה. בין התרופות שרמתן עלולה לעלות בדם יתר על המידה נכללות תרופות להורדת כולסטרול מקבוצת ה"סטטינים", תרופות ליתר לחץ דם מקבוצת חסמי סידן (כמו ניפדיפין), תרופות מסוימות לדחיית השתלות איברים, תרופות נוגדות חרדה, קורטיקוסטרואידים וחלק מהתרופות לטיפול בהפרעות קצב לב.
8 צפייה בגלריה
אשכולית. כמות גדולה יותר מהתרופה נכנסת לדם וגם נשארת בגוף זמן רב יותר
(צילום: Shutterstock)
מוצרי חלב
תרופות רבות מקיימות אינטראקציות עם מוצרי חלב, בעיקר חלב ניגר, והתגובתיות הזו עלולה להשפיע מאוד על יעילות התרופה ולגרום גם לתופעות לוואי שליליות. כך, למשל, שילוב של חלב עם אנטיביוטיקות מקבוצת טטראציקלין עלול ליצור ספיגה מופחתת במערכת העיכול וכתמים צהבהבים בשיניים. שימוש בטטר־אציקלינים במהלך ההיריון עלול לגרום לשינוי בצבע שיני היילוד, כשיבקעו, ואפילו לפגיעה באמאייל השן.
איך אפשר למנוע את התגובתיות עם האנטיביוטיקה? יש לאפשר מרווח זמן של שלוש שעות לפחות בין צריכת מוצרי חלב ואנטיביוטיקה כדי להימנע מהאינטראקציה. תמיד כדאי להיוועץ עם הרופא לפני נטילת אנטיביוטיקה בהיריון. ובכלל, כיום תוכלו להימנע כליל משימוש במוצרי חלב ולנסות את מגוון התחליפים הקיימים, המבוססים על סויה, שיבולת שועל ואחרים.
עלים ירוקים
ויטמין K המצוי בתרד, קייל, ברוקולי, פטרוזיליה, תימין, מנגו, אבוקדו, פפאיה, חומוס, עדשים ופירות וירקות אחרים עלול להפחית את היעילות של מדלל דם פופולרי בשם "וורפארין" (קומאדין), המשמש למניעת קרישי דם ושבץ, ולהגדיל את הסיכון לקרישיות יתר. בעבר התבקשו מטופלים בקומאדין להימנע כליל ממזונות העשירים בוויטמין. כיום הם מתבקשים לשמור על תפריט קבוע, תוך שימת לב למזונות. הרופא אמור לנטר את תפקודי הקרישה הנלקחים למטופלים ולהתאים את מינון התרופה כך שעל אף המזונות, היא תהיה עדיין יעילה. כלל אצבע: ככל שהירק כהה יותר, כך יש בו יותר ויטמין K.
8 צפייה בגלריה
בעבר התבקשו מטופלים בקומאדין להימנע כליל ממזונות העשירים בוויטמין K
(צילום: Shutterstock)
יין אדום, בירה ושוקולד
כיף להתפנק לפעמים עם כוס בירה עם חברים, ערב רומנטי עם יין אדום, או שוקולד, אבל המוצרים האלה מכילים חומצה אמינית בשם טיראמין, שעלולה לגרום לעליית לחץ דם כשהיא באינטראקציה עם תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת MAO. טיראמין מצוי גם בבשר מעובד, אבוקדו וכמה גבינות. אף שתרופות נוגדות דיכאון אלה נמצאות היום פחות בשימוש, כדאי לשוחח עם הרופא המטפל ולוודא שאינכם נוטלים מזון או משקה שמכיל טיראמין במקביל לטיפול התרופתי הזה.
קפאין
הוא הסם הפופולרי בעולם, ואין כמעט מי שמסוגל לעבור יום בלעדיו: יותר ויותר מחקרים שנערכים בשנים האחרונות מצביעים על יתרונות בריאותיים רבים שלו, אבל הקפה עלול לגרום גם לעליית דופק ולחץ דם, במיוחד אם הוא נצרך במינונים גבוהים, והתופעה הזו עלולה להיות מסוכנת כשהיא משולבת בתרופות המעלות דופק ולחץ דם כמו תרופות להפרעות קשב וריכוז, או אם אתם סובלים מיתר לחץ דם או הפרעות בקצב לב ונוטלים תרופות להאטת הדופק ולהפחתת לחץ הדם.
אז כמה כוסות קפה מומלצות ביום? על פי מחקרים אחרונים, שלוש כוסות קפה ביום מעניקות יתרונות בריאותיים רבים במניעת מחלות כרוניות. אבל אם אתם סובלים מבעיה בלחץ הדם או בדופק, או שאתם נוטלים תרופות שמשפיעות על אלה, היוועצו ברופא שלכם, והשתדלו להמעיט בכמויות הקפאין שאתם צורכים, שמצוי לא רק בקפה אלא גם בשוקו, תה, קולה ומוצרי שוקולד.
8 צפייה בגלריה
צריכה גבוהה של משקאות המכילים קפאין עלולה להיות מסוכנת כשהיא משולבת בתרופות המעלות דופק ולחץ דם
(צילום: shutterstock)
אלכוהול
כ־10% מהאלכוהול שאנו צורכים עובר פירוק ראשוני על ידי אנזימים בקיבה, במעי ובכבד. תרופות מסוימות, כמו פראמין למניעת בחילות והאנטיביוטיקה אריתרומיצין, מחישות את פינוי האלכוהול מהקיבה וכתוצאה מכך עולה ספיגת האלכוהול בגוף. תרופות נוספות מעכבות את הפירוק הראשוני של האלכוהול וגורמות גם כן לעלייה בספיגתו.
ישנן תרופות המתפרקות בגוף על ידי אנזים הקרוי CYP2E1. כיוון שהאלכוהול מפורק על ידי אותו אנזים, הוא עלול "להתחרות" בתרופות, להשפיע על רמתן בגוף ולהגביר או להאט את פירוקן. כך, למשל, צריכה מתונה של אלכוהול תגרום לעלייה ברמת התרופה, בעוד שצריכה כרונית של אלכוהול תגרום לגוף לייצר יותר אנזים שיפרק יותר תרופה - ולכן רמתה תהיה נמוכה והיא לא תהיה יעילה.
תכשירים פסיכיאטריים רבים, בהם תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים להרגעה והשראת שינה, נוגדי דיכאון ממשפחת הטריציקליים, תרופות אנטי־היסטמיניות לאלרגיה והצטננות ותוספי תזונה מסוימים גורמים לעיכוב במערכת העצבים המרכזית ובמוח. גם האלכוהול פועל במנגנונים מקבילים על מערכת העצבים והמוח, וגורם לתחושת אופוריה, לישנוניות ולבלבול. לכן, שילוב של תרופות אלה עם אלכוהול עלול להעצים את ההשפעה על מערכת העצבים המרכזית, ולהחמיר את הסימפטומים.
תרופות נוגדות דלקת ללא סטרואידים כמו נורופן, אתופן, ארקוקסיה ואחרות עלולות לפגוע ברירית הקיבה, והסיכון בשילוב עם אלכוהול מוגבר עוד יותר ועלול להביא אף לאולקוס ולדימומים. שילוב של אלכוהול עם תרופות מרחיבות כלי דם, העלולות כשלעצמן לגרום לירידת לחץ דם, כמו תרופות לתעוקת חזה ממשפחת הניטראטים (קורדיל) ותרופות לזקפה כמו סילדאנפיל או ורדאנפיל, המרחיבות גם כן את כלי הדם, עלול להגביר את אפקט נפילת לחץ הדם ולהביא לעיתים לחולשה ואף לאיבוד הכרה.
נוסף על כך, אלכוהול מסוכן במיוחד לחולי סוכרת משום שהוא כשלעצמו מעלה את הסיכון להיכנס להיפוגליקמיה, כלומר ירידה פתאומית ברמת הסוכר בדם, המגבירה את הסכנה לאיבוד הכרה. שילוב של אלכוהול עם תרופות לסוכרת, שממילא מורידות את רמות הסוכר, מעלה את מידת הסיכון. לכן, אם הם מתכוונים לשתות אלכוהול, על חולי סוכרת לנטר בקפידה את רמות הסוכר בדם.
ברזל
ברזל הוא אלמנט חשוב מאוד לגוף. הוא מצוי בעיקר במרכז מולקולת ההמוגלובין, הקושרת חמצן ומשחררת אותו לרקמות הגוף. לוויטמין C יש השפעה טובה המעודדת את ספיגת הברזל, ועל כן ממליצים לאלה שנוטלים ברזל לשלב בתזונתם ירקות ופירות העשירים בוויטמין. אלא שמוצרי מזון רבים עלולים לפגוע בספיגת הברזל בגוף, ביניהם חלב ומוצריו, הקפאין שבקפה והתאנין שבתה. סיבים תזונתיים בכמות רבה עלולים אף הם להפריע לספיגת הברזל. שורה של פרסומים מדעיים הראו כי גם שקדים, בוטנים ואגוזים עלולים לפגוע בספיגת הברזל.
ייעוץ רפואי: פרופ' מתי ברקוביץ', מומחה לפרמקולוגיה קלינית ורפואת ילדים, המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)
