צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

תקדים: הסדרי ראייה לאם לא-ביולוגית

אחרי 11 שנות זוגיות, ושש שנות מאבק משפטי, ניתן פסק דין תקדימי: בת הזוג לשעבר תוכל לשמור על קשר עם בנה הביולוגי של האקסית, חרף התנגדותה ואף שהיא לא אימצה את הילד או הסדירה את מעמדה המשפטי כלפיו

ליטל דוברוביצקי | פורסם:13/09/2021
פסק דין תקדימי: זכויות והסדרי ראייה לבת הזוג לשעבר - שאינה האם הביולוגית של הילד. אף שבנות הזוג מעולם לא נישאו, ובת הזוג שאינה האם הביולוגית של בן התשע לא הסדירה משפטית את מעמדה ולא אימצה את הילד, בית המשפט קבע כי היא תוכל לבקרו ולשמור איתו על קשר רציף.
פסק הדין שניתן לאחרונה על ידי השופט נחשון פישר עסק בשאלה אחת ויחידה: האם לתובעת, שאינה ההורה הביולוגי של הקטין, יש זכות לקשר איתו? קטין שאותו היא גידלה יחד עם האם הביולוגית בארבע וחצי השנים הראשונות לחייו, בעוד שמעמדה החוקי של התובעת כהורה לא הוסדר על ידה מעולם? בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון השיב על השאלה בחיוב.
מהמסמכים המשפטיים עולה כי בנות הזוג לשעבר ניהלו מערכת יחסים זוגית במשך כ-11 שנה. בשבע השנים האחרונות ליחסיהן הן גרו בבית הוריה של התובעת, שלא ילדה את הילד- שכיום הוא בן תשע. לפי פסק הדין, מאז לידתו ועד להגשת התביעה, התובעת לא פעלה להסדרת מעמדה כהורה של הקטין, לא באמצעות הגשת בקשה לצו הורות פסיקתי ולא בדרך משפטית אחרת.
קראו עוד:
בשנת 2016, כאשר הילד היה בן ארבע וחצי, נפרדו בנות הזוג. במחצית השנה הראשונה לאחר הפרידה, אפשרה הנתבעת (האם הביולוגית) קשר בין התובעת (בת הזוג לשעבר) לבין הילד. בחלוף שישה חודשים מפרידתן, ולאחר שהנתבעת לא אפשרה את קיום הקשר בין התובעת לבין הילד, עתרה התובעת ותבעה משמורת משותפת והסדרי שהות. התובעת טענה באמצעות עו"ד רחל גדרון-איקונומו כי מדובר בבנה וכי היא מעוניינת להמשיך להיות איתו בקשר ולגדלו - כפי שעשתה בארבע וחצי השנים מעת היוולדו.
התובעת פנתה לבית משפט ב-2016, ובין היתר טענה כי כאשר הילד נולד, היא נרשמה בבית החולים כבת הזוג של האם ואף נכנסה ללא הפרעה לתינוקייה. עוד היא טענה כי לאחר לידתו, הוריה - שבביתם השתיים גרו - לקחו חלק פעיל בגידול הילד, ונהגו בו כאילו שהיו סבו וסבתו לכל דבר ועניין. התובעת הוסיפה כי בשנות חייו הראשונות של הילד היא מימנה את רוב הוצאותיו, לקחה אותו לרופאים ולחיסונים ועוד. התובעת למעשה ביקשה להכירה כ"הורה פסיכולוגי", על סמך דעות המומחים וההלכה הקיימת בעניין מודלים משפחתיים חדשים בעידן המודרני.
צילום: shutterstockהורות פסיכולוגית. אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
מנגד, האם הביולוגית טענה כי לתובעת אין כל זכות עמידה שכן היא אינה אמו של הילד או האפוטרופוסית שלו, ומשכך, היא לא יכולה לעתור להסדרי שהות עימו. לפי האם הביולוגית, לאחר הפרידה היא אפשרה מפגשים בין התובעת לבין הילד, אולם אלו הופסקו על ידה משום שהיא סברה כי הדבר אינו מועיל לבנה, ואף מזיק לו.
במתן פסק הדין התקדימי תיאר השופט חלקים מעדותה של בת הזוג לשעבר: "יום אחד היא החליטה שזהו. אני מחכה, הילד לא מגיע, אני שולחת לה הודעה, והיא עונה לי - 'תודה, לא נזדקק יותר לשירותייך'".
בסופו של דבר, ובתום הליכים משפטיים שנמשכו כשש שנים, השופט פישר קבע לאחרונה בפסק הדין: "עסקינן במקרה תקדימי אשר נסיבותיו טרם נבחנו בפסיקה או הוסדרו בחקיקה. מדובר בתובעת אשר נעדרת קשר ביולוגי, פיזיולוגי, ואף משפטי לקטין. אומר כבר עתה כי ההכרעה בתביעה זו איננה מלאכה פשוטה, כאשר המשימה שהוטלה עליי היא לקבוע אם יתקיים קשר בין התובעת לקטין, מה יהיה היקף הקשר ועל סמך מה ראוי להעניק זכות זו.
"יום אחד היא החליטה שזהו. אני מחכה, הילד לא מגיע, אני שולחת לה הודעה, והיא עונה לי - 'תודה, לא נזדקק יותר לשירותייך'"
"מצאתי לקבל את התביעה של התובעת למתן זכות להסדרי שהות בינה לבין הקטין, וזאת לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים ועדיהם, התמונות והראיות הנוספות שהוגשו אשר מצביעות כי בין התובעת לבין קטין היה קיים ועודנו קשר של אימא ובן", הוסיף השופט שציין בסיום: "כולי תקווה כי בתום ההליך יצליחו שתי האימהות של הקטין, הן זו הביולוגית והן זו הפסיכולוגית, לגשר על הפערים ולפעול בשיתוף פעולה למען הילד".
התובעת (שמה שמור במערכת) מסרה בתגובה: "אלו היו שש שנים מייסרות מכל היבט. אני מאושרת שהצדק יצא לאור, אומנם באיחור, אבל נקבע כי יש מקום להורות הפסיכולוגית לצד ההורות הביולוגית. אנשים מתחילים להבין ולהפנים שיש מקום גם לאימהות לא-ביולוגיות והן לא נחשבות פחות. היום אני רואה את הילד פעמיים בשבוע (פעם אחת עם לינה ופעם נוספת ללא לינה), ומאוקטובר זה עתיד להשתנות. אני מקווה שאני והיא נחזור להיות בקשר למען הילד".
באמצעות עו"ד לידר פלג, האם הביולוגית טענה כי פסק הדין של בית המשפט פגע בזכויות יסוד של המבקשת, בזכות להורות ולאוטונומיה, וכן טענות אחרות בעלות גוון עקרוני. לדבריה, הוא עשוי גם להיות מסוכן משום שהוא פותח פתח שלפיו בני זוג לשעבר, ללא קשר לנטייה מינית, יוכלו לדרוש זכות הורות לכל דורש. עוד נטען כי התובעת לא הגישה תביעה לאימוץ או לקבלת צו הורות פסיקתי במשך שש שנים וחצי, מה שמעיד כי בעצמה לא תרה אחר קבלת מעמד הורי.
האם הביולוגית מסרה בתגובה: "מדובר בילד שהבאתי לעולם באמצעות תרומת זרע, ללא שום הסכם הורות משותפת, ללא הסכמה שלי להינשא לה, וגם לא להתיר לה לאמץ את הבן שלי בשום שלב של הקשר. אישה שהביאה ילד לעולם מתרומת זרע, יכולה למצוא עצמה לפתע במאבק משפטי מול בן או בת זוג לשעבר, גם אם לא נערך הסכם המסדיר את יחסי ההורות ומבלי שקדם רצון משותף להקים יחד משפחה.
"לצערי, בהליך הארוך הוצאתי את מיטב כספי. אני מחפשת ומייחלת לעזרה ולסיוע במימון משפטי בכדי שאוכל להגיש ערעור על פסק הדין המסוכן כל כך לבני, וכזה שמותיר אותי חסרת אונים", היא מוסיפה, "כמובן שיש מקרים שבהם אדם שגידל את הילד יחד עם ההורה הביולוגי יוצר קשר שבו ניתן לראות הורות פסיכולוגית, אך זה לא היה המקרה. זכותי לגדל את הילד שלי מבלי שייכפו עליי לתת זכויות הורות לאדם אחר".
13

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
11.

10.

אבא-ביולוגי רק עם כסף. סגרו כבר את המדינה

9.

האם הביולוגית היתה בזוגיות במשך 11 שנים. סביר להניח שהיא לא ״נכנסה להריון מתרומת זרע״ ככה פתאום אלא הן החליטו במשותף להביא ילד לזוגיות שלהן, ועד הפרידה לפי האמור בכתבה הן שתיהן תפקדו כאמהות שלו. הניתוק הזה והמחיקה של זוגתה לשעבר מתהליך ההחלטה, ההריון וגידול הילד בשנותיו הראשונות - אכזריות לשמה.

8.

מדינה בפשיטת רגל

7.

עם כל הצער, לא חושבת שצריך לכפות את ההורות במקרה כזה. יש רק ללמוד לקח להבא, ומי שרוצה להיחשב כהורה - שידאג להסדיר זאת עפ"י חוק, או יימנע מקשר עם ילדו של מישהו אחר.

6.

מהיום שהילד נולד ועד גיל 5 היא תפקדה כהורה. הילד מכיר בה כהורה. זה שהיא אינה ההורה הביולוגי ממעיט בחיבור ובאהבה ?!

5.

4.

בדיוק כמו כל מקרה שבו הורה צד אחד מחליט "להעלים" את ההורה מהצד השני . ילד שהגיע לעולם כאשר הוריו היו בזוגיות, הם חייבים להמשיך איתו עד הסוף לא משנה אם זה גבר+אישה, גבר+גבר, אישה+אישה.

3.

נשמע נקמנות וקנאה מצד הנתבעת. יש להכיר ההורות פסיכולוגית והיא חיונית

2.

אם חיית איתה 9 שנים והיא היתה אמא לבנך היא אמא שלו, נקודה. אחד הדברים הכי מביישים זה למנוע ממישהו שאוהב את הילד שלך בלי סוף לראות אותו ולהיות לו משענת.

1.

שוב, בית המשפט מחליט שהוא יכול לקבוע מי ההורה של הילד. באופן כללי הגישה צריכה להיות שהוריו הבילוגים של הילד הם האופוטרופסים היחידים עליו אלא במקרה שהם לא כשירים לכך. לדעתי גם אם האם הייתה נישאת לגבר מיד אחרי שהרתה לא היה זכאי הגבר להסדרי ראיה.

comment-2-comment

משך 4.5 שנים כהורה (מימון הוצאות, מגורים משותפים, הורות הלכה למעשה) לכל עניין ודבר - במעשיה היא בעצם נתנה לו "זכויות הורות". מהצד השני של המטבע הזה, אם הגבר היה עוזב את האשה אחרי שמימן אותה ואת ילדה עבשך שנים , עוד מהזמן שהיא הייתה בהריון, (ושכהגבר ידע מראש שהילד לא שלו אבל עדיין בחר לגדל אותו כאב) אז הם "ידועים בציבור" לכל עניין ודבר וייתכן שהיו נפסקות מזונות לילד הזה מהגבר. כי עם כל הכבוד לכוונות, למעשים יש השלכות.

comment-2-comment

אם היה מדובר בזוג סטרייט, לא נשוי, הבעל עם בעית פריון והאישה הרתה מתרומת זרע מבלי שחתמו על הסכם הורות - אבל היו בזוגיות והגבר גידל את הילד עד גיל ארבע וחצי? גם אז היית חושב שטובת הילד להתנתק ממי שהכיר כאביו רק כי לא חתם על הסכם?

לכל התגובות
0