2

הטרמפ בסדום והדמות במחזה שהתבססה על חייו: סוף סיפורו של הנגיד

גם לאחר פרישתו ב-1971, דוד הורוביץ המשיך לספק כותרות מסעירות. הסירוב לתפקיד נשיא המדינה, הסיפור המדהים על העזרה לממשלת מצרים טרם הקמת המדינה, הצעתו להנהיג מס הכנסה שלילי והדמות במחזה של יהושע סובול שהתבססה על סיפור חייו. החלק השני על הנגיד הראשון

תמונה כללית
גד ליאור | פורסם: 13/05/2022
צפו: סיפור הנגיד המיתולוגי (צילום: משי בן עמי)
נגיד בנק ישראל הראשון, דוד הורוביץ, כיהן במשך לא פחות מ-17 שנים ברציפות בתפקיד - שיא שכנראה לא יישבר לעולם. על סיפור מינוי ועבודתו בבנק מתקופת קום המדינה תוכלו לקרוא כאן. הוא היה יכול אפילו לכהן זמן רב יותר כנגיד, אך ב-8 בספטמבר 1969 הודיע הורוביץ סופית כי החליט לפרוש בעוד שנתיים מתפקידו, ממש ערב הארכת כהונתו פעם נוספת. הנגיד הודיע על כך בישיבת הממשלה, שהחליטה על הארכת כהונתו לתקופה נוספת של חמש שנים. "אסתפק בשנתיים", הכריז הורוביץ. הוא עמד בדבריו, למרות הלחצים שישנה את דעתו וימשיך בתפקידו עד לסיום הקדנציה הרביעית כנגיד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ובינתיים ב-9 בספטמבר מתברר שוב כי הורוביץ מחזיק בעוד תפקידים רבים מחוץ לנגידות. הוא עמד בראש מבצע ההתרמות "הקש בדלת" של האגודה למלחמה בסרטן, כדי לגייס מיליון ורבע ל"י.
צילום: מתוך ארכיון המטרה: לגייס מיליון ורבע לירות. הידיעה מה-9 בספטמבר 1969 (צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
כאשר נשיא המדינה זלמן שזר מינה את דוד הורוביץ לתקופת כהונה נוספת, ב-17 בספטמבר 1969, מספר הנגיד כי "כעת מכהנים שלושה יהודים כנגידי בנקים מרכזיים בעולם כולו - הורוביץ עצמו, רזמינסקי בקנדה וורמסר, נגיד בנק דה פראנס בצרפת.
צילום: מתוך ארכיון דוד רובינגרדוד הורוביץ (צילום: מתוך ארכיון דוד רובינגר)
ראש הממשלה, גולדה מאיר, גילתה באותו מעמד במפתיע כי פגישתה הראשונה בארץ עם דוד הורוביץ נערכה בבית החולים בטבריה, לשם הגיעו שניהם כשהם חולי קדחת.
ב-30 בספטמבר מורה דוד הורוביץ, בעת שהייתו בוועידת קרן המטבע הבינלאומית בוושינטון, לכל הבנקים בארץ להימנע ממסחר במארקים גרמניים במשך 48 שעות. "נתתי את ההוראה כדי לראות מה תהיינה ההתפתחויות בגרמניה ורק אז נחליט. ראשי בנק ישראל והאוצר יקיימו היום דיון דחוף". הסיבה: ממשלת גרמניה החליטה שבאורח זמני היא לא תקנה מטבעות חוץ בשער רשמי ושערי המארק ייקבעו מעתה "במשחק חופשי בבורסות הגרמניות". השער הנוכחי הוא 4 מארק לדולר (שווה כיום כאילו היו משלמים כשני אירו לדולר). למחרת, משראה שלא מדובר בסיכון ממשי, ביטל הנגיד את הוראתו הדרמטית לבנקים.
צילום: מתוך ארכיון הוראה דרמטית. הכותרת מה-30 בספטמבר 1969 (צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
יום לאחר מכן, ב-1 באוקטובר, מתברר כי הנגיד הישראלי ביקש מנשיא קרן המטבע שווייצר לקבל 90 מיליון דולר מקרן המטבע הבינלאומית, נוכח המשבר ברזרבות במטבע החוץ. הנגיד הורוביץ ביקש בשם מדינת ישראל כי הקרן, שממנה יכולה ישראל למשוך 45 מיליון דולר בשנה, תכפיל את המכסה העומדת לרשותה. כך תוכל למשוך 45 מיליון דולר שנותרו מן המכסה הנוכחית ועוד 90 מיליון דולר כתוספת למכסתה. הפשרה הייתה הגדלת הקרן למשיכה כעת ל-90 מיליון דולר.

בין פסימיות לאופטימיות

ב-9 בנובמבר מתברר שהישראלים שוב צורכים יותר מדי והנגיד מודאג. הידיעה מספרת, כי הועלתה החל מהשבוע באחוז אחד הריבית שמשלם בנק ישראל לרוכשי אגרות מלווה קצר מועד. נגיד בנק ישראל התריע אודות הגידול בצריכה הפרטית "בשיעור ללא תקדים, מה שמביא להרעת מאזן התשלומים ודלדול הרזרבות במטבע חוץ".
ב-18 בדצמבר 1969 מתריע הנגיד הורוביץ גם כי "ההעלאות בשכר יקטינו עוד יותר את יתרות המט"ח. למרות המצב במשק, אין ספק כי תהיה העלאה במשכורות". ומהי ההכנסה הממוצעת בישראל? העיתונאי יחיאל קימלמן מדווח כי "ההכנסה לגולגולת הגיעה בשנה האחרונה ל-1,300-1,400 דולר. זוהי הכנסה הגבוהה בכ-10 אחוז לעומת השנים הקודמות. הכנסה בסדר גודל כזה היא קטנה אמנם מהמקובלת בארה"ב, גרמניה ושוודיה, אך היא בכל זאת אחת מהגבוהות בעולם".
למרות הפסימיות, מדי פעם הנגיד הראשון מגלה גם רוח אופטימית. כך בידיעה מה-6 בפברואר 1970 מצוטט הנגיד: "בעתיד הלא רחוק יתגבר המשק על הקשיים החמורים שהוא נתון בהם זמנית – תחזית אופטימית ברוח זו השמיע אתמול הנגיד הורוביץ בכנס של אגודת הטכניון בישראל שנערך בתל אביב. בין המגמות החיוביות במשק ציין הנגיד את גידול התפוקה בייצור, שעולה מדי שנה באחוזים רבים וגידול החלק המופנה ליצוא מן התפוקה הלאומית. במיוחד עמד על הגידול בתפוקה החקלאית, אשר גדלה ב-120 אחוז בשנתיים האחרונות".

המשנורר הלאומי

ב-18 באוגוסט 1970 מגיעה לארץ משלחת של הבנק העולמי כאורחת בנק ישראל, שממשיך לנסות "לשנורר" כסף מהעולם, נוכח המצב הקשה בקופת המדינה. הפעם מבקש הנגיד הורוביץ, בפגישה עם מהנדסי הבנק העולמי, שיבחנו את בקשת ישראל לסיוע נוסף מהבנק העולמי "למימון חלקי של הרחבת מערכת הכבישים בארץ ולשיפורה".
באותו עניין, ב-9 בפברואר 1971 "מודה" דוד הורוביץ כי במשימה "לשנורר כספים" ישראל היא, כפי שנאמר בכותרת הידיעה, "אלופת איסוף כספים". הידיעה מספרת כי בערב שאלות ותשובות שנערך בבית ציוני אמריקה בתל אביב אמר הנגיד: "באשר ליכולתה להשיג כספים בעולם, יכולה ממשלת ישראל להתחרות עם כל מדינה במשך אלף השנים האחרונות".
צילום: מתוך ארכיון הידיעה על משלחת הבנק העולמי מה-18 באוגוסט 1970 (צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-4 באוגוסט אירוע היסטורי במשק: נגיד בנק ישראל, דוד הורוביץ, אישר - אחרי אישור של שלטונות ארה"ב - לפתוח סניף ראשון של בנק זר בארץ, הבנק האמריקני "אקסצ'אינז' נשיונל בנק אוף שיקגו". הסניף יפתח ב-3 בספטמבר בתל אביב.
צילום: מארכיון דוד רובינגרדוד הורוביץ (מימין) בפתיחת הבנק האמריקני "אקסצ'אינז' נשיונל בנק אוף שיקגו" בת"א (צילום: מארכיון דוד רובינגר)
ב-7 בספטמבר מתעורר ויכוח סביב הצעה מהפכנית של הורוביץ – להבטיח הכנסת מינימום בישראל. מנהל "משען", זאב ויינר, הגיב על כך: "הצעת נגיד בנק ישראל להבטיח הכנסת מינימום אינה ממצה את הצורך במתן תשובה לעוני. הקריטריון אינו יכול להיות רק הכנסה לנפש לחודש. יש צורך שהחברה תבטיח אפשרות לזכות בכל שירותיה לפי צרכי כל אדם".
ב-28 באוקטובר מתפרסמת תמונה מרגשת: נשיא אוניברסיטת תל אביב, ד"ר ג'ורג' וייז, מעניק תואר דוקטור כבוד לנגיד בנק ישראל, דוד הורוביץ, בטקס פתיחת שנת הלימודים החדשה של האוניברסיטה. אגב באוניברסיטה למדו כבר באותה שנה, לפני יותר מיובל שנים, 12 אלף סטודנטים.
ב-15 בנובמבר 1970 ממשיך הורוביץ להיות מודאג והפעם מחובות המדינה. הוא מספר כי כל אזרח בישראל חייב למעשה 1,000 דולר ואפילו ילד בן יומו. "חובות המדינה עלולים לגדול עוד. הגירעון במאזן התשלומים יגיע השנה לשיא שלא היה דוגמתו: מיליארד ורבע דולר, התריע הורוביץ בדברים שנשא בפני באי המועדון המסחרי והתעשייתי".
צילום: מתוך ארכיון הנגיד מודאג. הידיעה מה-15 בנובמבר 1970 (צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-23 בנובמבר 1970 מתבטא הורוביץ, בראיון לרפאל בשן, כי "אין לסבול שבישראל יחיו אנשים מתחת לקו-העוני". עוד אמר הנגיד בריאיון: "מאז הקמת המדינה קיבלנו מחו"ל כ-8 מיליארד דולר. אי אפשר לחסל את חובותינו במשך דור אחד. אינני צופה מיתון בעתיד הקרוב. הברחת הון לחו"ל אינה נעשית במימדים גדולים. רגיעה בגבולות לא תגרום לידי אבטלה. אפרוש מכהונתי בשלהי שנת 1971 – זה מוחלט".
ב-2 בדצמבר 1970 מתריע הורוביץ מסכנת אינפלציה ב-1971. המשמעות: צורך להדפיס כסף נוסף, כדי לכסות את הוצאות הממשלה, דבר הגורם לעליית מחירים. אגב, הנבואות הקשות שלו , כי יהיו שנים עם אינפלציה גבוהה בישראל, הפכו למציאות כאשר הורוביץ כבר לא היה הנגיד.
צילום: מארכיון דוד רובינגר"אין לסבול שבישראל יחיו אנשים מתחת לקו-העוני". מימין: לוי אשכול, שר האוצר. משמאל: דוד הורוביץ, נגיד בנק ישראל עם משלחת של יצואנים, יבואנים ואנשי עסקים במשרד האוצר בירושלים (צילום: מארכיון דוד רובינגר)
ב-5 בדצמבר אומר הנגיד כי "העלאות שכר גדולות יחייבו העלאת מיסים. העלאת שכר המורים מעבר למה שמתירה 'עסקת החבילה' והעלאות שכר מוגזמות לקבוצות עובדים אחרות – יביאו להעלאת מיסים כללית. הורוביץ הציע, בוועדת השרים לענייני שכר וכלכלה, להעלות ב-5% את המכס על כל היבוא ובכך לגבות עוד 200 מיליון לירות. כיום מוטל מכס בשיעור של 10% על היבוא".
ב-14 בדצמבר 1970 הכותרת מספרת שוב עד כמה הנגיד צנוע וכספו שלו ממש לא מצוי בראש מעייניו: "נגיד בנק ישראל סירב לקבל מקדמה. העובדים קיבלו 500 ל"י על חשבון הטבות שכר שהם דורשים".

נשיא המדינה? לא תודה

לאט לאט מתרגלים במשק לרעיון שהנגיד הראשון ייפרד בקרוב מכהונתו. ב-8 בינואר 1971 מפרסם שלמה נקדימון, כי "דוד הורוביץ יפרוש בעוד מספר חודשים. המועמדים לכהונת נגיד בנק ישראל הם שר השיכון זאב שרף ויועצו של השר פנחס ספיר במשרד המסחר והתעשייה משה זנדברג-זנבר".
צילום: מתוך ארכיון הידיעה המספרת על הפרישה הצפויה מה-8 בינואר 1971 (צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-1 באוגוסט 1971 מגלה ידיעה בעיתון כי כמחליפו של נשיא המדינה, זלמן שזר, שלא ירוץ לתקופת כהונה נוספת, "נוקבים בשלב זה בשמותיהם של שני אישים: שר המשפטים יעקב שמשון שפירא והנגיד הפורש של בנק ישראל, דוד הורוביץ". אגב, שניהם סרבו להצעות לכהן כנשיא המדינה.
ב-22 במרץ קצת נחת לדוד הורוביץ, בנושא שבגינו הותקף ברחבי העולם המערבי שוב ושוב: "גוברת הנכונות בעולם לקבל את 'תוכנית הורוביץ'. הצעות נגיד בנק ישראל לסיוע כספי בינלאומי למדינות מתפתחות זכו להכרה גם מצד כלכלנים אמריקניים".
ב-12 ביולי מתפרסם כי הממשלה החליטה סופית ואף פה אחד מי יהיה מחליפו של הנגיד הראשון. "הוחלט להמליץ בפני נשיא המדינה למנות את מר משה זנדברג (זנבר) לנגיד בנק ישראל השני, החל מחודש נובמבר השנה. הוא יבוא במקום דוד הורוביץ בן ה-71, שהקים את בנק ישראל לפני 17 שנה ומאז הוא נגידו הראשון".
צילום: שלמה לביאדוד הורוביץ (משמאל) ומחליפו בתפקיד הנגיד משה זנבר (מימין) (צילום: שלמה לביא)

עצות לממשלת מצרים

ב-27 באוקטובר 1971 מתמנה הנגיד החדש. הכותרת היא דווקא: "כאשר דוד הורוביץ נתן עצות לממשלת מצרים... הנשיא, גולדה ונגיד בנק ישראל הפורש העלו זכרונות בטקס מינויו של הנגיד החדש, משה זנבר".
צילום: מתוך ארכיון הנשיא, גולדה ונגיד בנק ישראל הפורש העלו זכרונות. הידיעה מה-27 באוקטובר 1971 (צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
הכתב הכלכלי ישראל תומר (הוא ראול טייטלבאום) סיפר בכתבה על חילופי הנגיד את הסיפור המדהים כיצד יעצה ישראל למצרים איך לנהל משא ומתן עם אנגליה: "הדברים נשמעים היום כדמיוניים. היה זמן כאשר מצרים ביקשה מאיתנו סיוע – ואף קיבלה אותו. הנגיד היוצא של בנק ישראל דוד הורוביץ נזכר בפרשת אותו סיוע, שהוא עמד במרכזו, שעה קלה לפני שיצא לבית הנשיא לטקס מינויו של משה זנבר הנגיד החדש".
וזה הסיפור, "הורוביץ סיפר: היה זה בשנת 1946. אחרי 'השבת השחורה' משה שרת המנוח ישב בלטרון. בן-גוריון היה בפריז. בעניינים בארץ טיפלו זאב שרף, השופט אייזנברג ואנוכי. לפי הנחיות שהגיעו אלינו מבן-גוריון ושרת, בדרכים חשאיות, קיבלנו הוראה להגיע להידברות עם מצרים. אחרי התייעצות התבקש אליהו ששון, שהיה מעורה בעניינים ערביים, לנסוע לקהיר.
"הוא נפגש עם נציגים מצריים בדרג גבוה והציע להם הידברות עם המדינה שבדרך. הנציגים המצריים שקלו את העניין במלוא הרצינות, ושאלו את אליהו ששון מה תועלת תצמח להם מן ההידברות הזאת. 'תוכלו לשמש לקשר בינינו לבין העולם הערבי ותיהנו מסיוע טכני ואינטלקטואלי שנעניק לכם', השיב ששון. 'האם אפשר לקבל מקדמה?', שאלו המצרים.
"באותה הזדמנות התברר כי בימי מלחמת העולם השנייה הצטברו באנגליה יתרות שטרלינג גדולות של מצרים והממשלה הבריטית הקפיאה אותם. הם היו מעוניינים להפשיר את היתרות האלה כמה שיותר מהר, כדי שיוכלו להשקיע את הכספים בפיתוחה של מצרים.
"'לקראת המשא-ומתן עם אנגליה אנא הכינו לנו את הטיעון', ביקשו הנציגים המצריים מנציגי המדינה היהודית שבדרך. ששון חזר לירושלים ואחרי התייעצות הוטל על דוד הורוביץ להכין את הטיעון המצרי. המצרים קיבלו תזכיר מפורט והתעניינו מי מחברו. התשובה הייתה שזה מזכיר הסוכנות היהודית. בו במקום רשם אחד הנציגים המצריים שהשתתף בפגישה את שמו של דוד הורוביץ על התזכיר.
"אחר כך, עם קום המדינה, השתמשנו בחלק מן הטיעונים הללו גם במו"מ שלנו עם ממשלת אנגליה על הפשרת הכספים והעברת הרכוש הבריטי בארץ לידי ממשלות ישראל", סיפר הורוביץ.

הצעה להנהיג מס הכנסה שלילי בישראל

יום לאחר החילופים, ב-28 באוקטובר 1971, מסכמת כתבה בעיתון את הפילוסופיה העיקרית שעמדה מאחורי הנגיד דוד הורוביץ ולפיה הוא פעל כל השנים: "הנגיד הפורש של בנק ישראל מאמין באמירת האמת הכלכלית לציבור ובהסברתה. "כאשר יודעים למה ומדוע נעשים דברים, קל הרבה יותר לקבל אותם". ועוד סיכום חשוב לכהונתו בכתבה: "שמו של דוד הורוביץ נתפרסם בעולם הבנקאות הבינלאומי בזכות קריאותיו החוזרות ונשנות למלחמה בעוני".
אולם, מי שהיה סבור שבנק ישראל ייפרד מדוד הורוביץ ככה סתם ביום אחד – טעה. ב-31 באוקטובר כבר מתפרסם שהממשלה החליטה למנות את נגיד בנק ישראל היוצא לתפקיד יו"ר המועצה והוועדה המייעצת לבנק ישראל. תפקידה העיקרי באותם הימים וגם בהמשך: המלצה לגבי קביעת המדיניות המוניטארית וגובה הריבית במשק.
הצעתו הראשונה של דוד הורוביץ בתפקידו החדש – כמו ההצעה בראשית כהונתו לשנות את שם הלירה הישראלית לשקל – תיושם רק כעבור שנים. הורוביץ הציע, כפי שמגלה ידיעה מה-7 בפברואר 1972, להנהיג בישראל "מס הכנסה שלילי", למשתכרים שכר נמוך, "כאשר 7 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל, כדבריו, חיים מתחת לקו העוני, ברמת הכנסה של 80 עד 100 לירות לנפש לחודש. עוד 13 אחוזים חיים ברמת חיים הקרובה מאוד לקו העוני".
הצעתו נדחתה ויושמה רק כעבור שנים רבות, בשנות האלפיים, כאשר רק לאחרונה היא אף תופסת תאוצה. רק השבוע התבשרנו כי נשים העובדות כשכירות בנות 60 ומעלה שמשתכרות מעט, עד קצת יותר מ-7,000 שקל בחודש, יחלו לקבל "מס הכנסה שלילי" עם העלאת גיל הפרישה לנשים החל מהשנה.

מאמר עיתונאי בגיל 10

דוד הורוביץ פרסם בימי חייו 13 ספרי כלכלה מהחשובים שפורסמו בישראל, אך על פי ידיעה מה-1 בפברואר 1965 את המאמר העיתונאי הראשון שלו פרסם כבר בגיל 10 בעיתון ילדים. אחרי שנים, כאשר למד בווינה, הוא עבר למחלקת ההפצה והתפרנס ממכירת עיתונים. את זיכרונותיו פרסם העיתון "ידיעות אחרונות" בהמשכים במוסף "7 ימים", החל בקיץ של שנת 1972.
לאחר פרישתו חזר דוד הורוביץ לאחת מאהבותיו הגדולות – כתיבת מאמרים לעיתון "ידיעות אחרונות". בין השאר מצאנו בין עשרות רבות של מאמריו כאלה שעסקו בנושאים שהיו ברומו של העולם הכלכלי ונלמדו גם בחוגים לכלכלה.
כך סיפר כיצד נולד הפיחות הראשון של הלירה הישראלית מול הדולר, וכתב מאמרים שכותרתם כבר הייתה בעצם כל התורה הכלכלית על רגל אחת ומשכה אלפים לקוראם. בין היתר:
"אנטומיה של אינפלציה", "משבר האנרגיה – מכה עולמית העלולה לפגוע גם בישראל", "פיקוח על המחירים – אספירין לחולה-שחפת", "השליטה על המשק העולמי כמעט נשמטה מידי קברניטיו", "תחיית אירופה – ושילוב ישראל", "קשייה הכלכליים האמיתיים של ישראל אחרי מלחמת השחרור – היו בכלכלה", "הצליל הישראלי ב'תוכנית הורוביץ' לסיוע עולמי הפריע למדינות ערב", "עולו הכבד של החוב הלאומי".
וגם: "לקראת תמורות בכלכלה העולמית", "מחיר הכסף האמיתי", "ישראל והעולם השלישי", "העלייה – גורם מדרבן לכלכלה", "הולדתו של ענק - השוק האירופי המשותף", "הסובסידיות מעוותות את המשק הישראלי", "השפע מוליד תסיסה", "וידויו של נגיד – האיש שיהיה הבלתי פופולארי במשרד האוצר". מומלץ לקברניטי הכלכלה הישראלית לקרוא גם היום את מאמריו המשכילים של האיש המיוחד הזה. לא ניתן לתאר כמה תחזיות וקביעות נכונות כלולות בהן.

השר שהתמוטט בהלווית הנגיד

דוד הורוביץ נפטר ב-10 באוגוסט 1979, בהיותו בן 80, ולאות כבוד הונח ארונו בבנק ישראל טרם קבורתו בבית העלמין בשכונת סנהדריה בירושלים. ב-13 באוגוסט 1979 מסוקרת הלווייתו כאשר מצוין בה כי אחרי ארונו צעדו כל ראשי המדינה ובראשם הנשיא, השרים, נציגי המוסדות הכלכליים ונציגי ההתיישבות, שציינו את היותו ממייסדי וראשוני המתיישבים של קיבוץ בית אלפא.
בנו, דן הורוביץ, אמר קדיש. כמה אירוני היה ששר האוצר הקודם, יהושע רבינוביץ, לקה בהתקף לב והתמוטט ממש בעת הלווייתו של הנגיד הראשון הורוביץ. למחרת נפטר גם שר האוצר לשעבר.
צילום: מתוך ארכיון הלווייתו של דוד הורוביץ (צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
הורוביץ, היה נשוי משנת 1920 במשך 59 שנים, עד לפטירתו, לריבה. בנו, דן (גם הוא מוכר יותר בכינוי שלו "דינדוש") היה פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר, פרשן ואוהד כדורגל מושבע של הפועל ירושלים, אהבה שאותה הוריש אף לנכדתו כפי שיסופר מיד. אלמנתו של דן, תמר הורוביץ, היא פרופסור במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בנם, נכדו של "דולק", נרי הורוביץ, הוא חוקר תנועת העבודה, החברה הישראלית ויחסי דתיים-חילוניים.
נינתו, דפנה גולדשמידט, הייתה, בהשראת הסבא, לאישה הראשונה שכיהנה בישראל כיו"ר קבוצת אוהדים בכדורגל, הפועל (קטמון) ירושלים (גילוי נאות – כותב המדור נמנה על מייסדיה).

הצגה של נגיד

דמותו של הורוביץ הייתה הבסיס בשנת 1976 לדמות אפרים במחזהו של יהושע סובול "ליל העשרים". סובול כתב את המחזה, המתבסס על יומני חברי קבוצת ביתניה עילית של השומר הצעיר. המחזה מתאר את המתרחש בקבוצת ביתניה עילית, ועוסק בשאלות המוסריות, הקשיים והלבטים איתם נתקלים החלוצים ערב עלייתם לקרקע. הדמויות במחזה מבוססות בחלקן על אנשים אמיתיים שחיו בקבוצה. לימים הודה יהושע סובול כי דמותו של אפרים מבוססת על דמותו של דוד (דולק) הורוביץ.
צילום: איליה מלניקוביהושע סובול. דמות המבוססת על דוד הורוביץ (צילום: איליה מלניקוב)
ב-60 שנותיו בישראל היה הנגיד הראשון של בנק ישראל מעורה ושותף כמעט בכל תחום במדינה, כפי שמסופר בכתבת דיוקן אודותיו ב-16 בפברואר 1979: הוא היה מבקר ספרות, אך גם מנכ"ל האוצר, הוא סלל כבישים, אך שימש שנים כמנהל חשבונות, הוא נשלח במקרים רגישים להיות נציג דיפלומטי בכיר של המדינה, והיה גם מורה לעברית ולאנגלית, באהבה רבה הוא היה גם פועל במשתלה, שוטף כלים במסעדה, ובין השאר אף שימש כיועץ כלכלי לעת מצוא לארצות הברית וגם למצרים.
ב-1 בדצמבר 1964 מתפרסמת ידיעה המסכמת למעשה את אישיותו של הנגיד הראשון:
"כל הכסף בבנק ישראל לא עזר לנגיד הבנק, דוד הורוביץ, כשמכוניתו התקלקלה בדרכה ממפעלי האשלג בסדום. כמו כל טרמפיסט עמד 'דוליק' על אם הדרך, נפנף בייאוש בידיו. הוא עמד ועמד ואף מכונית לא עצרה. לבסוף ראוהו פועלי מפעל האשלג, שחזרו במכונית טנדר מהעבודה, אספוהו והביאוהו עד לדימונה. שם שוב חיפש נגיד הבנק הממלכתי טרמפ, עד שהגיע לבסוף לבירת הנגב, באר שבע, שם החליט להישאר ללון במלון. שם גם למד לתדהמתו שאמנם איש לא בא לחפשו בכביש הבודד, אך למלון טלפנו כבר עשרות פעמים לשאול, אם במקרה מישהו ראה את דוד הורוביץ בסביבה".
צילום: מתוך ארכיון נזקק לטרמפ. הידיעה מה-1 בדצמבר 1964 (צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
כעבור ימים אחדים התברר ש"דולק" שילם את חשבון המלון מכיסו, כיוון שלא נמצאה לדעתו כל סיבה שבנק ישראל יממן שהייה של הנגיד בבית מלון מחוץ לירושלים, בשל תקלה שארעה לו בדרך, כפי שהעיד כעבור שנים הנגיד לשעבר משה מנדלבאום באירוע של הבנק המרכזי.
ולמה לנגידים הבאים זה כבר לא יכול היה לקרות? כי בניגוד לנגיד הראשון הצנוע במיוחד – להם כבר היו נהגים, ואחד הנגידים אפילו דרש, והדבר בוצע, לרכוש לבנק ישראל "ג'יפ שלג", כדי שהוא יוכל להגיע לבנק, אם יירד במקרה שלג בבירה ולא יתאפשר לו להגיע ברכב השרד שלו לעבודה. יחי ההבדל הקטן.
הרחוב המוביל לבניין המפורסם של בנק ישראל בקרית הממשלה בירושלים נקרא בעבר רחוב בנק ישראל, אך שמו הוסב לפני כ-40 שנה לרחוב דוד הורוביץ. כבוד שהגיע לאיש המיוחד והצנוע הזה.
לכתבה זו 2 תגובות
הוספת תגובה
2

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
2.

1.

מדינת-הפושעים-הציונית

0
מצב לילה
מצב לילה