בשיתוף מטרו מוטור
מאז החזרה לשגרה אחרי הקורונה חזרו הפקקים בהיקף נרחב יותר משהיו ב-2019, בעיקר בשל החשש של רבים להשתמש בתחבורה הציבורית, בגלל חוסר האמינות שלה, והגבלות על שעות הפעילות של הרכבת בגלל עבודות החשמול. ומהו אחד הפתרונות לבעיה? מחקר של המכון לחקר התחבורה בטכניון, עבור משרד התחבורה, קבע כי הגברת השימוש ברכב דו-גלגלי בתל אביב ובסביבותיה בשעות העמוסות של הבוקר ואחר הצהריים יקצר דרמטית את זמני התנועה, יפחית את זיהום אוויר ויוכל להביא לחיסכון של 8 עד 27 מיליון שקל בשנה.
4 צפייה בגלריה
פקקי תנועה בישראל
פקקי תנועה בישראל
פקקי תנועה בישראל
(צילום: shutterstock)
במסגרת יום שידורים מיוחד שנערך השבוע (א') והועבר בשידור חי ב-ynet תחת השם "משחררים את הפקק" נדונה השאלה המרכזית: כיצד ניתן להקל משמעותית על גודש התנועה בכבישים.
"הדבר היחיד הוא מה שאנחנו עושות ועושים מהיום שנכנסנו למשרד התחבורה וזהו היפוך הפירמידה – כלומר הצבת הרכב הפרטי בתחתית והכל מעליו", הצהירה שרת התחבורה מרב מיכאלי. "אנחנו משקיעים המון בפיתוח התחבורה הציבורית שהוזנחה בצורה באמת שערורייתית בעשרות השנים האחרונות. אני שמחה לבשר בכינוס החשוב הזה שלראשונה בעקבות הנחייתי יהיה במשרד התחבורה אגף מיוחד לדו גלגלי, שיטפל בכל מה שקשור לדו''ג. בנוסף אנחנו נמצאים במהלכים כמעט אחרונים לאפשר רכישה ושימוש בישראל של כלים חשמליים בקטגוריית L1e האירופית, קטנועים חשמליים זולים שמגיעים למהירות של 45 קמ"ש, לעומת 25 קמ"ש באופניים החשמליים שמאושרים כיום. אנחנו בשלבים יותר מוקדמים לאישור כלים בקטגוריית L5, תלת אופן חשמלי, שיוכל לשמש להסעת נוסעים או מטען בעיר, ולהוריד מהכביש רכבים פרטיים".
באירופה מי שמחזיק ברישיון נהיגה לרכב פרטי יכול לרכב על כלים בדרגת L1e ללא רישיון נוסף, כדי לעודד אותו להשאיר את הרכב בבית. כך יהיה גם בישראל?
"אנשי המקצוע במשרד התחבורה סבורים שרכיבה דורשת עוד מיומנויות שאין בהכרח לנהגים, גם למי שצברו ותק בנהיגה. אבל אנחנו מחפשים דרך להקל על המעבר וליצור דרך קצרה ועדיין בטוחה יותר למעבר".

דילמת הדו"ג: חיסכון בתחזוקה, בפקקים ובחנייה מול תאונות קשות

בפאנל שעסק בנושא "עד שיגיע המטרו כבר נהיה בבית: מה נרוויח ממעבר לרכב דו-גלגלי", ובו השתתפו בו פרופ' שלום הקרט שעמד בראש צוות המחקר בטכניון וכן עם ד"ר יעקב שיינין ומשה קצין, מנכ"ל חברת חשב, עלה נושא הדילמה שבין חיסכון זמן לתאונות דרכים בהן מעורבים יותר נהגי רכבים דו גלגליים.
ד"ר שיינין הוסיף ופירט כי " יש פה שני דברים שהם הדילמה הכי גדולה. רכב דו''ג חוסך לרוכב עליו המון זמן, חוסך גם הוצאות, ואם היו הרבה יותר רוכבים דו'- גלגליים יכול להיות שזה היה מקטין את הצפיפות של הארבע גלגלי. אנחנו חייבים ליצור מערכת שתעודד את אותם אנשים, מבוגרים יותר, שההסתברות שלהם לתאונה היא הרבה יותר נמוכה מהממוצע".
4 צפייה בגלריה
אופנוע אופנועים קטנוע קטנועים
אופנוע אופנועים קטנוע קטנועים
הפתרון לגודש בכבישים בדו גלגליים?
(צילום: shutterstock)
פרופ' הקרט הוסיף כי "ישנם מקומות כמו תל אביב בהם בחלק גדול משעות היום אנחנו נמצאים בלא בעומס אלא בפקקים. שם בהחלט האופנועים יכולים לעזור, אם היינו מצליחים איכשהו לטפל בנושא הכאוב הזה של המעורבות הגדולה בתאונות הדרכים, שמחצית ממנה היא באשמת נהגי המכוניות בכביש."
משה קצין, מומחה בחישובי עלויות אחזקת רכב, הסביר כי "רכב קטן בן שלוש שנים עולה לנהג כ-2,150 שקל לחודש לרכיבה של 1,000 קילומטר לחודש, כולל כול ההוצאות. אם אני מעמיד מולה אופנוע או קטנוע 125 או 250 סמ"ק, הרי שהעלות לאופנוע או קטנוע כזה נעה בין 950 ל-1,100 שקל. זאת אומרת מחצית מהעלות של רכב קטן. המשמעות היא שבעל הקטנוע חוסך בערך 1,000 שקל בחודש בהוצאות הישירות של האחזקה".
"מלבד זה אותו אדם רגיל חוסך עם האופנוע שעה אחת ביום בפקקים שאם היינו מתמחרים אותה לפי שכר המינימום הייתה מסתכמת ב-600 שקל בחודש. מעבר לזה יש עניין של תשלום על חנייה ועל עצבים והתרגזויות בפקקים. בסופו של דבר אנחנו מגיעים לסביבות 1,500 חיסכון בחודש וזה משמעותי מאוד".
פאנל נוסף ביום השידורים התקיים תחת הכותרת "סוף עידן הרכב הפרטי: מעודדים רישוי פשוט לרכב דו גלגלי" בהשתתפות ח"כ קרן ברק (הליכוד), יושבת ראש השדולה לעידוד ושיפור התחבורה הציבורית בכנסת ותושבת תל אביב, מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב ומחזיקה בתיק התחבורה בעיר וסנ"צ (בדימוס) ערד זיתוני, לשעבר מפקד הסיירת הארצית של אגף התנועה במשטרה.

נסיעה של דו"ג לצד בנת"צ לצד אוטובוסים מונעת מהם לזגזג

"ב-2011 קיבלתי את תיק התחבורה וקיימנו ניסוי ביחד עם הטכניון שבו שמנו מצלמות על קסדות של אופנוענים. מצאנו שנסיעה בנת"צים לצד האוטובוסים מונעת מהם לזגזג ולא מפריעה לאוטובוסים. לכן משרד התחבורה אישר את נסיעת האופנועים על נת"צים", סיפרה להבי.
זיתוני מפרט כי "המצב מבחינת צפיפות כלי הרכב במדינה, הולך והופך להיות קשה מיום ליום עד בלתי אפשרי. נוצר פה מצב שהוא אבסורד כי בסוף עולים פה צעירים על קורקינטים חשמליים שלעיתים המהירות שלהם לעיתים יותר מהירה מהקטנועים ואין להם מספר ואין להם ביטוח והם מאוד מסוכנים. אני מסתכל, לעומת זאת, על ההתאמה שעושים עם הדו-גלגלי בתוך התוואי העירוני. אני חושב שהם יותר בטוחים כאשר למישהו יש את הרישיון והביטוח המתאים יחד עם ההדרכה הנכונה. כך נוצר הפתרון הרבה יותר קל, מהיר, ופשוט".
4 צפייה בגלריה
פקקי תנועה בישראל
פקקי תנועה בישראל
מתי נשתחרר מהמראות האלו?
(צילום: shutterstock)
"חשוב לי להבהיר במסגרת הזאת ש-63% מהרוכבים שמעורבים בתאונות דרכים, הם ב-3 השנים הראשונות לרכיבה. זה מראה שלוקח זמן לרכוש מיומנות. המשפט מי אשם הוא לא רלוונטי למי שרוכב. הוא צריך לדעת שכשהוא חוצה צומת הוא צריך להסתכל היטב, הוא צריך להבין שסטייה מנתיב יכולה להיות גם מצידו וגם מצד רכב שפתאום החליט לעלות באיזה מחלף. לכן הזהירות והפוקוס הם חשובים ביותר. רגולציה נכונה והדרכות נכונות לרכיבה יפתרו את הבעיה."
ח"כ ברק ציינה כי "האינטרס של המדינה זה להפחית מכוניות ולעבור לדו''ג בטוח כמו טוסטוס. "אז מה אנחנו יכולים לעשות למען זה?" שאלה, והשיבה - "הקלות. כמו שאמרתי יש החלטת מדינה ואם אנחנו נקל בזה על הנהגים והרישיון לדו גלגלי יהיה מובנה בתוך הרישיון למכונית זה יספק ויביא את הבשורה. אשמח לקדם חקיקה פרטית שתגדיר שהוצאות על טוסטוס יהיו כמו על רכב, הוצאות מוכרות. בנוסף, אימוץ תקן אירופי ואיחוד של ביטוחים. זה חלק מהפתרונות שחייבים בשביל להקל על הרוכבים".
אבנר פלור, סמנכ"ל בכיר לתנועה במשרד התחבורה, סיפר על מהלכי המשרד בתחום הרכב הדו גלגלי ועידוד הרכיבה הבטוחה. "כפי שנאמר על ידי השרה מיכאלי הנושא של דו''ג הוא אחד הנושאים החשובים לגודש בכבישים יחד עם זאת זה מחייב אותנו למצוא ולבדוק את נקודת האיזון בין הגודש לבין הבטיחות" הסביר. "בנוסף ליחידת דו גלגלי שתוקם, אנחנו בתהליך עבודה לגבי שינוי השיטה ללמידת נהיגה. השילוב של ניסיון לימוד ייתן לנו שיפור, גם בלימוד הנהיגה וגם לאלה שיש להם את הרישיון, כך נוכל לבדוק איך הם יוצאים מסכנות כאלה ואחרות."

לישראלים נמאס מהפקקים

בפאנל מקצועי שעסק בנושא "הישראלים מגלים את הדו"גים (דו גלגליים)" בהשתתפות תומר קומורוב, מנכ"ל מטרו ואביעד אברהמי, עורך מגזין פול גז, נבחנה השאלה האם אכן יש שינוי במספרי הרוכשים רכבים דו גלגליים.
"אנחנו רואים הרבה בקשות לעסקת טרייד אין על רכבים לצורך רכישת דו גלגליים, שיתף קומורוב. "הרבה לקוחות מודים שנמאס להם מהפקקים. יש כאלה שאומרים איזה קטנוע אפשר לקבל והם רוצים את האופנוע הראשון שאפשר לקנות. בשנה הקודמת שוק הדו- גלגליים עבר את היקף ה-20 אלף כלים, העלייה הזו נבעה מכל אותם נהגים שנמאס להם מהפקקים."
זה משפיע על הסוגים שקונים?
"כן הגידול הוא בעיקר בקטנועי כניסה. דיברו פה הרבה על אופנועים, אבל קטנועים זה מה שישחרר את הפקק."
אברהמי מסביר כי "המעבר לא תמיד פשוט לאנשים. הם לא מבינים איך עולם הדו גלגלי עובד החל מהוצאת רישיון, ציוד וטכנית איזה כלי מתאים להם. ברגע שהם עושים את הצעד הראשון ועוברים את המכשול של ההתחלה הם מוצאים את הכיוון שלהם ומבינים את היתרונות שיש בדו גלגלי."
עד כמה אנו רחוקים מהמצב הקיים בחו"ל מבחינת היקפי הדו- גלגלי בכבישים?
אברהמי איננו אופטימי והשיב "רחוקים שנות אור. בארץ הדו גלגלי הוא סביב 4% מסך כל כלי הרכב כשבאירופה זה נע בין 6-8% ובמרכזי ערים גדולות כמו רומא או פריז אנחנו מדברים על יותר מ10% ואפילו יותר."
קומורס הוסיף כי "בישראל יש 7-8 ימי גשם בשנה, הדלק יקר, ויש בעיות חנייה ופקקים. אנחנו לא מבינים מה קורה פה, ישראל אמורה להיות גן עדן לדו- גלגלי, ממש מעצמה של דו''ג. אנחנו שמחים על כך שהשוק חצה את 20 אלף הכלים, אבל לדעתי זה צריך להכפיל את עצמו."
גדי אבירם, יו"ר מטרו מוטורס, קבע בריאיון אישי בו השתתף, כי מילת המפתח לפתרון הנושא היא לגיטימציה. "אני חושב שהיום הזה נתן את הפתח, איזושהי גושפנקא ללגיטימציה לדו גלגלי. אמרו פה חברי מקצוע שיש להתייחס לדו גלגלי כפתרון אלטרנטיבי לבעיית הגודש בכבישים. זהו פתרון זמין שלא דורש מבחינת הממשלה שום דבר.
4 צפייה בגלריה
אופנוע אופנועים קטנוע קטנועים
אופנוע אופנועים קטנוע קטנועים
דו גלגלי, פתרון זמין שלא דורש מבחינת הממשלה שום דבר
(צילום: shutterstock)
" הבעיה מתחילה בטרמינולוגיה. כשמדברים על דו גלגלי ועל אופנועים בנשימה אחת אז עושים עוול מסוים לכלים קלים. המעורבות שלהם בתאונות הדרכים היא מאוד נמוכה. היא דומה למכוניות ואולי פחות, בטח פחות מאשר קורקינט ואופניים חשמליים.
"בסוף למדינה לא תהיה ברירה אלא להקל כי אנחנו רואים את התמונות האלה כל הזמן, את עומסי התנועה, זה כל הזמן מתגבר. אנשים לא מכירים את המספרים. בגדול כל מכונית זקוקה לכ-10 מטר ובישראל נמכרות כ-150 אלף מכוניות חדשות בשנה. 150 אלף מכוניות זה אומר נתיב של 1500 ק"מ זה רק כדי לשרת את הגידול לכלי הרכב. מבחינת בניית נתיבים, אני מניח שאנחנו באוברדרפט של בערך 1000 ק"מ בשנה."

"אנחנו כרוכבים נמצאים בסיכון גבוה"

יום השידורים הסתיים בפאנל בו השתתפו המפורסמים השחקן מיכאל מושונוב – רוכב ימאהה והמנחה גיא אריאלי – רוכב סאן יאנג, וסיפרו על חוויותיהם כנהגי דו"ג.
"שוטרים תמיד עוצרים אותך כשאתה על אופנוע", העיד אריאלי. "אני תמיד אומר לשוטר, בוא נלך לרמזור ונראה כמה נוסעים באדום - לרוכב אופנוע זה עונש מוות. אנחנו רואים את זה כל יום עשרות פעמים, כי אנשים עסוקים. ברגע שהם סוגרים את הדלת של האוטו אתה נעלם מבחינתם. כל מה שמעניין אותם זה רק הילדים והטלפון. אנחנו כרוכבים נמצאים בסיכון גבוה אז ההתנהלות שלנו צריכה להיות יותר נוחה."
מושונוב הסביר כי "המשחק השתנה, יש קורקינטים ואופניים חשמליים. אני מדבר פה לקהל צעיר וגם לאנשים שרוצים לצבור בטחון על הכביש. כשאתה עושה רישיון לאופנוע, אתה לומד, אתה לומד את הכביש יותר נכון מאשר על הקורקינט הזה שהחוקים בו לצערי לא קיימים. אז אם אתה באמת רוצה לצאת לדרך, זאת דרך טובה. זה הרבה פחות מסוכן, יש סכנה, אבל כשאתה נוהג בטוח אתה לומד את הכביש נכון. פעם ראשונה שעליתי על JOYRIDE אני זוכר שהבטחתי להורים שאני הולך לעשות את זה מסודר. ובאמת יש את הרגעים שאני אומר לאן אני הולך אם אני יוצא ולא ישנתי טוב, אני יודע לשים אותו בצד. וזה הדבר הכי חשוב שלמדתי, מתי אני עולה עליו."
בשיתוף מטרו מוטור