למה הכנסת ממשיכה לדחות את הזכות לנגישות לשירות רפואי לבעלי מוגבלות?

מחר תידרש ועדת הרווחה של הכנסת לאפשר דחייה נוספת בהנגשת מבנים במערכת הבריאות הציבורית, מהלך שיוצר מציאות בלתי נסבלת לפיה, מערכת הבריאות מדירה אנשים עם מוגבלות מתוכה. איך מצב כזה יכול להתקיים במדינת ישראל בשנת 2021- ומה צריך לעשות כדי שזה לא יידחה ללא סוף

ד"ר דליה ניסים | פורסם:13/10/2021
למה נגישות לשירות רפואי לבעלי מוגבלות היא לא חוק הכי בסיסי שיכול להיות במדינת ישראל? חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (פרק הנגישות, התשס"ה-2005): מגדיר נגישות כ- "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקנים והשתתפות בתוכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי, בטיחותי וסביר".
עוד על שיוויון זכויות לבעלי מוגבלויות:
משמעות הדבר היא תיקון והתאמת הסביבה כך שאזרחי ישראל עם מוגבלות יוכלו להשתתף השתתפות שיוויונית בכל מעגלי החיים ולצרוך שירותים כאחד האדם. על אף ההתקדמות בשדה החקיקה אנו פוגשים עדיין מציאות לפיה מערכת הבריאות מדירה אנשים עם מוגבלות מתוכה.
צילום: shutterstockהשתתפות שיוויונית בכל מעגלי החיים לבעלי מוגבלות (צילום: shutterstock)

לדוגמה סיפורה של עינת:

"שמי עינת, אני וטרינרית, ויש לי 3 ילדים קטנים. כולנו חולים בתסמונת בשם אהלרס דנלוז, שפוגעת בהרבה מאוד מערכות בגוף, ובין היתר במפרקים. אצלי המחלה אובחנה והתפרצה לאחר הלידות, וכרגע אני בכיסא ממונע עם מטפלת צמודה. אצל הילדים המחלה התחילה בגיל אפס, וכל אחד מהם מבטא אותה אחרת.
לפני כחצי שנה פנו אלינו המורים של 2 הבנים ואמרו שהם מתקשים לכתוב ושצריך לטפל בזה. הילדים נשלחו לריפוי בעיסוק, פניתי לקופה, וקיבלתי אישור מיידי לטיפול. אבל, אז הסתבר לי שאין מרפאה בעיסוק עם מרפאה מונגשת באזור (עד 30 ק"מ מהבית). הקופה מיד אישרה לי טיפול פרטי אבל אז הסתבר שגם מרפאה פרטית במקום מונגש אין למצוא באזורנו.
"עיכוב של חצי שנה בטיפול גרם לילדים שלי עיכוב משמעותי מאוד בלמידה, שלא למדו כמו שצריך חצי שנה. זו רק דוגמה, רק מקרה אחד מני אלפים, ואי אפשר שבשנת 2021 יהיה מצב כזה! משמעות מערכת בריאות לא מונגשת היא דחיית טיפולים, ביטול טיפולים, ופגיעה משמעותית מאוד בזכות יסוד לבריאות".

דחייה בזכות לקבלת שירות רפואי שיוויוני

למרבה הצער מחר (ה') תידרש ועדת הרווחה של הכנסת לאפשר דחייה נוספת בהנגשת מבנים במערכת הבריאות הציבורית, מהלך מפלה זה מצטרף להיעדרן של תקנות נגישות שירות אשר היו צריכות להיות מותקנות בסמוך לחקיקה והן טרם הועברו לשולחן הוועדה כלל.
התקנות בהן תעסוק הוועדה מבטיחות נגישות למבנים בהם ניתנים שירותי בריאות. על פי תקנות אלה היו אמורים להיות המבנים במערכת הבריאות הציבורית נגישים כבר בסוף 2018. מערכת הבריאות לא עמדה במחויבותה החוקית והמוסרית וכנסת ישראל איפשרה לה להאריך את תקופת הביצוע עד לשנת 2021 המסתיימת כעת. גם עכשיו, לא עמדה מערכת הבריאות במחויבויותיה, והצעת החוק מאפשרת לה הארכה עד לסוף דצמבר 2024.
אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, אשר אושררה בכנסת בשנת 2012. מתייחסת לזכות לקבלת שירות רפואי שוויוני, בלתי מפלה ונגיש לכל אזרח (בסעיף 25 ) ובהמשך (סעיף ד): קוראת למדינות החתומות על המסמך "לדרוש מאנשי מקצוע בתחום הבריאות להעניק לאנשים עם מוגבלויות טיפול באיכות זהה לזה הניתן לאחרים, לרבות על בסיס הסכמה חופשית ומודעת, בין השאר על ידי העלאת המודעות לזכויות האדם, לכבוד, לאוטונומיה ולצורכי אנשים עם מוגבלויות באמצעות הדרכה ובדרך של קביעת אמות מידה אתיות לטיפול רפואי, ציבורי ופרטי", (אמנת האום משרד המשפטים, 2018).
עקרונות אלה המחייבים את מערכת הבריאות הישראלית מכוח חוקי המדינה עצמה ומכוח הצטרפותנו לאמנת האו"ם נדחקים פעם אחר פעם אל תחתית סדר העדיפויות ועינת וילדיה יחד עם כמיליון אזרחים המתמודדים עם מוגבלות בישראל מוצאים עצמם מופלים לא פעם בבואם לקבל שירות רפואי, ולעיתים אף נמנעים מלקבלו הן בגלל היעדר נגישות כמו במקרה של עינת וילדיה והן בגלל התייחסות בלתי הולמת שאינה רואה באנשים עם מוגבלות בני אדם ריבונים על חייהם ושותפים לקבלת ההחלטות גם בכל הקשור לבריאותם.

לא להפסיק את תהליך ההנגשה

דחיית היישום של חובות הנגישות בשלוש שנים נוספות היא גזרה כבדה שכנראה יהיה על ציבור האנשים עם מוגבלות לשאת כחלק מתרומתם להתמודדויות התקציביות המורכבות של המדינה. אך במקביל על המדינה להבטיח כי התהליך המוביל לשיווין יימשך על ידי מימוש עקרונות תקנות נגישות השירות המחייבות גופים ציבוריים אחרים כמו:
1. שמירה על כבוד האדם ופרטיותו ועל יחס סובלני, אדיב ומכובד.
2. מתן שירות באותה סביבה, באותו אופן , ביחד עם כלל הציבור, ובאותה רמת איכות ונוחות.
3. האדם עם המוגבלות ישתמש בהתאמות רק אם רצונו בכך.
4. אין להתנות התאמות נגישות בהצגת תעודה על מוגבלות או בתשלום נוסף.
5. לברר עם האדם עצמו – האם הוא יודע מהן ההתאמות שהוא זקוק להן כדי לקבל את השירות.
6. מתן שירות תוך שמירה על עצמאותו של האדם, ככל האפשר ללא הזדקקות לעזרה מאדם אחר.
7. ההתאמות תאפשרנה קבלת שירות שוויוני ולא יפלה לרעה את האדם יחסית לאחרים. (תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים, 2017).
עקרונות אלה קיבלו ביטוי לא רק בחוקים הייעודיים להבטחת שוויון לאנשים עם מוגבלות אלא כבר בשנת 1994 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994 המבוסס על עקרונות היסוד של "צדק, שוויון ועזרה הדדית", והוא קבע שורה של זכויות, כמו סל שירותי בריאות בסיסי, איסור אפליה וזכות לבחור טיפול רפואי, וכן זכות לקבל שירותים לפי צרכיו של האדם, באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו.
וכדי להפוך את עקרונות חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מהלכה למעשה עלינו להפחית עמדות שליליות בקרב צוותי הבריאות, להפחית חסמים ארגוניים כמו קשיים בנגישות פיזית, להכשיר צוותים רפואיים ואדמיניסטרטיבים לביצוע 'התאמות סבירות' (כמו חומרים בפישוט לשוני או הארכת משך הפגישה), ו'הצללה אבחנתית' (לפיה בעיות בריאות גופניות נתפסות כחלק מהמוגבלות של האדם).
חברי ועדת העבודה והרווחה, בבואכם לדחות את חובת הנגישות המבנית אנא שימו לב לאפשר את נגישות השירות אשר תייצר שירות שוויוני ואיכותי יותר בעלויות נמוכות יותר ובנוסף אנא הקפידו לדרוש ממערכת הבריאות שתמלא את חלקה במהלך שלוש השנים הקרובות כדי שעינת וילדיה לא יעמדו מול שוקת שבורה גם בשנת 2025.
המאמר נכתב בשיתוף פורום בריאות בית איזי שפירא
הוספת תגובה
0

תגובות

close-fullscreen-comment
0