ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס, מבהירה כי היא מתנגדת לקריאות לחייב את הישראלים להתחסן נגד נגיף הקורונה – כשברקע המספר הרב של אלו שמסרבים לעשות זאת – אך מודה כי ייתכן שהמהלך יישקל בעתיד. היא הדגישה כי אף שגילוי זן האומיקרון מדאיג, ישראל הצליחה לדבריה לאתר אותו "מוקדם מאוד" – ולדעתה הוא טרם הספיק להתפשט משמעותית באוכלוסייה, מעבר אולי לכמה "עשרות מעטות" של בני אדם.
אלרעי פרייס, שהתארחה הבוקר (יום ד') באולפן ynet, נשאלה על דעתה בנוגע לחובת החיסונים, וכפי שכבר אמרה בעבר, היא הדגישה כי אין מקום לאלץ ישראלים לקבל את הזריקה: "אנחנו צריכים במשרד הבריאות לעשות כל מה שאנחנו יכולים להנגיש את החיסונים, להסביר, להראות את הנתונים. אני לא חושבת שצריך לחייב חיסונים, אבל אני מניחה שהדברים לאורך הזמן עוד ימשיכו להישקל לכל מיני כיוונים. אני חושבת שלא צריך להגיע למקומות האלה".
5 צפייה בגלריה
 אלרעי פרייס, והדמייה של האומיקרון. "תפסנו אותו מוקדם, לא איבדנו אותו"
 אלרעי פרייס, והדמייה של האומיקרון. "תפסנו אותו מוקדם, לא איבדנו אותו"
אלרעי פרייס, והדמייה של האומיקרון. "תפסנו אותו מוקדם, לא איבדנו אותו"
(צילום: shutterstock, מוטי מלרוד)
5 צפייה בגלריה
חיסון פייזר נגד קורונה ב סרי לנקה
חיסון פייזר נגד קורונה ב סרי לנקה
להנגיש, לא לחייב. מחסנים עם פייזר, ארכיון
(צילום: EPA)
-אנחנו מדברים על שלושה מיליון ישראלים, כולל ילדים, שלא התחסנו עדיין. אנחנו עומדים אולי בפני גל חמישי בגלל האומיקרון, רה"מ בנט דיבר על מצב חירום. את לא מוטרדת מהמצב הנוכחי? "אני מוטרדת מאוד מהמצב הנוכחי, אני רק חושבת שיש הבדל בין להיות מוטרד ולעשות הרבה מאוד פעולות בצורה אחראית, זהירה, דרוכה – לבין להיות במצב חירום. יש איזשהו ספקטרום. אז אני לא חושבת שאנחנו במצב חירום, אנחנו כן במצב מדאיג ואנחנו עושים את כל הפעולות הכי מהירות כדי שלא יהפוך למצב חירום".
כחלק מאותן פעולות, נזכיר, קיבלה הממשלה שורת הגבלות חדשות, בעיקר על השבים מחו"ל שנדרשים להיכנס לבידוד ביתי, ומי מהם שמגיע ממדינה אדומה מופנה למלונית קורונה. אלרעי פרייס אמרה כעת כי ההנחיות הקיימות מספקות, וקראה לישראלים להקפיד במיוחד על עטיית מסכות בחללים סגורים ופעילות לפי תנאי התו הירוק. "כשאתם רואים מקום שאמור להיות בתו ירוק ולא פועל לפיו, אז פשוט כדי להגן על עצמכם, אל תיכנסו לשם", אמרה.
היא הוסיפה: "אני חושבת שאנחנו יכולים תמיד להגיב ב'בואו נסגור את הכול'. אבל זה לא הפתרון. כשרוצים לחיות לצד הקורונה צריך למצוא את האיזונים, והאיזונים הם לראות איך אנחנו מאפשרים לאנשים לטוס, אבל כשהם חוזרים בודקים אותם, ואם יש חשד לווריאנט יותר מסוכן מנסים לזהות מאיזה מקומות הוא מגיע, ואותם מסווגים כמדינות אדומות, מקומות אחרים עושים בדיקות נוספות עד שנלמד יותר, מנסים לאזן בין הדברים. כי בסוף צריך גם לחיות פה ואי אפשר רק להגביל את התנועה ורק להקטין, אבל כן, לשמור על ההנחיות".
5 צפייה בגלריה
נוסעים בנתב"ג
נוסעים בנתב"ג
"אי אפשר לסגור הכול". נוסעים בנתב"ג
(צילום: רויטרס)
הזן החדש של הקורונה, נזכיר, התגלה לראשונה בדרום אפריקה, והוא מעורר דאגה בשל המוטציות הרבות שהופיעו בו – רבות מהן בחלבון הספייק שבמעטפת הנגיף, שקשור ביכולתו לחדור לתאי האדם, ושעל בסיסו פותחו החיסונים. בדבריה הבוקר אמרה ראש שירותי בריאות הציבור כי עדיין לא ברורה השפעה של אותן מוטציות "באזור מאוד אסטרטגי", כלשונה, אך היא ציינה כי בדרום אפריקה נמשך הזינוק בתחלואה שמיוחס לאומיקרון: "כולל עלייה באשפוזים, כולל עלייה בתמותה".
היא הוסיפה כי ברגע שיהיו נתונים ברורים על יעילות החיסונים נגד הזן החדש, הם יפורסמו בפומבי: "אני חושבת שמשרד הבריאות לאורך כל הזמן, אבל גם עכשיו במצב הנוכחי עם הווריאנט החדש, אומר פשוט את האמת, כל הזמן בכל רגע מה שאנחנו יודעים". היא הדגישה: "אנחנו צריכים לנהוג בזהירות, בדריכות ובאחריות. אם נגלה בעוד שבועיים שהכול טוב, אז יהיה מצוין. עדיף ככה מאשר שננהג בשאננות ונגלה בעוד שבועיים שפספסנו משהו".

להורים אשר מביעים חשש מחיסון ילדיהם לנוכח אי הוודאות כעת, והכרזות כמו אלו של מנכ"ל חברת מודרנה על כך שמועילות החיסון צפויה להיפגע, אמרה אלרעי פרייס כי לא כדאי להם לחכות עם חיסון הילדים. היא ציינה בהקשר זה כי מהדיווחים המגיעים מדרום אפריקה עולה שמחוסנים שנדבקו באומיקרון חלו באופן קל בלבד, והוסיפה כי אם חברות התרופות יחליטו לעדכן את החיסון שלהן, כדי להתאימו לזן החדש, התהליך הזה יימשך בין ארבעה לחמישה חודשים: "אני לא הייתי משאירה את הילדים שלי חשופים עכשיו 5-4 חודשים ללא הגנה".

הבדיקה והגן הנעלם: איך קובעים מי חשוד כנשא אומיקרון?

לדברי אלרעי פרייס, לפי שעה ידועים בישראל רק אותם שני נדבקים ודאיים בזן החדש, שאובחנו באמצעות ריצוף גנטי. מתוך 34 המקרים החשודים הנוספים, רק לגבי 14 מתוכם החשד הוא גבוה. "אני מאמינה שתפסנו את זה מאוד מוקדם בזכות מערך הריצוף הגנומי והמדיניות שלנו לבדוק את כל מי שנכנס בשערי מדינת ישראל ב-PCR", אמרה. "אז אני לא חושבת שאיבדנו את זה ושיש הרבה מאוד מקרים, גם אם יש עשרות, זה עשרות בודדות ואנחנו בתהליך פעיל של למצוא את האנשים, את המגעים, להכניס לבידוד, לבדוק אותם, כולל דיגום ביתי בבית".
בריאיון הסבירה אלרעי פרייס כיצד משרד הבריאת קובע אם יש חשד לגבי נדבק כלשהו: לדבריה, בבדיקת PCR מסוג מסוים ניתן לזהות את אחד הגנים על אותו חלבון ספייק, גן S. אולם בווריאנט המדובר, כמו גם בזנים נוספים של הקורונה, המוטציות הופכות את הגן הזה לבלתי נראה באותה בדיקת PCR. לכן, מי שעובר את הבדיקה הזו ומתגלה כנשא, אך לא נמצא אצלו אותו גן, הופך לחשוד כנשא באומיקרון.
5 צפייה בגלריה
רוסיה מוסקבה בדיקה קורונה
רוסיה מוסקבה בדיקה קורונה
איך יודעים מי חשוד באומיקרון, בלי ריצוף גנטי? ד"ר אלרעי פרייס מסבירה
( צילום:EPA)
עם זאת, לדבריה "יש לפעמים אנשים שיש להם עומס נגיפי כל כך נמוך, יש כל כך מעט וירוס שגן ה-S נעלם, אבל זה לא בגלל שיש מוטציה, אלא זו פשוט בעיה טכנית, ולכן לפני יומיים סידרנו את הסיווג. אנחנו נסווג את המקרים ונפיץ היום את הנתונים המדויקים בנוגע לכמות המאומתים בוודאות שזה על פי ריצוף גנטי; כמה מאומתים יש בחשד גבוה – שזה אומר שיש עומס נגיפי גבוה, יש הרבה וירוסים אבל אנחנו עדיין לא מוצאים גן ה-S, וזה מה שמחשיד אותנו; וכמה אנחנו לא מודאגים מהם".
היא הוסיפה, כפי שכבר אמרה בתחילת השבוע, כי משרד הבריאות מבצע הערכה יום-יומית לרשימת המדינות האדומות שאסורות לטיסה, ואמרה כי ייתכן שמדינות נוספות יצורפו אליה. לפי שעה היא כוללת רק רשימה של 50 מדינות אפריקניות, אך לדברי אלרעי פרייס הזן התגלה כבר ב-64 מדינות בעולם: "לכן אנחנו כל הזמן צריכים לעשות הערכת מצב ולראות איך אנחנו מטייבים את המדיניות שלנו כדי להגן על בריאות הציבור".

על האיומים: "מסתערים עם קללות, עם נאצות"

ראש שירותי בריאות הציבור נשאלה גם על עמדתה בנוגע למהלך שהוצע בתקופת הממשלה הקודמת, לשימוש בצמידים אלקטרוניים על השבים מחו"ל, ואמרה כי לפי שעה ההתמקדות היא בקידום אפליקציית ה"הסכמון", שבמסגרתה מעביר המבודד את מיקומו לרשויות באמצעות הודעת SMS. "אני מקווה שהם מקדמים גם את הנושא של צמידים אלקטרוניים, כי אני כן חושבת שזה פתרון. זה הושהה עם המעבר לממשלה הזאת. אני בטוחה שבוחנים את זה כרגע", אמרה.
5 צפייה בגלריה
אזיק אלקטרוני במקום בידוד במלונית
אזיק אלקטרוני במקום בידוד במלונית
צמיד אלקטרוני, בפיילוט במרץ האחרון. המהלך לא קודם מאז החלפת הממשלה
(צילום: AFP)
במסגרת ההנחיות החדשות, השבים מחו"ל נדרשים לעבור בדיקת PCR שנייה לפני תום הבידוד, בנוסף לבדיקה שהם עוברים מיד בנחיתה בנתב"ג – מחוסנים ביום השלישי ולא מחוסנים ביום השביעי – ותקוותה של אלרעי פרייס היא שגם אם המשבר הנוכחי יחלוף, ההנחיה הזו תישאר בתוקף. "אנחנו בתהלכים של לנסות למסד את זה", אמרה, "כי הדבר הזה הוא כלי מאוד חשוב לווריאנטים הבאים שעלולים להיות".
בתום הריאיון נשאלה אלרעי פרייס על האיומים שספג לאחרונה חבר הכנסת יובל שטייניץ (הליכוד), שבתחילת השבוע קרא בריאיון באולפן ynet לחייב את הישראלים להתחסן. אלרעי פרייס, שבעצמה ספגה איומים קשים שבעקבותיהם הוצמד לה מאבטח, אמרה בהקשר זה: "זו תחושה מאוד קשה, באמת לא רק ברמה האישית ולא רק ברמה של הילדים שלי והמשפחה שלי אבל פשוט מסתכלים על רף האלימות הבלתי נתפס שיש בין כנגד אנשים שמדברים מדע, נותנים את הנתונים, ממליצים לאנשים להתחסן שזה מבוסס על נתונים מדעיים שיש לנו, לעומת כל הפייק שרץ ובין אם זה בכלל מול אנשי רפואה. מספיק שאדם יגיד שהוא ממליץ להתחסן, מסתערים עליו עם קללות, עם איומים ברצח, עם נאצות, עם השוואות לנאצים. הדבר הזה חייב להיפסק באופן מיידי, זה בלתי נסבל".