איך מרסנים את פייסבוק? אלה האפשרויות

בארה"ב, באירופה וגם בישראל מדברים ברצינות על רגולציה חדשה על פייסבוק בעקבות חשיפות המדליפה פרנסס האוגן. מפירוק ענקית הטכנולוגיה לכמה חברות, דרך הסרת החסינות המשפטית שלה על התבטאויות משתמשים ועד ההצעה לחייב אותה לשתף מידע עם פלטפורמות מתחרות - אלה החלופות

תמונה כללית
טל שחף | פורסם: 12/10/2021
מכירים את הרגע הזה בסרטי גיבורי-על, כשהמפלצת האימתנית מותקפת בבת אחת על ידי כל מגיני האנושות? כל אחד בנפרד ניגף לפניה כעלה נידף, אבל עכשיו כולם מתנפלים עליה והיא מתחילה להתערער, מאבדת שיווי משקל ועוד רגע תיפול לקרקע משמיעה חרחורי גסיסה. יכול להיות שהדימוי הציורי הזה משקף את מצבה של חברת פייסבוק השבוע, רק שבמקום תותחי לייזר וחרבות אור, אבירי האנושות עומדים להכות אותה בנשק כואב הרבה יותר – רגולציה.

עוד כתבות בנושא:

צילום: Shutterstockפייסבוק במשבר (צילום: Shutterstock)
כמה פעמים גילינו שפייסבוק מזיקה, מניפולטיבית, חמדנית, ושום דבר לא קרה? אבל בשבועות האחרונים היא תחת התקפה רבתי - בגבעת הקפיטול בוושינגטון, בפרלמנט האירופי בבבריסל, בסדרת הופעות מתמשכת של חושפת השחיתויות פרנסס האוגן, ואם לא די בכל אלה, באה קריסת הרשת הממושכת והמחישה, שגם כתשתית תקשורת אסור לסמוך עליה. התחושה היא שפייסבוק הגדישה את הסאה, חצתה את הקו האדום, הגיעה לנקודת האל-חזור. נראה שהפעם היא לא תצא מזה בקלות. אולי בכלל לא תצא מזה.
"נשיא ארה"ב ג'ו ביידן תומך ברפורמות משמעותיות שיגבילו את הרשתות החברתיות ובראשן פייסבוק. פלטפורמות הטכנולוגיה צריכות לתת את הדין על הנזק שהן גורמות", אמרה דוברת הבית הלבן, ג'ן סאקי. פייסבוק הצליחה לאחד את הדמוקרטים ואת הרפובליקנים בביקורת כלפיה. בוושינגטון נזכרים במאבק נגד חברות הטבק ומתכוונים לשלוף מהארסנל את הכלים שהפעילו אז. ויש כאלה שאומרים שאין בצעדים האלה די, וחייבים לפרק את פייסבוק לשורת חברות שמתחרות זו בזו.
צילום: AFP, shutterstockהנשיא ביידן. יוצא לקרב? (צילום: AFP, shutterstock)
גם באיחוד האירופי מצחצחים חרבות, ומדברים על "חוק השירותים הדיגיטליים" החדש שיחייב את פייסבוק לחשוף את מלוא המידע על השירותים שלה, האלגוריתמים שבהם היא משתמשת ועל שיקולי סינון התוכן שלה. עוד מתוכנן "חוק השווקים הדיגיטליים" שימנע מפייסבוק לעשות שימוש בנתוני פלטפורמה אחת בפלטפורמה אחרת בבעלותה. בבריטניה עומד על הפרק חוק שיקים מוסד רגולציה חדש, רגולטור הבטיחות המקוונת (online safety) ופייסבוק תידרש לפקח על התכנים לפי הנחיותיו ולדווח על מעשיה. וגם בישראל, שעד כה לא הטרידה את פייסבוק עם רגולציה או כל עניין אחר, כבר יש מי שמתכנן לחשוף שיניים.
צילום: Shutterstockפייסבוק. משהו השתבש (צילום: Shutterstock)
אז מה הן החלופות שעומדות בפני הרגולטורים בעולם?

חובת שקיפות

הגברת הפיקוח על הדרך שבה פייסבוק מסננת את התכנים בפלטפורמה שלה היא הרעיון העיקרי שמניע את המחוקקים. הביקורת על התכנים הקשים, הפייק ושיח השנאה מוטחת בפייסבוק כבר שנים, אך טענותיה שהיא מסננת ומצנזרת לא התקבלו מעולם ככנות. בהיעדר הנחיות ברורות מצד הממשלות, פייסבוק לקחה על עצמה את משימת סינון התכנים בחדווה יתרה, לעיתים מגלה ליברליות כלפי אמירות קשות ולעיתים מצנזרת משתמשים ואפילו עיתונאים ופוליטיקאים על אמירות שנופלות בתחומי חופש הביטוי הלגיטימי. זה לא קל לצנזר, אבל הבעיה האמיתית היא שפייסבוק היא חברה עם כוונות רווח, והאינטרס העליון שלה הזה גובר על שיקולים משניים כמו מוסר וצדק.
צילום: AFPפרנסס האוגן בשימוע בסנאט (צילום: AFP)
השאלה היא מהו המנגנון שיקבע את מסגרת סינון התכנים הראויה, ואיך היא תותאם לתרבות ולאקטואליה של כל מקום וכל תקופה. בארה"ב הוגשו כבר שורה של הצעות חוק שעונות על השאלות האלה, כל אחת בדרכה. החקיקה האירופית תהיה מרחיקת לכת יותר ככל הנראה, בדרישות השקיפות שהיא תטיל על פייסבוק ושאר חברות הביג טק. ואילו ההתערבות המתוכננת בשיקולי בניית האלגוריתם של פייסבוק תפגע בליבת העסקים של החברה, במנוע שמייצר את מיליארדי הדולרים בשנה. חקיקת הפרטיות של אירופה, ה-GDPR, כבר הוכיחה את כוונותיה הרציניות של אירופה ועלתה ממון רב לפייסבוק. מי יודע כמה תעלה לה חקיקת השירותים הדיגיטליים.
עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, אומר שהטלת חובת שקיפות על פייסבוק תייצר "משחקי חתול ועכבר", שבהם החברה מנסה להתחמק ואם תופסים אותה היא נענשת. "זה מה שהיה עד היום. קנסו אותם בסכומים שנראים לאדם הרגיל עצומים אבל בהתחשב במחזור המכירות שלהם זה פשוט לעג לרש. האם זה מרתיע? אם לא, אז זה בלוף".

רגולציית הבינה המלאכותית

יכול להיות שחשבתם שפייסבוק היא פלטפורמה לקשרים חברתיים. טעות. לפני הכל פייסבוק היא חברת בינה מלאכותית, וההוגנות שלה עומדת עכשיו למשפט. ולכן פייסבוק עתידה להיות מושפעת משמעותית מיוזמת חקיקה נוספת שפורסמה על ידי האיחוד האירופי באפריל השנה – חקיקת הבינה המלאכותית ההוגנת. גם מכון התקנים האמריקאי (NIST) פרסם שיטה להערכת אמון המשתמשים במערכות AI. אפילו בסין נכנס לאחרונה חוק שמטיל מגבלות על השימוש בבינה מלאכותית ומכוון בעיקר מול פייסבוק וחברות הביג טק האחרות.
צילום: APמיצג מחאה נגד פייסבוק בוושינגטון (צילום: AP)
המדליפה פרנסס האוגן בשימוע בסנאט (צילום: רויטרס)
כללי האיחוד האירופי קובעים דרגות סיכון ל-AI: סיכון מינימלי, סיכון מוגבל, סיכון גבוה וסיכון בלתי קביל (unacceptable). אם בוחנים את הקריטריונים לדרגת הסיכון מוצאים שפעילות פייסבוק נמצאת בתחומי הסיכון המוגבל עד הסיכון הגבוה. יכול להיות שתנופת הרגולציה הנוכחית תביא להחמרה בקריטריונים כפי שדורשים ארגוני זכויות אדם, מה שידחק את פייסבוק עמוק למרחב הסיכון הגבוה. וזה אומר מגבלות רחבות על הפעילות, והסתכנות בקנסות שעלולים להגיע לשישה אחוזים מהמחזור השנתי.
החקיקה הסינית מאפשרת למשתמשים לבחור שפעולות מסוימות לא יתבצעו באמצעות ביג דאטה ובינה מלאכותית. לא ברור איך זה משפיע על משתמשי פייסבוק. הבחירה לא להשתמש בבינה מלאכותית עלולה להפוך את הפיד של פייסבוק לאקראי ולא ממוקד הכנסות ולפגוע בחברה כלכלית.

אחריות לתוכן

מהו אותו "סעיף 230" המסתורי, שמרבים להזכיר אותו בהקשר לצעדי הרגולציה כנגד פייסבוק? זו היא החרגה בחוק האמריקאי שמגינה על הרשתות החברתיות מפני אחריות לתוכן שמעלים הגולשים. תוכן לא חוקי, אם היה עולה ב-ynet למשל, היה מאפשר לתבוע את האתר ולא רק את הכותב. סעיף 230 מונע אפשרות לתבוע את פייסבוק בנימוק שמדובר ב"צינור" בלבד, ללא שיקולי מערכת.
צילום: APלנקות את פייסבוק, מיצג מחאה (צילום: AP)
הנשיא לשעבר דונלד טראמפ איים לבטל את סעיף 230 לאחר שטוויטר חסמה אותו בפעם הראשונה. הנשיא ביידן מעוניין בביטול הסעיף גם בלי נגיעה אישית. בינתיים כבר הוגשו כמה עשרות הצעות חוק לתיקון סעיף 230 ונראה שהפעם זה קרוב מאי פעם. ופייסבוק? היא כמעט תומכת. ניק קלג, סמנכ"ל פייסבוק לעניינים בינלאומיים, התבטא השבוע ואמר שצריך לתקן את הסעיף אבל כך שיחול רק על החברות שלא מיישמות את המדיניות שלהן "כמו שהן אמורות". לא בטוח שעמדתה של פייסבוק תתקבל. אם כוונות החקיקה הנוכחיות ימשיכו בדרכן, היא עתידה למצוא עצמה נתבעת שוב ושוב על תכנים שפורסמו בפלטפורמה.

עידוד תחרות נגד פייסבוק

האפשרות שההתנהגות הדורסנית של פייסבוק תרוסן באמצעות תחרות מול פלטפורמות חברתיות חלופיות נראית בלתי סבירה כיום. אבל פרופ' ירון זליכה, ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית, אומר שזה אפשרי. לפי ההצעה שלו, פייסבוק תחויב לפתוח את הפלטפורמה שלה לפוסטים ולמסרים מכל פלטפורמה אחרת, מה שיעודד הקמה של חברות מתחרות והתפוגגות של מונופול פייסבוק.
אילוסטרציה: Shutterstockיצירת תחרות בין חברות הסלולר (אילוסטרציה: Shutterstock)
לישראל יש ניסיון ברגולציה כזו: בסוף שנות ה-90 אולצו המפעילות הסלולריות להפחית את עלות הקישוריות בין הרשתות השונות. בשנים האחרונות הופרדו חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. "אותו דבר בפייסבוק ובטוויטר - כל מי שיקים רשת חלופית, הם יהיו חייבים לסנכרן אותו. זה הפתרון – קישוריות. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש". זליכה מודה שלבד זה לא ילך: "אם ננסה להעביר את החוק הזה בכנסת בלי תיאום עם האמריקאים ועם האיחוד האירופי לא נגיע רחוק. זו צריכה להיות חקיקה בינלאומית. אבל ישראל נחשבת למעצמה עולמית בתחום הטכנולוגי ולכן יכול להיות שישמעו אותנו בתחום הזה והממשל האמריקאי יאמץ דברים שלנו".

פירוק פייסבוק

נשק יום הדין כנגד פייסבוק הוא הרעיון לפרק אותה למספר חברות מתחרות זו בזו. זה קרה בעבר, למשל ב-1984, כשמונופול התקשורת הדורסני AT&T פורק על ידי הממשל האמריקאי לשבע חברות מתחרות זו בזה. זה גם קרה ב-1911, כשהממשל האמריקאי הביא לפירוק Standard Oil של ג'ון רוקפלר ל-34 חברות. האם פייסבוק מהווה איום כזה על התחרות החופשית, שמחייב את פירוקה?
צילום: shutterstockלפרק את פייסבוק (צילום: shutterstock)
"צריך לפרק את פייסבוק ושוב, אנחנו לא ממציאים את הגלגל", אומר זליכה, "את הבנקים בישראל לא הפרידו מחברות כרטיסי אשראי? אז אותו דבר, צריך לפרק את פייסבוק למרכיבים הבסיסיים של המערכות, שיכולות להיות פוטנציאל לתחרות. כל מערכת כזו יכולה לשמש בסיס לפיתוח שירותים שיתחרו באחרות. אתה לא ממציא כלום. הטכנולוגיה אולי חדשה אבל השיטות למאבק נגד קרטליזציה קיימות מזה עידן ועידנים".
שטרום מוסיף: "אפשר לבצע פיצול תאגידי, לפרק את פייסבוק כמו שפירקו את AT&T. זה עבד נכון והוכיח את עצמו. אני לא מסתיר שזו תפיסתי האישית, כי אני אקטיביסט בענייני תחרות, אבל זה הדבר היחיד שבאמת עובד. כל השאר הוא ניסיון לכבס, להראות כאילו עשינו משהו אבל זה לא באמת שעשינו. השאלה המעניינת היא האם החבורה שבייידן מינה שם ילכו על כל הקופה ויעשו את המהלך הזה".

רגולציה בישראל

אם לשפוט לפי נאומו של ראש הממשלה נפתלי בנט בעצרת האו"ם לפני כמה שבועות, המגפה הגדולה שמכה בעולם אינה הקורונה אלא דווקא הקיטוב הפוליטי ברשתות החברתיות, זה שנוצר על ידי "אלגוריתמים המלבים את הכעס שלנו". השם פייסבוק לא הוזכר בנאום הזה, וקשה שלא לזכור את מסיבת העיתונאים שעשה בנט במשרדי פייסבוק בתל אביב, כשביקש להפיץ את קריאתו להתחסן. אבל אולי למרות זאת, ישראל תפגין זקיפות קומה מול הרשתות החברתיות מלבות השנאה.
הבוקר (יום ג'), באולפן ynet, שר המשפטים גדעון סער לא משאיר מקום לספק: הממשלה מתכוונת להצר את צעדיה של פייסבוק גם בישראל. השר סער אומר: "אנחנו בהחלט בוחנים רגולציה ברשתות החברתיות. אני במישורים מסוימים, שר התקשורת במישורים אחרים, שעוסקת באחריות של הרשתות החברתיות במה שנמצא על הפלטפורמות שלהם. בין אם זה הסתה, בין אם זה תמיכה באלימות או בטרור. כל מיני דברים כמו שאתה או האתר ynet אחראי על התכנים אצלו וכמו שעיתון אחראי על מה שהוא מדפיס, אני חושב שמן הדין... הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מאוד מהיר, ברור שהיא מקדימה את הרגולטורים אבל בסופו של דבר צריכה להיות אחריות".
סער: " אנחנו בהחלט בוחנים רגולציה ברשתות החברתיות" (צילום: משי בן עמי)
למעשה, רגולציה כנגד פייסבוק כבר נשקלה בישראל כמה פעמים בשנים האחרונות. אחד המקרים היה בדיוני הוועדה לבחינת אסדרת-העל בתחום השידורים, שבין השאר דנה במדיניות פייסבוק וגוגל להפיץ תוכן מאתרי חדשות מבלי לשלם על כך. הוועדה ביקשה ללכת בעקבות היוזמה האוסטרלית, שם לאחר מאבק הרואי הצליחה הממשלה לאלץ את פייסבוק לשלם למו"לים תמורת התוכן. מי שטרפד את המשך הצעד הזה בישראל היה דווקא משרד האוצר, שדרש מהוועדה להרחיק ידיה מפייסבוק.
צילום: EPAהמודל האוסטרלי. האוצר טירפד (צילום: EPA)
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן, האשים את משרד האוצר בכך שהוא מעוניין לחזק את הנוכחות של השחקנים הבינלאומיים בישראל. "בסקירה שעשינו מתברר שפייסבוק היא סוג של מונופול בתהליך הייצור של פרסומות", אומר פולקמן, שסבור שיש להגביל את צעדי החברה בתחום זה. רגולציה נוספת שהוא קורא לקדם היא הגבלות על שיח הפייק וההטעיה: "אתה מבין בהדרגה שפייסבוק היא מדגרה של דיסאינפורמציה ואין בה שקיפות והיא מהווה כר פורה למניפולציות. משרד התקשורת עכשיו נכנס לזה ויש כמה דרכים להתמודד נגד זה".
ואכן שר התקשורת יועז הנדל פרסם השבוע כי הוא בוחן הקמת ועדה שתבדוק את התנהלות פייסבוק וכלים לכפות עליה שקיפות. בין השאר הוא מדבר על הטלת אחריות על פייסבוק על פרסומים פוגעניים ודברי דיבה, גרסה ישראלית לביטול סעיף 230 האמריקאי. יכול להיות שההודעה על מחשבותיו של השר הייתה בבחינת בלון ניסוי, ואם הניסוי יעבור בשלום, הוועדה אכן תוקם. או שמא מדובר בכלל בעורבא פרח ולא בבלון.
לכתבה זו 13 תגובות
הוספת תגובה
13

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
10.

9.

מקריבים חייל כדי להציל את המלכה

8.

לעולם טוב יותר

7.

6.

משחיזים חרבות אולי?

comment-2-comment

אין משפט כזה אולי?

comment-2-comment

לצחצח חרבות זה מה שעושים בתחילת קרב כשעדיין לא מנסים לדקור את היריב, רק לבחון אותו. כמובן, היום אנשים לא נלחמים עם חרבות, אז אין מה לצפות שאנשים יכירו את זה.

comment-2-comment

אני עדיין נלחם עם חרבות, בכל פעם שיש לי הזדמנות כזו, ועד כה אף פעם לא ויתרתי על אף הזדמנות להילחם עם חרב

5.

4.

בזמן שמצנזרים הפגנות נגד תו ירוק בערוצים המסחריים הסרטונים של אלפי המפגינים רצים ברשתות החברתיות.

3.

החברה הזו עוברת על החוק, ממציאה את החוק, ממציאה גלקסיה משלה שבה אנשים כפופים למרות של גוף שאף אחד לא בחר (וכן הם כופים את הפלטפורמה שלהם על אנשים ומנצלים את הטכנולוגיה שלהם כדי לרמוס אנשים וחברות).

2.

לכל שונאי המדינה. אבל כשמוסלמים שמים תמונות של אנשים דורכים על דגל ישראל, זה בסדר, כי השוק שלהם יותר גדול

1.

לכל התגובות
0