המחקר החדש שפרסם בשבוע שעבר המשרד להגנת הסביבה, בנוגע לתמותה עודפת בעת גלי חום בישראל, מחייב את כולנו, מהאזרחים ועד לרשויות המקומיות והלאומיות, להיערך ומיד. המחקר מצא כי בין השנים 2020-2012 נמדדו שמונה גלי חום, ו"בממוצע, כל גל חום הוביל לפטירתם של כ-45 איש, שייתכן כי חייהם היו נחסכים לו הייתה היערכות מותאמת,"כאשר "עיקר החריגה בתמותה נצפתה במבוגרים מעל גיל 70". ובמילים פשוטות, היערכות נכונה לגלי חום יכולה להציל חיים.
1 צפייה בגלריה
גל חום בתל אביב. ארכיון
גל חום בתל אביב. ארכיון
גל חום בתל אביב. ארכיון
(צילום: ירון ברנר)
גלי חום מוגדרים כאירועים ממושכים בהם עומס החום, שנגזר מהטמפרטורה ומהלחות, כבד מהרגיל ומתמשך על פני שעות רבות ביממה. בשל משבר האקלים, אירועים אלו הופכים יותר ויותר שכיחים וקיצונים, ובעתיד הם אף צפויים להחריף בעולם כולו וביתר שאת במחוזותינו. לגלי חום אלו יש השלכות רבות על הסביבה הטבעית והסביבה האנושית, על גידולים חקלאים, על בעלי החיים ועל תשתיות, וגם על בריאות הציבור. עם זאת, יש לא מעט פעולות שניתן לבצע כדי להיערך ולהתמודד עם ההשפעות של גלי החום על בריאות הציבור ככלל ועל בריאות אוכלוסיות רגישות, בעיקר מבוגרים וחולים, ואוכלוסיות חלשות, בפרט.
היערכות נכונה לגלי חום צריכה להתקיים בהיבט האסטרטגי ובהיבט ניהולי-תפעולי, ברמה הלאומית, המקומית והאישית. היא חייבת להיעשות במישורים שונים, וביניהם על ידי התאמת מערך התכנון והבנייה העירוני לשינויי האקלים, הקמת מערך חיזוי לאומי ומערך הסברה בתקשורת וברשויות השונות, קידום מוכנות של מערכי הרפואה והרווחה ושינוי אורחות חיים של כל אחת ואחד.
בשל תופעת אי החום העירוני, הגורמת לטמפרטורה גבוה יותר באזורים עירוניים, בעקבות הפעילות האנושית האינטנסיבית והחזרה של קרינה וחום ממבנים ומתשתיות, אנשים המתגוררים בערים נמצאים בסיכון גבוה יותר וחשופים יותר להשפעות של גלי חום. לכן, כדי לשפר את העמידות בפני אירועי חום קיצוניים, ערים צריכות לשלב אסטרטגיות להפחתת אי החום, על ידי תכנון מוטה אקלים של המרחב העירוני ובנייה מתאימה: מהצללה טבעית וסינטטית ברחובות, שיכולה להפחית את הטמפרטורה ביותר מעשר מעלות, דרך הקמת פארקים וגגות ירוקים וקרירים ועד לשימוש בחומרי מבנה מתאימים ומותאמים.
עדי וולפסוןעדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפן
בנוסף, הערים צריכות גם ליישם אמצעים להפחת הלחץ על מערכות החשמל במהלך גלי חום, ולהתכונן לפגיעה בתשתיות האנרגיה והתחבורה בעיר. כמו כן, כדי להתגונן מפני ההשפעות של חום קיצוני על בריאות הציבור בטווח הקצר, צריך להקים מערך התרעה מוקדמות לצד מערך הסברה מתאים, על מנת להגביר את המודעות לגבי התנהלות נכונה בעת גלי חום ובנוגע לגורמי סיכון ותסמינים של מחלות הקשורות בחום. במקביל, צריכות הרשויות גם לעבות את מערך הבריאות והרווחה בקהילה, ולמפות את הצרכים של אוכלוסיות רגישות מראש, ולעדכן אותן, לברר על מצבן ולסייע ככל שניתן בזמן גלי החום עצמם, למשל בקנית מצרכי מזון או תרופות. הרשויות צריכות גם להקים "מרכזים קרים" לאוכלוסיות נזקקות, אם אוכלוסיות כמו דרי רחוב או כאלו שידם לא משגת מזגן ואם אוכלוסיות שנפגעו בשל הפסקות חשמל. לבסוף, כאשר גלי החום הם כבר עובדה מוגמרת, והם הופכים תכופים יותר וממושכים יותר, חשוב גם לתרגל את הציבור. כי כמו בכל מקרה חירום, מוכנות מצילה חיים.
עם כל החשיבות והאחריות של ההיערכות של הרשויות, מודעות ופעולות פשוטות לשינויי הרגלים והתנהגות, לצד התגוננות נכונה, חייבים להיות גם נחלת כולנו. מדובר בהקפדה על שתייה ועל צינון הגוף במזגן ו/או במקלחות, על הפסקת פעילות ספורטיבית ועל יציאה מהבית רק כשהכרחי ובשעות הפחות חמות. בימים של גלי חום חשובים גם סיוע משפחתי וקהילתי, ולא פחות חשוב סיוע לחיות הבית ולחיות הרחוב.
משבר האקלים מעמיד את כולנו בפני אתגרים רבים ומורכבים. התמודדות עם ההשלכות של שינויי האקלים, לרבות גלי חום, היא מרכיב חשוב בחוסן הלאומי והאקלימי שלנו. לכן מדינת ישראל והרשויות המקומיות בישראל חייבים להכין תכניות להסתגלות למשבר האקלים וליישם אותן בהקדם, כי גל החום הבא כבר בפתח.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).