המחיר גבוה, אבל איך התמורה? החומוסיה ללא מקומות ישיבה
המונה טועם הגיע לחומוסיה ביתית שמתחבאת בתוך מושב פתחיה, שאין בה מקומות ישיבה אבל יש בה חומוס נהדר עם שמן זית שמקפיץ את הטעם ופיתות מהמעולות שיש. אז איפה הקאצ'? המחיר יחסית גבוה. ומה בנוגע לתמורה?
| פורסם: 19/10/2021
צפו: המונה טועם מגלה חומוסייה נסתרת (צילום: משי בן עמי)
הכל התחיל ברכיבת שטח על האופניים באזור קיבוץ נען - זה תמיד מתחיל רגוע, ולאט-לאט מגבירים את הקצב. על הדרך, באחד הצמתים, שמתי לב לשלט שמעיד על נוכחותה של חומוסיה באזור, ומכיוון שיש מסביב רק מושבים וקיבוץ אחד, עצרתי לשנייה, צילמתי והמשכתי הלאה.
עברו כמה ימים וניסיתי לנחש מה אגלה בשיחת הטלפון שאעשה למקום - מי פותח חומוסיה בתוך מושב פתחיה? הרי לא מדובר בחומוסיה שממוקמת על כביש ראשי, אז מה יכולה להיות הסיבה לפתוח מסעדה בתוך מושב? ההסבר יגיע בהמשך, אבל בינתיים מצאתי את עצמי נוסע אל עומקו של מושב פתחיה.
זו אולי הפעם השנייה בחיים שאני במושב פתחיה. עברתי כמה פעמים באזור, ועוד כמה פעמים על כביש ראשי מסביב, אבל בסופו של דבר הגיע הרגע שבו קיבלתי לי נסיעה למושב הזה, והגעתי לשם עם נוסע במונית.
מיד נזכרתי בשלט ההוא והתקשרתי לטלפון שהופיע בתמונה לצד מנת החומוס, וזה מה שגיליתי: סיוון ואיתן, זוג מוזיקאים במקצועם, החליטו לאור התקופה לעניין את עצמם בצד מקצועי נוסף שגילו שקיים אצלם - להכין חומוס.
העסק התחיל לפעול מתוך הבית שלהם, בלי מקומות ישיבה, והם גם לא מתכננים שיהיו מקומות ישיבה בעתיד. החומוסיה עובדת בגישת "תבוא, תיקח, תלך", ולאור העובדה שאת כל המנות אני מצלם על רקע המונית, זה מתאים לי בול.
אני נהג מונית, מה שאומר שלנסוע ולהגיע ליעד זה הרעיון הכללי שעומד מאחורי העבודה שלי, ובמקרה הזה הרגשתי כאילו שאספתי משלוח לעצמי.
אז התקשרתי למספר מהתמונה, וסיוון הסבירה לי שאם אני מתעקש להגיע למקום כדי לקחת את ההזמנה אני צריך לנסוע עד לכיכר שבתוך פתחיה. עד כאן הבנתי. אבל אחר כך הייתי אמור לפנות ימינה לכיוון הבית הרביעי (לך תמצא בית רביעי כשכל בית בנוי איפה שנוח לו), ואחרי גדר הבמבוק - שנראה כמו סכך סוכה שנשאר לנצח - צריך לפנות עוד פעם ימינה עד סוף השביל שלפני הכרם, ואז שמאלה לכיוון העלייה אל תוך חצר הבית.
אבל בסוף הגעתי, בעיקר בזכות סיוון שהסבירה לי כמו נהג מונית.
הקשר בין המחיר לתמורה
כשהגעתי סיון הייתה בעיצומה של הכנת הזמנות רבות. היא הכינה מנה אחר מנה וארזה אותן בקפידה. האמת ששמתי לב שהם לא רגילים לאורחים שמגיעים למקום, והרגשתי כאילו נפלתי עליהם כמו רוח סערה, כשאני נכנס למצב שבו אני מלקט כל פיסת מידע אפשרית.
כל מה שראיתי מסביב מצא חן בעיניי. סיון ואיתן לא בונים על חומוסיה שתיפתח במקום, נוח וטוב להם עם המשלוחים בלבד. זה כבר עסק מסודר עם שיטת עבודה סדורה ולא חסר להם שיגיעו עוד לקוחות למקום. כל מרכיבי המשלוח היו מוכנים מראש כמו חיילים, והם מתגאים שיש להם לקוחות שמזמינים גם ממודיעין. אבל למרות שמדובר בחומוס אזורי מוצלח, צריך להכיר ולכבד את היכולות והמגבלות שלו, כי מודיעין זה באמת רחוק משם.
הזמנתי מנה של חומוס פול ב-38 שקל. לא זול, חשבתי לעצמי, ואז נשמתי עמוק וחיכיתי לראות אם יהיה קשר בין המחיר לתמורה. לקחתי את המנה וצילמתי אותה ביד שלי עם המונית ברקע. הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא שסיון ואיתן לא חוסכים בכלום: אתה מקבל מנת טייק אווי עם הכול מהכול, וחס וחלילה שלא יחסר לך משהו במנה. מעבר לכלי המלחמה (כלומר, סכין ומזלג), הגיעו גם סלט קטן ושני רטבים.
הדבר השני שחשוב לי, לא פחות מהמחיר, זה הגודל - וכאן מדובר במנה לא קטנה בכלל. זאת הייתה מנה שקצת כופפה לי את היד - חומוס במלוא כבדות המילה. סיון מילאה את הצלחת עד לקצה שלה, ותכלס, מהר מאוד הבנתי שמשלמים כאן לא מעט על מנה ענקית. אני לא מכיר אחד שיצליח להוריד לבדו מנה של החומוס של איתן.
אחרי קצת יותר משליש מנה נכנעתי לצלחת, הרכנתי קלות את הראש שלי וכמעט נרדמתי. זו מנה שיכולה בקלות להאכיל שני אנשים, בייחוד כשזה מגיע עם שתי פיתות שמנמנות ורכות - מהמעולות שאכלתי השנה. אבל אחרי חצי פיתה ושליש מנה עצרתי את הניגוב וארזתי את השאר הביתה.
החומוס של איתן הוא רק שלו, וזה הטעם שהוא רוצה שנטעם - חומוס חלק ומאוזן שלמראית עין נראה טחון מדי, אבל את חלקיקי החומוס עוד תפגשו עם הניגוב. מעל הכול יש שמן זית בטעם שאי אפשר לשכוח, והוא ללא ספק מקפיץ את המנה. אני בטוח שגם אתם הולכים לטבול את הקצה של הפיתה בקצה של שמן הזית, ולהתענג.
חוץ מזה יש גם חריף אדום (שלא באמת חריף, אפשר להעמיס), יש גם חריף ירוק (שגם הוא לא ממש חריף), והפול באמצע המנה הוא מהסוג האמיתי והלא מתנחמד - פול חום עם מלא כמון מלמעלה כדי שלא נפספס את הטעם האותנטי.
התחלתי מסביב ועם המזלג נכנסתי לקצב של סיבוב של המנה. אל הפול הגעתי אחרי כמה דקות שבהן החומוס תפס אותי. הרגשתי שיש בו קצת יותר טחינה מהרגיל, אבל הוא לא גונב לחומוס את הטעם.
מעל הכול סיון פיזרה פפריקה, והטעם של החומוס עצמו הוא כל כך דומיננטי שלא הרגשתי אותה בכלל. רק שמן הזית העצים את הטעם.
אז לסיכום אני רוצה לפנות לסיון ולאיתן, ולבקש מהם: רק המשיכו ככה ואל תשנו כלום בבקשה. המשיכו להוציא מנת חומוס מעולה, זאת הדרך שלכם.
