פרשת הנער שמת מכוויות: "היה צריך להילחם על חייו. במקום, נלחמו כדי לא לקבל אותו"
ניג'אט מגרמוב, בן 16, מת שלושה ימים לאחר שנכווה מהתלקחות סוללת הקורקינט החשמלי שבחדרו, ולאחר שבשיבא סירבו לקבלו לטיפול. האם הסיפור שלו יכול היה להסתיים אחרת? עדויות פנימיות חדשות מתוך המערכת הרפואית בשיבא שופכות כעת אור על מה שהתרחש בבית החולים: "זה היה צעד פוליטי כדי לקבל עוד תקנים", אומרים שם, "אין שום סיבה שבמדינת ישראל נער בן 16 ימות מכוויות כאלה"
| פורסם:22/05/2022
"הוא לא היה צריך למות. מת שם נער סתם. נער שנשרף מקורקינט ומת - זה כישלון שלא עוברים עליו בשתיקה. אין שום סיבה שבמדינת ישראל, נער בן 16 ימות מכוויות בסדר גודל של 50% מגופו. תקנים תמיד חסרים, אבל נער בן 16 לא צריך למות בגלל זה. בשביל מה היחידה קיימת אם לא בשביל מקרים כאלו? הוא היה יכול לחזור הביתה בחיים. היה צריך להילחם על חייו ימים, שבועות ואם צריך גם חודשים. במקום זה נלחמו שם כדי לא לקבל אותו".
את הדברים האלו אומר בכיר לשעבר בהנהלת בית החולים שיבא, שהיה מעורה בפרטי המקרה שארע ב-21 באוקטובר בשנה שעברה, כשניג'אט מגרמוב מנתניה, בן 16, נכווה קשות מהתלקחות סוללת הקורקינט החשמלי שבחדרו. הוא פונה בבהילות למחלקת כוויות בבית החולים שיבא במצב קשה. אלא ששם, במקום לטפל בו, בחרו אנשי היחידה הלאומית של ישראל לטיפול בכוויות לשלוח אותו לאיכילוב, בית חולים נטול מחלקת כוויות. שלושה ימים מאוחר יותר, רבע שעה לאחר שהובא מבית החולים איכילוב בחזרה לשיבא, ניג'אט נפטר מפצעיו.
הסיפור הטראגי הזה מעלה שאלות רבות כשהגדולה שבהן היא - האם הסיפור של ניג'אט יכול היה להסתיים אחרת?
עוד על הפרשה:
"אני לא מבין איך יכול להיות שבבית חולים אין מקום? זה ילד במצב קשה. אין דבר כזה אין מקום. היה צריך לעשות הכל כדי לטפל בו", זועק רמי מגרמוב, דודו של ניג'אט ז"ל. גם אחרי מותו, התשובה הזו, שאין בבית החולים הגדול בישראל מקום לטפל בנער, נותרה כמו סכין בלב המשפחה והיא לא נותנת להם מנוח.
זירת השריפה בבית משפחת מגרמוב בנתניה (צילום: תיעוד מבצעי מד"א )
כשלושה שבועות לאחר מותו, חשף כתב הבריאות של ynet וידיעות אחרונות אדיר ינקו את ההתרחשות באותו הלילה ובימים הקריטיים שלאחר מכן. בליל חמישי, מיד לאחר אירוע פיצוץ הסוללה בחדרו, הובהל ניג'אט באמבולנס לבית החולים שיבא, ליחידה הלאומית לטיפול בכוויות. עוד במהלך הנסיעה באמבולנס, הורו אנשי שיבא לנהג לחפש בית חולים אחר שיקבל את הנער שנכווה קשה. אביו, נטיק, אמר אז: "הבן שלי דיבר באמבולנס ואפילו באיכילוב הוא בעצמו אמר את מספר תעודת הזהות שלו לרופאים. הוא תקשר לגמרי".
"הגענו לתל השומר", מספר הדוד, "ואמרו לנו שהיתה הפסקת חשמל ואין מקום, לא יכולים לקבל אותו". לדברי המשפחה, את התשובה שאין מיטות אשפוז פנויות קיבלו גם מבית החולים שניידר. רק בבית החולים איכילוב נמצאו לניג'אט מקום. "באיכילוב אמרו לנו שאין להם מכשירים מתאימים כדי לטפל בכוויות. הם רק נתנו לו זריקה כדי שיהיה מורדם. היינו שם שלושה ימים מהבוקר עד הלילה וכל הזמן שאלנו לגבי העברה לשיבא ואמרו לנו שמחכים שיהיה מקום".
גם היום בני המשפחה עדיין לא מבינים איך יכול להיות שביחידה הלאומית של מדינת ישראל לטיפול בכוויות אין מקום לטיפול בפצוע קשה. "הוא היה צריך לקבל את הטיפול בזמן ולא לחכות שלושה ימים. בדקה ה-90 העבירו אותו לתל השומר, אבל זה היה מאוחר מדי, אחרי רבע שעה מרגע שהגענו לשם - הוא כבר נפטר. אם הוא היה מישהו אחר, זה לא היה קורה", טוען דודו של ניג'אט.
שלושה שבועות לאחר האירוע הטראגי, כבר החלו להישמע ביקורות על כך שבשיבא סירבו לאשפז את הנער, על הטיפול שקיבל באיכילוב, ובעיקר על המחסור במיטות, שכן בישראל יש רק 36 מיטות לטיפול בכוויות, כולל מיטות טיפול נמרץ לכוויות - כך לפי משרד הבריאות, שבעקבות הכתבה פתח בחקירת המקרה.
"זה היה צעד פוליטי כדי לקבל עוד מיטות ועוד תקנים"
עדויות פנימיות חדשות מתוך המערכת הרפואית בשיבא שופכות כעת אור על הדרמה שהתחוללה בבית החולים שיבא. המרואיינים מספרים כי החליטו לחשוף את שאירע למרות החשש הגדול וקשר השתיקה שקיים עד כה בנושא.
ג', שמשתייכת לצוות הטיפולי בשיבא, מספרת על הסירוב לקבל את ניג'אט. "הנער היה אמור לעבור לשיבא, היה לו מקום, כבר היו מוכנים לקלוט אותו, המיטה שלו היתה מוכנה והחדר היה מוכן כבר מיום שישי, אלא שההעברה שלו בוצעה רק ביום ראשון, וגם היא נעשתה בצורה לא תקינה. בית חולים כל כך גדול שלא מוצא מקום לילד, כשידוע שאם לא יקבל את הטיפול הנכון הוא ימות - יש כאן משהו זועק לשמיים.
ג': "הרופאים במחלקה מתארים את זה שחייק עמד על שתי הרגליים האחוריות כדי לא לקלוט אותו. הוא עטף את זה בטענה שאנחנו לא יודעים לטפל בילדים, אבל זה פשוט לא נכון. בעבר טיפלנו במקרים דומים גם בגיל וגם במשקל שלו"
"מפרסמים שהנער מת בגלל מצוקה של מיטות, וזה לא נכון", מוסיפה ג'. "אני יכולה לומר בוודאות שזה היה צעד פוליטי כדי לקבל עוד מיטות ועוד תקנים. הרופאים אמרו למנהל המחלקה שהוא יתפספס, אמרו לו שקיימת סכנת מוות, אבל חייק (פרופ' יוסי חייק, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית והמרכז הארצי לטיפול נמרץ כוויות, ר"כ) לא הסכים. הרופאים במחלקה מתארים את זה שחייק עמד על שתי הרגליים האחוריות כדי לא לקלוט אותו. הוא עטף את זה בטענה שאנחנו לא יודעים לטפל בילדים, אבל זה פשוט לא נכון. בעבר טיפלנו במקרים דומים גם בגיל וגם במשקל שלו.
"מדובר בנער ששקל 70 קילו, ולכן היחס אליו היה צריך להיות כמו אל מבוגר. מעבר לכך שזה לא נכון שאנחנו לא מטפלים בילדים. חודש לפני האירוע, טיפלנו בילד שגם הוא נכווה מסוללת אופניים שהתפוצצה והיה מונשם ומורדם, והצלחנו לייצב אותו. לא ראו את המשפחה של ניג'אט ממטר, אם הוא היה מגיע ממשפחה קצת יותר מקושרת - הדברים היו נראים אחרת".
הדברים שאותם מעלה ג' מתוך המחלקה מקבלים משנה תוקף כשמכירים את דרך העבודה במחלקת הכוויות הלאומית בשיבא. "זה שנים שבשיבא עובדים על פי המוטו שאין דבר כזה שאין מקום לחולה", מספר ל-ynet הבכיר לשעבר בהנהלת בית החולים, "לא הייתי מעורב בפרטיי העניין כשניג'אט הגיע לראשונה לשיבא, אלא רק כשהוחזר מאיכילוב, שלושה ימים אחר כך", הוא אומר ומוסיף, "זה סיפור מוזר. הנחיית ההנהלה היא שלא משנה אם המחלקה מפוצצת, אין מצב שמישהו שסובל מכוויות או טראומה יופנה לשיבא ולא יקבלו אותו. שיבא הוא בית חולים על. תמיד יש מיטה בטיפול נמרץ או בטיפול נמרץ ילדים או מבוגרים. לא מכיר מישהו שלא קיבלו אותו". לדבריו, גם אם המטופל נמצא בבית חולים אחר ומבקשים להעביר אותו לשיבא, הם תמיד יקבלו אותו, גם אם לא תהיה מיטה במחלקה.
"לא יכול להיות שהצליחו להציל את איציק סעידיאן, שסבל מכוויות חמורות יותר של 90 אחוזים מגופו", מוסיף הבכיר לשעבר משיבא, "ואת הנער הזה עם כ-50% כוויות לא הצליחו להציל. מותו, על פניו, לא נשמע מוצדק, לא מההתנהלות של איכילוב ולא של שיבא".
בכיר לשעבר בהנהלת שיבא: ""זה סיפור מוזר. הנחיית ההנהלה היא שלא משנה אם המחלקה מפוצצת, אין מצב שמישהו שסובל מכוויות או טראומה יופנה לשיבא ולא יקבלו אותו. שיבא הוא בית חולים על. תמיד יש מיטה בטיפול נמרץ או בטיפול נמרץ ילדים או מבוגריפ"
איש צוות אחר שעבד בעבר במחלקת הכוויות של שיבא וכעת עובד במחלקה אחרת בבית החולים ומכיר מקרוב את המערכת, מספר ל-ynet שאכן, אין מספיק מיטות ביחידת הכוויות בשיבא, אבל זה מעולם לא מנע קבלה של פצוע כוויות קשה. "אם אין אפשרות לקבל מטופל במחלקה, מאשפזים אותו במחלקה אחרת והפלסטיקאים של המחלקה מטפלים בו. אם מדובר בילד לדוגמא, אז הוא יהיה בטיפול נמרץ ילדים ויקבל שם את הטיפול. כשמדובר במבוגר, אם אין מיטה במחלקה, הוא מאושפז בטיפול נמרץ מבוגרים ושם יטפלו בו הרופאים ממחלקת כוויות". אותו גורם מפנה אצבע מאשימה גם לעבר הנהלת שיבא, "הנהלת בית החולים נכשלה, היא היתה צריכה באותו רגע להיות מעורבת ולכפות את קבלתו".
"הטענה של איכילוב שלא יודעים לטפל בכוויות היא פשע"
גם הבכיר לשעבר וגם ג' מהמחלקה מצביעים על מחדל נוסף - האבחון והטיפול הלקויים במחלקה לכירורגיה פלסטית באיכילוב. "באיכילוב אמרו מראש שהם לא יודעים לטפל במקרים כאלו ועדיף שלא יהיה אצלם, הם אמרו זאת בגלוי למשפחה", אומרת ג'. "הגדירו אותו שם עם 80 אחוזי כוויה ועם סיכויי שרידות קלושים, אבל במציאות אחוז הכוויות נע בין 55-60.
"במהלך האשפוז באיכילוב, הרופאים שם היו בקשר עם רופאי שיבא ושאלו איך לטפל ומה לעשות. אל"ף-בי"ת של כוויות הם לא ידעו. כשהוא הגיע אלינו לבסוף, מי שקיבל אותו אמר שהזדעזע מאיך שהוא נראה, הזנחה מוחלטת. רופא פלסטיקאי שבדק אותו אמר שעשו לו החייאת נוזלים בצורה שגויה. כל הטיפול היה שגוי. אם היה נקלט ביחידה אצלנו, הדברים היו נראים אחרת. מטופל כזה, אם היה אצלנו במחלקה אנחנו לא היינו מזיזים אותו מילימטר, אפילו לא לבדיקת סי.טי. כי מצבו היה כל כך לא יציב, והמעבר הזה לא עשה לו טוב. הוא נפטר מיד, אפילו לא הספיקו לטפל בו".
"הטענה של איכילוב שלא יודעים לטפל בכוויות היא פשע", מוסיף הבכיר לשעבר משיבא. "תאונות דרכים, טראומות וכוויות הם חלק מהסילבוס של התמחות בבית חולים ציבורי. עושים התמחות בזה. כשיש פיגוע ויש מטופל, מקבלים אותו לטיפול באיכילוב. כשהמחלקה שם מוסרת למקורב למשפחה שהם לא יודעים לטפל בכוויות, זה שומט את הקרקע ואת ההצדקה שתהיה שם מחלקה שמלמדת פלסטיקה.
"כולם מפחדים לדבר. יש שם עצימת עיניים. גם אני חושש ולא מזדהה בשמי כי הנהלת שיבא יכולה גם היום להזיק לי", מוסיף אותו בכיר לשעבר. "חייבים לדבר ולהפיק את הלקחים כדי שמקרה ניג'אט לא יחזור על עצמו לעולם".
בעקבות המקרה - במד"א שינו את הנהלים
בסוף חודש אפריל השנה, נחשף ב- ynet שינוי נהלים שנערך במד"א בעקבות מותו של ניג'אט. בהודעה לבתי החולים עדכנו במד"א כי פינוי נפגעי כוויות קשות יהיה בהכרח למרכז הרפואי שיבא. בנוהל החדש שהפיץ מד"א ויחול גם על נהגי ארגון ההצלה, צוין כי "פצוע כוויות אשר נדרש בפינוי לבי"ח ייעודי – בהכרח יפונה לשיבא, אלא אם הגיעה הוראה ישירה ממשרד הבריאות שאין באפשרות בית החולים לקלוט את הפצוע. אם הממונה מטעם בית החולים מסרב לקבל את המטופל מכל סיבה שהיא, יש להסביר כי בהוראת משרד הבריאות הפצוע מפונה אליהם, לוודא כי הצוות ממשיך את הפינוי לשיבא ולעדכן מיידית".
תגובת שיבא: "המקרה טורד את מנוחתנו"
מהמרכז הרפואי שיבא נמסר: "יחידת הכוויות הלאומית בשיבא מובילה ועומדת בחזית תחום הטיפול בכוויות, לא רק בישראל אלא גם בעולם כולו. ככזו, מטופלים בה המקרים הקשים והמורכבים ביותר הדורשים טיפול צמוד ומדויק. קצרה היריעה מלפרט את המקרים הרבים בהם הטכנולוגיות המתקדמות והטיפול המסור הצילו גם את אלו אשר סיכוייהם היו קלושים.
"בעת הפינוי של הנער אשר סבל מכ-90% כוויה, נעשו בשיבא כל המאמצים, כמו תמיד, על מנת לקבלו וזאת מבלי לפגוע במטופלים הקשים והמונשמים שכבר היו מאושפזים הן ביחידת הכוויות, הן במחלקת טיפול נמרץ ילדים והן במחלקת טיפול נמרץ מבוגרים. נציין כי מחסור במיטות אינו מתבטא במחסור פיזי של מיטות אלא בצורך בכוח אדם מיומן המוכשר לטיפול בחולים במצבים קשים מאוד ומורכבים כמו זה.
"חשוב להדגיש כי טובת המטופלים והרצון להציל חיים הם הדבר היחיד העומד לנגד עיניהם של הצוותים הרפואיים, ולכן, כאשר התברר כי קליטת הנער במצב העומס הקיים לא תהיה מיטבית עבורו ועבור המטופלים האחרים, וידאנו כי הוא אכן מתקבל בבית החולים איכילוב אשר בו קיימת יחידת טיפול נמרץ מתקדמת אשר בה הוענקה לו רפואה טובה. כמו כן, מהלך אשפוזו לווה מקצועית על ידי מנהל יחידת הכוויות של שיבא.
"במקביל, נעשו כל הפעולות בשיבא על מנת לאפשר את קליטתו ביחידת הכוויות בהקדם האפשרי מבלי להתפשר על איכות הטיפול הניתן למטופלינו. נדגיש כי סדר העדיפויות לקבלת חולים הוא החלטה מקצועית. אנו מצרים על הניסיון להציג כאילו נפל רבב בהתנהלות מנהל המחלקה וצוותו אשר עושים לילות כימים עבור מטופליהם. אמרות חסרות בסיס מסוג זה הינן בבחינת הכפשות המהוות פגיעה באדם וברופא.
"מקרה זה טורד את מנוחתנו ואנו משתתפים בצערה של המשפחה ועושים ככל יכולתנו יחד עם ביה"ח איכילוב, ללמוד ולהשתפר כדי לתת את הטיפול המיטבי למי שנזקק. במרכז הרפואי שיבא, אשר מתריע כבר שנים רבות למערכת הבריאות על מחסור במיטות טיפול נמרץ כוויות ילדים, נפתחה יחידה לאומית לטיפול נמרץ כוויות ילדים שתהיה יחידת דגל ותכלול את הטכנולוגיות החדשניות ביותר, טיפולים מתקדמים וכמובן - צוות מיומן, מסור ואנושי".
ממשרד הבריאות נמסר כי הם משתתפים בצערה של המשפחה. "מדובר באירוע חריג, על כן, כמקובל, הוקמה ועדת בדיקה. ככלל, יעד הפינוי בשגרה נקבע על ידי צוות מגן דוד אדום הנמצא בשטח, מטבע הדברים ולאור דחיפות המקרה. משרד הבריאות עובד בימים אלה על תוכנית הוספת מיטות אשפוז בבתי החולים בישראל. במסגרת תוכנית זו המשרד בוחן הוספת מיטות ויחידות נוספות לטובת מטופלי כוויות".
מבית החולים איכילוב לא התקבלה תגובה לדברים.
