חוסר ודאות בענף: מה עוד אפשר לעשות בכנסת כדי לרסן את מחירי הדירות?
ממשלת המעבר והבחירות המתקרבות הן לא לא פחות מאסון במישור הנדל"ני, ומתכון בטוח להמשך אי היציבות. אך רגע לפני שזה קורה, ישנם כמה מהלכים לקירור שוק הדיור שכבר נמצאים בהליך חקיקה, והשלמתם יכולה להיות קריטית לשוק. פרשנות
| פורסם:21/06/2022
כמה זה עולה לנו? גד ליאור עם ההשפעות הכלכליות של פיזור הכנסת (צילום: נויל האריס)
זהו, עכשיו זה (כנראה) סופי. הממשלה סיימה את דרכה, הכנסת מתפזרת והולכים לבחירות. במישור הפוליטי יש מי שמרוצה ויש מי שפחות, אבל במישור הכלכלי – ובייחוד הנדל"ני, מדובר בלא פחות מאסון. אי יציבות פוליטית ושורה של החלטות שלא מצליחות לעבור הן מתכון בטוח להמשך אי הוודאות בענף, ולסיכוי נמוך מאוד לקירור שוק המגורים הרותח.
אבל רגע לפני שהכנסת מתפזרת, הנה כמה דברים חשובים שעוד אולי, אולי, אפשר לעשות כדי להעניק מעט ודאות לענף ולאפשר המשך פעילות מתוקנת של השוק עד שהממשלה החדשה והשרים החדשים יוכלו להתחיל לעבוד.
1. "חלופת שקד", התוכנית שאמורה להחליף את תמ"א 38 כל כך קרובה לאישור, אבל באותו הזמן כל כך רחוקה. חלופת שקד עברה כבר את המשוכות של ועדות הכנסת, וממתינה רק לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית במליאה. שרת הפנים כבר אמרה מספר פעמים שהחלופה מופיעה בסדר היום של המליאה ואמורה לעבור, אבל כל פעם משהו אחר דחק אותה הצידה. עכשיו נראה שמדובר ממש בזמן פציעות, והסיכוי שתעבור נמוך מאוד. חלופת שקד הייתה אמורה להביא ודאות לתחום חיזוק המבנים, ולהעניק ללא מעט רשויות מקומיות את הדרך הנכונה מבחינתן לקדם תוכניות. אבל ללא אישור בכנסת החלופה תצטרך להמשיך לחכות. לפחות תמ"א 38 הוארכה בשנה, זה גם משהו, אבל גם במישור זה יש בעיה לא פשוטה, ועל כך בסעיף הבא.
2. תמ"א 38, תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה מבוססת בין היתר על הטבות מיסוי משמעותיות שמאפשרות את פעילותה. הטבות אלו צריכות להיות מאושרות על ידי הכנסת מידי תקופה. ממש בימים אלו הייתה הכנסת אמורה לאשר את ההקלות וההטבות האמורות שוב, אבל זה עוד לא קרה ואין לדעת אם יוכל לקרות. מדובר בבשורה רעה מאוד לכל מי שעוסק בתחום, וכל בעלי הדירות שממתינים להתקדמות תהליך החיזוק, או ההריסה והבנייה מחדש בבניין שלהם.
3. בשבועות האחרונים דובר לא מעט על התיקון לחוק המכר. אותו תיקון שמקדמים במשרד הבינוי והשיכון למורת רוחם של הקבלנים. מדובר בתיקון שחלקו הארי מתייחס לשינוי מהותי בחישוב מדד תשומות הבנייה והצמדה שלו למחיר הדירה. נזכיר כי היום מדד תשומות הבנייה מוצמד למחיר הדירה המלא, אולם הצעת החוק האמורה מבקשת לקבוע כי המדד יוצמד רק לחלק היחסי במחיר הדירה שמתייחס באמת לבנייה - ולא להוצאות אחרות של היזם או הקבלן - כמו הקרקע, למשל. במשרד הבינוי והשיכון טוענים שמדובר בשינוי שיכול לחסוך לא מעט כסף לכל רוכשי הדירות החדשות, ומצד שני הקבלנים אומרים שמדובר בטעות שלא תחסוך כסף.
4. לאחרונה המליצה שרת הפנים למנות את רפי אלמליח, בכיר ברשות מקרקעי ישראל כבר שנים ארוכות, לראש מינהל התכנון במקום דלית זילבר, שכהונתה הסתיימה. בלי קשר לשאלה האם מדובר במינוי נכון או לא, המינוי זקוק לאישור ממשלה. יש מי שיגיד שמדובר באירוע טכני בלבד, אולם גם לזה צריכה להתפנות הממשלה בימיה האחרונים כדי לא לגרור גם את מינהל התכנון לתקופה של אי ודאות. באותה נשימה אגב, כדאי היה לאשר גם עוד תפקידים חשובים בענף הנדל"ן כמו מנהל רשות המטרו החדשה, או יו"ר של ועדות מחוזיות וועדות ערר. כל גוף כזה ללא ראש, משמעותו עוד אי ודאות. אותו הדבר נכון גם לגבי העלאת השכר ושיפור התנאים לבודקי תוכניות וגורמים מקצועיים בוועדות התכנון. ספק גדול אם אפשר לקדם את המהלך בזמן הקצר שנותר, אבל גם התחלה תהיה מהלך חשוב, וכדאי לקוות שיהיה גם מי שימשיך אותו בכנסת הבאה.
5. ועדת החסמים במשרד ראש הממשלה. אחת היוזמות החשובות של הממשלה, שאין לדעת אם תוכל להמשיך ולפעול. חסמים בענף הנדל"ן לא חסר, וכדי להצליח ולקדם תוכניות דיור ולהרגיע את המחירים המשתוללים חייב להיות מבוגר אחראי שיכול לפתור את החסמים הרבים. לפני כמה שנים הקימו בשביל זה את קבינט הדיור וגם את מטה הדיור. אבל בממשלות האחרונות החליטו לפזר שוב את הסמכויות למטה תכנון, דיור, תשתיות וכד'. חשוב שענף הנדל"ן יוכל לפעול עם יד מכוונת, ועם גורם משמעותי שיודע לפתור גם בעיות.
