31

"בעלי הביא את השכר, אני את הניהול בבית, וכך הצלחנו להתקדם"

בקרב הרבה מאוד משפחות בישראל, הגבר מרוויח שכר גבוה בצורה דרמטית מזה של זוגתו. אך האם זה אומר שמי שמרוויח יותר כסף, מרוויח גם יותר זכויות בבית ובקבלת ההחלטות?

סיון קנטי אביטן | פורסם:06/04/2022
בעשור האחרון יש עלייה מתמדת בשיעור התעסוקה של נשים בשוק העבודה בישראל, מ-63.4% בשנת 1999 ל-76.8% בשנת 2018. למרות זאת, שכרן הממוצע של הנשים הישראליות ממשיך להיות נמוך מזה של הגברים. למעשה, פער השכר המגדרי בישראל כמעט לא השתנה בשני העשורים האחרונים, ובשנת 2018 הוא עמד על 31.9% לשכר החודשי הממוצע.
הנתונים הללו מרמזים על כך שבקרב הרבה מאוד משפחות בישראל, הגבר מרוויח שכר גבוה בצורה דרמטית מזה של זוגתו. האם זה אומר שמי שמרוויח יותר כסף, מרוויח גם יותר זכויות בבית ובקבלת ההחלטות? יצאתי לבדוק.
תחילה שוחחתי עם מורן (34), נשואה פלוס שלושה ילדים, שסיפרה לי כי בעלה מרוויח פי שלוש ממנה – ושעובדה זו בהחלט באה לידי ביטוי בהתנהלות השוטפת שלהם בבית. "חוסר השוויון בהכנסה מתבטא גם בבית, כשזה מגיע להחלטות הכלכליות שיש לעשות", היא מודה ביושר. "בעלי מתנהל עם הכספים, ואני כביכול צריכה להתייעץ איתו לגבי רכישות שהן קצת יותר גדולות מהרגיל. זה אבסורד כי למדתי כלכלה ואני עובדת בכספים, ועדיין אינני מעורבת בכלכלת הבית. אבל האמת היא שאין לי כוחות לזה".
למה הכוונה?
"אי אפשר להיות גם אמא נוכחת וגם לנהל קריירה מצליחה. לכל דבר יש מחיר. אני בחרתי לתת לבעלי לנהל את הכספים כדי להוריד מעצמי את עול הפרנסה. אז אני לא מבקשת ממנו רשות על כל הוצאה, אבל כן בודקת איתו הוצאות גדולות, בעיקר כדי לוודא שזה אפשרי ואחראי לביצוע באותה נקודת זמן".
את נוגעת בנקודה שמפריעה להרבה נשים, שמנסות ללהטט בין קריירה לבין אימהות נוכחת.
"כמובן. יש חוסר הערכה חברתית, תרבותית והתעלמות מוחלטת מהעובדה שניהול משק בית וטיפול בילדים זה דבר שדורש עבודה מסביב לשעון, וכיוון שזו אינה מתוגמלת בכסף, היא הופכת לבלתי נראית לעין. הבעיה מתחילה כשלמפרנס הראשי נוצרת תחושת עליונות, כאילו שהשפע מגיע בזכותו ואילו החוסר באחריותו של הצד שפחות תורם לכלכלה".

"בזכות המשכורת שלו והניהול שלי הצלחנו להתקדם בחיים"

גם סיון בונפד (37), מחנכת בתיכון ומאמנת NLP, מודה כי בן זוגה, שעובד בהייטק, מרוויח משמעותית יותר ממנה, אולם במקרה שלהם אין השפעה על כלכלת הבית המשותפת. "מאז ומתמיד ניהלתי את כל ענייני הכספים בבית, גם כשבעלי הרוויח פחות מהיום", היא אומרת. "היו תקופות שהוא בכלל לא ידע מה מספר החשבון שלנו. זה הרגיש לו כמו מטלה והוא סמך עליי שאני אעשה זאת בצורה הטובה ביותר".
צילום: אוסף עצמיסיון בונפד. "היו תקופות שהוא לא ידע מה מספר חשבון הבנק שלנו" (צילום: אוסף עצמי)
לטענתה, כישורי הניהול הכלכליים הם שצריכים לקבוע מי מבני הזוג ינהל את כלכלת הבית, ולא השכר שמרוויח כל אחד מהצדדים. "כשהתחתנו הוא היה עם מינוס ואני עם פלוס, וכשאיחדנו חשבונות הבנתי שהוא יכול להתחייב להוצאות גם כשאין לנו מאיפה לממן אותן, ושלעיתים הוא נוטה לשכוח ולאבד דברים, אז לקחתי את זה עליי", היא מחייכת.
"ש חוסר הערכה חברתית, תרבותית והתעלמות מוחלטת מהעובדה שניהול משק בית זה דבר שדורש עבודה מסביב לשעון. מכיוון שזו אינה מתוגמלת בכסף, היא הופכת לבלתי נראית לעין"
אך בזמן שסיון נהנית מתחושת השליטה, היא מודה שהמעמד הזה גם מתסכל אותה לעיתים: "זו עוד מטלה שנופלת עליי בנוסף לגידול הילדים, ההתנהלות השוטפת של הבית וניהול עסק עצמאי. זה לא נגמר בלהביא כסף. צריך לדעת לנהל את הכסף. בזכות המשכורת שלו והניהול שלי הצלחנו להתקדם בחיים. בסוף, צריך שתהיה שותפות", היא מסכמת.

"לא הצלחתי לשלב יחד בית, ילדים ועבודה"

מרינה גלנץ (43) היא מנחת סדנאות ומטפלת רגשית. לדבריה, במהלך חייה הזוגיים היא הייתה בשני צדי המתרס: "כשהתחתנו סיימתי אוניברסיטה ואילו בעלי שהיה עתודאי, רק התגייס לחובה. כיוון שעבדתי בהייטק הרווחתי משכורת הרבה יותר גבוהה משלו. הוא לא הרגיש בנוח עם עצמו בגלל התרבות והתפיסה שגבר צריך לפרנס משפחה, אז הוא היה מסיים צבא ונוסע לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה".
לאחר הלידות היוצרות התהפכו: מרינה נשארה בבית ובעלה הפך למפרנס העיקרי. "חוויתי קושי גדול כי ידעתי שהילדים שלי צריכים אותי ורציתי להיום שם בשבילם, אך גם רציתי לעבוד", היא משתפת בדילמה שנשים רבות כל כך שותפות לה. "העניין הוא שלא הייתי מוכנה לעבוד 12 שעות בהייטק. בתור אמא לא מצאתי דרך לשלב יחד בית, ילדים ועבודה".
הפתרון שלה היה לפרוש מההייטק ולהקים עסק עצמאי, אך בתחילת הדרך אף עסק לא באמת רווחי. "בהתחלה עוד לא הכנסתי כסף ומנעתי מעצמי דברים, גם מבחינה כלכלית וגם ריגשית. באותה תקופה גם בעלי חיפש דרכים להגדיל את הפרנסה, ונאלץ להיעדר שעות רבות מהבית, דבר שגרם למתיחות ביחסים בינינו".
צילום: אילנית תורג'מןמרינה גלנץ. ההפיכה לאם הביאה איתה את ההבנה שהיא לא רוצה לעבוד 12 שעות בהייטק (צילום: אילנית תורג'מן)
מרינה מתארת סיטואציה של חלוקת תפקידים מסורתית הנקראת "שרת הפנים ושר החוץ". הקיצוניות הכרוכה בתפקידים הללו עלולה לגרום למתחים זוגיים רבים, כי בני הזוג נותרים ללא יכולת, זמן או אנרגיות לסייע האחד לשני.
אכן, עבודות הבית והטיפול בילדים שגובות זמן יקר ואינן מתוגמלות בשכר, נשארו בעיקר בתחום האחריות של נשים. לפי דוח גלובלי מארגון העבודה העולמי שיצא ב-2018, נשים מבצעות כ-76% משעות העבודה במשק הבית, שעות שכמובן לא מגובות בתשלום, ומונעות מהן להיכנס, להישאר ולהתקדם בשוק העבודה.

"בעלי מקבל מחמאות על עבודה שאישה עושה מדי יום"

אבל יש גם מקרים הפוכים. ליאת היא מנהלת מערכות מידע. היא מרוויחה פי שניים מבעלה ונהנית מכל רגע. כשהכירו, הוא דווקא היה זה שהרוויח יותר, והיה אמור להיות המפרנס העיקרי בקשר. אבל עם הגעת הילדים, שני הצדדים הבינו שמבחינה מגדרית הם בכלל הפוכים. "חלוקת התפקידים המסורתית בכלל לא התאימה לי", מבהירה ליאת. "קשה לי לבלות שעות רבות עם הילדים. זה מוציא את הכיף מההורות מבחינתי, ואילו בעלי נהנה מכל רגע איתם".
ההבנה הזאת גרמה לליאת להתמקד בקריירה שלה, עד שהיא טיפסה לתפקיד בכיר בתחום מערכות המידע. אבל הדבר לקח זמן, והדרך לשם כללה היריון בסיכון והשבתה תעסוקתית לזמן מה. "אחרי חופשת הלידה שלי, שארכה שלושה חודשים, בעלי יצא לחופשת לידה אחריי. זה השתלם לנו כלכלית והוא התאהב בתפקיד", היא משתפת.
"בעלי מקבל אינספור מחמאות על עבודה שאישה עושה מדי יום ואף אחד לא טורח להחמיא לה על כך"
ליאת מספרת שבעלה לא מרגיש פחות "גברי" בשל כך, אבל הוא כן זוכה לתשואות שנשים מזמן לא מקבלות על עבודות הבית השונות. "בעלי מקבל אינספור מחמאות על עבודה שאישה עושה מדי יום ואף אחד לא טורח להחמיא לה על כך. בנוסף, הוא גאה בי ובהישגיי המקצועיים". לדבריה, הישגיה הקרייריסטים לא היו קורים אילולא התמיכה הגדולה של בעלה בגידול הילדים ובניהול הבית. ליאת אף טוענת כי מדובר במשוואה פשוטה: צד אחד תמיד ירוויח פחות כי הוא יקריב יותר למען הבית.
לסיכום, פערים דרמטיים בשכר בין בני זוג לאו דווקא משפיעים על מאזן הכוחות בבית. למעשה, השיקול העיקרי שמשפיע הוא יעילות בני הזוג בתפקידים השונים. על כן, כדי להוציא את המיטב מהשותפות הזוגית, מוטב לזהות את החוזקות של כל אחד מהצדדים, וליצור יחד דינמיקה מנצחת.
כמובן שאסור לשכוח שכדי להצליח חייבים להתקיים עידוד, פרגון הדדי וידיעה ברורה כי לולא בן/ת הזוג, דבר לא היה מתאפשר. ההצלחה העסקית והשכר הגבוה של אחד מבני הזוג בסופו של יום, הם תוצאה של הקרבה ושיתוף פעולה מנצח עם הצד השני, גברים ונשים כאחד. ובאשר להפרשי השכר המגדריים, את זה על המחוקקים לפתור, ויפה שעה אחת קודם.
סיון קנטי אביטן היא שדכנית ויועצת זוגיות ודייטינג, מנחת סדנאות למציאת זוגיות, מייסדת מועדון הדייטינג האקסקלוסיבי SHRINE ומחברת הספר "אחת שיודעת"
לכתבה זו 31 תגובות
הוספת תגובה
31

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
27.

26.

איזה כיף שיש גברים שיעבדו...קריירה עאלללק

25.

רוצות קריירה כאילו אין ילדים ואחכ רוצות ילדים כאילו אין קריירה. מתפלאות למה גברים, שמשקיעים יותר שעות עבודה ויותר רצף של שנות עבודה מרוויחים יותר.... ומצד שני אומרות שהן רוצות יחס בית-עבודה טוב יותר. היום מראיינים אנשים לתפקיד. לתפקיד יש טווח שכר. אם יש מועמדת שלא יודעת לדרוש את מה שמגיע לה או פחות מוכשרת לתפקיד - היא תרוויח פחות בדיוק כמו הגבר המקביל. זאת הסיבה היחידה.

comment-2-comment

אחרת הם לא היו יכולים להישאר בעבודה עד 23:00 ולחזור כשמישהי כבר דאגה כבר לכל מה שצריך בבית. לגבי גובה המשכורת, נשים לא רגילות להתמקח כמו גברים וזה משהו שצריך לחנך אליו. נשים מרגילים להיות נעימות ולקבל מה שנותנים להם בעוד שגברים מחנכים שמגיע לך הכל. אם היה לך שמץ של היכרות עם עולם ההיטק היית יודעת עד כמה המשכורות שם זה ענין של משא ומתן וממש לא משקפות פרמטרים קבועים ואחידים לפי תווי איכות.

24.

לעבוד 100% משרה! זה לא שהאשה יוצאת לעבוד והבעל יכול להישאר עם הילדים. זה שהשלטון הכלכלי האמריקאי כל כך מכביד כאן שעכשיו כדי לשרוד זה שני בני הזוג עובדים במשרה מלאה. וממשיכים לשחוק את מערכת הבריאות לוודא ששום שיקול דעת לא יהיה רלוונטי אם אתה לא בעשירונים העליונים. ומציגים את זה כאיזה משהו של נשים מול גברים, לא אליטה מול כולנו

23.

22.

21.

לא רוצות לעבוד ואז מתלוננות שלא מרוויחות מספיק. ילדים זו שותפות, תפצלו אחריות ותפתחי קריירה.

20.

19.

הגבר בנוי נפשית בצורה שלו, והאישה בנויה נפשית בצורה שלה. וכן, זה נורמלי שגבר מרוויח יותר מאישה. כי באופן כללי, הגבר מתעסק בפרנסה ובדברים שלא קשורים לבית. האישה, מתעסקת בבית עם הילדים, לרוב גם מכינה אוכל. הכל בסדר. הכל נורמלי

18.

17.

אין פערי שכר מגדרי, יש פערי שכר תעסוקתיים. מי שעובד יותר שעות, יותר שנים, פחות מחסיר ימים, יותר הישגי בקידום , ירוויח יותר ממי שלא. תפסיקו לפמפם את הנרטיב שבתם גורם לכעס בין המינים

16.

והיא לא מבינה את זה

comment-2-comment

לא כל צורך להתייעץ עם הבעל על הוצאות , זו אלימות כלכלית. את/ה כנראה לא מבינים מה זה אלימות כלכלית

15.

14.

את עושה פה כתבה על הורים, בהם חלוקת התפקידים עליהם החליטו הזוגות היא שהאישה תשקיע את מירב זמנה בניהול הבית והמשפחה, והאבא את הפרנסה - גם בגלל שכרו של האב לעומת שכרה של האם. ובמקביל כותבת על פערי שכר "מגדריים" של 30%. האם בדוגמאות לזוגות שהבאת בכתבה, מדובר באבא ואמא ששניהם שעסקו באותו התפקיד, אצל אותו המעסיק, שניהם בעלי אותה הכשרה ועבדו מספר שעות זהה - ועדיין האבא הרוויח הרבה יותר מהאמא, ועוד לפי הפרש השכר הזה שציינת - 30%? אם לא, אז מה בדיוק המשמעות של הכתבה הזו, או המספר הזה "30%" שבחרת לציין? זהו הסבר מינימלי מתבקש לכתבה הזו.

13.

לא כל הגברים מתנשאים מעל האשה כל אחד יודע את תפקידו והכי חשוב מתקשרים

12.

11.

לא נמאס לכם?

10.

די עם הצגת הקרייריסטיות כמאושרות והנשים בבית כאומללות. מעטים בסביבתי כל כך מסופקים מהעבודה ולעומת זאת מי שפנוי לילדים תמיד מרוויח. אין ברירה חייבים לעבוד אבל לא לצייר את האשה העובדת כפסגת השאיפות

9.

שאם נותנים לכן תחושת אגו אתן תתנו לנו יחס יותר טוב, לכן מחרטטים אותכן בכל השטויות האלה. בפועל כלכלית לכל הגברים לעייל היה יותר טוב כלכלית בלעדיכן. גברים קטנים ממכן רגשות תתמקדו בזה ותרוויחו בענק. די עם החארטות

8.

את עושה פה כתבה על הורים, בהם חלוקת התפקידים עליהם החליטו הזוגות היא שהאישה תשקיע את מירב זמנה בניהול הבית והמשפחה, והאבא את הפרנסה - גם בגלל שכרו של האב לעומת שכרה של האם. ובמקביל כותבת על פערי שכר "מגדריים" של 30%. האם בדוגמאות לזוגות שהבאת בכתבה, מדובר באבא ואמא ששניהם שעסקו באותו התפקיד, אצל אותו המעסיק, שניהם בעלי אותה הכשרה ועבדו מספר שעות זהה - ועדיין האבא הרוויח הרבה יותר מהאמא, ועוד לפי הפרש השכר הזה שציינת - 30%? אם לא, אז מה בדיוק המשמעות של הכתבה הזו, או המספר הזה "30%" שבחרת לציין? זהו הסבר מינימלי מתבקש לכתבה הזו.

7.

6.

את עושה פה כתבה על הורים, בהם חלוקת התפקידים עליהם החליטו הזוגות היא שהאישה תשקיע את מירב זמנה בניהול הבית והמשפחה, והאבא את הפרנסה - גם בגלל שכרו של האב לעומת שכרה של האם. ובמקביל כותבת על פערי שכר "מגדריים" של 30%. האם בדוגמאות לזוגות שהבאת בכתבה, מדובר באבא ואמא ששניהם שעסקו באותו התפקיד, אצל אותו המעסיק, שניהם בעלי אותה הכשרה ועבדו מספר שעות זהה - ועדיין האבא הרוויח הרבה יותר מהאמא, ועוד לפי הפרש השכר הזה שציינת - 30%? אם לא, אז מה בדיוק המשמעות של הכתבה הזו, או המספר הזה "30%" שבחרת לציין? זהו הסבר מינימלי מתבקש לכתבה הזו.

5.

4.

ומה יקרה בגרושים או אלמנות? איך אתן מרשות לעצמכן לחיות כמו לפני מאה שנה? אישה שבוחרת תלות כלכלית, בוחרת בעוני ומספיק עם כל התרוצים עניות בזוגיות ועניות בעצמאות, אין לכן יכולת להחליט על מאה שקל לא להאמין

comment-2-comment

אני קייריסטית עובדת ומרוויחה לא פחות ממנו יש תקופות שאף יותר אבל בנושא הכסף אנחנו באמת מייעצים. לא על 100 שח ולא על 500 ש"ח. אבל אם אני רוצה להזמין למשל חופש לעצמי עם חברות, לקנות ספה חדשה לסלון כן אני אשאל אותו זה משפיע על תקציב המשפחה. גם בעלי יעשה אותו הדבר. לא יודעת אילו סכומים משפיעים על תקציב המשפחה של הבחורות בכתבה. אבל כמנהלים חשבון משותף על סכומים שעוברים מעבר להתנהלות רגילה מדברים.

3.

איפה נרשמים?

2.

1.

כל האחרות נשארו במקום המיועד להן

comment-2-comment

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה