הורים גרושים או בהליכי גירושים עלולים למצוא את עצמם חלוקים על נושאים רבים, אולם מגפת הקורונה העלתה על הפרק סוגיות חדשות - ובהן מתן חיסונים לילדיהם, ונסיעות הילדים לחו"ל.
אף שמתן החיסון נגד הנגיף טרם אושר לבני פחות מ-12, עורכי דין מומחים בתחום מבחינים כבר כעת במעין מגמה, שלפיה משפחות פונות לבתי משפט לענייני משפחה בעניין מתן חיסון לילדיהם. מה החוק קובע באשר למתן החיסון לילדים? ומה עושים כשאין הסכמה בין הורים? שאלות ותשובות.
3 צפייה בגלריה
תתעודדו
תתעודדו
קורונה, גירושים וחיסונים. מדריך
(צילום: ADOBESTOCK)
"המחלוקת הציבורית בעניין החיסונים לא פסחה גם על התא המשפחתי", אומרת עו"ד רות דיין וולפנר, בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה וירושה. "כל אימת שיש חוסר הסכמה בין ההורים בשאלת מתן חיסון לילד - ניתן לפנות לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הרבני (אם זו הערכאה שדנה בענייני הילדים) בבקשה להורות על מתן חיסון לילד. לאחרונה ניתנו כמה וכמה החלטות במחלוקות בין הורים כאשר אחד מבקש לחסן את הילדים והשני מתנגד לכך".
קראו עוד:
מה קובע החוק היום באשר לחיסוני קורונה לילדים ולנוער? אין חוק שמחייב קבלת חיסון - לא לילדים ולא למבוגרים. הבחירה במתן חיסון לילדים היא חלק מההחלטות שמקבלים ההורים כאפוטרופוסים של ילדיהם. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי במקרה של מחלוקת בין ההורים, הם יכולים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה כדי שיכריע בעניין.
בכל הנוגע לעניינים שברפואה, כך קובע החוק, ייעזר בית המשפט בחוות דעת רפואית ויבחן אם האמצעים המבוקשים דרושים לשמירת שלומו הגופני של הילד - לאחר ששקל את רצונו, חשיבות הטיפול, נחיצותו, דחיפותו ואת הפגיעה האפשרית באורח חייו. "הפסיקה קבעה כי שכשמדובר בחיסונים שגרתיים, אין צורך בקבלת חוות דעת רפואית וברירת המחדל היא שיש לפעול על פי הנחיית הרשויות ולערוך את החיסונים", מציינת עו"ד דיין וולפנר, "בתי המשפט עושים שימוש בפסיקה הזו ומתייחסים להמלצת משרד הבריאות לחסן ילדים גם נגד קורונה כתחליף לחוות דעת רפואית".
עו"ד דיין וולפנרעו"ד דיין וולפנרצילום: שירן כרמל
אני רוצה שבן ה-13 שלנו יתחסן גם עבור עצמו וגם כי אני, אמו, סובלת ממחלת רקע. אביו מתנגד. מה עושים? חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי בהיעדר הסכמה בעניין בריאותו של הילד - בית המשפט יכריע בעניין. ד"ר עו"ד שרון פרילינג, מומחית לדיני משפחה ומחברת הספר "ניכור הורי", מציינת: "בפסק דין שניתן לפני כמה חודשים קבע בית המשפט לענייני משפחה כי ילדים כבני 15 יחוסנו על אף התנגדות אביהם לכך. בית המשפט התחשב בעמדות ההורים וכן בעמדות הילדים, שביקשו לקבל את החיסון והביעו בגרות והבנה ביחס לנושא. במקרה אחר, התיר ביהמ"ש לנערה כבת 16 להתחסן נגד קורונה, חרף התנגדות אמה לכך. ביהמ"ש התייחס לגילה של הילדה ולרצונה העז להתחסן, והעדיף אותו על פני עמדת האם שהתנגדה לכך".
עו"ד דיין וולפנר מציינת עוד כי ככל שיש המלצה מרופא המשפחה, בית המשפט, ככל הנראה, יאשר לחסן את הילד למרות התנגדות האב, במיוחד על רקע גילו. אם הילד אינו מעוניין להתחסן, כנראה שלא יוחלט לחסנו בכפייה.
"לעיתים קופות החולים אינן מקפידות לוודא שקיימת הסכמה של שני ההורים, ובפועל, בהיעדר בדיקה, יכול האב לקחת את הילדה ולחסנה. כדי למנוע מצב כזה, האם יכולה להקדים ולפנות לבית המשפט בבקשה לצו מניעה שיאסור עליו לחסן את הילדה, ובית המשפט ידון בכך"
3 צפייה בגלריה
"למצב התחלואה בארץ ובעולם יש משקל על החלטות בתי המשפט"
"למצב התחלואה בארץ ובעולם יש משקל על החלטות בתי המשפט"
"למצב התחלואה בארץ ובעולם יש משקל על החלטות בתי המשפט"
(צילום: shutterstock)
הילדה שלנו בת שמונה, הגרוש שלי הודיע לי שהוא מתעקש לחסנה. אני מתנגדת בתוקף. מה אני יכולה לעשות? לדברי עו"ד דיין וולפנר, נדרשת לכך הסכמתם של שני ההורים. אם האם לא תיתן את הסכמתה, יהיה על האב להגיש בקשה לבית המשפט כדי לאשר את חיסון. "לעיתים קופות החולים אינן מקפידות לוודא שקיימת הסכמה של שני ההורים", היא מוסיפה, "ובפועל, בהיעדר בדיקה, יכול האב לקחת את הילדה ולחסנה. כדי למנוע מצב כזה, האם יכולה להקדים ולפנות לבית המשפט בבקשה לצו מניעה שיאסור עליו לחסן את הילדה, ובית המשפט ידון בכך".
בת ה-12 רוצה להתחסן, אך אנחנו מתנגדים כי חוששים לפוריות שלה. בית המשפט מתייחס לרצון הקטינה? לפי עו"ד דיין וולפנר, בית המשפט נוהג לשמוע את עמדת הילדים באופן שגרתי - וזכותם להשמיע את דעתם בעניינים שקשורים אליהם כבר הפכה לחלק מכל הליך משפטי שבו הם מעורבים. לכן, יש להניח שבית המשפט יאפשר לילדה להתחסן גם אם הוריה מתנגדים לכך.
אני רוצה לקחת את ילדיי לחו"ל, אחד מחוסן והשני לא. הגרוש שלי מתנגד בשל מגפת הקורונה. מה עושים? "החלטות של בתי המשפט לענייני משפחה בעניין נסיעות לחו"ל עם ילדים בתקופת מגפת הקורונה - משתנות לפי הצרכים של הילד, מצב התחלואה בעולם באותה העת והנסיבות של המשפחה", אומר עו"ד רועי מאירוביץ, המתמחה בדיני משפחה ממשרד עו"ד ליזה חדש, "בתיק שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, השופטת לא התירה לאב לצאת לחופשה עם ילדיו לשתי מדינות בחו"ל, מכיוון שמשרד הבריאות הזהיר מפני התחלואה במדינות אלו באותה העת".
3 צפייה בגלריה
1 בספטמבר במשפחות משולבות
1 בספטמבר במשפחות משולבות
נו, אז נוסעים לחו"ל או לא?
(צילום: Shutterstock)
לדבריו, גם למצב התחלואה המשתנה בארץ ובעולם יש משקל על ההחלטות של בתי המשפט. דוגמה לכך ניתן לראות ממקרה שאירע בתחילת שנת 2020 - אז הייתה בהלה גדולה בארץ מפני המגפה, לא היו חיסונים, הוכרזו סגרים כלליים ועוד. באותה העת, בחודש מרץ, בית המשפט לא התיר לאם לצאת עם ילדיה לנופש בארצות הברית, נוכח חוסר הוודאות הגדול. לעומת זאת, בחודש יוני האחרון המצב בארץ היה רגוע בהרבה - רובנו קיבלנו חיסון ולמדנו לחיות לצד הקורונה. על רקע זה, במקרה אחר בית משפט התיר לילדים לבקר את אימם שמתגוררת בחו"ל, ובתנאי שישהו בעיקר בבית האם ולא באתרי תיירות.
"לפני הקורונה, בתי המשפט נטו לאשר באופן כמעט גורף טיסות לחו"ל בכפוף להפקדת ערובה כספית להחזרת הילדים לארץ", מוסיפה עו"ד דיין וולפנר, "הקורונה שינתה את כללי המשחק. בניגוד לחיסונים, שדווקא כן מאושרים ברוב המקרים, ההתייחסות לנסיעות לחו"ל - שהן בגדר מותרות - היא שונה. אומנם כל מקרה נבדק לגופו, אך בתי המשפט נוטים פחות לאשר נסיעות לחו"ל לצורכי חופשה כאשר אחד ההורים מתנגד. קשה לדעת אם העובדה שהילדים מחוסנים תשנה את התמונה, כי בסופו של דבר ההחלטה תלויה בשופט שידון בתיק ובהשקפות שלו בעניין".