הקומיקאי האמריקאי דייב שאפל, בספיישל מיוחד לנטפליקס, עורר סערה השבוע כאשר החליט להתבדח על חשבון היהודים, וכך אמר: ״יש לי רעיון לסרט ... חייזרים, במקור מכדור הארץ, עוזבים אותו למשך אלפי שנים. בכוכב הלכת שבו הם גרים הדברים הולכים די נורא, אז הם מחליטים לחזור חזרה לכדור הארץ, ומחליטים שהוא שלהם. זה קו עלילה נחמד, לא? אני קורא לזה Space Jews(יהודי חלל)״.

שאפל ממשיך ומספר על עבד שחור, אשר השתחרר מכבלי עבדותו ולאחר שהצליח מאוד, רכש הוא עצמו עבדים שחורים – והתייחס אליהם הרבה יותר גרוע משהתייחסו אליו כשהיה עבד. עם זה, עבורו, חלק מהרעיון לאותו סרט שנקרא Space Jews.
הקשר המגוחך בין יהודים וחלל איננו דבר חדש. בראשית השנה, התעוררה סערה דומה כאשר נחשפו דברים שכתבה לפני כשנתיים חברת הקונגרס הרפובליקנית, מרג׳ורי טיילור גרין. אז, בחודש נובמבר 2018, העלתה גרין פוסט לפייסבוק ובו טענה כי שריפות הענק בקליפורניה לא צצו יש מאין. היא הסבירה כי מדובר ביוזמה משותפת של חברת האנרגיה המקומית ושל ״משפחת רוטשילד היהודית, אשר עשתה שימוש בקרן לייזר מן החלל בכדי להבעיר את השטח״ ולפנות מקום לפרויקט בניית מסילת רכבת שהייתה מעוניינת זו. רמות חלל של טמטום, כבר אמרנו?!
קומדיה היא כלי חשוב בחיינו, ולהומור בכלל – כולל, ולפעמים בייחוד, להומור עצמי - יש כח משנה חיים. כך, למשל, לעיתים נעשה שימוש בהומור בכדי להגניב אל השיח ״אמיתות״ שונות שקשה לומר בפה מלא וברצינות, ובכל זאת, יש רצון להחדירן ולהציגן כאמת ״שכולם יודעים אבל חוששים לומר״.
לפני מספר חודשים התראיין שר החוץ של פקיסטן לרשת cnn ודיבר על ״ההשפעה היהודית במדיה ובעולמות הפיננסים״ וכשנשאל על האנטישמיות שבעמדתו, השיב למראיינת בדיוק את זה ובפה מלא ומחויך: ״הגיע הזמן לומר את האמת, אותה כולם יודעים אבל חוששים לומר״. גרין נמצאת בשוליים הסהרוריים של הימין, והדברים שלה – הגם שיש להם אחיזה בקרב הימין הקיצוני וההזוי – מוצאים את דרכם אל המיינסטרים רק כבדיחה או כפאנץ׳ ליין מביך.

1 צפייה בגלריה
sdgsdg
sdgsdg
"שאלה טובה"
(בן וג'רי בראיון לאקסיוס)

שאפל, לעומתה, הוא קומיקאי מן הזרם המרכזי. כזה ״שכמה מחבריו הטובים ביותר הם יהודים״, ושמוצא עצמו באחת הבמות המרכזיות של זמננו, ספיישל של נטפליקס, לה מאות מיליוני מנויים בכל רחבי העולם.
החברה, מצידה, יצאה להגנתו של שאפל ועל ״חופש היצירה שלו שיכול להיתפס לעיתים כפוגעני״. ברור. מדובר בפרת רייטינג חולבת שהסערה האנטישמית רק מסייעת לקידומה. יחד עם זאת, החברה בוחרת להתעלם מן העובדה שמדובר כאן ב״חופש יצירה״ שנמצא על הנתיב המהיר לאלימות כנגד יהודים. מעשי תקיפה אנטישמיים הפכו לדבר שבשגרה, במקומות רבים לא רק ברחבי העולם (התרגלנו) אלא גם בארה״ב עצמה. שאפל, בחיוך, מזכיר לצופים באותה נשימה ״יצירתית״ מספר ״אמיתות״ ש״כולם יודעים״, בבחינת בופה של אנטישמיות – רק תבחר: יהודים רוצים להשתלט על העולם (ברור!), או שמא מדובר ברמיזה לציונות ולחזרת היהודים למדינת ישראל, לאחר ש״ההרפתקה״ ש״בחרו״ ביציאה לגלות (כי היהודים ביקשו מהרומאים ויזת הגירה, נכון?) לא עלתה יפה (מי אמר שואה ולא קיבל?). הוא עוד מוסיף ואומר, בהקשר של סוגיית העבדות המחליאה, כי היהודים עצמם גרועים יותר ביחסם לאחר (לפלסטינים) מאלו שעינו אותם וגרמו להם לסבול.
שאפל וכותביו שגו שגיאה קשה. העובדה שאפשרו להאשמות אנטישמיות כעורות במיוחד למצוא את דרכן לאוזניהם של מיליונים ברחבי העולם, הופכים אותם לגרועים יותר מחברת הקונגרס ההזויה. גם אם מדובר במסווה של בדיחה, מבט חטוף בעולם כיום מצביע על המצוקה בה נמצאות קהילות יהודיות רבות. בין אם מדובר באנטישמיות קלאסית, ובין אם מדובר באנטישמיות מודרנית הקשורה למדינת ישראל ועצם זכותה להתקיים, יהודים מצאו – ומוצאים – עצמם מושא למתקפות מילוליות ופיזיות על עצם היותם יהודים.

לפני מספר חודשים, בטיימס סקוור שבניו יורק, התנפלו המונים על יהודי חובש כיפה וחבטו בו ללא רחם בעודו שוכב מקופל על הכביש, חשוף גם לסכנה של רכבים חולפים. זו המציאות בה אנו חיים כיום, ואם כולנו לא נדע לקחת אחריות – גם במחיר של בדיחה – ולהיזהר, בסופו של דבר נמצא עצמנו משלמים מחיר כחברה. חשוב לזכור, שיש אנשים שלא מבינים שמדובר בבדיחה. עבורם, זה עוד משהו ש״כולם יודעים אבל מפחדים לומר״. ״עובדה״ שמוצאת את דרכה לתודעה של אותם אנשים, אשר הופכת מהומור למציאות – והמחשבה מתרגמת לפעולה. אותם אנשים לא ידעו להסביר מדוע זה נכון, אבל ברור יהיה להם ש״זה פשוט נכון. כי ככה זה״.
לא מאוד שונה מהמייסדים של רשת הגלידות בן אנד ג׳ריס, אשר התראיינו השבוע לרשת axios ונשאלו על ידי המראיינת – על רקע החלטת החברה כנגד ישראל – מדוע הם ממשיכים למכור במדינות בתוך ארה״ב אשר הם מתנגדים למדיניותן בנושאי הפלות, למשל, והגירה. יובהר כי השניים אינם מעורבים בניהול היומיומי של החברה, אולם הם עשו לכולנו שירות טוב באותו ראיון. בשיחה הם חשפו את צביעותם ובורותם, כאשר השיבו בתהייה לשאלת המראיינת בנושא פעילות החברה באותן מדינות ופשוט בהו בה בפנים אבודות ואמרו: ״איננו יודעים״.
ובסופו של יום, אנו מוצאים עצמנו מוקפים בים של בורות ושנאה. ואז שואלים עצמנו למה? פשוט ככה.
שחר עזאני, יועץ אסטרטגי וסגן נשיא בכיר ברשת JBS, לשעבר דובר הקונסוליה בניו יורק, אוהב ישראל