לפעמים להפגין אופטימיות יתרה עלולה להוות גם משום הטעייה. הרצון של כולם הוא שהאינפלציה ושמחירי הדירות ייבלמו, אולם המציאות טפחה היום (ו') על פניהם של בכירי החזאים בבנק ישראל ובמשרד האוצר עם פרסום מדד המחירים לצרכן ומדד מחירי הדיור. האינפלציה כבר כאן ובינתיים ההסתערות על הדירות דווקא מרקיעה לשיאים חדשים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בעוד ששלל חברות, רשתות מרכולים, חנויות, מסעדות ונותני שירותים מודיעים לנו מזה שבועות אחדים ובלא כל חשש מהלקוחות שהמחירים יקפצו, וחלקם כבר העלו אותם, בבנק ישראל ניסו לשדר עסקים כרגיל. כך החמיץ הבנק די בגדול - בתחזית שניתנה רק בשבוע שעבר - את שיעור האינפלציה השנתי, שהגיע ל-2.8%, שיא מאז שנת 2009, בניגוד ל-2.4% "בלבד" שחזו כלכלני הבנק המרכזי. גם במשרד האוצר הופתעו היום מהעלייה הגבוהה מהתחזיות במדד חודש דצמבר שעמדה על 0.3% במקום ירידה של 0.1% כמו שחזה הבנק.
3 צפייה בגלריה
 ישיבת ממשלה
 ישיבת ממשלה
נפתלי בנט, יאיר לפיד ואביגדור ליברמן בישיבת ממשלה
(צילום: מארק ישראל סלם)
אולם, על רקע התחזית השגויה הזאת, ייתכן שבבנק ישראל יצטרכו להכין כמה כובעים אופנתיים לאכול בשנת 2022, שבה צופה הבנק אינפלציה מאוד מינורית של 1.6%, שיעור נמוך אפילו מאמצע היעד שקבעה הממשלה לשנה כולה - 1%-3%.
מעט קשה להבין איך המשק הישראלי יציג אינפלציה כה סבירה, כאשר ברחבי העולם המחירים עולים כבר ב-7% בשנה בארה"ב וב-5% באירופה, וכאן, בישראל, אין יום שחולף ללא הודעות של חברות ובעלי עסקים כי העלאות המחירים המיידיות כבר בדרך ולעתים באחוזים לא זניחים.
ולא רק זאת. גם מוצרים מפוקחים על ידי המדינה כמו החשמל, הארנונה ומוצרי החלב הבסיסיים מתייקרים, וגם מיסים שהוטלו כדי לצמצם ביקושים ומצד שני להגדיל הכנסות למדינה כמו המיסים על שמנים והמס על משקאות ממותקים ועל כלים חד-פעמיים - יתרמו לעליות.
ועוד עניין: ישראל היא לא צפון קוריאה ולכן אינה מנותקת מהעולם. כאשר המחירים בארה"ב עולים ב-7%, אין כמעט סיבה הגיונית אחת שבישראל המחירים יעלו רק בכאחוז וחצי השנה.

מחירי הדיור ממשיכים לזנק

אולם, גם משרדי האוצר והשיכון מנסים להרגיע והפעם את תחום הדיור. נכון, כאן אין עדיין חריגה מהתחזית של שר האוצר אביגדור ליברמן לגבי שנת 2021, שלפיה מחירי דירות יעלו בכ-11%. בינתיים המחירים עלו ב-11 חודשים בשיעור גבוה של 10.6% ויש עדיין חודש אחד, האחרון בשנה - דצמבר, שתוצאותיו בלתי ידועות.
3 צפייה בגלריה
זאב אלקין
זאב אלקין
לא רואים את האור בקצה המנהרה. שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין
(צילום: קובי קואנקס)
השר ליברמן אף חזה שמחירי הדירות יעלו בשנה נוכחית, 2022, "רק" ב-5%-6%, ואפילו כדי שתחזית לא מעודדת זאת תתגשם צריכים לקרות עוד לא מעט דברים בדרך.
על שלל צעדים שנועדו להפחית את מחירי הדיור הכריזה אומנם רשות המיסים רק אתמול - בהם עידוד מכירת קרקעות לבנייה למגורים והוזלה במדרגות מס הרכישה לרוכשי דירה יחידה, בתוספת להעלאת מס הרכישה החל בחודש שעבר. אולם, עדיין לא ברור אם אכן אלה יביאו בקרוב לירידה במחירים. מה שכרגע מאוד לא בטוח, הוא שהמשקיעים אכן ינטשו את השוק במהרה, כאשר מובטחת להם תשואה גבוהה במיוחד על השקעתם.
החשש הוא שההשקעות בשוק הדירות יימשכו בקצב גבוה - בדצמבר נרשם שיא חדש בנטילת משכנתאות (12.2 מיליארד שקל) ובמספר הדירות החדשות שנמכרו (6,150) - בעוד שאין למעשה אפיקי השקעה בטוחים אחרים.
כך בשוק ההון, על רקע משבר זני הקורונה המתרבים חדשות לבקרים, קשה לחזות בביטחון רווחים גבוהים גם בשנת 2022. זאת, בעת שעל השקעה במט"ח בוודאי שקשה להמר כעת ובבנקים מציעים אך בקושי שברירי אחוזים של ריבית על תוכניות חיסכון ופיקדונות שונים.
בנוסף, כעת כבר ברור בשוק הנדל"ן שהיצע הדירות החדשות לא יזנק לכ-80 אלף כבר השנה כפי שקיוו בתוכנית שפירסמו לאחרונה משרדי האוצר, השיכון והפנים. בשוק הנדל"ן כבר אמרו שהשיעור הזה הוא לא ריאלי.

העלאת הריבית הולכת ומתקרבת

על הרקע הזה יהיה קשה בבנק ישראל להימנע - לאחר התלבטות לא קלה - מצעד שלא נעשה כאן כבר שלוש שנים וחודשיים, העלאת ריבית. כדי לבלום אינפלציה גבוהה ועליה משמעותית נוספת במחירי הדירות.
3 צפייה בגלריה
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון
יהיה קשה להימנע מהעלאת ריבית. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון
(צילום: יעל צור)
מחד, עליית ריבית צפויה במדינות רבות - בבריטניה היא כבר בוצעה ובארה"ב הפד מתכנן שלוש העלאות ריבית במהלך השנה הנוכחית - והעלאת הריבית בישראל אכן תהווה בלם מפני אינפלציה משתוללת בנוסח ארה"ב.
מאידך, בנק ישראל עלול לאבד כל סיכוי להגן על היצוא הישראלי, מה שיוביל לסגירת קווי ייצור ולפיטורי אלפי עובדים, מצב שבנק ישראל מנסה למנוע כבר שנה שלמה.
בבנק ישראל ברור לגמרי, כי העלאת הריבית על השקל בעת הזאת - כאשר השקל מתחזק ממילא עוד ועוד - תגרום מיד להיחלשות נוספת של הדולר, שצפוי לחצות כלפי מטה את רף שלושה השקלים ולקרב מיידית את האירו לשפל בכל זמנים, אם שערו יירד מתחת ל-3.44 שקל (היום נקבע שערו על 3.56 שקל).

הכלכלה הישראלית תישאר יציבה?

וכך אנחנו נכנסים לתקופה מאתגרת במיוחד בראשית שנת 2022: בעיצומו של משבר קורונה שמכניס חלק גדול מהעסקים למצוקה - האינפלציה עלולה להרים ראש, שוק הדיור ימשיך להיות חם וסוער וייתכן מאוד שדווקא בעת המצוקה הזאת הריבית על ההלוואות והמינוסים בבנקים תעלה.
גם בבנק ישראל וגם במשרד האוצר מבהירים לנו מדי יום כי "אנחנו עוקבים מקרוב אחרי המצב". אך כדי ששילוב הגורמים לא יפגעו קשות בכלכלה הישראלית, דווקא אחרי שנת צמיחה וירידה גדולה באבטלה, יתכן שכדאי כבר בקרוב מי שפספסו בתחזיות יאלצו לנקוט בצעדים קצת יותר משמעותיים.