100 שנה מגדלים באהבה ובמקצועיות את הבננות הצהובות והעסיסיות בקיבוצי עמק הירדן, אבל השבועות האחרונים מדירים שינה ממאות החקלאים המודאגים בחבל הארץ היפהפה. רפורמת החקלאות, שעיקרה פתיחת השוק ליבוא פירות וירקות והפחתת מכסים, עלולה מבחינתם לשנות את כללי המשחק, שגם ככה היו לא פשוטים עבורם.

ביוזמת "ידיעות אחרונות" ו-ynet נפגשו אתמול (ד') עשרות בננצ'יקים ותיקים וצעירים מקיבוצי עמק הירדן לשיחה כואבת וקודרת לקראת יישום הרפורמה שאם אכן תאושר בחודשים הקרובים תפתח כאמור את שערי המדינה ליבוא חופשי בענף.
1 צפייה בגלריה
מגדלי בננות
מגדלי בננות
מגדלי הבננות בעמק הירדן. "אל תקחו לנו את הפרנסה"
(צילום: אביהו שפירא)
הם הגיעו לבושים בחולצות עבודה כחולות ובנעלי עבודה גבוהות וסיפרו על שגרת העבודה הקשה שמתחילה בארבע לפנות בוקר ומסתיימת בשעות הצהריים, מתחת ליריעות העוטפות את המטעים ועל העבודה הפיזית המאומצת הכרוכה בסחיבת אשכולות הפרי שמגיעים ל-40 ק"ג על הגב, בחום שמגיע ל-45 מעלות בצל ובתנאי לחות מעיקים מאוד.
אלברטו סיקורסקי, 67, מחוקוק, הוא כנראה ותיק עובדי הבננות בעמק הירדן. "אני קם מוקדם מאוד כדי להיות בארבע לפנות בוקר במטע. אחרי השעה 11 כבר אי אפשר לזוז במטע. פשוט אין אוויר לנשימה מתחת לרשת שעוטפת את המטעים", הוא מספר.
אריק מלצמן, 67, קיבוצניק מעין גב, כבר צבר 30 שנות ותק בענף הבננות ומרגיש מוטרד מאוד מכל הנעשה. "אם הרפורמה הזו תעבור אז זה סוף הענף בעין גב", הוא משתף בכאב. גם מיקי זעירא, 61, מנהל ענף הבננות בעין גב, קובע בפסקנות ומביע חשש כבד, "אין לנו שום סיכוי להתחרות ביבוא זול מכל העולם, גם ככה אנחנו מתנהלים על הקשקש".
עומר לוי, 55, מגינוסר, סיפר על התסכול שלו בכל פעם שהוא מגיע לרשתות השיווק: "אני מגיע לסופר ורואה את מחיר הבננות וכואב לי. אני רואה את הבננות שמכרתי כמה שעות לפני כן במחיר של שקל לק"ג נמכרות במחיר של 6.9 שקלים לק"ג ובא לי לבכות מול כל האנשים. לנו עולה לגדל את הבננה הרבה יותר משקל. כשאני מוכר את הבננה בשקל כבר הפסדתי כסף".
אורן ראובני, 34, מנהל המטעים של אשדות יעקב איחוד, מוסיף בתסכול. "כבר דורות שאנחנו מגדלים בננות בעמק הירדן. אני דור שלישי לחלוצי העמק. רוצים שנתחרה בתנאים לא הוגנים, מייקרים לנו את מחירי המים ואת תשומות העבודה, עלויות הגידול שלנו הולכות ומתייקרות. אנחנו לא יכולים להתחרות ביבוא זול של בננות מדרום אמריקה או מהפיליפינים. מאות ישראלים מתפרנסים בעמק הירדן מהענף, לאן הם ילכו כשימכרו בננות מהמזרח בשקל?"
ירדן לזר, 39, עובד במטע הבננות בדגניה א' ומספר בכאב: "אני מוטרד מאוד מהרפורמה. אני נשוי עם שני ילדים ופשוט חושש שלא תהיה לי פרנסה".
סבייח עאיד, 38, מועסק בעין גב, וגם הוא חרד לגורל הענף. "זו עבודה פיזית קשה מאוד, כל פעם שאתה חותך את האשכול אתה סוחב אותו על הגב שלך, אשכול יכול להגיע גם ל-40 ק"ג. אבל זו העבודה שלי, אין לי עבודה אחרת ואני רוצה להתפרנס".
גם משה נבון, מנהל ארגון מגדלי הבננות בעמק הירדן "צמח בננות", מהלל את העשייה אך חושש מהעתיד. "אנו מגדלים בישראל 200 אלף טון בננות בשנה וזה הפרי הנמכר ביותר בישראל ובעולם. אם היבוא ייפתח התחרות לא תהיה הוגנת עבור החקלאים הישראלים. מחיר המים והעבודה מהווים 80 מההוצאות בענף, לך תתחרה עם מדינה שפועל חקלאי משתכר בה גג 50 שקל ליום עבודה!"
עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, שמלווה את מאבק החקלאים בעמק הירדן, מוסיף כי "ב-1922 קם ענף הבננות בעמק הירדן, ובעוד מספר חודשים נציין 100 שנות גידול בננות בעמק, אנו מגדלים בננות על 9,000 דונם ‑ וכעת כולנו יחד נלחמים על הפרנסה".