פרופ' גליה רהב: "בדיקת אנטיגן שלילית לא אמינה מול אומיקרון; התו הירוק כבר לא רלוונטי"
מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בשיבא חושבת שאין טעם להמשיך עם מתווה הכיתה הירוקה ("כבר לפני האומיקרון זה נכשל") והתו הירוק ("זה פאסה") . בקופת החולים מכבי מדווחים על ביקוש אדיר לחיסון הרביעי. פרופ' סיריל כהן: "הפער בין לא-מחוסנים ומחוסנים מצטמצם מבחינת ההדבקה, אבל החיסון מונע מחלה קשה"
| פורסם: 04/01/2022
פרופ' גליה רהב על תחלואת האומיקרון: התו הירוק פאסה (צילום: נויל האריס)
"מה זה תו ירוק? לדעתי התו ירוק פאסה", אומרת הבוקר (ג') לאולפן ynet פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, "גם מה המשמעות שלו, כשאנחנו יודעים שאולי 80 אחוז אם לא יותר ממי שנדבק הוא מחוסן? נכון, החיסון חשוב מאוד ומגן ממחלה קשה וחשוב להדבקה אבל אנשים שהתחסנו לפני למעלה משלושה חודשים בבוסטר - אני לא יודעת מה המשמעות של תו ירוק בסט-אפ הזה".
פרופ' רהב ביקשה ממשרד הבריאות נתונים עדכניים על שכיחות האומיקרון ביחס לדלתא. "הנתונים שהציגו לנו לפני יומיים מראים שבקרב המאושפזים כרגע בארץ זה בערך 50-50 דלתא ואומיקרון. בגלל ריבוי הנדבקים החדשים, אנחנו כבר לא מקבלים מידע על הריצוף. אני מתייחסת לכולם היום כאומיקרון, לדעתי ה-50-50 לא נכון והרוב אומיקרון, אבל אנחנו חייבים לקבל את המידע הזה. זאת שאלה קריטית כי הטיפולים הם אחרים. אם מגיע מישהו לחדר מיון עם דלתא - אני נותנת את הרג'נרון. אם זה לא דלתא, אין לי טעם לתת אותה".
פרופ' סיריל כהן: "הפער בין לא-מחוסנים ומחוסנים מצטמצם מבחינת ההדבקה. חיסוני mRNA לא מצליחים לאורך זמן למנוע הדבקה, אבל, וזה אבל חשוב, החיסון מונע מחלה קשה"
תופעה מוזרה שאנחנו שומעים עליה בתקופה האחרונה, שאנשים בשל "הקלות" של האומיקרון מנסים להידבק כדי להיות מחוסנים באופן טבעי ואז הם נדבקים בדלתא ומגיעים לאשפוזים.
"אני לא כל כך נתקלתי בזה אבל ממש לא ממליצה להידבק, כי אנחנו לא יודעים מהן ההשלכות לטווח ארוך של האומיקרון, מה השכיחות של לונג קוביד ואם יש סיבוכים אחרים. אנחנו גם לא יודעים כמה הדבקה עוזרת ולכמה זמן. אנחנו יודעים עכשיו שמי שחלה בדלתא יש לו סיכוי של אוליעשרה אחוזים לחלות שוב, הפעם באומיקרון".
בוויכוח הגדול שבין משרד החינוך למשרד הבריאות על מתווה "הכיתה הירוקה", פרופ' רהב מצדדת בביטול התוכנית: "ממש אין טעם, זה בזבוז כסף אדיר, ראו שזה נכשל טוטלית הקטע של הכיתה הירוקה. לפני האומיקרון זה נכשל לדעתי, כי מבחינה לוגיסטית קשה מאוד במדינת ישראל לעשות כזה דבר. הורים לא כל-כך שיתפו פעולה, הבדיקות לא נעשו כמו שצריך, עובדה שזה לא עזר. עכשיו, עם האומיקרון, אנחנו יודעים שבדיקת האנטיגן הראשונה הרבה פעמים יוצאת שלילת וה-PCR אחריה חיובית, אז אני חושבת שכרגע הכיתה הירוקה זה ממש לא פתרון. את הכסף הזה שישקיעו אולי באמת במקום אחר, לא בכיתה הירוקה".
כמה זמן החיסון הנוסף יחזיק מעמד? "אין לנו מושג", מודה פרופ' רהב, "ראינו שהנוגדנים בדם כן מנטרלים עדיין את נגיף הדלתא, כך שאם לא היה עכשיו אומיקרון, קרוב לוודאי שלא היינו צריכים לקבל עכשיו חיסון רביעי. אנחנו כל הזמן לומדים עוד. צריך לחשוב על עוד שיטות, אולי חיסונים לא רק מסוג mRNA, אולי לעשות שילובים של כל מיני חיסונים"
באותו אופן רהב לא מצדדת במתווה הקיים, שבו מסתמכים על בדיקת אנטיגן לאחר חשיפה למאומת. "אנטיגן היא בדיקה מצוינת אבל באומיקרון כנראה שלא, לפחות בתחילת המחלה. אני הייתי ממליצה לעשות קודם PCR ובהמשך אנטיגן".
גם לילדים בעלי תו ירוק – PCR לכולם?
"יש על זה דיונים רבים וצריך להגיע להסכמה, זה אחד הנושאים המבלבלים והקשים מאוד שאנחנו לומדים אותם".
"ביקוש אדיר" לחיסון הרביעי
פרופ' רהב מדווחת על "היענות יפה" בשיבא למבצע החיסונים במנה הרביעית. החיסון, אומרת פרופ' להב, נועד בעיקר להגן על האוכלוסייה של מדוכאי חיסון וקשישים. "אנחנו המדינה הראשונה בעולם שהנגיף הזה תופס אנשים שקיבלו בוסטר לפני חצי שנה ושבאמת היעילות שלו יורדת".
כמה זמן החיסון הנוסף יחזיק מעמד? "אין לנו מושג", מודה פרופ' רהב, "ראינו שהנוגדנים בדם כן מנטרלים עדיין את נגיף הדלתא, כך שאם לא היה עכשיו אומיקרון, קרוב לוודאי שלא היינו צריכים לקבל עכשיו חיסון רביעי. אנחנו כל הזמן לומדים עוד. צריך לחשוב על עוד שיטות, אולי חיסונים לא רק מסוג mRNA, אולי לעשות שילובים של כל מיני חיסונים".
פרופ' סיריל כהן וד"ר גלית קאופמן באולפן (צילום: נויל האריס)
ד"ר גלית קאופמן, ראש מחוז צפון בקופת החולים מכבי, מדווחת הבוקר על עשרות אלפי חברי מכבי שזימנו תורים לחיסון הרביעי. "רק אתמול חיסנו קרוב לעשרת אלפים ויש תורים של יותר מ-40 אלף וזה כל הזמן מתעדכן ועולה, הביקוש הוא אדיר, יש היענות מדהימה ואנשים רוצים להגן על עצמם, אני לא הופתעתי, ידעתי שזה מה שיקרה. בסופו של דבר המבוגרים הם לא הבעיה, הבעיה הגדולה היא דווקא החבר'ה הצעירים. הם צריכים לגלות אחריות אישית, לא רק כלפי הבריאות, כלפי סבא וסבתא שלהם, בסוף האחריות היא משותפת".
"הפער בין לא-מחוסנים ומחוסנים מצטמצם מבחינת ההדבקה", אומר פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכת החיסון מאוניברסיטת בר אילן. "חיסוני mRNA לא מצליחים לאורך זמן למנוע הדבקה, אבל, וזה אבל חשוב, החיסון מונע מחלה קשה. לרוב הדעות, הווריאנט הנוכחי פחות מאיים ממה שהכרנו עד עכשיו, אז אולי יש באמת סיבה גם לאופטימיות. אבל אסור לנו לזלזל באומיקרון, בגלל קצב ההדבקה שלו. אני חושב שעדיין צריך קצת זהירות".
