37

"הגירושים היו קורים גם אם לא הייתי מתאהבת בחברה הכי טובה"

רותם סיימה 20 שנות נישואים אחרי שהתאהבה בחבר משותף. ענבר יזמה גירושים אחרי שהכירה אישה אחרת באפליקציה, ונעמה ודנה היו נשואות לגברים אך התאהבו זו בזו: שלושה סיפורים על נשים אמיצות שהחליטו לטרוף את הקלפים באמצע החיים

הילה דניאל | פורסם:14/01/2022
"אם אי פעם היו אומרים לי שאהיה בן הזוג של החבר הכי טוב שלי, הייתי אומר שאנשים איבדו את זה - אבל כנראה שיש הפתעות בחיים". את המשפט הזה אמר השחקן ניקי גולדשטיין, בריאיון שבו הודה כי בדומה לסביבתו, גם הוא הופתע מאוד לגלות שהוא מאוהב בחברו הטוב. יש משהו מרתק באנשים שבאמצע החיים טורפים את הקלפים בצורה כל כך אבסולוטית, כאילו שלא דם זורם בוורידיהם אלא אומץ.
אז הסיטואציה הפתיעה גם את גולדשטיין ובן זוגו, אבל מה אם הייתי מספרת לכם שדברים כאלו אף פעם לא קורים כרעם ביום בהיר? שקודמים להם אסימונים שנופלים בזה אחר זה, עד שלא נותרת ברירה? רותם (שמות המרואיינות שונו כדי לשמור על פרטיותן) התגרשה מבעלה בעקבות התאהבות בחבר טוב, אבל תהליך ההתרחקות שלה ממי שהיה אז בן זוגה התחיל שנים לפני כן.
"עזבתי את הבית אחרי נישואים של 20 שנה וקן עם שני ילדים", היא מספרת. "התחתנתי כי הייתי צריכה להתחתן, אבל לא הכול היה דבש, ובשנתיים האחרונות הרגשתי שאני כבויה ושאלה לא החיים שאני רוצה לחיות. רציתי זוגיות עם הרבה יותר אינטימיות, בילויים ותשוקה, כזו שיש בה הרבה יותר ממה שהיה לי.
"בשלב כלשהו התחלתי לחשוב על גירושים. פניתי למאמנת רגשית והתחלתי איתה תהליך. לקח לי הרבה זמן להבין את זה, אבל בסופו של דבר המסקנה של שתינו הייתה שאני צריכה להתגרש. העניין הוא שדווקא אז, בדיוק כשהתחלתי תהליך עם עצמי, החלה התקרבות ביני לבין חבר משותף שלי ושל מי שהיה אז בעלי. הוא ואשתו היו חברים מאוד טובים שלנו, טיילנו ובילינו איתם המון".
איך החלה ההתקרבות בינך לבינו?
"יום אחד מצאנו עצמנו בסיטואציה יומיומית שנעשתה מעט אינטימית. הוא התגלה לי כאדם רך שבעצמו מחפש את התשוקה בחיים. מאותו הרגע החל בינינו רומן, ומרגע שהזיקוק נדלק, זה היה כמו אש בשדה קוצים. הבנו שמבחינת הנישואים שלנו אנחנו יחסית באותו מקום. שנינו לא מאושרים. חשבנו שנעבור את הליך הגירושים ביחד, ואפילו הלכנו להתייעץ עם עורכי דין. אלא שאז, בדיוק כשהייתי כבר עמוק בתהליך, הוא חטף רגליים קרות ונלחץ. נפגעתי, אבל אמרתי לעצמי שכנראה שאני בשלה לגירושים ואילו הוא עדיין צריך זמן".
מה עשית?
"התגרשתי, והמשכנו את הקשר כשהוא עדיין היה נשוי, אבל אט-אט הפנטזיה שלי שנהיה יחד החלה להתנפץ. התחלתי להבין שהוא לא עומד להתגרש. חוויתי תחושות קשות מאוד והייתי מוצפת קנאה. כל אלו גרמו להרבה מתחים בינינו, לניתוקים ולפרידות".
צילום: Shutterstockבשלב מסוים הבנתי שהוא לא מתכוון להתגרש (צילום: Shutterstock)
מה קורה איתכם עכשיו?
"בחודשים האחרונים אין בינינו קשר, והאמון שלי מרוסק. בדיעבד גיליתי שהוא כן היה בהליך גירושים, אבל הוא לא שיתף אותי בכך. מאוד נפגעתי, רק רציתי לשמוע ממנו אמירה כנה ולא להסיק מסקנות בעצמי. אני מרגישה שזה לא היה שווה את מחיר החברות בינינו".
אנשים מבחוץ בטח יגידו "למה היא הייתה צריכה את זה". את מתחרטת על הגירושים?
"לא. בלעדיו אני לא בטוחה שהיה לי את האומץ להתגרש, ובמובן הזה הוא היה טריגר מצוין. יכול להיות שזה היה קורה מאוחר יותר, כשהילדים היו גדלים. אני בהחלט מתחרטת על הדרך שבה זה נעשה. היינו צריכים לעשות את הדרך שלנו כל אחד בנפרד. להתגרש, ורק אז לבוא לקשר בינינו נקיים.
"הייתה לי אשמה גם כלפי אשתו לשעבר. היא הייתה חברה טובה שלי, ומאוד רציתי לדבר איתה ולהסביר לה את הצד שלי. עד היום אני לא מוצאת שקט. אני מרגישה טיפשה שנפלתי לפנטזיה שנהיה יחד אחרי הגירושים"
"אני גם סוחבת על עצמי אשמה מטורפת. האמנתי שאם אתגרש יהיה לי יותר טוב, ואהיה גם אמא יותר טובה לילדים שלי. בפועל הקשר איתו היה מלא בכאב ובתסכול, וכתוצאה מכך גם הילדים חוו אותי כאמא לא מאושרת וחסרת סבלנות. בכנות, מרוב אשמה לתקופה אפילו רציתי למות.
"הייתה לי אשמה גם כלפי אשתו לשעבר, היא הייתה חברה טובה שלי, ומאוד רציתי לדבר איתה ולהסביר לה את הצד שלי. עד היום אני לא מוצאת שקט. אני מרגישה טיפשה שנפלתי לפנטזיה שנהיה יחד אחרי הגירושים, ולפעמים אני מרגישה שאפילו מגיע לי להיות במקום הזה. זה הכי עצוב שיש", היא חותמת בצער.

"הוא היה מוכן לקבל אותי כלסבית ושרק נמשיך להיות נשואים"

"לקום ולהחליט שאת עוזבת בית כדי לחיות עם אהבת חייך, זה לא דבר שעושים ביום אחד", אומרת ענבר, אם לארבעה שהייתה נשואה במשך 26 שנים - עד שהחליטה להתגרש בעקבות התאהבותה באישה אחרת. "הכרתי את הגרוש זמן קצר אחרי פרידה מהחבר הראשון שלי והתחתנתי צעירה. הייתי בטוחה שהכי נכון לי להיות עם גברים, אף על פי שההתנסות המינית הראשונה שלי הייתה דווקא עם החברה הכי טובה שלי בגיל 16".
מה קרה שם?
"היה בינינו קטע, שאחריו סיכמנו שנמשיך להתנסות יחד עד שלמישהי מאיתנו יהיה חבר. הקשר בינינו שרד כשנה, ואף פעם לא ייחסתי לו חשיבות מיוחדת. האמנתי שזה קרה מתוך סקרנות טבעית ורצון לחוות מיניות, דבר שלא היה מקובל לעשות בזמנו עם בחורים מבלי שיכנו אותך בשמות.
"לפני כעשור סיפרתי את זה למי שהיה אז בעלי, והוא ראה את זה כהזדמנות להכניס פלפל לזוגיות", היא משתפת. "התחלנו לחפש פרטנריות לשלישיות, רק שאצלי נפתחו פתאום כל המקומות החבויים, ועם הזמן התחלתי להרגיש לא בנוח. הלכנו והתרחקנו, כל אחד לתוך עולמו, היחסים בינינו נעשו עכורים והייתה הזנחה פושעת של הזוגיות. גם המצב הנפשי שלי היה מאוד לא טוב בשעתו. חשבתי על גירושים, וניסיתי לבנות את עצמי מחדש.
"אבל בגלל שעדיין הייתי פעילה באפליקציות היכרויות של נשים, יום אחד פנתה אליי אישה נשואה. לילה סוער הפך לרומן בן שלוש שנים, כשלפתע הרגשתי שהלב שלי מתמלא באהבה. לא האמנתי שאפשר לאהוב ככה. היא הפכה לחברה הכי טובה שלי, ונוצר בינינו חיבור מכף רגל ועד ראש. עד אז תפקדתי על אוטומט ולא חייתי את החיים, ולפתע הרגשתי שהרגש שלי מחובר לגוף. אפילו התקפי החרדה שסבלתי מהם פסקו".
מה עשית?
"מצד אחד הרצון שלי להתגרש הלך וגבר, הבנתי שאני לא יכולה לחיות חיים כפולים יותר ורוצה ללכת אחרי האמת שלי, גם במחיר של יציאה מהארון וגירושים. מצד שני, כשכבר יצאתי מהארון כולם היו נגדי. הרגשתי שאני הולכת לאיבוד".
"הקשר שלנו לא שרד את הגירושים שלי. הפערים בינינו גדלו, היא נקרעה בין שני העולמות ולבסוף החליטה שהיא צריכה לצאת למסע שלה לבד"
מה אמר בן הזוג?
"הוא היה מוכן לקבל אותי כלסבית ושרק נמשיך להיות נשואים, אבל כשהוא הבין שאני נחושה, היחסים נעשו קשים. הוא לא הבין למה אני לא מוכנה לעבוד על הקשר בינינו או אפילו להישאר נשואה ולחיות חיים מקבילים".
והמשפחה?
"לא היה לי פשוט, ועדיין לא פשוט לי, אבל היום הם מקבלים אותי כמו שאני".
צילום: Shutterstock"בגלל שעדיין הייתי רשומה באפליקציה, יום אחד קיבלתי הודעה" (צילום: Shutterstock)
ואיפה את היום?
"אהובתי עדיין נשואה. הקשר שלנו לא שרד את הגירושים שלי. הפערים בינינו גדלו, היא נקרעה בין שני העולמות ולבסוף החליטה שהיא צריכה לצאת למסע שלה לבד. הפרידה ממנה הייתה ועודנה קשה לי, אבל הבנתי שבזמן שהגעתי לסוף המסע, לה יש דרך משלה לעבור. ימים יגידו מה יהיה".
יש בך חרטה?
"לא. אני אומנם לבד, אבל אני כבר בלי מסכה ותחפושת. עבור כל מי שבוכה בלילה לכרית, גם כשיש מי שישן לידו, זו קריאה ללכת אחר האמת. העולם בחוץ פחות מפחיד משנדמה".

"הבן שלי חושב שנועדנו"

במקרה של נעמה ודנה ההווה טיפה יותר אופטימי. הן הכירו בקבוצת כדור-רשת לפני כעשור, כששתיהן נשואות ואימהות לילדים, ומהר מאוד הפכו לחברות הכי טובות. במשך השנים הן התגרשו, כל אחת מסיבותיה. "האהבה שלי נגמרה לפני למעלה מעשור והחלטתי לפרוש כנף", משתפת דנה, שהייתה הראשונה מבין השתיים שהתגרשה.
נעמה עשתה זאת זמן לא רב אחריה: "אני לא יודעת לשים את האצבע אם זו השגרה שהביאה אותנו לשם, אבל הבנתי שיותר מדי שנים אני ובעלי לשעבר חיינו כשותפים, בלי שום אינטימיות. הבנתי שלא נשאר בינינו הרבה, והחלטתי לפרק את הקשר".
יכול להיות שהגירושים של דנה נתנו לך השראה לעשות את הצעד בעצמך?
"כן. בדיעבד זה היה קטליזטור, שזירז את מה שבכל מקרה היה קורה".
אז שתיכן מתגרשות. מה קורה אחר כך?
נעמה: "היינו נפגשות כדי לשחק כדור-יד ולתמוך זו בזו, עד שיום אחד נדלקה לי נורה. הבנתי שאני מתחילה להרגיש אליה משהו, לא ידעתי מה וגם לא ידעתי איך לקרוא לזה. אנחנו מתכתבות המון בוואטסאפ, ובאחת ההתכתבויות, שהייתה מעט פלרטטנית, זרקתי לה הערה שלא משתמעת לשתי פנים. היא שאלה אותי אם אני רצינית, אמרתי שכן והיא מיד השיבה לי בצורה חיובית.
"אני רק רוצה לספר שלאף אחת מאיתנו לא הייתה ההתנסות עם נשים לפני כן, ולא היו סימנים קודמים לקשר מיני בינינו, אבל נראה שבאותו הרגע גם אצל דנה נדלקה איזו נורה, כי מאז האש בינינו רק בוערת והקשר הפך לאהבה שלמה לגמרי, כבר שלוש שנים".
איך המעבר לחיים לצד אישה?
"מאוד טבעי. לא עצרתי לרגע לחשוב אפילו מה אני עושה. מבחינתי, זה לא קשור לכך שדנה היא אישה, ואני לא יכולה לומר שאני נמשכת לנשים באופן כללי. אולי אני נמשכת אליה באופן ספציפי, לאדם שהיא. המהות של הקשר בינינו היא לא פיזית, זו אינטימיות ברובד הכי עמוק שיכול להיות. זה כאילו שהיא כבר הייתה חלק ממני, ורק היה צריך להשלים את התמונה".
"הרגשנו שזה המשך טבעי של היחסים שלנו. בעצמי הבנתי שאסור להתפשר בחיים על זוגיות, על אושר ועל אהבה. לא ניתן לחיות חיים מלאים ושלמים בלי ללכת עם האמת שלך, גם אם היא קשה או מורכבת"
דנה: "אנחנו נשמות תאומות. כנראה שפגע בנו איזה חץ של קופידון. אף על פי שהרעיון שנהיה יחד לא עלה על דעתנו לפני כן, ברגע שהרגש צף על פני השטח, שתינו הרגשנו שזה המשך טבעי של היחסים שלנו. בעצמי הבנתי שאסור להתפשר בחיים על זוגיות, על אושר ועל אהבה. לא ניתן לחיות חיים מלאים ושלמים בלי ללכת עם האמת שלך, גם אם היא קשה או מורכבת".
אילו תגובות קיבלתן מהילדים?
נעמה: "הם קיבלו את זה מאוד בטבעיות. היינו החברות הכי טובות במשך שנים ובילינו הרבה ביחד, אז הם כבר רגילים לראות אותנו יחד. הבן שלי אפילו אמר לי שהוא תיאר לעצמו שנהיה זוג, והבן שלה אמר שנועדנו להיות יחד".
מדהים ממש.
"יכולתי להסס ולא לשלוח לדנה את ההודעה ההיא, להדחיק את התחושות שלי ולספר לעצמי שהיא בטח לא בעניין, אך למזלי פשוט הבעתי את עצמי בלי פחד", מוסיפה נעמה. "למדתי לא לפחד ממה שהסביבה תגיד. הרבה אנשים מצפים לקבל תגובות לא מפרגנות כשהם עושים צעד כזה. במקרה שלי הסביבה מאוד הפתיעה. קיבלתי תמיכה וגיבוי, כשהמסר היה שהעיקר שאהיה מאושרת. אני חושבת שברגע שהדברים על השולחן וכשאדם הולך עם מה שהוא רוצה ומאמין בו, אפשר להיות מופתעים לטובה. בסוף אלה החיים שלנו, ולא של אף אדם אחר".
לכתבה זו 37 תגובות
הוספת תגובה
37

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
35.

המכנה המשותף לכל הסיפורים האלה שהם אנשים מעוותים, סציומטים. ומתוסבכים.

34.

"You keep using that word. I do not think it means what you think it means" סורי, אבל זה ממש גלל שור. מציגים פה נשים בוגדניות כאמיצות אני לא יודע אם הכוונה היא לעובדה שהן (שתי הנשים הראשונות המוזכרות) עזבו מערכות יחסים לא מאושרות אבל זה לא כל כך משנה כי הן בכל זאת עשו דבר מחורבן. sugarcoat it as much as you like but it's still a bunch of baloney ואני חייב להצטרף לתגובות האחרות פה לגבי איך זה היה נתפס אם אלו היו גברים שבוגדים ומשתחררים ממערכת יחסים לא מאושרת (מה לעשות שאני זכר וזה צורם)

33.

32.

אמר לי כאשר הייתי נער, אומץ הוא להגיד מספיק, עד כאן, ולא לחפש הרפתקאות במקומות אחרים. תהייה אמיץ בני, ותחתוך לפני שתעשה כל צעד הלאה. הזוג האחרון, הוא באמת מהלך אמיץ, לראיה, הן מקבלות גב מהמשפחה. שני המקרים הראשונים, אם לא הייתם רצים לתוך האש, לא הייתם נשרפים. גישה זו נכונה לגברים, נשים, הומוסקסואליים ולסביות.

31.

בגדו בבעלהין ובסוף נשארו לבד. החטא ועונשו

30.

וכל התירוצים על "העדר הגשמה" וכו'- נו בחייאת. אז עוד 3 שנים תחליטו שאין לכן מספיק "הגשמה" גם בזוגיות החדשה, וכך הלאה. העיקר לחיות את החיים כמו בקניון תענוגות ולעזאזל כל ההשלכות שמסביב, והטרנד העכשווי זה עוד לבנות סביבכן תדמית של "אמיצות", לא פחות! במקום שיהיו לכן אולי קצת נקיפות מצפון על מה שעוללתן לקרובים אליכן ביותר בגלל האגואיסטיות שלכן. ואני לא מדבר על מקרים חלילה של אלימות או בעיות שאינן ניתנות לפתרון ובאמת אין ברירה אלא לפרק, אלא בבעיות ש"לא מספיק טוב" ואפשר למצוא דרכים שיהיה טוב. כי זוגיות זו עבודה והכי קל זה להזניח ואז לבוא בטענות לכל העולם חוץ מלעצמכן. זה מה שקורה כשיותר מדי טוב לכן- רק מחפשות מה לא טוב. והעיקר מאשימות את הגרוש בכל הצרות שלכן. והס מלהזכיר שאתן מפרקות משפחות והורסות לילדים חיים שלמים- זה הרי לא פוליטיקלי קורקט לומר. איזו צביעות.

29.

מלבד הזוג האחרון שכל אחת מהן התגרשה לפני תחילת הזוגיות ואחרי גירושין הן באמת חופשיות לעשות כל מה שבא להן מה אמיץ בשתי הנשים הראשונות??? אני קראתי על שתי נשים פחדניות שבמקום להגיד את האמת גם אם היא קשה בחרו לצאת למסע של בגידות ופגיעה לזה אני לא קורא אומץ אלה פחדנות אגויסטיות אנשים כאלה לא משנה אם גברים או נשים מגעילים אותי. נשאלת השאלה האם היה מסופר על גבר שבגד באשתו במשך שלוש שנים אם אישה נשואה האם היה כתבה שקוראת לזה אומץ?

comment-2-comment

28.

כל אחד ואחת שיחיה את החיים כמו שטוב לו.

27.

הבן שהתחתן עם אימו והתאום שהתאהב בתאומה שלו

26.

גברת כתבת יש לך בעיה רצינית במוסר והבנת החיים

25.

אמיצות?? סדום ועמורה צדיקים ליד הדור הזה

24.

לא הראשונה ולא האחרונה. כמו מעצבת פנים שמתכננת לך דירה. לא היא תשלם את מחיר השגיאות, או השטויות. שתיהן הגיעו למסקנה שהנשואה צריכה להתגרש אבל רק האחרונה הרסה לעצמה את הבית והמשפחה. ונשואות, תפנימו בבקשה, הרבה ישמחו לקיים איתכן, אבל רק בעליכן שהתחתנו איתכן, מוכנים לסבול את כל הגחמות שלכן, וחיי היום יום איתכן.. אז,... שלא יעבדו עליכן.

comment-2-comment

23.

כבר אין מילים לתאר את המציאות ההזויה בת ימנו....העולם המוסרי מתדרדר... וכולם צוחקים צחוק פרוע כמו על גלגל ענק..... לא מחוברים לקרקע.... זה פשוט לא נתפס

22.

21.

הדבר הכי קל זה לפרק. כל הסגידה לרעיון של אני ואני ואני, יש עוד אנשים סביבכם. לא תמיד צריך לתת ללב להוביל ושישרף העולם. ממש לא

20.

הטירוף חוגג. לא האומץ...

19.

ככתבה זה אולי נחמד לקרוא, להתנסות ממש לא! אמנם אצלי יש הפי אנדינד, אצל הרוב זה נגמר בבדידות ובשברון לב!

18.

לא מפליא שאין אהבה, כי שכל אחד חושב רק על האושר שלו אז בטוח לא תהיה אהבה - אהבה זה לאהוב את האחר לא רק עצמך. בכל אופן, הכתבה ניסתה לצייר אותם כגיבורים שהגיעו לחיי אושר- אני באופן אישי חושב שהם ההיפך מגיבורים ולא נראה לי שהם מאושרים באמת.

17.

לעומת גבר שבוגד.

16.

כמה נפלא שהשעמום ושאיפת השלמות מעודדות אותנו לפרק משפחות ולאמלל את כל החיים שסביבנו כולל את עצמנו. כאילו החיים הם קניון ענק ומגיע לנו הכל. בקניון אוכלים גלידה. זוגיות מאושרת משיגים בתשומת לב לשני, בתקשורת ובהשקעה בלי הפסקה כל השנים

15.

תפסיקו לחשוב על עצמכם ותתחילו לחשוב על הילדים שלכם, אתם מגדלים כאן דור ללא ערכים... ולא ניתן להאשים אותו כשאין לו הורים שילמדו אותו.

14.

13.

אם גבר היה פועל ככה הביקורות היו מחסלות אותו. סה"כ מדובר בנשים, קצת מבולבול וכו' שבגדו בבני הזוג שלהן, שום סיבה מיוחדת לכתבה.

12.

גועל נפש

11.

אני מקנא ביכולת של אנשים להיות אנשים כלכך חסרי מוסר ועדיין להצטייר בו זמנית כ"קדוש מעונה". זה בהינתן שהכתבה הזאת אמיתית ולא מפוברקת על מנת למשוך צפיות וקריאות לאתר

10.

אחרי חמש שנים? אפשר פשוט להישאר ביחד בלי להתחתן, זה פחות כאב ראש של בירוקרטיה.

9.

8.

רוב האנשים נשואים באושר יחסי בונים בית ומשפחה ומתמודדים עם הקשיים והמשברים גם כאשר מתגרשים או אפילו לפני מחפשים זוגיות חלופית לבנות בית נוסף אתם תמיד אבל תמיד אתם נותנים במה לשוליים קיצוניים במקום לתת מקום לרוב. אנחנו חיים בארץ בזו יש לנו עיניים שמחוברות למוח חושב אני רק דואגת לילדים עם מוחות פחות מגובשים שלומדים מהכתבות ההזויות שלכם ופה זה רק דוגמא קטנה ויחסית נעימה כי המשכתי לקרוא לרוב אני לא מבזבזת זמן על השטויות שלכם

7.

6.

5.

4.

רינת, היחידה והאחת, היכן את? לאן נעלמת? השמיעי קול כלשהו כדי שאדע שאת בסדר, רינת אני לא מסוגל להפסיק לחשוב עלייך, רינת לא בימים ולא בלילות והגעגועים אלייך קשים לי מנשוא ואני דואג לך כל כך, רינת זה יישמע אולי בנאלי, אפילו סנטימנטלי אך אומר זאת בכל זאת: אני אוהב, אוהב, אוהב אותך לעד. א'.

3.

2.

גם אם הם "מפרגנים" ו "מבינים", הסיכוי שלהם לבנות משפחה יציבה נפגם.

1.

מתי הפמיניזם בארץ יבין ששיוויון זה שיוויון?

לכל התגובות
0
מצב לילה
מצב לילה