ב"ה
תפילות ראש השנה במקום מרווח בלב מנהטן
בגלל המצב מבקשים מכולם להירשם מראש באתר www.TheTorahCenter.com
לכל תקופה יש את הנושאים הפופולאריים שלהם. כיום, ניתן לומר שמאמר שיישא כותרת בסגנון של 'שכח מהעבר, תחיה את הרגע!', יזכה לצפיות רבות.
אבל האם זוהי דרך נכונה? ומה עם חשבון נפש, תשובה וחרטה על מעשי העבר?
*
ביום הראשון של ראש השנה נקרא בבית הכנסת בתורה את סיפורה של שרה אימנו, לידת בנה יצחק וההתמודדות שלה עם ישמעאל, שנולד לאברהם אבינו משפחתו, הגר.
לתועלת העניין, נסקור בקצרה את המסופר שם: לשרה אימנו ואברהם אבינו לא היו ילדים, גם כשהגיעו לגיל מבוגר מאוד. בשלב מסוים נתנה שרה לאברהם את הגר המצרית, שהייתה השפחה שלה, בכדי שאולי ממנה יהיו להם ילדים. ואכן, ממנה נולד ישמעאל. עם זאת, שרה לא התייאשה והמשיכה לבקש מה' שיזכה אותה בפרי בטן. לאחר תפילות רבות, ה' שמע לתפילתה של שרה ונולד לה יצחק.
ברבות הימים, שרה רואה את ישמעאל מתנהג בצורה לא נאותה, והיא מורה לאברהם לגרש את הגר עם ישמעאל בנה. ה' מצווה את אברהם לשמוע בקולה, כי אכן יצחק הוא ממשיכו האמיתי. בנדודיהם במדבר, נגמרו המים שלקחו איתם לשתייה. ישמעאל חלה מכך ונטה למות. אמו מניחה אותו תחת אחד השיחים ומתרחקת, שלא לראות במיתתו. ואז "וישמע אלוקים את קול הנער... באשר הוא שם". ה' שמע לבכיו וזימן להם באר מים שממנה שתה ישמעאל, ומכך גדל ונעשה ראש לאומה גדולה.
והקשר של כל הסיפור לראש השנה? המפרשים מסבירים: שרה, זכתה שתיענה תפילתה - וזה קרה בראש השנה.
אבל זה הסביר לנו רק את הקשר בין תפילת שרה ולידת יצחק לראש השנה, אבל מה הקשר של כל הסיפור הארוך אודות ישמעאל? סיפור לא נעים, ולקרוא אותו דווקא בראש השנה?!
אז בואו רגע, נתאר יחד לעצמנו, מה זה ראש השנה עבורנו? אנו אומרים לעצמנו: לא משנה איך אני מתנהג כל השנה, בראש השנה אני אהיה אחרת. אחד לא רואה בית כנסת במשך השנה, אבל בראש השנה – מתייצב. השני מתפלל דווקא כל יום, אבל לא מקדיש תשומת לב לתפילה ולתוכן שלה יתר על המידה. בראש השנה הוא יעשה את זה. ועוד איך. וכך כל אחד בסטטוס שלו, ראש השנה גורם לו לשדרוג כלשהוא ביחסים עם ה'.
אני חושב על זה, וברגע של כנות ודוגריות אני שואל את עצמי: רק רגע, מה כל הקטע הזה? כל השנה אני לא מתנהג ככה, ורק פעם בשנה כשמגיע יום חשוב ומכריע, אני פתאום נהיה צדיק תמים?! על מי אני עובד בדיוק?! זה לא 'עבודה בעיניים'?!
אז בא הסיפור המסעיר הזה על ישמעאל, ומלמד אותי דבר חשוב: ישמעאל לא היה צדיק, ואפילו לא בצחוק. לא רק שהוא לא צדיק, גם כל מי שיצא ממנו המשיך כמוהו, וצאצאיו עושים צרות לעם היהודי – עד היום! ולמרות כל זה, כשהוא היה בסכנת חיים, ה' הציל אותו!
מסופר במדרש שהמלאכים שאלו את ה' – הרי הוא וכל צאצאיו ירדפו את בניך ויעשו להם צרות אלפי שנים, למה אתה מציל אותו?! ועל זה ענה להם ה', אני לא עושה חשבון מה היה אתו עד עכשיו ומה יהיה ממנו בהמשך, אם הרגע הוא בסדר – מגיע לו שימשיך לחיות! וזה הרמז בפסוק: "כי שמע ה' את קול הנער באשר הוא שם", כפי שהוא עכשיו, לפי זה הוא נידון.
מכאן אנחנו לומדים מסר חשוב. לא משנה מה היה אתי עד עכשיו ואיך התנהגתי כל השנה - כשמגיע ראש השנה יש לי הזדמנות להיות אחרת לגמרי, גבוה הרבה יותר, וה' יתייחס אליי לפי מה שאהיה אז. לא משנה מה היה ומה יהיה. משנה באיזה מקום אתה מעמיד את עצמך עכשיו. הרגע.
וכאן באה תורת החסידות ומבקשת להדגיש: זה לא אומר שאין מושג של חרטה על העבר, חשבון נפש ותשובה. וזה גם לא אומר שלא חשוב לנו כיצד יהיה העתיד. אלא הרעיון הוא אדרבה, כאשר אדם חי את הרגע העכשווי בכל כולו, וחווה את הרגע בשלימות ובאופן הטוב ביותר, הרי שבכוח זה הוא מסוגל לתקן גם את העבר, ובכוח זה הוא יכול גם להשפיע על העתיד!
בשונה לגמרי מאדם שעבורו המושגים 'חשבון-נפש' ו'תשובה' נתפסים כשקיעה בטעויות העבר, הרי שתורת החסידות מלמדת אותנו שתיקון העבר נעשה דווקא מתוך השקעה ברגע הנוכחי, ואפילו תיקון העתיד בא כתוצאה מכך. כי בכוח הרגע העכשווי של יהודי שחי אותו בשלימותו, ניתן לשנות הכול.
אז אם נדבר 'פרקטית', אלינו: אנחנו עומדים לקראת ראש השנה. הסיפור של ראש השנה אומר לנו – אל תהססו, ראש השנה הוא הזמן שלנו לעמוד במצב גבוה וקדוש יותר, מחוברים יותר לנשמה האלוקית שבתוכנו, בלי כל קשר למה שהיה או למה שאנחנו חושבים שאולי יהיה, וזה יתקן ה-כ-ל.
בהזדמנות זו אאחל לכולנו ולכל עם ישראל, כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, וה' ימלא משאלות כולנו לטובה ולברכה, והעיקר – מילוי המשאלה הגדולה ביותר: גאולה האמיתית והשלימה בהתגלות מלך המשיח תיכף ומיד ממש.
שבת שלום,
לזכות זעלדא רחל בת חנה לאה לשנת הצלחה בכל מתוך בריאות הנכונה
Rabbi Sholom Schapiro
KOLLEL TORAH CENTER
393 Fifth Avenue, Ground Floor
New York, NY 10016
212-532-7618
www.thetorahcenter.com
------
"Let's welcome Moshiach with acts of goodness and kindness" - The Rebbe
